תומאס - האיש והאומנות

[blacknwhite]

../images/Emo45.gifאני גם לא חושבת שהוא דכאוני.

ההפך, אני חושבת שדווקא החשיפה הזאת של עצמו, ההוצאה של דברים החוצה, שומרת על השפיות של בנאדם (כל בנאדם) ושומרת על האושר בחיים. כי אי אפשר לשמור כל כך הרבה כאב בבטן ולהשאר מאושרים. אני חושבת שהדרך שלו להתמודד עם החיים היא לכתוב עליהם. אבל זה ממש לא אומר שהוא מדוכא, ההפך. ואגב, רק בשביל להבהיר: תומאס גאון

ענבר- הברקת פה

וקשת היקרה (או אנה? איך שבא לך) זה היה רעיון מדהים וניתוח מדהים. ח"ח גם לך וגם לענבר

ותומאס גאון. לגמרי. (וגם ביאליק.)

 

[mary06]

מסכימה

ובכלל זה שהוא כותב על דברים דכאוניים ומצבים מסויימים בחיים לא בהכרח משקף עליו, הרי משוררים נכנסים לדמות מסויימת ולפעמים כותבים כמו משקיפים מהצד על מה שהם רואים בסביבתם ובעולם. נראה לי שרוב הפעמים תומאס לא מדבר על עצמו ספיציפית, אלא על "אמיתות" מסויימות בחיים, ודווקא בגלל זה הרבה מאיתנו מתחברים לזה, זה נכון גם עבורנו. וכל המטאפורות והסיפורים שהוא מספר בשירים נתונים לפרשנות ככה שאפשר לקחת את זה לכל מיני כיוונים אישיים, אבל זה לא אומר שזה הכיוון שאליו הכותב התכוון.

 

[lacrimosa girl]

../images/Emo99.gif

את מדהימה, ותומאס אליל

ואין לי כוח לחפור, למרות שיש לי מלא מה לומר. =/

 

[mary06]

../images/Emo45.gif../images/Emo13.gif

איזה כיף שיש דיונים כאלה, ואנשים כישרוניים שמנתחים את השירים עבור חסרי הבנה בשירה כמוני כל הכבוד על הרעיון ועל החפירה המדהימה! גם מהפרשנות שלך השכלתי. אוותר על לנסות לפרש את השירים מהצד של הכותב, אין לי ראש ספרותי ואני לא חושבת שאצליח לרדת לסוף דעתו של תומאס, אבל את ושאר המוכשרים פה עשו זאת בצורה מוצלחת