נוכחים נפקדים

[אמברון]

../images/Emo124.gif נוכחים נפקדים

אני יודעת שזה לא ממש לעניין לשאול לאן נעלם מאן דהוא, אבל מישהי יודעת מה קורה עם "תנועת החסידות"? היא חסרה לי...

 

[אמא של עופרי וטל]

גם אני חשבתי עליה בזמן האחרון

 

[משוש30]

תנועת חסידות מחפשים אותך!!

 

[galiaS]

גם אני תהיתי מה שלומה

מקווה שהיא תחזור בקרוב.

 

[lulyK]

גם אני אשמח לשמוע מה קורה.

מקפיצה. מישהי בקשר איתה?

 

[תנועת החסידות]

../images/Emo24.gif גם לך

 

[תנועת החסידות]

../images/Emo24.gif יקירה, חיממת את ליבי

וגם אתן, אמא של, משושה וגליה. לא נעלמתי, אני רק פחות קוראת ופחות כותבת כאן. אמברון, את כנראה אדם מאד מיוחד, מפני שהחלטת לחפש אותי בתזמון מדהים. בדיוק ביומיים האחרונים ערכתי ביני לבין עצמי ("עצמי אומר לי" כמו בשיר של מאיר אריאל) דיון בשאלה האם לפרסם כאן עדכון על מצבנו, והחלטתי שלא. היו לכך שתי סיבות: האחת היא, שקשה להודות, אבל אני מרגישה פחות שייכת לכאן. יש כאן כל כך הרבה ילדים מקסימים ובריאים, כל כך הרבה נשים בהריון שני (בריאות, בריאות, בריאות לכולם!

), ואני נמצאת במקום כל כך אחר. הסיבה השניה היא שהיו לי כמה מקרים, שחשבתי שהצטברו לכדי תופעה, של בנות ששלחו לי מסרים ושאלו מה נשמע, וכשעניתי (לדעתי בלקוניות יחסית) לא קיבלתי תגובה. המסקנה שלי היתה שאני נתקלת עכשיו בתופעה טבעית (שאני מבינה אותה לגמרי ואף מזדהה איתה לפרקים) לפיה אנשים מעדיפים להתרחק מצרות. אז לא רציתי להעיק. בכל מקרה, כיוון ששאלתן, עדכון מהיר על מצבנו, בקליפת אגוז (תמיד אהבתי את הדימוי הזה. הוא מזכיר לי את מדינת הגמדים): לפני יומיים, לאחר שלושה חודשי המתנה מורטי עצבים, קיבלנו תשובה שלילית לבדיקת התסמונת הגנטית שבעבר סיפרתי על החשד לה. אנחת רווחה גדולה. היום היינו ב MRI מוח, ומחכים לתוצאות. זה עבר בשלום מבחינת עתליה, אבל אמא שלה כמעט נזקקה למיטה בהתאוששות. זה לא נעים בכלל לראות את הילד שלך מורדם בהרדמה כללית. זה בתחום הבדיקות. בשטח אין התקדמות ממשית. עתליה לא זוחלת, לא עומדת ולא מתיישבת. אנחנו בתהליכים (ארוכים ומייגעים) שבסופם אני מקוה שיאשרו לנו ללכת בשנה הבאה למעון שיקומי. זה יוריד ממני קצת את העול הפיזי והרגשי, ואני מקוה שיאפשר לי להזכר שוב במי אני. הענין הכי קשה שאני מתמודדת איתו עכשיו הוא חוות דעת שקיבלנו מפסיכולוגית התפתחותית, לפיה לעתליה יש בעיה קוגנטיבית, ותמיד תהיה לה. נכון שכל העולם ואשתו מנסה עכשיו להגיד לי שאי אפשר לקבוע בגיל כל כך צעיר, אבל אני לא מסוגלת לשכוח את המבט ואת המילים שאמרה אותה פסיכולוגית כששאלתי אם יתכן שבעתיד עתליה תוגדר כבעלת קוגניציה תקינה. אולי אין לי זכות לעשות את זה, אבל בכל זאת אני מנצלת את ההודעה הזו כדי להפציר בכל הנשים שבהריון לעשות בדיקת מי שפיר. נכון, זו לא בדיקה שמאפשרת ראש שקט לגמרי. אני ההוכחה. אבל זה הכי טוב שיש. אני רוצה שתדעו שלגדל ילד עם צרכים מיוחדים זו חוויה מטלטלת יותר ממה שאפשר לדמיין. יש בה גם המון עוצמות של כוח, אבל בעקרון זה מצב שמנפץ לרסיסים כל כך הרבה אספקטים של החיים, ולוקח הרבה זמן לאסוף את השברים, ולהרכיב שלם חדש ושונה (אני עוד בשלב האיסוף...). ועכשיו, כיוון שזה נשמע בדיוק כמו העדכון המבאס שחשבתי שלא תרצו לשמוע, אני מנסה לרכך ולומר שעתליה היא ילדה מקסימה, מוארת, חברותית וכייפית כייפית כייפית, ואני גאה להיות אמא שלה. וחוץ מזה, אני בכל זאת מאד מאד אוהבת את הפורום הזה

 

[בימבילי]

../images/Emo24.gif אין לי ספק שעתליה

נהדרת, ואת אמא נהדרת. כל משפט שלך נכנס לי ללב.

 

[mummy]

לא יודעת מה להגיד

נשמע לי כל כך קשה. ואת נשמעת כל כך חזקה מחבקת ואוהבת בתוך הקושי הגדול הזה. מאחלת לך מכל הלב שתצליחי להמשיך ולגייס כוחות ושדברים ילכו וישתפרו בכל המובנים האפשריים

 

[lulyK]

בטח שעתליה מקסימה ומוארת,

עם אמא כמוך לא יכול להיות אחרת (ולקחתי לתשומת ליבי את מה שכתבת על דיקור מי שפיר).

 

[עמית@]

../images/Emo24.gif

(אמנם מתעדכנת על מצבך אבל כן, שמחה מאוד לראות אותך כאן)

 

[sipi1]

../images/Emo24.gif

 

[boringvered]

אני שמחה שלפחות הבדיקה

ההיא זכתה לתשובה שלילית... נכון שעדיין מתסכל שלא יודעים מה זה, אבל לפחות אחד פחות. אני אמנם לא במצבך אבל מבינה כל כך כמה קשה להכנס למקום כאלה ולהרגיש שייכת כשאת נתונה לסיטואציה אחרת לגמרי שרובנו אינם מבינים אותה כלל וכלל. רציתי לציין שלפעמים אנשים לא בדיוק רוצים להתרחק מצרות, אבל לפעמים פשוט לא יודעים מה להגיד וחושבים שאולי האדם עם הצרה פשוט לא רוצה אותם בסביבה... ואולי זה מה שקרה. אולי אנשים חשבו שזה מעיק עלייך ותעדיפי שקט ולא רצו להוסיף לך על מה שכבר יש. אני מקווה שעתליה תתפתח, בקצב שלה ושדברים יתחילו להיראות אחרת. שולחת המון המון חיבוקים! ורד

 

[טלי בארץ הלמה]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gifלך ולעתליה שלך

אני לא יכולה להתחיל לתאר לעצמי מה עובר עליכם. אני רק יכולה לנסות לחזק אותך ושתמשיכי לחזק את עתליה שלך.

 

[daldan]

../images/Emo24.gif אל תשארי לבד - אנחנו כאן

כל מה שאת עוברת נשמע ממש לא קל. בעיקר בשל חוסר הוודאות. רוצה לחזק אותך ולומר שאנחנו כאן כדי לתמוך ולא רק ברגעים הקלים, את תמיד מוזמנת לשתף ואני בטוחה שהחיזוקים שתקבלי כאן יתנו לך עוד טיפה כח להתמודד עם הקושי הגדול שאת נמצאת בו.

 

[בלינקה]

../images/Emo24.gif

אבל למה שלא נרצה לשמוע? אני מודיעה שאני מאד רוצה לשמוע. את הטוב ואת הפחות טוב (שלא יהיה), וגם עומדת לרשותך. באמת. לא שולחת מסרים כי זוכרת את עצמי בסיטואציה דומה במידה מסויימת. אני מבינה היטב את התחושה של "לא שייכת". אני עדיין מחפשת מקום שבו ארגיש שייכת, לפחות באספקט של ילד חולה. עתליה תמיד תהיה הילדה הכי מקסימה שלך. זו תחושה שיכולה להחליש לפעמים, אבל גם נותנת המון כוחות. שוב, אני לרשותך.

 

[בלינקה]

ועוד משהו

למרות שהרגשתי, ועדיין מרגישה פחות מחוברת ל"נורמליות" שכאן, ובכלל בפורומים שבהם הייתי שורצת, עצם העובדה שהרשיתי לעצמי לשפוך איפשהו את כל החששות והפחדים והלבטים, אפילו שהיה לי ברור שרוב הנשים כאן לא יצליחו למצוא את עצמן באותו מקום (וטוב שכך), היכולת להתבטא ולהרגיש מקובלת, הקלה קצת. אפילו רק לזמן קצר, עד לפעם הבאה.

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo24.gif שלום לך

שמחה שהצלחת לעדכן אותנו. אני אישית תמיד מרגישה שהלא נודע הרבה יותר גרוע מהנודע. תראי - לפחות התחלתם לשלול דברים - כמו את המחלה הגנטית. אני בטוחה שעתליה מתקדמת בדרך שלה - וכל יום את רואה משהו חדש - חיוך אחר, שמחה אחרת, צד אחר באישיות שלו. אני בטוחה שעתליה היא ילדה מקסימה שמכניסה המון אושר ואור לחיים שלכם. אני עם בלינקה - שמחה מאוד עם תשארי איתנו כאן ותעדכני מידי פעם - ולא רק על מצבה של עתליה אלא גם על עצמך - איפו את נמצאת. מקווה שבשבילך שיאשרו לך את המעון ותוכלי לעשות קצת למען עצמך. אנחנו איתך כאן.

 

[תנועת החסידות]

../images/Emo24.gif

 

[אמברון]

התגעגעתי אליך ../images/Emo24.gif

כל כך הרבה דברים אני רוצה להגיד לך... (ואין לי ממש אפשרות טכנית לשכתוב הכל עכשיו), אבל קודם כל, והחשוב ביותר - שמחה לשמוע על התשובה השלילית של התסמונת הגנטית. זאת בשורה חשובה וטובה לכם (ולנו). אני מניחה שאת מוקפת במשפחה ובחברים, אבל אני מציעה גם את החברות הוירטואלית והאישית שלנו (של כולן כאן ושלי באופן מיוחד). קשה לי להאמין שנרצה "להתרחק מצרות". אני חושבת שברגעים מהסוג הזה מתגלים העוצמה והייחודיות של הפורום ושל נשותיו. ברור שעתליה היא ילדה מקסימה, מוארת וכייפית. איך תוכל להיות אחרת עם אמא כמוך?!

התגעגעתי באמת.