פעם אהבתי את הטעם החריף../images/Emo72.gif
פעם אהבתי את הגבר המחוספס
שהשאיר את הזיפים,ואפילו צעד במגפי בוקרים המראה הקשוח,ושיערו הפרוע המבט הזה בעיניים,שלא השאיר רמז או שניים אולי כי זה היה לפני הרבה שנים חשבתי שהם החזקים,עוד כשהיינו ילדים, לפני שהבנתי את היחס האחר שלו לנשים.
היום אני אוהבת את המראה של הגבר העדין הבייבי פייס המדהים, עם חיוך של ילד מקסים,והרוך שבפנים הרגישות שלו,ההתייחסות שלו העין שמסוגלת לדמוע שבי עמוק בפנים זה פשוט תמיד קורע,נוגע. היד הרכה,לטיפה נעימה,כן זה הגבר שבגברים זה שיודע מבין, נשמתן של נשים. גברים, נשים האם גם טעמכם השתנה,או משתנה עם השנים? כי פעם אהבתי חריף,היום עברתי למתוקים. אש
פעם אהבתי את הגבר המחוספס
