סוף שבוע רגע

[Super Alonit]

תנקס בייב!../images/Emo6.gif../images/Emo24.gif

 

[Liquid Dreams]

אלונה../images/Emo99.gif

שלום לך קוקית! איך נפלו גיבורים

אני רוצה לראות אותך שבוע הבא בראש הטבלה

 

[ש נ י1]

ברוכה השבה../images/Emo13.gif../images/Emo24.gif

 

[dralan]

אלונה! ^__^

ברוכה השבה ותתחדשי! =)

 

[הגבירה מהיער הזהוב]

מייטי אלונית!../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif

התגעגעתי

ברוכה השווהP:

 

[Beyond The Veil]

אלונה איז באק!!../images/Emo24.gif*פורסת את השטיח האדום*

 

[Run for a Fall]

אחלה אלבום *מכיל קצת ספוילרים*

אבל באמת קצת מאכזב... אחרי שמיעה ראשונה עשיתי ממוצע מבחינתי (נתתי לכל שיר ציון ועשיתי ממוצע

) ויצא 8... חלק מהדברים מאוד שונים ממה ששמעתי עד עכשיו, אבל במילא לא ציפיתי לאיזה ווישמאסטר (למרות שWhoever Brings the Night הזכיר לי בהתחלה עם הריפים והמקהלה משהו מהעבר, מתקופת ווישמאסטר) ובכל זאת, יש כמה שירים מדהימים - פואט

שהוא לדעתי אחד השירים הכי טובים של נייטוויש, סהרה, לאסט אוף דה וויילדס, מידווס אוף הבן. אנט אדירה, ולדעתי טאריה לא הייתה משתלבת טוב באלבום, הוא כולו שירה רגילה (ולא כי אנט שרה, כי ככה תומאס כתב את השירים) ויש קטעים שצריך שירה חזקה מאוד וטאריה ללא אופרה לא הייתה מצליחה להגיע לזה. מצד שני היו לי המון אכזבות, Cadence די גרוע האמת, נשמע קצת ריקני, BBB חביב אבל לדעתי אפילו WIHAA יותר טוב. גם ציפיתי להרבה יותר מ7 Days to the Wolves וכל מה שקיבלתי היה די משעמם האמת... חוץ מזה ציפיתי לעוד סולאים של גיטרה כמו פעם (אני לא חובב ממש של סולואים אבל אצל נייטוויש זה תמיד שולט) ולא היו כל כך הרבה... וFor the Heart I Once Had ממש לא מכוער, הוא מאוד שונה וקצת מוזר בהתחלה (נשמע קצת אימואי :X ) אבל הפזמון מהמם ואני חושב משמיעה ראשונית שהליריקה שלו מאוד אישית ואמוציונלית. טוב חדל חפירות, מסקנה- אחלה אלבום, אבל כל אלה ששנאו את וואנס ורוצים את נייטוויש של פעם - באמת שאין להם מה לחפש באלבום הזה

 

[LadySilkworm]

ג'יזס קרייסט O:

מתי הספקתי להציף ככה? P:

 

[The Cat Woman]

אם מישהו צריך עזרה...

בלהשיג את השירים- שישלח לי מסר, אני אשלח לכם לינקים לרוב השירים

 

[Cry For The Moon]

האלבום אכן מאכזב...

השיר Whoever brings the night כל כך מוזר....חופר את המוח... הכי נורמלים The poet and the pendulum Master passion greed-קצת ממשיך לצועק יותר מידי Bye bye beautiful Amaranth Cadence of her last breath השאר....לא יודעת כנראה שאני לא אשמע אותם שוב...חוצ מלבדוק ולנסות אותם... הקול של אנט בכלל לא מרגש אותי... אפילו באווה....לא הרגשתי שום רגש...אין משו בקול שלה שמעניין אותי. אני מדמיינת את השירים באופרה (אני לא מתכוונת לטארייה או משו רק אופרה!) זה היה יכול להיות יותר מעניין! היא תהיה לי חסרה כל כך... ואני שואלת למה לעזאזל לא בחרו אחת שיודעת אופרהההההההההההההההה עעעעעעעעעעעע

 

[אזירפאל]

דעתי על האלבום החדש ../images/Emo26.gif

זה נייטוויש זה? כמובן שהתשובה היא לא. מלבד הקול של מרקו וכמה מאפיינים מאוד מעטים לא הייתי בכלל חושב שמדובר בנייטוויש. זה לא רק הקול של אנט, שפשוט משדר את ההפך מכל מה שהכרנו עד היום, אלא גם האווירה הכללית, המחסור בקלידים של תומאס (שייחדו את הלהקה בעיני) וכמובן אי אפשר בלי להתייחס לסאונד הגרוע של הגיטרות של אמפו, מה גם שהנגינה שלו פחות מעניינת מבעבר (מלבד בכמה שירים ספורים, וגם זה לא במהלך כל השיר). הדבר היחיד שטוב לאורך כל האלבום הוא הבס של מרקו, שתמיד אהבתי את הסאונד שלו. גם מרקו נשמע מצויין ומציל את המצב מדי פעם כשהקול של אנט פשוט לא עומד בקצב. ובקשר לשירים עצמם - כמובן ש-The Poet and the Pendulum מצויין (מלבד הקטע שבין 9:30 ל-10:00, כשאנט או מי שזה לא יהיה מדבר. פשוט מגוחך), אבל לא ברור לי מה עומד מאחורי ההחלטה לשים אותו בהתחלה, כלומר, להקשיב לשיר כל כך ארוך, טוב ומושקע, לעבור לשירים הבאים ולדעת שהשיא כבר עבר... Bye Bye Beautiful נחמד. גם פה, כמו בערך בכל האלבום, מרקו הוא זה שמציל את השיר בפזמון. אחר כך באים המון שירים מאוד משעממים ומייגעים (אולי מלבד Eva שאני די מחבב) ומרגישים שזה פשוט לא הולך להיגמר. נראה באמת שהשיא כבר עבר, עד שמגיעים לשיר מספר עשר, The Islander, שהוא הפתעת האלבום מבחינתי, ולדעתי הופך להיות בקלות להיות השיר הכי טוב בו. כבר מההתחלה הוא מסקרן, עם האווירה והמקצב הפולקיים והגיטרה של אמפו שלשם שינוי נשמעת מצויין. ואז... אז נכנס הקול של מרקו, שלא חשבתי שמסוגל להשתמש בו כל כך טוב. עם שירה עדינה ומלודיה מוצלחת ואפילו די מרגשת נוצר שיר שסוף סוף שווה משהו ולא מתיימר להיות משהו שהוא לא. ככל שהוא התקדם נורא פחדתי שהדיסטורשן ייכנס פתאום ויהרוס הכל, אבל למרבה המזל זה כמובן לא קרה. אפילו אנט נשמעת מצויין (זה לא שאנט לא שרה יפה, היא פשוט לא מתאימה לנייטוויש) והקול השני משתלב היטב עם זה של מרקו. גם זה, כמו כל האלבום הזה, רחוק מנייטוויש שהכרתי עד היום, אבל מה זה משנה, זה פשוט שיר מעולה, ללא ספק הטוב ביותר באלבום וזה השיא שלו מבחינתי. אחריו מגיע Last of the Wilds שדווקא נחמד, אבל לא באמת קורה בו משהו עד כדי מעניין כדי שיצדיק את האורך שלו (חמש דקות ומשהו).7 Days of the Wolves משעמם, ושלא נדבר על הביזאר של Meadows of Heaven, עם כל מה שקורה בו בסוף. אז הנה, עכשיו אחרי ששמעתי סוף סוף את האלבום, ואי אפשר כבר לומר "נחכה שנקבל אותו במלואו ואז נחליט", אפשר להגיע למסקנה שאנט לא היתה בחירה טובה ללהקה והיא אחת הסיבות שלדעתי האלבום הזה לא משהו בכלל. כמובן שהיא לא הסיבה היחידה, וגם השירים עצמם בעייתיים, אבל זו כבר בעיה יותר חמורה. בשורה התחתונה - אכזבה, אבל תודה לאל שיש את The Poet and the Pendulum וכמובן את The Islander.

 

[Itay Simons]

../images/Emo45.gif מסכים איתך..

האמת שהאלבום הזה נשמע לי מאולץ נורא. אני לא מבין איך נזרק פה כ"כ הרבה כסף...

 

[TheImpactBoy]

אפשר לומר שמצאת לי את המילה...

"מאולץ" ככה נשמע כל הדיסק. ואלעד, אני מסכים איתך לגמרי...

 

[The Cat Woman]

../images/Emo45.gifכל-כך.... וגם אני אהבתי את The Islander