הדר מרקס../images/Emo23.gif
פתאום אני מרגיש אי סדר אלוהיי, אני מרגיש צורך לצאת ולצעוק, צורך להשתנות, אני מרגיש צורך לנצח,את מה שאין לי צורך להשיג עושר שבפינה תהיה לו האושר שמצאתי כבר, צורך לדעת שאני יקום אני ידע שיהיה לאן ללכת, צורך שאהובתי הדר מרקס שחוזרת כל חמישי תמשיך ותפתיע, צורך לדעת שלטא הכל זמני, גם המוות שבפינה הרחוקה יישאר בינתיים אוורירי... איך אוכל ללמוד שלמשפטים אין שום משמעות? איך אוכל להמשיך שלה` אין שום מטלות? איך כל אחד עושה מה שטוב לו? איך כל אחד עושה מה שנוח לו? איך ילד בן שנתיים מרגיש כבר מה זה עוני? מנסה בפיו הקטנטן למצוא טיפה של אהבה? להאחז בה כאילו היא החלב אז לבי סגפן וסבלן לעולם הזה שלימד אותי מה זה אכזבה, איך פעם הייתה לי אהבה ועכשיו היא ישנה, איך אני נאבק ליום חדש שבא? מתחדש בידיעה שהרע כבר מאחוריי עזב! אז אלוהיי,ארד על ברכיי ואבקש ממך שתשמור על מה שלי יש, על האהבה החום שמצאתי אל תגרש, על המשאלות שלי לצמוח ולפרוח על תקצץ, על השאיפה שלי לחלוק חלומות שרקמתי תן עוד מזה... ואז כמו רב שמתפלל לתפילתו אודה לך אלוהיי, על החוסר בטחון אני ארגיש בך, על היד שמלטפת ואתה שלחת לי מלאך אנצור לעד, לנצח נצחים אוהב אותך אלוהי הראה לי שמחר שאקום רק-אראה קרן משמחת שמיידעת שיהיה רק טוב בעולם הזה...