כל מיני....

[ilush]

?!?!?!?!?!?

הי אסף, וואאאו! אז זה המסר שרצית לשלוח לאומה אתמול בלילה? הטקסט המהולל שנגדע באיבו? יקירי, לפעמים "כל המרבה הרי זה משובח" ולפעמים "כל המוסיף גורע"... מרוב מילים... לא שמעתי כאן אף אחד (אולי פיספסתי..) מתלונן על כך שהוא לא מוצא בן/בת זוג כי הוא חולה לופוס אז מה התוקפנות הזו? ("לא תצליחו לשכנע אותי ש...") - האם יש כאן איזשהו וידוי מוסווה? לא ברור... מעל לכל כולנו פה אנשים צעירים, בגיל זה או אחר, שמתחבטים בבעיות כאלו ואחרות (כן, גם זוגיות !!!) כשלחיי כולנו מתווסף עוד אספקט- הלופוס- המשפיע במידה מסויימת (לפעמים מועטה ולפעמים רבה יותר..) על הצעדים, ההחלטות, המעשים. בסה"כ אני חושבת שכל החבר´ה פה הם פעילים (בכל התחומים..) בדיוק כמו כל אדם אחר ולא שמעתי עד כה תלונות בנוסח- "אני לא עושה..כי אני חולה לופוס", "לא מגיע לי..כי אני חולה לופוס". כן, לפעמים יש ימים קשים יותר (אם בגלל הלופוס או בגלל דברים אחרים) ואז מרגישים צורך לשתף ולקבל תמיכה, אבל זה הכל... בקיצור, המסר ברור ,פחות או יותר, אך נשמע יותר כשכנוע עצמי מאשר כל דבר אחר. אז זה הכל בינתיים, מקווה שלא הייתי ישירה/בוטה מידי (זה קורה בד"כ כשאני במצב רוח טוב

..) לילה טוב, אילנית. נ.ב- אם לסמוך על הטעם של ניקול, נשמע שאתה ממש שווה...

 

[lupland]

"בשעות הקטנות של הלילה"

היי אלנית. לא.זה לא היה המסר שרציתי אתמול לשלוח לאומה.המסר של אתמול היה סיפור אישי שבמחשבה שנייה אני שמח שלא יצא.עם הזמן אולי יבוא ואולי לא אבל זה לא משנה. החסרון באינטרנט הוא שכאשר האדם יושב מול המסך וקורא הודעות מסוג זה הוא יכול לפרש לעצמו את הטון שהוא יבחר לעצמו.מצטער שלא הוספתי חיוכים של סמיילי.אני אבקש ממישהוא שפעם ילמד אותי ואני מבטיח לנסות לשפר.מה שאני בא להגיד הוא שלא היה כאן זעם או כעס.אין לי זעם אחותי.אני חי חיים כל כך יפים ומבחינתי הם מאוד מאושרים. שוב מתנצל אם הדברים נקראו שלא כמו שהתכוונתי אבל מאוד מודה לך שעזרת לי לראות שאפשר לקרוא ולהבין את הדברים גם בצורה אחרת. ושוב עזרת לי להבין עד כמה למילה או משפט יש אפקט כזה או אחר.יכול להיות שהייתי צריך לקרוא זאת שוב "לא תצליחו לשכנע אותי" ולבחור במשפט שונה שאכן נשמע פחות תוקפני. בכל אופן אני צריך להמשיך כאן(על המחשב) לסיים לקרוא חומר מסויים.תודה שנכנסת והגבת. לילה טוב אלנית

 

[gaia20]

מה אני חושבת? ../images/Emo22.gif

עד אתמול לא נתקלתי כמעט באף בעיה שהיתה לי בעקבות הלופוס... תמיד אמרתי פה שכדאי ורצוי להיות כנים ולספר הכל, מי שלא אוהב אותנו עם החבילה שלנו, לא ראוי להיות איתנו, נכון, אמרתי את זה.... אבל פתאום, הדברים שאסף אמר, השמיעו קולם אצלי, אתמול בערב. פגשתי מישהו, ולראשונה הלופוס הוא מכשול קטן ביננו... קשה לי להגיד שאני לא רוצה אותו, אני מאוד רוצה, אבל אני מרגישה שהוא לא מקבל את כולי השלמה, אלא רק את החלק הבריא.... אני רואה שזה מפריע לו.... לראשונה אני כמעט מרגישה רגשות אשמה על הלופוס... אומנם אצלי לא היה "אני לא עושה..כי אני חולה לופוס", "לא מגיע לי..כי אני חולה לופוס", אבל אני עכשיו מרגישה "לא רוצים אותי... בגלל הלופוס"...אולי אלו מילים קשות מידי, "לא רוצים אותי"... אולי אני צריכה להגיד, "קשה לקבל\ להבין אותי"....בגלל הלופוס... בכל מקרה, אם תהיה סיבה לכך שהקשר הזה לא יצליח, אני כמעט בטוחה ב 100% שזה יהיה בגלל הלופוס.... אני צריכה לחשוב לאן אני מובילה את זה.... בכל מקרה, אני מניחה שברוב הפעמים אילנית צודקת, זה באמת לא אמור להיות מכשול הרסני, אבל מצד שני, עכשיו אני מבינה שלא כל אחד מוכן לקבל בן זוג חולה... עכשיו אני די חווה את זה...לא יודעת, אולי אני סתם מדמיינת, אבל יש לי הרגשה שיש לבן זוגי בעיה גדולה עם המגבלות שלי.... טוב, חברים, אני אמשיך בערב, אני צריכה לחשוב על ההמשך שאני רוצה להגיד... אחה"צ טובים לכולם....

 

[lupland]

"כל אדם הוא עולם ומלואו"

"כל אדם הוא עולם ומלואו" מנטרה ששגורה בפיו של אבא.לא מעט יצא לי לחשוב על כך.חסרים לא מעט פרטים אינטימיים בבעייה שהעלת גאיה (ואני לא מצפה שתרדי לפרטים כאן ופה בפורום) אבל הייתי נזהר לפני שהייתי קופץ מיד למסקנות סופיות.שהשורה התחתונה היא שבשל הלופוס הוא ידחה כל קשר איתך.זה בדיוק "הרשיון להרוג" שעליו ניסיתי לדבר כאן.כלומר.אם הייתי הולך על דרך האילימינציה הייתי עושה זאת כך. "הא.הוא לא רוצה אותי.בוא נראה למה.אני בלונדינית עם שיער חלק וארוך ועם עיניים כחולות כאלו שקשה לפספס.לא. זה לא זה. יש לי גוף די פרופורציונלי.אז.זה גם לא זה. אני חושבת שאני די מוכשרת.באופי שלי אני די אופטימית.כמעט תמיד שומרת על חיוך ויש בי המון אהבה שאני אוהבת להרעיף על האנשים סביבי שאני מאוד אוהבת ובמיוחד ניתן לראות כיצד זה בא לידי ביטוי ב "ביבי" שלי שהקמתי עם קצת עזרה בתאריך 11/03/2002 והקדשתי ונתתי הרבה מעצמי לטובת הצלחת האתר (הביבי ) אז זה גם לא זה אז מה עוד נשאר? הא .הלופוס.אם כך הוא דוחה אותי בגלל שאני חולה גופנית והוא כנראה מעדיף חולה נפשית(טוב זה קצת בצחוק הקטע האחרון) כל אדם הוא עולם ומלואו. לפני שנה וחצי יצאתי לעבוד בבית אימון(מקום שבו מגדלים את האפרוחים של תרנגולי ההודו מרגע הבקיעה ועד לגיל 6 שבועות) באחד הקיבוצים בדרום הארץ. הייתה שם במשך שנים בחורה שרק שכשאני הגעתי עם הצוות שלי הייתה מביאה לי קבוע חלב ירקות ובחורף איך לא? דייסה מחדר האוכל. באותו היום הבחורה לא הייתה והצוות ואני התחלנו לעבוד .בשלב מסויים נכנסה בחורה צעירה.אמרנו שלום שלום וזהו.היא עבדה בשלה ואני בשלי. ואז בשלב מסויים היא פתאום באה ושאלה אותי אם אני רוצה שהיא תכין נס קפה לתאילנדים שאיתי ולי.אמרתי שכן והרבה תודה. מה שאותה בחורה לא ידעה הוא שהיא "עשתה לי את זה".יפיפיה היא לא הייתה.וגוף של דוגמנית גם לא.אבל היא כבשה אותי באותו הרגע רק במשפט אחד שהיא אמרה-קפה לחברה שאיתי ולי. קצת שתבינו.ברוב המקומות שעבדתי בארץ נדיר לראות בנות שמוכנות לעבוד בלול.וגם בקרב החקלאים הגברים בד"כ אם היו מציעים קפה היו אומרים לי משהוא כמו "תכניס ת´חברה לעבודה ותקפוץ למשרד" אבל אני.שכבר הזכרתי לפני קיבלתי חינוך קצת יותר מדי צבאי.ואם החברה שלי לא שותים אז גם אני לא שותה. הסיבה שאני מספר זאת גאיה היא לעזור לך להבין עד כמה לא תוכלי להבין נכון את הצד השני לפעמים.בשעה שלי בחורה עשתה את זה במשפט.לבחור אחר זה עשה את זה כשהוא זכה לראות אותה בלבוש "חייתי" ומינימלי. יש לי בחורה מאיזור הצפון.כבר 6 שנים שהיא טוענת שאני לא יודע מה אני מפסיד ושהיא תחכה לי עד שאני ישבר. מה שלא סיפרתי לה אף פעם וגם אני לא מתכוון לספר הוא שבכל פעם שהגעתי עם החברה שלי היא תמיד נגעלה מהם ונחסוך כאן את הביטויים שנהגה להגיד. ושלא תבינו לא נכון.בבית כולם בעדה.היא הכירה אותי לפני הלופוס ורוצה אותי עם הלופוס ויש לה משק גדול שרשום על שמה והייתי יכול לחזור לעולם הסוסים שבו הייתי לא מעט שנים בעזרת המשק שלה ובכל זאת.הדרך שהיא מתיחסת ומפגינה כלפי "הנמוכים ממנה" הייתה אחד הדברים הראשונים שגרמו לי להירתע ממנה. יכולתי להביא עוד ועוד דוגמאות וסיפורים אבל אני חושב שהבהרתי את הנקודה. בשעה שהיא טובעת בים של שאלות של מה כל כך דוחה אצלי אותו היא לעולם לא תדע. לכן גאיה.לפני שתרוצי ותאשימי את הלופוס תבדקי עם עצמך.אולי הגבר הזה שייך לזן הגברים הדפוקים השרוטים והלא נורמלים כמוני.אולי זה משהוא שאמרת? או צורה שהתנהגת? והיה והבחור יבוא לפנייך ויגיד שזה בגלל הלופוס.תגידי לו תודה על זה שהיה ישר איתך.אם תרצי תוכלי לאחל לו בהצלחה עם הבנות "הבריאות" שם בחוץ תבואי חזרה לפורום.ובלב תגידי "טיפש.הוא לא יודע מה הוא הפסיד"

 

[gaia20]

וואי, אנשים.....

אתם לא יודעים מה עשיתם לי... כזאת התרגשות שאני קוראת את הדברים שלכם את ההתייחסות הכל כך חשובה בשבילי.... אז לפני שאגיב על מה שכתבתם אני רק רוצה להגיד שאתם אנשים מקסימים, הגעתם רק לאחרונה וכבר עשיתם לי המון סדר במצב החדש והמבלבל אליו נקלעתי...אני אוהבת את הדרך ההומוריסטית שבה שניכם כותבים, זה באמת יותר קל להבין כשחיוך טיפשי מרוח לי על הפרצוף... אז תודה

מפאת השעה המאוחרת, אשתדל לא לכתוב הרבה וכך לחסוך מכם את השטויות שיוצאות לי מהפה (או מהמקלדת) בשעות אלו. אוקי, ועכשיו לעניין העיקרי: אסף- באמת בדקתי, שאלתי ו"חקרתי" טוב טוב כדי לוודא שלא מדובר בשום דבר אחר, הוא אוהב איך שאני נראת, איך שאני מתנהגת ומדברת ואני מניחה שהוא אוהב גם את הדברים שאינם מתאימים לפורום, לא היו תלונות ומהכרותי הקצרה של הבן אדם, הוא דאג להגיד שהוא מאוד ישיר ומדבר על הכל. אומנם הוא לא בא ישירות ואמר "תקשיבי, עקב מצבך הבריאותי, לא אוכל להיות איתך", אבל אני יודעת שחסר לו משהו שהלופוס לוקח ממני....את זה הוא כן אמר ישירות. תראו, אולי אני כן עושה מזה סיפור די מנופח, אולי זה רק בראש שלי, פשוט המצב הזה, שיש מישהו שלא מקבל בלב שלם את הלופוס שלי, זה מצב שמאוד מוזר לי מאוד שונה לי, אני לא יודעת מה לעשות במצב כזה... כלומר, בדרך כלל, כשבן הזוג שלי היה שואל משהו על הלופוס היתי עונה תשובה כזאת מפורטת, שתענה ביסודיות על כל סעיפי השאלה, היתי עונה ברצון שלא יאומן ובכזאת התלהבות שלא לפספס פרטים חשובים... ואיתו, עם הבן אדם שאני מאוד רוצה, אני אפילו מפחדת לדבר על זה. כלומר, כשסיפרתי בהתחלה, השתדלתי לחייך חיוך כזה מקסים שימשוך אותו אליו ולא לפרטים הקטנים על הלופוס.... הצגתי את זה בצורה הכי קלה, הומוריסטית ועם פרצופים חמודים כאלה שאי אפשר להתעלם מהם..... מה יקרה כשארצה לדבר איתו על הדברים היותר קשים? אני רוצה שידע על קיומו של ה"ביבי" שלי.... אבל להסתכן בכך שהוא ידע שיש מצבים יותר חמורים משלי? להסתכן בכך שיהיו לו מקורות (קישורים) לבדוק ולחקור לעומק את המחלה ולגלות את כל צדדיה.... אילנית- יש לי איתך הסכמה כמעט מלאה כלומר הדילמה היא מאוד קשה, לא רק במקרה שלי אלא בכלל, כמובן. מצד אחד אני להוטה לספר שידע כבר מה יש לי, שלא ישאל למה אני לא יכולה לעמוד איתו בשמש שאני לא אצטרך לבעוט את זה ממני בתשובה "רגישות לשמש" אני רוצה שידע הכל, את כל הפרטים הקטנים. מצד שני, אני רוצה שיאהב קודם אותי ואז את הלופוס. אבל מצד שלישי, זה לא פייר לתת למישהו לפתח כלפי רגשות ובאותו זמן להעלים פרט חשוב ומשמעותי בחיים שלי. אני תמיד חושבת שאם המצב היה ההפך, אני היתי רוצה שיספרו לי כבר בהתחלה. המשך, בהודעה הבאה...

 

[gaia20]

המשך

אולי בעבר , או יותר נכון עד לפני 4 ימים, היתי מציבה דעה חד משמעית שלדעתי צריך מיד לספר על הכל בלי להסתיר כלום, אבל אחרי שהבנתי איפה אני עומדת ואחרי שקראתי מה שאת כתבת, הבנתי שאני טועה.את צודקת. הלופוס בהחלט לא צריך להיות במקום הראשון...... וגם לא בשני... אולי בשלישי.........

חברים, פה אני מסיימת, השעה מאוחרת. מקווה שמחר אני לא אקום ואגלה שכתבתי טונה של שטויות............

תודה לכם על התגובות, תודה על הסדר שעשיתם לי, תודה על החיוך שגרמתם לי לחייך, בזכותכם אני מרגישה עכשיו הרבה יותר טוב.

לילה טוב, פורום יקר..... לילה טוב, "ביבי" שלי......

 

[lupland]

כמה שווה חיוך?

נכנסתי לרגע אבל אני אשוב ואהיה כאן מ 15:30 עד0:00 לפחות(גם אם לא אהיה המחשב יהיה פתוח) אני לא יכול לדבר בשם אלנית אבל יש לי הרגשה שרוב חברי הפורום אם לא כולם יסכימו איתי ש... אם גרמנו לך לחייך ולהרגיש שיש אל מי לדבר ולשפוך קצת אז כבר היה שווה הכל.

 

[gaia20]

בהחלט מסכימה איתך ../images/Emo140.gif

 

[ilush]

גאיוש....

יקירה, אני לא רוצה להשמע כמו איזה זקנה חכמה ובכל זאת... אין לך מושג כמה את מזכירה לי את עצמי כשהייתי בגילך (אוי, אני מתחילה להשמע כמו ההורים ?!?!?) חייבת להגיב כי זה ממש בוער בתוכי! כבר כשהגבת ל"השתפכות" שלי, לדילמות שלי, הרגשתי שזה בדיוק מה שהייתי עונה לעצמי לפני כמה שנים. הייתי כמוך בדיוק (לפחות באספקט הזה...)- אין סודות, הכל גלוי- אני והלופוס חבילה אחת-מי שירצה ירצה, ומי שלא- שילך ל... (אופס,סליחה-בד"כ אני מדברת בשפה יפה יותר) בכל אופן, גם היום אני מאמינה ברעיון הזה אבל במבלך השנים הבנתי מס´ דברים. הבנתי שאנשים נבהלים מדברים שהם לא מכירים, בייחוד אם מדובר במצב רפואי (לגיטימי, לא?). אנחנו, שחיים עם הלופוס אי אילו שנים, מכירים את המחלה, יודעים שאפשר להתמודד ואיך, יודעים שאפשר לנהל חיים נורמליים ואפילו נורמליים פלוס, יודעים שהשד לא נורא כל כך (ואם כן, גירוש שדים הוא טקס מוכר, לא?) עם השנים הבנתי שלא פייר "להפיל" על מישהו "חדש" (בן/בת זוג, חברים לעבודה) את העובדה הזו. לא פייר כלפיהם ולא פייר כלפינו. קצת בהקשר לדבריו של אסף- באמת חשוב לדעת למה מישהו לא רוצה אותנו, האם זה הלופוס או כל דבר אחר. ולכן, הגעתי למסקנה שצריך לתת לכל אדם חדש שמכירים (בייחוד אם מדובר בבן זוג) את הזמן להכיר אותנו, ללא קשר ללופוס. (אני מניחה שברגע זה את חושבת-"אבל חלק ממני זה הלופוס, איך אפשר לא לספר על זה מייד בהתחלה?" אפשר...) ויוי ושירי אמרו בזמנו שלא קיים הזמן הנכון לספר, זה נכון. אבל מהנסיון שלי (אוף, עוד פעם אני נשמעת כמו אמא שלי..) הבנתי שהדברים מתקבלים הרבה יותר טוב כשמישהו מכיר אותך (את היתרונות והחסרונות, את ההרגלים, את מה שאת אוהבת ושונאת) ונחמד לו איתך. ואז הלופוס באמת לא יכול להיות משהו כזה נורא- כי את כזו מקסימה וחייכנית ויודעת לבלות ונראית טוב ואוהבת. לא היה לי קל להגיע למסקנות האלו ועדיין (להלן "השתפכותי" האחרונה..) יש לי התלבטויות לגבי מתי,איך,למי? אבל יותר ויותר אני נפרדת מההרגשה שהיתה לי בעבר- "אם אני לא מספרת מייד בהתחלה זה כאילו שאני מסתירה משהו, כאילו שאני מרמה.." הרי לא ייתכן שאנשים יכירו אחד את השני תוך פגישה אחת או שתיים, נכון? אז לאט לאט, אולי הלופוס לא צריך להיות בין הדברים הראשונים שמספרים.. (המשך קצר בהודעה הבאה- נגמר לי המקום...)

 

[ilush]

המשך..

לא מתכוונת להשתפך עוד הרבה- מספיק עם הבלה-בלה .. (ובכלל, כבר מאוחר- מחר צריך לעבוד!). אז רק עוד קצת.. לדעתי צריך לתת הזדמנות לבן אדם שעומד מולנו. אף אחד לא רוצה לשמוע בפגישות ראשונות על הצרות שלנו ,החסרונות שלנו..(ומה לעשות, גם אם לפעמים אנחנו חושבים שהלופוס הוא "מתנה" והוא "בסה"כ" לופוס, לא כולם רואים את זה ככה ולא לגיטימי לצפות מבן אדם שלא מכיר אותנו להתייחס לזה בהבנה ובשיוויון נפש, בפירוש לא!) ברור שבהמשך, עם הזמן (כל אחד והזמן שלו..), לגיטימי לצפות שתהיה קבלה והבנה- אבל זה כבר דיון ליום אחר... יקירתי, מחבקת אותך המון

ומקווה שמצב רוחך טוב ושהדיון הפילוסופי הזה לא היה יותר מידי... חייבת ללכת לישון, נשיקות חיבוקים והרבה אהבה

, אילנית.

 

[3ויוי]

סיגנון היתמודדות

היי נחמד שיש מי שמדבר ומפתח נושאים חשובים הקשורים ללופוס , נהנת לקרא אותך. הבנתי שאתה מהמתמודדים האופטימים אשר לא קורה לילד בשמו ומיתמודד באסטרטגיה חיובית ומעמיד את המחלה בצד ולא עושה מזה סיפור גדול . ישנם אנשים מטיפוס אחר המתמודדים בצורה גרועה והיא מלווה בכניעה בהימנעות ובההכחשה ,בידוד או דיכוי של המצוקה הריגשית.וזה מה שגורם ומזיק לעומת מי שיש לו יכולת התמודדות טובה אשר דואג לרווחתו ומחפש תמיכה חברתית וריגשית יש לו גישה וקבלה חיובית אל המחלה מיתמודד עם המציאות באופן פעיל ,כמו בעיות קיום וחברים וכו´ אשר מחזקים ומטעינים בצורה טובה. אני מאותם אנשים שלא מתיחסים למחלה אך נסיבות החיים והקיום הקשות שאמורות להשכיח ולהעסיק אותי ממנה לא-משכיחים ואף מעצימים למה הכוונה . שכל המטלות הרגילות של החיים מצריכות משאבים אנרגיה רצון וכו´ כאני מפנה את כל אלה לעבר פתירת הבעיות אשר ניפתרות עם הזמן אני נישארת בסופו של דבר עם הלופוס הפיברו´ והקוליטיס(מחלת מעיים). ומרב בעיות הקיום והמצוקה (לא גרה באבן יהודה,,ס.ת..ם)אני מזניחה את הבדיקות והטיפול .לכן אני גם מבינה את המצב לאשורו וקושי החיים מסביב מכריע אותי. טוב לא כל אחד יכול להבין רק ניסיתי להעמיד את עצמי בצד המיתמודדים הטובים כמוך ויצא לי להיווכח שלא כך הדבר. לכן טוב שכתבתי את זה ,,,ובטוח ששירי שלנו תתעצבן עלי שעוד לא הלכתי להיבדק. מבטיחה אחרי החגים. בקשר לניקול קידמן ,,יש לך טעם טוב והיא פנויה .למה אתה רוצה לצאת מזה ? בטח יש לך יתרון על תום קרוז,,,שזרק אותה והיתחתן עם ספרדייה בשם פנלופה,,תלך אליה עם סיגנון התמודדות ישראלי ותראה לה מזה,,סתםםםםםם שלך ויוי.

 

[lupland]

לא רוצים לישון

היי 3ויוי.הדרך והצורה שכתבת מחזקים את הטענה שבה עניתי לאלנית לפני כמה דקות והיא שניתן לקרוא את המילים הדוממות והשותקות האלו בכמה צורות של פרשנות. על מנת "להצליח" בדרך שבחרתי שילמתי גם מחיר שעדיין היה שווה לי וגם אם הייתי חוזר אחורה 4 שנים הייתי בוחר באותה דרך. כשחזרתי לפני 4 שנים "ברחתי" מהציויליזציה" וחייתי 3 שנים לבד עם ארבעה כלבים שונים במבנה מסויים בשדות של אבן יהודה.במשך רוב הזמן בבקרים יצאתי ללימודים ואת אחה"צ והלילות הקדשתי לקריאה ולנסיון להבין לא מעט מהלא מובן של החיים היום יומיים. זה היה חלק פצפון מהסיפור שרציתי לספר אתמול וכרגע אין לי את הזמן לספר את כולו(יש לי משהוא לסיים כאן) בכל אופן היום אני כבר גר שנה בבית קטן ונחמד עם חצר נחמדה ללופ שלי באבן יהודה בציויליזציה ומדי פעם מתגעגע לבית בשדות. תודה שהגבת.לילה טוב ותבלי ותהני מחר היכן שתהיי נב:האמת שאני מעדיף את רנה של אריאל הורוביץ אך להבדיל ממנו לא הייתי משכן אותה בדירה קטנה בקריות וצופה עם החברה במשחק כדורסל בטלויזיה בזמן שהיא בחדר.או מסדר לה סרט פעם בשנה עם משה איבגי.מי זה משה איבגי? ברגע שהיא תראה אותי פעם אחת במשחק היא תרצה רק אותי בתור שחקן ראשי לצידה. אז חלומות נעימים שיהיו לך ולילה טוב.(אני יצטרף עוד מעט.סתתתתתתתתם)

 

[gaia20]

קראתי הכל, אבל...

לא יכולה כרגע להגיב... אולי בערב, צריכה לחשוב על מילים...

 

[ilush]

לשירותך תמיד...

מי ייתן ותמשיכי לחייך כל הזמן... אשתדל להתמיד ולסייע לך בכך- אז בכיף ומכל ה-

, אילנית. נ.ב- סחתיין על הפירגון

 

[ritosh]

נהדר! המשיכו. אין לכם מושג כמה אני

למדה על דרכי ההתמודדות שלכם מתוך הכתוב.

לכולכם ריטה.

 

[gaia20]

ריטה יקירתי

לפני שאלך לישון, אני רוצה לתת לך חיבוק ענקי

..... וזהו... עכשיו לישון.........