../images/Emo140.gifומעשה שהיה - כך היה:
הסתובבתי לכן בין הרגליים (פחחח דבי, איך לא הרגשת?? אה, כי הרי למדתי מהגדולה מכולן - להיות הכי שושואיסטית שיש
) וכל הזמן חשבתי אם באמת אלד בסוף בבית או לא. אז ילדתי בבית. וואחד לידה. אני לא מתכוונת לרדת לפרטי פרטים (נובמת, גאני - הסיפור המלא? אני עוד מחכה לשלך
), אבל כמה עובדות לא 'כפת לי לציין: א. שבוע 41 פלוס 3. מיואשת ונשלחת לחדר מיון ע"י הרופא. לא הולכת. שותה שמן קיק. בבחינת לא יואיל - לא יזיק (האמנם לא מזיק?) ב. לידת בזק (בסלון, על מזרן). צירים פלאס לידה – הכל תוך כשעה. נדמה לי שבבראנז'ה המיילדותית יש לזה כינוי - משהו כמו 'לידה חטופה'. מסקנה: השמן קיק הזה מכניס לידה מהילוך ראשון ישר לחמישי. תכל'ס - לא בטוחה שמומלץ. ג. מה שעניין את כולם – איפה היו הילדים. אז הם ישנו. אני חושבת שעברתי 'לידה שקטה' ובטח טום קרוז היה מבסוט ממני. נשבעת שבשום שלב לא הרגשתי שאני צריכה לצעוק או להשתולל. היתה זו חברתנו הטובה כאן שבעברה הלא רחוק חתמה שבלידת בית אפילו הכאב ידידותי... אני חושבת שירדתי לסוף דעתך יקירתי....בכולופן, כשגימל הגיע הביתה, בערך עשר דקות לפני הלידה, הוא קודם כל סגר את הדלת של החדר שלנו, שם ישנים כולנו בימים כתיקונם ואז גלל למטה את התריסים בסלון. חבל. דווקא היה יכול להיות פואטי משהו ללדת מול אורותיה המנצנצים של חיפה. כן. ושל הארובות המעושנות של בתי הזיקוק. ניחא. ד. אז ירדתי מהכדור למזרן בדיוק כשפסקו הצירים המעצבנים והחלו הלוחצים. תוך שני צירים אני מרגישה את הראש יוצא. דווקא לא כואב. אבל הי - הראש יוצא - מישו צריך לתמוך בו. גימל נלחץ. כמעט מתקשר למד"א ואז... ה. המילדת פורצת הביתה ומיד זורקת את התיק ועוזרת לחלץ ילדון שכנראה קצת נתקע (כתפיים). תוך אולי שלושים שניות היה לי קופיקו בידיים. את המבט שלו יהיה לי קשה לשכוח. הוא כאילו היה בהלם בעצמו ממה שארע. העיניים והפה שלו היו קרועים לרווחה. כך גם היה לו קשה לתפוס את השכטה הראשונה של החיים שבחוץ. ת'אמת? זה מלחיץ נורא. אבל הוא עדיין היה קשור עם החבל, ועם יד על החזה שלו הרגשנו דופק חזק. אז פשוט שפשפנו אותו כהוגן ובמרץ רב. לא היה צורך בחמצן תודה לאל. זה היה יכול לקרות באותה מידה גם בבי"ח (את זה אני מוסיפה לטובת אלה שהן פרו-ביתחולימיות וקוראות את סיפור המעשה). ו. זהו. היתה חוויה מדהימה. כרגע אנחנו נלחמים בבירוקרטיה של הרישום במשרד הפנים. זה לא מעיב על הלידה אבל זה סתם מבאס ת'תחת. זהו. זו היתה התמצית. יש שאלות? אה - ותודה לפורום שהביאתני עד הלום
נ.ב. אז ככה זה מרגיש ללדת בבית, ועוד במשקל של כמעט ארבעה קילו'ס? פחחחח למה לא אמרתם קודם??
הסתובבתי לכן בין הרגליים (פחחח דבי, איך לא הרגשת?? אה, כי הרי למדתי מהגדולה מכולן - להיות הכי שושואיסטית שיש
