אינדיאנית!!! ../images/Emo6.gif
בחיי, אני הייתי לוקחת את זה כמחמאה. (מה לא ברור פה? הסיפור הכי הכי הכי הכי הכי הכי, אבל *הכי* אהוב עלי מימי הילדות היה "אינדי-אינדי", על ילד אינדיאני שרוצה נורא סוס. לאמא שלו יש סוס, לאבא שלו יש סוס, לאחיו ולאחותו יש סוס. בסוף הוא מוצא סוס פצוע בנאות הדשא, באור הבוקר (שפה פיוטית היתה שם), איפה שאבא שלו חשב שזה רק תעתועי דמיון, מטפל בו, מאכיל אותו, משקה אותו ובסוף מקבל בעלות רשמית עליו. והכל עם ציורים מדהימים של אינדיאנים, אוהלים וטבע. משום מה כשאני חושבת על זה עכשיו הסיפור נורא עושה לי אסוציאציה של לידה בבית... משהו רך כזה ואוהב ומכיל. הדרך שבה הילד יוצא בעצמו מוקדם בבוקר כדי לבדוק את השמועות על הסוס, מטפל בו ומביא לו עשב ושתייה...).