לא משהו בכלל
המון עבודה שזה טוב. המון סטודנטים לחוצים שחושבים שיכולים להגיד לספרנית הקורסת (והמשתדלת להיות קורקטית עד מאוד יאמר לזכותי), כל מה שהם חושבים עליה בפרצוף. חוץ מזה יצאה לי שקיפות עורפית לא משהו והמלצה חד-משמעית למי שפיר, מה שהעכיר את המצברוח קשות ויגרום מן הסתם לסטרס בבועות הבאים. ומה שלא שיפר את העניין זה שש. אמר בהיגיון בריא (ומרגיז ביותר), 'נו, אם המי שפיר בעוד כמה שבועות, לא יעזור לך ממילא להילחץ כבר עכשיו'. גררררר. הוא גם עובד עכשיו כמעט כל יום משמרות כפולות ואני משתגעת (ורק רוצה לישון כל הזמן), בקיצור קשה לנו קצת. דבר אחרון ונחמד מאוד הללי התחיל לחבר משפטים של שלוש מילים; 'אמא פיים ממש' (אמא משקפיים שמש) או 'אבא ניים דומים' (אבא אופניים אדומים), הוא מדהים-מדהים. ויותר מזה הוא מגלה חוש-הומור לא רע באופן כללי, דבר שמשמח אותי קשות. זהו. מקווה לאופטימיות רבה יותר בשבוע הבא ולקצת יותר מנוחה. אויש, איזה קיטור ארוך.