../images/Emo204.gifובכן. החיים בזבל. ../images/Emo11.gif
יום ראשון: מלמדת שכבת ח' מופרעת ושכבת ט' יחסית בסדר. שאני אבין, כל שבוע זה ילך ככה? ביום ראשון ח' יהיו על הפנים וביום חמישי ט'? למה זה מגיע לי? ואני עוד רציתי לתת לכם לשחק פוקר פרזנט סימפל, אבל לאאאאאאאאאאאאאאאא, אתם תתנהגו בצורה מחפירה, לא תתנו לי להוציא מילה מהפה ותתישו אותי עד מוות. אני שונאת להיות מורה. >< בנוסף, הלכתי לקניון כדי להפקיד שיקים ואז לדינמיקה סלולר כדי לראות אם הפלאפון שלי הגיע. הוא לא. מה שאומר שאני עדיין תקועה עם סמסונג צידפה מכוער וישן, ומתחרפנת לגמרי כי אני לא יכולה לצלם, לגלוש באינטרנט או לשלוח סמסים לאנשים שאני אוהבת. פאק. אוה, ואני
מנסה לקרוא פאנפיק J2 מהמם, רק שאין לי זמן. חרא.
יום שני: מלמדת כיתה ט' והמורה המטומטמת שלי באה לצפות בי. זה כזה שיט לגמרי, כי ממש אין לי כוח אליה, והבנות בכיתה שלי פשוט טפשות. מאד. ואני משתגעת. שוב. אני שונאת להיות מורה. בצהריים יש לי קורס סטאז', שזה בשפה יפה קורס תרפיה קבוצתית. בשביל מה אני צריכה את זה, אני ממש לא יודעת. זה לא שימושי, ונמאס לי לשמוע אנשים מדברים על עצמם ועל הבעיות שלהם. לכו לפסיכולוג ותעזבו אותי בשקט; לי יש מה לעשות בזמן הזה! (להכין מערכי שיעור, לדוגמא
) בערב יש לי קורס בטיצ'ינג ספרות, ואני צריכה להציג איך אפשר ללמד פרדיקטינג בצורה מעניינת, מה שעדיין לא עשיתי כי
אין לי זמן!
יום שלישי: סופסוף יום חופשי. *נושמת* יש מקהלה בשלוש, וזה נחמד. ויש לי זמן להכין מערכי שיעור ליום חמישי וליום ראשון שלאחר מכן. הממ. צריך להכין שיעור ליום רביעי, לאולפנא. הא.
יום רביעי: על הבוקר כתיבה יוצרת, ואז צריכה לנסוע מוקדם לרמות כדי לצפות במורה, ואז חוזרת משם ישר לת.מרכזית ירושלים ו--נוסעת לת"א אחרי צהריים לפגוש חברה. הגיע הזמן שאני אהנה קצת.
יום חמישי: חרא. מלמדת בחט"ב שעות 4-7. שעתיים ט' ושעתיים ח'. ואני לא רוצה לדעת איך זה יהיה. אלוהיםאלוהיםאלוהים. למה נהייתי מורה, תזכירו לי שוב? ישר אחרכך נוסעים הבייתה ואז יש שיעורים פרטיים מרבע לשש עד שבע ורבע. ואז – אולי הולכים לקנות תלבושת עם אחותי הקטנה. ואולי לישון. ואולי לנשום. כי בינתיים אני רק חושבת על כל מה שיש לי ואני מתה.
יום שישי: הומייגאד,
בית. ואוקיי, אולי לא מנוחה, אבל לפחות אני בבית, ואימא, אימא שלי, אני מתגעגעת אלייך. ;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;; וזה ליל שבת, וזה כיף, וזה משפחה, ואני רוצה הבייתה
עכשיו.
שבת:לישון. זהו. אין מה לעשות חוץ מזה. כי נוסעים למכללה במוצ"ש והכל חוזר מההתחלה. אלוהיםאלוהיםאלוהיםאלוהיםאלוהים. *PANIC ATTACK* וסליחה על החפירה, אבל הייתי חייבת לפרוק. *סניף*