לכבוד ט"ו בשבט

[פלגיה]

../images/Emo143.gif לכבוד ט"ו בשבט

אולי נפתח שרשור צומח-תנ"כי? לא חייב להיות משהו מלומד. לא חייבים להפגין בקיאות מופלאה. סתם - להזכיר ולדבר על עצים, צמחים, פרחים בתנ"ך ועל התפקידים שלהם. (מישהו אמר משל יותם?)

 

[ע מ י ש]

אוווו יש המון

יש את עץ החיים ועץ הדעת, יש את הדקל של דבורה, יש את הסנה הבוער זה ים שלם

 

[יוסי ר1]

אמציה והארז -

" וַיִּשְׁלַח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, אֶל-אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה לֵאמֹר, הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר, תְּנָה-אֶת-בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה; וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וַתִּרְמֹס, אֶת-הַחוֹחַ." מלכים ב יד

 

[shushu10]

"והיא יושבת תחת-תמר דבורה בין הרמה

ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליהו בני ישראל למשפט" תחת-תמר = נ.צ.? סמל ליציבות, שליטה בשטח מעל עם סמון מקום של מקוה מים? כאילו נאמר בפסוק זה שאין מקום מתאים יותר לתאר את דבורה כי אם - יושבת תחת-תמר...

נ.ב. - מישהו יודע לאן ולמה נעלמה הקופסא הכחולה עם הפרוטות הקטנות שלנו. נראה לי שמשהו חשוב עד מאד נגוז יחד עם הקופסא הזו !

 

[shushu10]

אזור פשתים כאמצעי המחשה

כפי שהטבע מחייב רענון, אוורור, שחרור כדי להתקיים - כך מסמל אזור הפשתים בפרק יג' פס' א' בירמיהו את הנגוד הגמור. כל אשר יטמנוהו (אמת למשל) יעלה עבש. השימושים היפים ביותר בתנ"ך קשורים לטבע! הפשתה - מי מכיר היום, מי יודע?

 

[פלגיה]

אבל איזור פשתים הוא בגד, לא צמח

אמנם בגד שעשןי מחומר טבעי, אבל עדין בגד.

 

[shushu10]

מדברים אנו בצמחים ולכן הבאתי דוגמא

של צמח א"י שהיה בשמוש נרחב בתקופת האבות וגם מאוחר יותר, התכונות הטבעיות שלו הנזכרות בפרק - ומכאן השימוש בו כאזור (חגורה למתניים).אי אפשר לנתק את הצמח מהשימוש בו ואין סתם תאורים בתנ"ך, הכל בהקשר ודמוי והרבה פעמים מובא כמשל ותמיד במטרה מסוימת . זוהי דעתי הבלתי נחשבת. אגב - יש בגולן שרידים של מקום ישוב עתיק ובו הריסות בית כנסת, אשר נבנה כמקום מגורים למגדלי פשתה, שהיה מוצר מבוקש ביותר ונחשב ליקר המציאות. האקלים שבגולן, אדמתו והסמיכות למעיין מים חיים הפך את המקום למרכז התישבות.

 

[פלגיה]

../images/Emo13.gif

 

[יוסי ר1]

לשולה - "זוהי דעתי הבלתי נחשבת..."

אל תצטנעי. דעתך בהחלט נחשבת, גם מביאה תובנות מענינות וגם מנוסחת כהלכה!

 

[shushu10]

../images/Emo51.gif יוסי. את המשפט הזה אני נוהגת

להדביק לכל רעיון שלי שאינו לקוח מאיזו פרשנות או ממדרש. זוהי מעין אזהרה לקורא - זו אינה תורה מסיני. הרעיונות האלו, הצצים תוך קריאה בכתובים, מסמלים עבורי איזושהיא התפתחות בלימוד או במלים אחרות "להוציא דבר מתוך דבר". היום, לדוגמא, עברנו בחוג תנ"ך על פרשת יתרו. יתרו יועץ למשה בעניני שיפוט, טכנית ומוסרית, וגם מוסיף ואומר "אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלוהים ויכלת עמד..." שמות יח',כג'. בהמשך - בפרק יט',ג' , כתוב: ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר.." ואז צץ לי הרעיון הבא: משה כאמור שומע ומקבל על עצמו את דברי חתנו, כמו שכתוב "דרך ארץ קדמה לתורה", והולך מיד לקבל את המצוות . מאיכן אנו לומדים זאת? אם ללכת לפי הפשט - ראשית דבר משה עולה ורק אח"כ קורא אליו האל. לא יודעת אם כוונתי לדעת רבים אך בעיני זהו שכרי מכל עמלי. אשמח לשמוע רעיונות מקוריים נוספים.

 

[Marinette]

הקיקיון של יונה הנביא

משמש רווחת-עניים בהתחלה, מתייבש בהמשך והופך לחלק מהמחשה ניגודית של יחסו של האל לעיר נינוה בסוף - בכל פעם שאני רואה קיקיון (ויש הרבה בארצנו) אני נזכרת ביונה הנביא.

 

[shushu10]

"ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה

וחניתו בידו" . והשאלה שלי - למה אשל דווקא?

 

[masorti]

בגלל העקרון האנתרופי.

אילו זה היה עץ אחר, היית שואלת אותה שאלה. אשל אינו גרוע מכל עץ אחר (אולי פרט לאטד). חוץ מזה, אשל היה עץ נפוץ בא"י. וכי רצית שיישב תחת עץ הבאובב?

 

[ע מ י ש]

ילדים

הזהרו מעצי באובב

 

[shushu10]

אפשר לומר בקיצור "לא יודע"! לא בושה

למה בכלל לציין שהוא ישב תחת עץ מסוים?

 

[Marinette]

אולי כי בתנ"ך

החברה הייתה חקלאית והחיבור לטבע ניכר, ולכן השפה התנ"כית עשירה בשמות צמחים ובפעולות חקלאיות. כמו שיש מילים שונות ומגוונות בתנ"ך ובגמרא לתיאור איסוף הפירות מהעצים בהתאם למיני הפרי השונים (קטיף תפוחים, גדיד תמרים, בציר ענבים, מסיק זיתים...) וכינו כל דבר בשמו במקום להשתמש באיזו מילה כללית כמו "קטיף" או "איסוף" - ככה ייתכן שהבחינו באופן טבעי בין העצים והרבו יותר מאיתנו לקרוא לכל עץ בשמו, במקום להשתמש במילה הכללית "עץ". ואיך את מסבירה את ההתייחסות לאשל? אני כבר סקרנית לשמוע

 

[shushu10]

וודאי שהבחינו בין העצים, אבותינו

הכירו כל עץ וכל שיח בשמו, וכן באשר לבעלי החיים למיניהם. עץ האשל נחשב לעץ שאינו נדלק בקלות בגלל כמות גדולה של מים ומלח הנמצאת בגזעו ענפיו ועליו. גם הענפים והעלים אינם נדלקים במהירות בעת שריפה. אולי זה מסמל בעיני את שאול, אשר ישב תחת האשל וגם נקבר שם, ועת עמידותו בפני פגעי הזמן, ולמרות שהוא קץ בחייו אין איש מעז לפגוע בו עד שנאלץ להתאבד. סתם השערה שלי....

 

[Marinette]

לא בטוח שאיש לא העז לפגוע בו...

מישהו בכל זאת העז: הנער העמלקי בשמואל ב' פרק א', שמספר לדוד שהוא הרג את שאול אחרי ששאול ביקש ממנו שיהרוג אותו. נכון שקיימת גם האפשרות שאותו עמלקי סתם התרברב ובדה את הסיפור על הריגת שאול, אולי מתוך מחשבה שדוד ישמח על כך ויגמול לו באיזו מתנת-כסף או כבוד אחר (מה שלא קרה, כידוע. נהפוך הוא). ההחלטה נשארת בידינו למי ולמה להאמין.

 

[פלגיה]

שני הסיפורים מצויים בתנ"ך

גם אם נאמין לנער העמלקי - הוא עשה זאת לאחר בקשתו המפורשת של שאול. ואם נקבל את סיפור התאבדותו של שאול כפשוטה - הוא עשה זאת כפחד מעינוי הפלשתים. כך שזה לא בדיוק "איש לא מעז לפגוע בו".

 

[shushu10]

גם דוד לא מעז לפגוע בו אלא לכרות

את כנף מעילו בלבד.