../images/Emo51.gif יוסי. את המשפט הזה אני נוהגת
להדביק לכל רעיון שלי שאינו לקוח מאיזו פרשנות או ממדרש. זוהי מעין אזהרה לקורא - זו אינה תורה מסיני. הרעיונות האלו, הצצים תוך קריאה בכתובים, מסמלים עבורי איזושהיא התפתחות בלימוד או במלים אחרות "להוציא דבר מתוך דבר". היום, לדוגמא, עברנו בחוג תנ"ך על פרשת יתרו. יתרו יועץ למשה בעניני שיפוט, טכנית ומוסרית, וגם מוסיף ואומר "אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלוהים ויכלת עמד..." שמות יח',כג'. בהמשך - בפרק יט',ג' , כתוב: ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר.." ואז צץ לי הרעיון הבא: משה כאמור שומע ומקבל על עצמו את דברי חתנו, כמו שכתוב "דרך ארץ קדמה לתורה", והולך מיד לקבל את המצוות . מאיכן אנו לומדים זאת? אם ללכת לפי הפשט - ראשית דבר משה עולה ורק אח"כ קורא אליו האל. לא יודעת אם כוונתי לדעת רבים אך בעיני זהו שכרי מכל עמלי. אשמח לשמוע רעיונות מקוריים נוספים.