תפקיד בן הזוג בבחירת מקום

[גם למבי]

תודה רוני ../images/Emo140.gif

 

[Manty]

10../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif ../images/Emo13.gif

 

[mise]

מנטיל'ה!

פעם ראשונה שאני קוראת את הסיפור הזה. מעניין, איך לא פגשתי אותו קודם? הסיפורים שלך תמיד כאלה חמימים ונעימים, כמו סיפור ילדים עם סוף טוב. כיף לקרוא.

 

[debby12]

נהניתי מכל מילה

אין ספק שאת צריכה להיות סופרת. כך גם תוכלי לכתוב את ספר ההמשך המקורי: "נוריקו סאן - יולדת בבית unassisted"

[התדעו ילדים? ביפאן אפשר ללדת בלי פאניקה

] מסקרן אותי, ולא כתבת, מה היתה עמדתה של משפחתו של בעלך (או בקיצור - החמות - אם כי גם השאר אם יש). או שהם לא ידעו בכלל על התוכניות? <ולא שאלתי לגבי עמדתם של חברים שהם רופאים קונבציונליים>

 

[27חומד]

ואוו! תודה על הסיפור!

 

[אום נטע]

יא, איזה סיפור יפה!

תודה שסיפרת שוב! לא קראתי אותו קודם.

 

[רוני של השלוש]

בן הזוג שלי ../images/Emo99.gif

בנושאים האלה בד"כ הולך איתי לכוון שאני מאמינה בו. לשמחתי, גם אם יש דברים שהוא לא מסכים איתי לגביהם, הוא מוכן תמיד להקשיב ולשמוע. הוא גם יודע שאני לא אחת שהולכת אחרי גחמות לא ברורות, אלא מבררת ובודקת וחוקרת עד תום. כשאני מחליטה משהו בנושא כל כך משמעותי, אני יכולה גם לגבות את זה ולספק לו מחקרים וסטטיסטיקות. הוא כבר מכיר אותי ויודע ששטויות אני בטוח לא עושה, ושאפשר לסמוך עליי בקטעים כאלה. אז אני לא יודעת מה הייתי עושה לו הוא היה מתנגד נחרצות, פשוט כי לא הגעתי למצב כזה. הוא מקסימום היה קצת סקפטי ואדיש באחד השלבים, משהו בקטע של "לא משנה לי איפה תלדי זה נראה לי שטויות ולא קריטי" וזה עצבן אותי

אבל רק בגלל שנורא רציתי שהוא יהיה נלהב כמוני בנשא לידת הבית. לגבי שיכוך כאבים - פה אני חושבת שאין לו בכלל מלה בנושא. הילד אולי שלו, אבל הגוף הוא שלי. הכאב הוא שלי. אם הוא רוצה שאלד טבעי ואני רוצה אפידורל - שיישאר ברצון. וכנ"ל להיפך.

 

[סטיוויה]

אני אקח אותכם כדוגמא למה שכתבתי

בעצם מה שאני שומעת מהמילים שכתבת הוא "גם אם בעלי לא תמיד מסכים עם הרעיונות שלי,הוא ***סומך*** עליי שאדע לקחת אחריות מלאה על ההחלטות והמעשים שלי". עניין של אמון.

 

[רוני של השלוש]

../images/Emo45.gifנכון מאוד, בדיוק כך

ולא מזיק גם שבסופו של יום, הוא כן מסכים איתי ועם הרעיונות המשוגעים שלי

 

[סטיוויה]

מעבר לכל מה שאמרו כאן

כי אני לא רוצה לחזור על... אני בהחלט מכבדת את הרעיון שהאחריות וההריון שייך לשני בני הזוג. הלידה-לא. אני מחזיקה בדיעה "שמרנית". אני חושבת שכל הרעיון הזה שהגבר שותף ללידה עצמה הוא רעיון מאד מודרני,ומאד חדש,באופן יחסי להסטוריה הנשית. לידה מאז ומעולם היתה מחוז נשי מובהק. ולא בכדי. אשרי הנשים שהיו להן לידות נפלאות עם הגבר שלהן.אני לא פוסלת את האפשרות הזו בכלל. אני פוסלת את הרעיון שהגבר צריך לקרוא תיגר על רצונה של האישה לבחור את מקום הלידה האידיאלי עבורה.בהנחה שהיא אישה עם מודעות וקשב לעצמה. הריון ולידה הם תקופנ ששמה מראה מאד ברורה למערכת היחסים בין בני הזוג ולדינאמיקות תוך משפחתיות.אני חושבת שחוסר הסכמה על מיקום הלידה והתנגדות הגבר לרצון ברור של זוגתו-משקפים דינאמיקה שקיימת כל הזמן.אולי בקטנה אבל קיימת. אני מתארת לעצמי שהרעיונות שלי יעוררו התנגדות אצל חלק מהקוראות.אבל זה מה שיש לי בראש. (התנגדות זה טוב מבחינתי).

 

[mise]

../images/Emo45.gif אני איתך.

יש אסכולה (טוב, לא אסכולה, נתח שוק קטנטן) שטוענת שנוכחות הגבר בלידה מדגימה וממחישה לו מה האשה עוברת ולכן הוא מעריך אותה יותר. אני לא בהכרח מסכימה עם זה. יכול להיות שיש יוצאי דופן שמעריכים את האשה שלהם עמוקות עד סוף חייהם עקב נוכחות בלידה, אבל מה שאני רואה בפועל שיש את ההתרגשות הראשונית ("איזו אמיצה" וכו') ואח"כ זה פשוט עובר להם (גם נוכחות גברית בלידות בי"ח). ייתכן אפילו שנוכחות כזו תהווה איום עקב הרשמים העזים ("איך היא עמדה בזה? היא יותר חזקה ממני" וכו'), אבל כמו שכתבת, זו כנראה מראה למערכת היחסים בין הגבר לאשה, והיות ואני לא מכירה כמעט מערכות יחסים אידאליות בין בני זוג, כנראה שתהיה שם מראה בכל מקרה, תלוי לאיזה עומק היא תראה את הדברים.

 

[nishnash]

לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו.

(יולדת בכל מקרה אני מניחה.

) עצם הנוכחות של בעלי כל כך חיזקה אותי. הידיעה שהוא נמצא לידי הייתה בעלת משמעות מאוד גדולה בשבילי בשלבים האחרונים של הלידה. בהתחלה היתה לו פחות משמעות מבחינתי ואז באמת שלחתי אותו לישון (לפני שנסענו לבי"ח) או לשתות קפה (בבי"ח). בסוף לא הרשיתי לו ללכת אפילו לקצה השני של החדר. רציתי אותו קרוב. וכן, ברור לי שאני אתחשב בדעתו בבחירת מקום הלידה. אולי בגלל שדעתו מאוד ברורה ושלי לא כ"כ. באותה מידה ברור לו שאני זו מחליטה על איך הלידה תתנהל מבחינת תנוחה, שימוש בשיכוך כאב וכו'... מהבחינה הזו מדובר בגוף שלי, בכאב שלי ובהחלטה שלי.

 

[27חומד]

לידה היתה מעוז נשי כל עוד גברים לא

השתלטו עליה. כלומר כל עוד לידה היתה עניין של נשים, משהו שרק הן הבינו בו, משהו שתמיד קרה בבית עם מיילדת ולגברים לא היתה מותרת בכלל כניסה, לא היתה להם מילה כי הם לא הבינו כלום ואז גם הלידות בכלל לא התרחשו על הגב. בלידות היתה מיילדת ועוד כמה מנשות המשפחה סייעו ליולדת. כמו שצריך להיות. השינוי חל בעזרתה האדיבה של הכנסייה וגם המהפכה המודרנית. מיילדות הוכרזו כסוג של מכשפות והוצאו מחוץ לחוק, רופאים התחילו לגלות עניין בנושא הלידה והפכו אותו לעניין שלהם. לידות עברו מהבית לבי"ח והפכו לתהליך הרפואי שאנו מכירים. היום אנחנו מנסות להחזיר את הגלגל כמה שניתן אחורה, כך שאפילו לידות בי"ח יהיו דומות ככל האפשר ללידות ללא התערבויות, להחזיר את האמון של הנשים ביכולתן ללדת ללא עזרה. אם תכנסי היום לחדרי לידה, תמצאי לא מעט נשים (אם לא הרוב) שלא באות ללדת. הן באות שיילדו אותן... אלה היום 60 שנית על הסטוריית המיילדות

 

[debby12]

../images/Emo45.gif ומוסיפה גם...

המיילדות הוכרזו כמכשפות - ולכן ציד המכשפות הנודע לשמצה של ימי הביניים שבו נשרפו מאות אלפי נשים למוות התמקד הרבה ב....מיילדות (הידע המסורתי שלהן בעשבי מרפא שמקלים על כאבי הלידה הספיק כדי לאפיין אותן ככאלה. וזה די נוח כשאפשר לשרוף את המתחרות

)

 

[אם פי 3]

לא רק מיילדות

גם מרפאות אחרות, וכל אשה שהיתה בעלת השפעה, או סיכוי להשפעה.

 

[בלינקה]

ויש גם את ההמשך...

היום רובינו, לפחות מי שבפורום הזה, נמצאות עם בן זוג שאנחנו בחרנו בו, שאנחנו אוהבות, שהוא שותף ואהוב שלנו, ולא רק מפרנס ואב ילדינו. לפחות לחלקנו (טוב, לפחות לי

) נוח ובטוח יותר עם בן הזוג האהוב מאשר עם כל אשה. הנוכחות שלהם כשמדובר על בן זוג נבחר, אהוב ואוהב, היא שונה מהנוכחות של בן זוג כפוי. הרב דברים היו שונים פעם בכל הקשור ליחסים בין בני זוג ובכל הקשור להפרדה מגדרית. גם לידה.

 

[27חומד]

../images/Emo45.gif את מוסיפה את מה שאני שכחתי

שרציתי לזכור ולא לשכוח ומרוב שזכרתי שכחתי מה שרצתי לאמר

 

[בלינקה]

תגידי, את בהריון?

 

[סטיוויה]

זה נכון אבל חסר פרט קטן

נכנסות לכאן הרבה נשים שאומרות משהו כזה "אני מתה ללדת בבית,יש לי חלום כזה. אבל מה לעשות שבעלי ממש לא מסכים....ולכן אאלץ לוותר על הרעיון". האם אישה כזו התחתנה שלא מתוך אהבה? האם יש להניח שבן זוגה נכפה עליה? לא. אין קשר. כמו שאמרתי,הריון ולידה הם שיקוף של כל מערכת היחסים כולה. אגב,מעניין שכל העניין הזה של ליווי הגבר בלידה התחיל,אם איני טועה,בעיקר בתקופת ההיפיס.מי שקראה את ספרה של אינה מיי גסקין ראתה שם תמונות נפלאות וקראה סיפורי לידה קוסמיים שבהם הגבר הוא שותף פעיל בלידה. אבל מדובר ב...כמה מפתיע,לידות בית.

 

[בלינקה]

חצי לידת בית ../images/Emo3.gif

כי זה לאו דווקא בבית של היולדת, אלא בחווה, כי יש שם המון אנשים (כך נראה לפחות מסרט התדמית שלהם) כי, ושוב, אני מתבססת על סרט התדמית, כולן יולדות בסוף על הגב. דרך אגב, דווקא לרופאים גברים היה חלק נכבד בשינוי תפיסת הלידה, במתן ידע לנשים, בריכוך הסביבה של היולדת, החל מד"ר גרנטלי דיק ריד באנגליה של שנות השלושים וכלה במישל אודן. ומה שכתבתי בא להשלים את התמונה שחומד תיארה, ולא בא ישירות כתגובה למה שאת כתבת. אני דווקא די מסכימה איתך, תוך כדי שאני זוכרת שבני הזוג שלנו הם לא זרים כשהיו