../images/Emo32.gif לומינריום
היום נזכרתי בסרט שראיתי כשעוד עיני לא היו זקוקות למשקפיים, והשינה היתה מיצרך שהביקוש לו לא עלה מעולם על ההיצע. 'תום סויר' קראו לסרט, (בתפקיד תום סויר היה החמוד ששיחק ב'ג'ודי ובאפי' האלמותי) וממנו אני זוכרת את סצינת המנהרות: תום סויר והילדה בקי (כך נדמה לי שקראו לה), מסתבכים בסבך מערות אפלות, כשדולק אחריהם פושע אכזרי המעוניין לרצחם נפש!
מה גדולה היתה האימה! ולמה נזכרתי בכל זה? כי היום היינו ב'לומינריום' בהרצליה, בקניון arena המפואר שלחוף המרינה. מה זה לומינריום? גם אנחנו לא ידענו, אך הבינונו שמדובר בחוויה לחושים המתרחשת בתוך חלל מיוחד. בפתח הלומינריום יושבים שחקנים מחופשים, בתחפושות מרהיבות שנראות כאילו יצאו זה עתה מסרטיו של פליני. קרקסיות, עזות מבע, נ-ה-ד-רות! התחלה טובה. נכנסים פנימה, ואחרי סידרת הבהרות ורבליות (לא לקפןץ, לא לרוץ, לא להרעיש) מתגלה הלומינריום. הלומינריום אינו אלא מבנה מתנפח ענקי, שהאור אינו נכנס אליו מבפנים, אלא מבחוץ, ולכן מקבל גוונים וצורות, בהתאם לשקיפות הקירות והתיקרה, צורתם וציבעם. אה, והוא עשוי כולו כסבך של מינהרות! שערו בנשפכם שאתם נכנסים לחלל שכזה: אפלולי מעט... עשוי מנהרות מנהרות.... אורות, צבעים וצלילים מקיפים מכל עבר.... גומחות שבקצות המינהרות מאפשרות לכם לתפוס שלווה, גומחה פרטית משלכם, ולהתמסר לחגיגת החושים.... טוב, כך כנראה זה היה מתוכנן. אבל איש לא הזהיר את המבקרים מראש: הורים על טפיהם הקטנים נכנסים לסבך המערות, ומיד הילדים הולכים לאיבוד, גם אם מיד יתגלו בגומחה סמוכה. לפיכך החללים ה'הרמוניים' מלאים בקולות של ילדים הקוראים להוריהם, ילדים הקוראים זה לזה, הורים הנענים מרחוק לילדיהם, וצוות המקום שמהסה את כולם ומזכיר לילדים שאפע"פ שהם במיתקן מתנפח, זה לא לונה פארק ואסור להם לקפוץ בו. השהות כולה אורכת כ-15 דקות, תשלום בישראכרט מזכה בהנחה עצומה, או מומר כולו במס' לא גדול של נקודות, החוויה בהחלט חביבה מאד, אך מוכרחים להיות מוכנים למה שהולכים לראות: אני הסברתי למתוקיק, שחושש ממקומות אפלים וסגורים, שאנחנו נכנסים לעולם הדמיון של מישהו. אפשר ללכת להמון כיוונים, וכל אחד מהם הוא טוב. אין טוב ואין רע בעולם הדמיון הזה. זה הלהיב אותו מספיק כדי שלא יפחד להיות בפנים. לא ידעתי, וזה חשוב מאד, לספר לילדים, שהם נכנסים לחלל של מבוכי אורות, צבעים וצלילים, ושכדי לשמוע ולראות כראוי, הם מוכרחים להיות שקטים מאד. הם צריכים לדעת שהם נכנסים לסבך של מערות ולכן ילדים קטנים - צריכים להישאר צמודים ילדים גדולים - יכולים להסתובב לבד ולהינות, כי המסלול מעגלי. אם באים בחבורה - להגדיר מראש שנפרדים ושלא מבזבזים זמן על ניסיון לאתר זה את זה. כולם ייפגשו בחוץ ממילא אחרי 15 דקות. ואז יוכלו לעלות קומה לאיזור המזללות המוכרות, ואח"כ ללכת כמה מטרים אל עבר בתי הקולנוע: לידם יש פינת ג'ימבורי קטנה ומוצלחת, שהפכה אצלנו למוקד ההנאה העיקר של הילדים. לסיכום:
לומינריום. חוויה מומלצת, בהסתייגויות קלות. בארץ רק עד סוף חודש ינואר.
