חוויותינו בימים חמישי עד שבת

סנעיר

New member
בעייתי

אם היא באמת רוצה לשפוך בלי עכבות, רק המחשבה שמישהו איכשהו אולי יזהה אותה בגלל ניואנס קטן בסיפור תקלקל הכל.
 

Evil Cupcake

New member
איוול קאפקייק זו מי שאני כבר מעל 3 שנים, יודע

ים מי אני בדרך כלל. :) לכתוב בלוג אנונימי זה כמו בכוונה לרשום על המצח, יש לי סודות מכם. וברגע שאתה מגלה מי זה, למה לומר לו? הרי זה כל כך נחמד לקרוא את זה. מדי פעם חברים טובים שלי [בעצם אחת, ספציפית] באים אליי ביציאה, "תגידי, מה זה היה, מה שכתבת עליי בנייטוויש?" וישר אני שואלת, "ממתי את שומעת נייטוויש?" והיא בכלל לא שומעת, היא רק רצתה לקרוא מה אני כותבת. איזה נחמד לקרוא שאתם באמת קוראים, ולא חושבים שאני סתם חופרת. בשום פורום אני לא כותבת כמו שאני כותבת פה, אפילו שלא מגיבים וכלום. ולא כזה מסובך להבין על מה אני מדברת, בדרך כלל :) אבל מה אני יודעת, אני זו שכותבת את זה. מה גם, בלוג לא אעדכן כי אם אני אכנס, זה כדי לרשום, ולרשום בבלוג זה כדי שייקראו. אז זהו, שמה שאני רושמת אלו כנראה, לא סודות. מי שמכיר אותי מבין, ומי שמכיר אותי, לא קורא כאן [בתקווה, כמובן, שהם לא עוקבים אחריי]. אני כותבת יותר בקטע של רגשות ומה שהייתי אומרת לגביי כל דבר, וכותבת מה שחשבתי. איזה חמודים אתם, יו
 

Evil Cupcake

New member
משהו שחשבתי במקלחת,

בבלוג פרטי זה לצעוק לאוזניות של עצמך בשרשור נידח בפורום, זה לצעוק בין עשרות צועקים, לצעוק ולקוות שמישהו שומע, לדעת שאתה לא מדבר אל עצמך, כל כך. לא כמו לכתוב לעצמך.
 

bachner1

New member
אני אף פעם לא מבין על מה את כותבת ../images/Emo122.gif

אבל מה שכן, את כותבת יפה :)
 

LadySilkworm

New member
../images/Emo45.gif מסכימה בקשר לכתיבה היפה,

וכן, הדברים לעתים יכולים להיות מדאיגים, אבל כשמרגישים רע ומבטאים את זה בכתיבה יכולים לצאת דברים קצת קיצוניים[וזה יחסי, כמו הכל]. בכל מקרה, אם את צריכה לדבר יש לך פה קהל תומכים :)
 

Evil Cupcake

New member
אני תמיד מדברת ../images/Emo9.gif

אני יודעת מה מדאיג, אבל אני לא רוצה לשאול מה ולראות את זה שחור על גבי לבן, זה ייבהיל אותי :p כתבתי פסקה אבל מחקתי אותה כי היא הייתה טיפשית.
 

Evil Cupcake

New member
שבת שבת קטנה וידידותית :)

אל תדאגו, הפעם אני לא אחפור P;
יצאנו לפארק, וגם לפניי זה שחרון בא אליי, והייתי עם מכנסוני פיג'מה והגרביים הארוכות ארוכות. בחיים לא חשבתי שאני באמת, אעכל את הגוש הזה, אחריי ששנים ניסיתי. וזה כל כך נחמד. רק עוד קצת, רק עוד קצת... עוד שנייה ואני שם, מבטיחה. אה! אה! והצטלמנו הרבה, וחייכתי הרבה אני עוצמת עיניים ושוכחת מה היה ביום שלישי, למרות שזה היה מדהים וכיף. אוח, כואבת לי הבטן, אבל אני מחזיקה את עצמי כדי לא לחשוב על זה. לפחות מזל שחזרתי הביתה כרגע, אבל אני ממש מקווה שמחר בבוקר אני אהיה לפחות מיליון עם מלא אפסים, רחוק מפה, או לפחות בדרך לשם. זה כאילו שאני ממש רחוקה מהצוק היפה, ואני לגמריי בשליטה. אוקיי, אוקיי, תגובה מהירה, שברת אותי. אני רצה לשם מהר מהר לפניי שייעבור לי, ביי
נראה את אמא עכשיו, ישבתי כאן חצי שעה גם אחריי. בוא נראה כמה חזקה אני באמת
 

Brombit

New member
זה היה יותר חופר מבד"כ ../images/Emo8.gif ../images/Emo115.gif

באמת עד עכשיו לא הבנתי למה את כותבת כל כך מוזר, עכשיו אני מבינה קצת... אחרי שדיברת על זה, אפילו שאת עדיין כותבת אותו דבר, זה פחות מוזר לי רק עדיין מציק כי אני את כותבת דברים ואני מסתקרנת להבין לפחות בערך, ואני לא מצליחה כי את בכוונה כותבת בצורה עמומה... גם אמרת שאת כותבת בפיוטיות, ואני הרגשתי לא נח עם זה, ונראה לי שזה כמו שאני בד"כ לא אוהבת שירה כי אני כמעט אף פעם לא מבינה "למה התכוון המשורר" (אבל אהבתי שהסבירו בשיעורי ספרות
) אני גם יודעת שאני אוהבת לכתוב בצורה גלויה כדי שכמה שיותר יבינו אותי (לפעמים אפילו בתור 'צומי', אבל העיקר לשפוך), אבל מצד שני אצלי אין אף אחד שאני מכירה שיכול להיות שיראה את זה, כי אין לי קשר עם אף אחד מאלה שאני כותבת עליהם
חוץ מהמשפחה, שאין לי משהו מיוחד להסתיר בקשר אליהם, והם גם לא עוקבים אחרי טוב, בכל מקרה אני מניחה שכל אחד מרגיש נח לספר על עצמו בצורה אחרת... וזה היה עוד יותר חופר
 

Evil Cupcake

New member
אני כותבת מוזר? את חושבת?

אם כולם כבר אמרו, אולי כדאי שאשתוק? כי אני אוהבת לכתוב פה, המקום היחיד שאני כותבת הכל. אולי אני לא רוצה שייבינו אותי, כדי שהיחס כלפיי לא יישתנה ואני אמשיך להיות אחת מכולם פה ולא מיוחדת מדי, אבל כמעט הגבתי לך, זכרונות של לונה פארק. אני לא יודעת אם עוקבים אחריי. זה בטח מחמיא אם כן, אבל זה קצת מעציב אותי לדעת שיודעים עליי יותר ממה שהתכוונתי לספר מלכתחילה. כי אולי הסתרתי בגלל שזה באמת לא נוגע להם? או שאולי אני כן רוצה שייקראו. מה אני אגיד, יש גם כאלה שגם אם היה לי משהו בוער בבטן לספר, לא יכלתי, היו סתם צוחקים. במסרים אני תמיד מגלה הכל, אולי כי כאן באמת קוראים כולם. אפילו אמא יכולה לקרוא כאן. שזה אחד הדברים הכי נוראיים שיכולים לקרות לי. אבל היא לא תעשה את זה.
 

Brombit

New member
>< ../images/Emo69.gif+../images/Emo7.gif ../images/Emo115.gif

לא אמרתי לך לשתוק, לא רציתי שתשתקי 'רק' אמרתי שאני לא מסתדרת עם הכתיבה שלך ביחד עם הסקרנות שלי, בחוסר הטקט שלי (ככה זה כשלא מדברים פנים מול פנים, אז כשיש מקום שאני מעזה להגיד מה שאני רוצה, אני אומרת הכל, בלי לחשוב פעמיים (טוב, אלא אם תוקפים אותי ואז אני חושבת תשע פעמים...), אפילו מספרת על עצמי דברים שאנשים לא רוצים לשמוע) "אבל כמעט הגבתי לך, זכרונות של לונה פארק" נראה כאילו את מתייחסת בציניות כי זה משהו 'רגיל' ולא עמוק, ולא כמו שאליאור אמר, "שופכת פה את החיים שלה ולא סתם הודעות 'קנו לי נעליים מגניבות'" ועכשיו אני אעבור לציניות- אם את רוצה, את מוזמנת לחפור בארכיון של הפורום, ותראי את כל מה שכתבתי על הצרות שהיו לי, שבעצם קיימות גם עכשיו רק שהכל נשאר אותו דבר, תראי שם כמה עומק שאת רק יכולה לחשוב עליו. אוח, שוב נהיתה אווירה כזאת
 

Evil Cupcake

New member
למה את חושבת שאני לוקחת אותך בציניות? ):

אני לא בנאדם ציני, אף פעם. אמרתי שאני מתגעגעת ללונה פארק :)
 
למעלה