שבת שלום
אני רוצה להמליץ על ספר שהגיע אל ידי השבוע, נקרא ונהפך גם לאהוב. "התפסן בשדה השיפון". מה לא נאמר על מניפסט הטיפש-עשרה הזה שנכתב לפני 53 שנה (!) ע"י ג'.ד סלינג'ר. האמת, שבאתי קצת סקפטי (זה עוד מאירופה) וציני לספר, אך הופתעתי מהעוצמה שלו, המורכבות, חוסר הבושה להגיד משהו, עוד לפני שזה נהפך למיושן. בטוחני שלפחות חצי ממשתתפי הפורום קראו כבר, אבל זה היה בשביל החצי השני, שעוד לא קרא. * ועוד משהו: סליחה לכל מי שנפגע ממה שכתבתי פה לפני מס' ימים. זה נבע, בראש ובראשונה, מהבנת הנקרא שונה (לא גרועה, שונה.) של הקוראים. אז סליחה. זהו, שבועיים טובים לכולם [אני לא אהיה פה עד מוצ"ש, בעוד 14 יום].
