פאנק על רגל אחת
הויכוח על מי התחיל הכל הוא עתיק יומין. ב1976 יוצא the ramones ומשנה את חוקי המשחק ברוקנרול, ובעצם מגדיר את הצליל המדויק של הפאנק-פאואר/באר קורדס, שירים קצרים ומהירים. האמריקאים לא מתרשמים מהרביעיה, והם יוצאים לחפש את מזלם באנגליה שם הם משפיעים על מגוון רחב של ילדים שמאוחר יותר יקימו להקות כמו the sex pistols the clash the buzzcocks וכו'. ג'ו סטראמר (קלאש) סיפר איך הם היו הולכים לבק סטייג' בנסיון להפגש עם החבר'ה האלה, והם העלו אותם דרך החלון של השירותים (אם אני זוכר נכון), ואיך ג'וני רוטן (פיסטולס) רצה מאוד להפגש עם הראמונז אך פחד לקבל מהם מכות (עקב מיתוסים שהתפשטו עליהם באנגליה). להקות שהשפיעו על הצליל ומכונות פרוטו פאנק- the new york dolls להקה מאוד חשובה שנחשבת לחלוצות הפאנק. המראה שלהם היה יותר של להקת הייר-מטאל, הרבה גלאם והרבה רוקנרול, השפיעו מאוד על להקות כמו פיסטולס וראמונז. פאטי סמית',טלביז'ן,בלונדי וכו'-כל הנ"ל הופיעו בCBGB's ועזרו לייצב את הסאונד ואת הכיוון המוסיקלי של הפאנק, מובן שהאמנים הנ"ל פנו לכיוונים שונים והשאירו את קדמת הבמה לראמונז. לפניהם היו את הסטוג'ס,אמ סי5, ועוד להקות מחתרת כאלה ואחרות שלא עולות לי בראש עכשיו. באנגליה, הפיסטולז בהופעה אחת במנצ'סטר מול איזה 50 איש גרמה לתקומת סצינה שלמה שכללה להקות כמו buzzcocks, joy division וכו'.. בארה"ב הראמונז נתנו השראה לילדים עם אידאולוגיה לקום ולנגן, לא צריך להיות ג'ימי פייג' כדי להקים להקה,וכך קמו לכל אורך היבשת להקות כמו black flag,dead kennedies,bad brains,minot threat,TSOL וכו'... תחילת שנות ה80-תור הזהב של ההארדקור האמריקאי שהלך ושקע לאורך העשור. שנות ה80 הביאו לטעמי את להקות ההארדקור פאנק הטובות ביותר. קורט קוביין גדל על black flag,misfits,germs,flipper וכו', והצליח להביא את הפאנק למיינסטרים, במה שמבקרי המוסיקה והעיתונאים כינו "גראנג'", כנראה כדי לא להתמודד עם העובדה שיש פאנק רוק בראש המצעדים. אמנם נירוונה לא היו מהירים/אגרסיבים/מחאתיים כלהקות שהשפיעו עליהן, אך הם תמיד נשארו נאמנים לעצמם והאומנות שלהם, תמיד חיו בצניעות ולא נתנו לתהילה להחריב להם את המוסיקה (במקרה של קוביין, זה עלה לו בחייו). אגב, פט סמיר, הגיטריסט שניגן עם נירוונה בתקופת in utero עד הסוף מאבד פעם שניה את הסולן לסם ההירואין, בפעם הראשונה זה היה דארבי קראש, סולנה של the germs, אחת הלהקות שהכתיבו את סגנון ההארדקור ואת הסאונד שלו, שמת ממנת יתר, והדבר היחיד שמנע ממנו להפוך לאגדה ולהשכח על ידי ההיסטוריה היה הרצח של ג'ון לנון יום אחרי. 14 שנה אחרי, פט סמיר מאבד את הסולן שלו פעם שניה, הפעם לכדור אקדח, הרבה בגלל ההירואין. באמצע שנות ה80 קמו בארה"ב להקות כמו NOFX ו-BAD RELIGION שלקחו את ההארדקור לכיוון יותר "פופי" ומלבד ענייני מחאה, שרו על בירות ובחורות, ויחד עם THE DESCENDENTS (שנחשבים לאבות הרוחנים של הסגנון) נוצר הפופאנק, שהגיע לשיאו באמצע שנות ה90 בזכות להקות כמו GREEN DAY,THE OFFSPRING,BLINK182 וכו'. הפאנק היום מחולק לאלפי זרמים, כשבעצם כמעט בכל מקום ניתן לשמוע השפעות ואלמנטים. להקות משלבות את הפאנק עם מטאל (ניתן לשמוע זאת בסגנון הטראש מטאל, וידוע שלהקות כמו סלייר ומטאליקה מושפעות רבות מלהקות ה"אולד סקול פאנק"), עם סקא (The clash התחילו עם זה,NOFX השתמשו בזה,RANCID התפרסמו כך,NO DOUBT התחילו ככה וכו'), עם רגאיי (BAD BRAINS,SUBLIME וכו') וכו' וכו'. בסוף שנות ה70, אלו שהושפעו מהפאנק ולא ניגנו הארדקור, ניגנו "פוסט פאנק", שהיום ידוע כ"אינדי", דוגמה טובה היא joy division או the smiths ו-the cure. זהו זה היה דיי מסורבל ומאוד כללי, אבל זה מה יש ביינתים. יש באתר השרת העיוור רשימות של 10 אלבומים שחייבים לשמוע. אפנה אותכם ל2 רשימות כאלה-אחת של הפאנק ואחת של ההארדקור, האלבומים שם הם באמת חובה.
PUNX HxC