melancholy man
New member
כוסית
כוס קטנה, ממש כמו שכפית, היא כף קטנה, וחוץ מזה, זה גם פאב בתל אביב אאל"ט...מה לא?
כוס קטנה, ממש כמו שכפית, היא כף קטנה, וחוץ מזה, זה גם פאב בתל אביב אאל"ט...מה לא?
שבת שלום לכולם
- פותח הנושא ציףציף1000
- פורסם בתאריך
crazy diamond 84
New member
המלצה
ההמלצה שלי הפעם: THE EGG - Civil Surface - המאספרפייס של להקת הפרוג האנגלית שפעלה בשנות השבעים. דומה בסגנון שלה לגונג ולסופט מאשין. שמעתי אותו אצל חבר ונדלקתי על החליל, התופים, הסולואים והאפקטים המיוחדים שהזכירו לי את האפקטים בדארק סייד... שבת שלום!
ההמלצה שלי הפעם: THE EGG - Civil Surface - המאספרפייס של להקת הפרוג האנגלית שפעלה בשנות השבעים. דומה בסגנון שלה לגונג ולסופט מאשין. שמעתי אותו אצל חבר ונדלקתי על החליל, התופים, הסולואים והאפקטים המיוחדים שהזכירו לי את האפקטים בדארק סייד... שבת שלום!
../images/Emo13.gif
המלצתי השבוע היא, איך לא, קשורה למוזיקה. אני מתנצל. אני לא עוסק בדברים רבים חוץ מהאזנה למוזיקה. Genesis - Trespass (אני מדמיין את ציף מגלגלת עיניים). לדעתי, האלבום המקסים ביותר של ג'נסיס. לא התעמקתי במילים עדיין, אני מודה, אני אעשה זאת בקרוב. אלבום זה שונה מהאלבומים שיבואו אחריו. פחות... עשיר בצליל, אולי? (תוותרו לי, קשה למצוא מילה. מבקרים יקראו לזה פחות פומפזי ויומרני. נו, מילא). לא שלהקת ג'נסיס הייתה אי פעם קרובה לחברותיה אל"פ ויס (וטוב שכך, הם משעממים). באלבום זה נמצא, גם כן, אחד השירים היפים שקיימים - Dusk. (אני יודע שאין לי נימוקים משכנעים. אני ידוע באוצר המילים המצמומצם שלי, לא בביקורות המושקעות שלי)
המלצתי השבוע היא, איך לא, קשורה למוזיקה. אני מתנצל. אני לא עוסק בדברים רבים חוץ מהאזנה למוזיקה. Genesis - Trespass (אני מדמיין את ציף מגלגלת עיניים). לדעתי, האלבום המקסים ביותר של ג'נסיס. לא התעמקתי במילים עדיין, אני מודה, אני אעשה זאת בקרוב. אלבום זה שונה מהאלבומים שיבואו אחריו. פחות... עשיר בצליל, אולי? (תוותרו לי, קשה למצוא מילה. מבקרים יקראו לזה פחות פומפזי ויומרני. נו, מילא). לא שלהקת ג'נסיס הייתה אי פעם קרובה לחברותיה אל"פ ויס (וטוב שכך, הם משעממים). באלבום זה נמצא, גם כן, אחד השירים היפים שקיימים - Dusk. (אני יודע שאין לי נימוקים משכנעים. אני ידוע באוצר המילים המצמומצם שלי, לא בביקורות המושקעות שלי)
מוצש"ק לי ב
סרט-"אנשי התחנה". אולי זה היה הסביבה שבה שריתי בצפייה בו(בית מלא שיכורים),אולי זה היה מצבי הגופני(שיכור),ויכול להיות שזאת הייתה ההרמוניה בין שניהם,שגרמה לי להתרגש מגמד,אומנית מתבודדת,ואיטלקי שמוכר קפה שמחפשים את המשמעות בתיאטרון הרחוב העלוב שכולנו מנקים לו את המרצפות. עצה לחיים-לא לעשות פילינג כשבחדר יש זבובים.
סרט-"אנשי התחנה". אולי זה היה הסביבה שבה שריתי בצפייה בו(בית מלא שיכורים),אולי זה היה מצבי הגופני(שיכור),ויכול להיות שזאת הייתה ההרמוניה בין שניהם,שגרמה לי להתרגש מגמד,אומנית מתבודדת,ואיטלקי שמוכר קפה שמחפשים את המשמעות בתיאטרון הרחוב העלוב שכולנו מנקים לו את המרצפות. עצה לחיים-לא לעשות פילינג כשבחדר יש זבובים.
ציףציף1000
New member
../images/Emo6.gif !!!
שבת שלום::אביתר בנאי/אביתר בנאי.
"יש לי סיכוי להינצל אני יודע אני אוכל להתעורר להתפכח אני אוכל עוד לדבר באהבה על עצמי ועל העיר ועל אשה" אביתר בנאי הוא שם שעולה בכל מיני מקומות, רובם חיוביים. יש אנשים שמוכנים להישבע שהוא הדבר הכי טוב שהם שמעו בחיים, שבטוחים שהם היחידיים ששמעו אותו, שבטוחים שה-39 דקות מוזיקה בדיסק הביכורים של אביתר בנאי הן לא פחות מנבואה. לפעמים, אחרי יום חרא במיוחד בצבא, כשאתה שוכב על המיטה המעופשת באוהל המט לנפול באמצע שומקום, ואתה שומע את הפתיחה ואת השיר השני, שהוא בעצם המשך שלה, אתה נאלץ להסכים איתם, לרגע. "בשקט בשקט לא מעיר את השכן לאט לאט מאוד צריך לעמוד יותר הנחש מתקרב וכשהדוב ישן הוא לא ידע בכלל איך זה קרה מתקרב מתקרב נשיקת נחש קטנה לא בכי, לא צעקה זהירות זהירות לא לשבור שום דבר לבד לא לחכות ואחר כך לשתות הנחש מתקרב" לאחר ההתרגשות של "יש לי סיכוי" מגיעה אחת הפנינים הנדירות, המורכבות והמופלאות של הדיסק, ובכלל. האם זהו משל? סיפור ילדים מעוות? לא יודע. אבל חוסר ידיעה היא השיר הזה. חוסר הידיעה של המוות המתקרב, הסתמיות של המוות בתוך עולם אדיש... הרגע בו אתה קולט כי אותה "נבואה" שדיברו עליה האנשים היא בעצם בירור חריף של ההוויה שלנו. רגע של התגלות. ופתאום "מתי נתנשק" הלהיטי שובר את כל המתח העדין שנוצר ע"י שלוש הרצועות הראשונות ומביא אותך לכדי חיוך פשוט, עם שמץ של ציניות עגמומית בסופו. "שמתי לי פודרה צבעתי ריסים לבשתי שמלה מקושטת כיסים סלסלתי שיער והכל כבר מוכן עכשיו רק חסר שיבוא החתן" שמתי לי פודרה הוא סוג של גאונות נדירה שנטחנה היטב גם ברדיו, אבל לא מביישת בכלל את האלסום. מבחינה מלודית היא מקסימה, והקול הנשי שבא אחרי אביתר מוסיף לה נופך קריצתי, כמו הרבה מהדיסק. "לא היה לי טוב כשהיית איתי את רחוקה מלהיות קצת שקט בשבילי אני כועס ומקווה שתיכשלי שתמשיכי לרעוד ולפחד משגעון אמן תשארי לבד לנצח" "תיאטרון רוסי" הוא, עבור רבים מהאנשים, אחד מהגדולים באמת של אביתר. הכעס והזעם שעוברים בו אינם מתירים מקום לספק. חבר סיפר לי שהיום הוא כבר לא מבצע את השיר, לאחר החזרה בתשובה, כתוצאה מה'שליליות' שבו, אך אין זה אמור להפריע, לא לי ולא עבור מי ששמע-שומע-ישמע את המאסטרפיס הנ"ל. "תינוק בקומה מעל בוכה חזק מאוד אבא את אמא דקר וירה לעצמו בראש ודם מקומה מעל נוזל לי על החלון על מה אני חושב הלילה כלום לא עצוב הכל כרגיל כלום לא קורה פה כלום לא קורה פה הרבה כאבים בגוף והרבה כאבים בלב הרבה בניינים יפים והרבה אמנות ותרבות הרבה הורים מתים והרבה קירות נסדקים ולי זה נראה פתרון ללכת איתך לישון הלילה" האבסורד, הניכור, האדישות, האירוניה. שיר טוב המאה העשרים. ולסיום- קחו לכם את האלבום הראשון של אביתר בנאי, שימו במערכת, ותהנו. "עולם קשוח אני יכול עליו רק עם כוח רק בבעיטות למוח שישרף הכל בלחש תתחנני אלי תתחנני אלי "
"יש לי סיכוי להינצל אני יודע אני אוכל להתעורר להתפכח אני אוכל עוד לדבר באהבה על עצמי ועל העיר ועל אשה" אביתר בנאי הוא שם שעולה בכל מיני מקומות, רובם חיוביים. יש אנשים שמוכנים להישבע שהוא הדבר הכי טוב שהם שמעו בחיים, שבטוחים שהם היחידיים ששמעו אותו, שבטוחים שה-39 דקות מוזיקה בדיסק הביכורים של אביתר בנאי הן לא פחות מנבואה. לפעמים, אחרי יום חרא במיוחד בצבא, כשאתה שוכב על המיטה המעופשת באוהל המט לנפול באמצע שומקום, ואתה שומע את הפתיחה ואת השיר השני, שהוא בעצם המשך שלה, אתה נאלץ להסכים איתם, לרגע. "בשקט בשקט לא מעיר את השכן לאט לאט מאוד צריך לעמוד יותר הנחש מתקרב וכשהדוב ישן הוא לא ידע בכלל איך זה קרה מתקרב מתקרב נשיקת נחש קטנה לא בכי, לא צעקה זהירות זהירות לא לשבור שום דבר לבד לא לחכות ואחר כך לשתות הנחש מתקרב" לאחר ההתרגשות של "יש לי סיכוי" מגיעה אחת הפנינים הנדירות, המורכבות והמופלאות של הדיסק, ובכלל. האם זהו משל? סיפור ילדים מעוות? לא יודע. אבל חוסר ידיעה היא השיר הזה. חוסר הידיעה של המוות המתקרב, הסתמיות של המוות בתוך עולם אדיש... הרגע בו אתה קולט כי אותה "נבואה" שדיברו עליה האנשים היא בעצם בירור חריף של ההוויה שלנו. רגע של התגלות. ופתאום "מתי נתנשק" הלהיטי שובר את כל המתח העדין שנוצר ע"י שלוש הרצועות הראשונות ומביא אותך לכדי חיוך פשוט, עם שמץ של ציניות עגמומית בסופו. "שמתי לי פודרה צבעתי ריסים לבשתי שמלה מקושטת כיסים סלסלתי שיער והכל כבר מוכן עכשיו רק חסר שיבוא החתן" שמתי לי פודרה הוא סוג של גאונות נדירה שנטחנה היטב גם ברדיו, אבל לא מביישת בכלל את האלסום. מבחינה מלודית היא מקסימה, והקול הנשי שבא אחרי אביתר מוסיף לה נופך קריצתי, כמו הרבה מהדיסק. "לא היה לי טוב כשהיית איתי את רחוקה מלהיות קצת שקט בשבילי אני כועס ומקווה שתיכשלי שתמשיכי לרעוד ולפחד משגעון אמן תשארי לבד לנצח" "תיאטרון רוסי" הוא, עבור רבים מהאנשים, אחד מהגדולים באמת של אביתר. הכעס והזעם שעוברים בו אינם מתירים מקום לספק. חבר סיפר לי שהיום הוא כבר לא מבצע את השיר, לאחר החזרה בתשובה, כתוצאה מה'שליליות' שבו, אך אין זה אמור להפריע, לא לי ולא עבור מי ששמע-שומע-ישמע את המאסטרפיס הנ"ל. "תינוק בקומה מעל בוכה חזק מאוד אבא את אמא דקר וירה לעצמו בראש ודם מקומה מעל נוזל לי על החלון על מה אני חושב הלילה כלום לא עצוב הכל כרגיל כלום לא קורה פה כלום לא קורה פה הרבה כאבים בגוף והרבה כאבים בלב הרבה בניינים יפים והרבה אמנות ותרבות הרבה הורים מתים והרבה קירות נסדקים ולי זה נראה פתרון ללכת איתך לישון הלילה" האבסורד, הניכור, האדישות, האירוניה. שיר טוב המאה העשרים. ולסיום- קחו לכם את האלבום הראשון של אביתר בנאי, שימו במערכת, ותהנו. "עולם קשוח אני יכול עליו רק עם כוח רק בבעיטות למוח שישרף הכל בלחש תתחנני אלי תתחנני אלי "
ציףציף1000
New member
ראית את התמונות שלה, מה? ../images/Emo8.gif
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.