שבת שלום לכולם!

../images/Emo16.gif שבת שלום לכולם! ../images/Emo16.gif

מה תמליצו לחברי הפורום לשמוע, לקרוא או לראות? שרשרו לכאן (רק בלי פרסומות בבקשה). שני דברים לי היום: האחד הוא תזכורת, לא המלצה. הלילה בשעה 11 ישודר ב"רדיו 6" של ה-BBC הפרק הראשון בסדרת תוכניות הרדיו שעורך ומגיש בוב דילן.התוכנית משודרת בעקרון ברדיו הדיגיטלי בארה"ב, אך ה-BBC רכשו זכויות ל-4 חודשים של שידורים, עד מאי. דילן מגיש שעה של שירים אותם בחר בעצמו. בכל שבוע נסבה התוכנית סביב נושא אחר. התוכנית היום תעסוק בנושא "בית סוהר". זה נשמע לי עסק מעניין ביותר, ואני מתכוונת להאזין. אני מקווה שה-BBC שומר את התכניות בארכיב למשך שבוע, כהרגלם, כך שגם שומרי השבת מאתנו יוכלו להאזין להן. למעוניינים, זו הכתובת: http://www.bbc.co.uk/6music/shows/bob_dylan/ ובהמשך לוויכוח הטפשי "פרוג נגד פאנק, וההפך", ההתמודדות השבוע היא בין שני הענקים ג'ון אנדרסון נגד ג'ון קופר-קלארק ובקליפ הראשון, מציג לנו ג'ון אנדרסון, מבכירי הפרוגרים ולשעבר(?) סולן "יס" ותמלילנה - שנראה כאן באופן חשוד כמו משה דץ - את מרכולתו, בשיר Hold On To Love. http://www.youtube.com/watch?v=2yMCKk9Qtug There's something happening to ya Love can see right through ya In a world of make believe Don't go throwing it all away מנסה אנדרסון לשכנענו, בליריקס מדהימים בעומקם. משתכנעים? אבל בואו נחזור כמה שנים לאחור, כאשר אנדרסון שר עם להקתו הנ"ל. כמו Hold On To Love, גם בשיר הבא, "מדריגל", יש אלמנט פנטזיוני, לא מציאותי: And if that firelight, I could match the inner flame Sacred ships do sail the seventh age And have always been here Celestial travelers have always been here with us Set in the homes of the Universe we have yet to go Countless expansions will arrive and flow inside of us My friend, he of fantasy, dancing with the spirit of the age זהו שיר מלודי ובלתי מזיק. ביחד עם המוסיקה הכאילו-קלאסית של ריק ווייקמן, השיר משקף יפה את הבומבסטיות, הפנטזיה הניו אייג'ית (חוצנים, אור פנימי ושאר ירקות), היומרה והחשיבות העצמית המוגזמת של הפרוג, באותם ימים (1978). והמתמודד השני יוצג בהודעה הבאה, כי אין מקום....
 
והמתמודד השני...

ובצד השני של הזירה, מבכירה הסצינה של מנצ'סטר, ג'ון קופר קלארק. קופר קלארק איננו זמר או מוסיקאי. הוא היה - ועודנו - משורר. למרות שהשתייך כרונולוגית לדור של הסיקסטיז, הוא החל להופיע במועדונים באמצע שנות השבעים, והשתלב בסצינת הפאנק שהתפתחה בעיר בשנים הבאות. שיריו של קופר קלארק היו מה שהמבקרים קוראים כיום "ריאליזם חברתי". הוא תאר בסרקזם את החיים בעיר, בעיקר בשוליה הפחות-נעימים. הוא השתמש בהומור כדי לדון הן בנושאים קלילים, כגון שגעונות וטרנדים של אותם ימים, והן כדי לדון נושאים כבדים יותר, כמו גזענות. היכולת שלו לתאר בצורה חדה ומדוייקת, כמעט סינמטית, את העולם, הפכה אותו לאגדה. כיום, שיריו נלמדים בתוכנית החובה לבגרות בספרות, בממלכה המאוחדת. בגליון החדש של מוג'ו יש ראיון איתו, שערך אלקס טרנר מהארקטיק מונקיז - כותב שירים שהושפע קשות מקופר קלארק. השיר הראשון שאציג לשיפוטכם הוא Kung Fu International. בשיר, קופר קלארק צוחק על שגעון אמנויות הלחימה, שפרץ אז במדינות המערב (1977). הקליפ הוא רק בן דקה וחצי, אז תוכלו להחזיק מעמד. הנה המילים במלואן:
Outside the take-away, Saturday night a bald adolescent, offered me out for a fight He was no bigger than a three-penny fart he was a deft exponent of the martial arts He gave me three warnings: Stamped on me toes, stuck his fingers in my eyes and kicked me in the nose A rabbit punch made me eyes explode My head went dead, I fell in the road I pleaded for mercy I wriggled on the ground he kicked me in the balls and said something profound Bent down low and he thought I was dead Stole me chop suey and he went home to bed Through rivers of blood and splintered bones I crawled a hundred yards to the public telephone pulled the corpse out the call box, held back the bile and with a broken index finger, I proceeded to dial I couldn’t get an ambulance the phone was screwed The receiver fell in half it had been kung fu’d A black belt karate cop opened up the door demanding information about the stiff on the floor he looked like an extra from Yang Shang Po he said “What’s all this then ah so, ah so, ah so.” he wore a bamboo mask he was gen’ned on zen He finished his devotions and he beat me up again Thanks to that embryonic Bruce Lee I’m a shadow of the person that I used to be I can’t go back to Salford the cops have got me marked Enter the Dragon Exit Johnny Clarke​
והתרגום: מחוץ למסעדת הטייק-אוויי, מוצאי שבת בן תשחורת קירח הזמין אותי למכות הוא לא היה גדול יותר מפלוץ של שלושה פני הוא היה מומחה מיומן באמנויות הלחימה הוא הזהיר אותי שלוש פעמים: דרך על בהונותיי, תקע את אצבעותיו בעיניי ובעט בי באף [אגרוף-ארנב פוצץ את עיניי ראשי מת, נפלתי אל הכביש] התחננתי לרחמים התפתלתי על האדמה הוא בעט בי בביצים ואמר משהו עמוק התכופף למטה, וחשב שאני מת ואז גנב את הצ'ופ סואי שלי, והלך הביתה לישון דרך נחלי דם ועצמות שבורות זחלתי מאה יארדים לטלפון הציבורי משחתי החוצה את הגופה, התאפקתי לא להקיא ועם אצבע שבורה, התחלתי לחייג לא השגתי אמבולנס הטלפון היה דפוק השפופרת התפרקה היא עברה טיפול קונג פו שוטר עם חגורה שחורה בקראטה פתח את הדלת דרש מידע על הגופה שעל הרצפה הוא נראה כמו סטטיטס מ"יאנג שאנג פו" הוא אמר "נו, מה כל זה אה סו, אה סו אה סו .[נשמע כמו יפנית - צ.] הוא הרכיב מסכה מבמבוק הוא הולעט בזן הוא גמר את תפילותיו והיכה אותי שוב הודות לאותו ברוס לי עוברי אני הצל של האדם שפעם הייתי לא יכול לחזור לסאלפורד השוטרים סימנו אותי נכנס הדרקון [שם של סרט של ברוס לי - צ.] יצא ג'וני קלארק את השיר השני אתן בהודעה נפרדת, כי אין מקום....
 
חלק ג'

לא יודעת למה השרת של תפוז "אוכל" את ההודעות עליהן טרחתי במשך שעות. ניחא. ועכשיו לשיר רציני הרבה יותר, יצירת המופת הגדולה שלו, "רחוב ביזלי". קלארק מתאר בשיר את הביבים של סאלפורד, באופן חסר רחמים. לצערי הקליפ של השיר הוסר מיוטיוב. כרגע יש שם רק קליפ שהוכן ע"י מאן דהוא, ומנסה לתאר ליטרלית את המילים בשיר, ללא העברת המשמעות. התעלמו מהקליפ, הקשיבו לשיר. אני מביאה כאן את המילים במלואן, ללא תרגום. אני לא מעיזה לתרגם, שמא אעשה להן עוול. כדאי, כדאי מאוד לקרוא אותן.
Far from the crazy pavements ...the taste of silver spoons A clinical arrangement ...on a dirty afternoon Where the fecal germs of Mr Freud ...are rendered obsolete The legal term is null and void in the case of ... Beasley street In the cheap seats where murder breeds somebody is out of breath Sleep is a luxury they don't need ... a sneak preview of death Belladonna is your flower Manslaughter is your meat Spend a year in a couple of hours on the edge of Beasley street Where the action isn't That's where it is State your position Vacancies exist In an X-certificate exercise Ex-servicemen excrete Keith Joseph smiles and a baby dies in a box on Beasley street From the boarding houses and bedsits full of ...accidents and fleas Somebody gets it Where the missing persons freeze wearing dead men's overcoats You can't see their feet A Riff joint shuts - opens up right down on Beasley street Cars collide, colours clash Disaster movie stuff For the man with the Fu Manchu moustache revenge is not enough There's a dead canery on a swivel seat there's a rainbow on the road Meanwhile on Beasley Street silence is the code Hot beneath the collar ...an inspector call Where the perishing stink of squalor ...impregnates the walls The rats have all got rickets They spit through broken teeth The name of the game is not cricket Caught out on ...Beasley Street The hipster and his hired hat drive a borrowed car yellow socks and a pink crevat nothing la-di-dah O-A-P Mother-to-be Watch the three-piece suite When shitstopper drains and crocodile skis are seen on ...Beasley Street The kingdom of the blind ...a one-eyed man is king Beauty problems are redefined ...The doorbells do not ring A light bulb bursts like a blister the only form of heat Where a fellow sells his sister ...down the river on Beasley Street The boys are on the wagon The girls are on the shelf Their commom problem is ...that they're not someone else The dirt blows out The dust blows in You can't keep it neat It's a fully furnished dustbin ...sixteen Beasley Street Vince the ageing savage Betrays no kind of life ...but the smell of yesterday's cabbage and the ghost of last year's wife Through a constant haze of deodorant sprays He says ...retreat Alsatians dog the dirty days Down the middle of Beasley street People turn to poison Quick as lager turns to piss Sweethearts are physically sick Every time they kiss It's a sociologist's paradise Each day repeats Uneasy, cheasy, greasy, queasy ...beastly, Beasley Street Eyes dead as vicious fish Look around for laughs If I could have just one wish I would be a photograph On a permanent monday morning Get lost or fall asleep When the yellow cats are yawning Around the back of Beasley Street​
הצלם בארי בליץ צילם בשנות השבעים את השכונות הישנות של סאלפורד, עליהן מדבר קופר קלארק כאן. שכונות אלו כבר לא קיימות כיום, כפי שהיו אז, אבל המהות לא השתנתה. קופר קלארק "עידכן" את השיר בשנים האחרונות, תוך איזכור דמויות עכשוויות.
 

FunkyMonk

New member
אוי כמה שזה עצוב

אני לא מדבר כאן על קלארק, כיוון שאני לא מכיר אותו. אבל בחייאת ציף, תפסיקי, בבקשה בבקשה, להעלות קישורים שאין מושג על תוכנם. יס ידועה כאחת להקות פרוג הנכשלות, כאשר בסוף שנות השבעים הם עזבו את הפרוג (לטעמי אפילו מהאלבום Tormato), כאשר ריק וויקמן עזב. הדוגמא שלך כל כך פתטית. אם את לא מבינה את מה שאת מראה - אל תשימי את זה כהשוואה, בחייאת. את רוכבת על העובדה שרוב האנשים בפורום הזה אינם מכירים בהכרח את ג'ון אנדרסון ואת עבודותיו, או לא מכירים את יס באמת. למה לא נתת כדוגמא את הקליפ הבא, למשל? http://youtube.com/watch?v=BBXKSmz-Z2k הוא אמנם מהטור של טורמייטו, אבל זו ההופעה היחידה של יס שנמצאת ביוטיוב. (די גרוע למען האמת, אבל עדיף על החרטא שאת שמת) בנוסף, בוודאי שבחרת לשים את ג'ון אנדרסון אל מול משורר חברתי, כיוון שאת עצמך מודעת לעובדה שג'ון אנדרסון אמר לא פעם בראיונות כי המילים שהוא מצרף לשירים אינן קשורות אחת לשניה בשום דרך, וזו רק דרך לבטא את הקול שלו. אני רוצה לראות אותך מעמידה "אומן" Pאנק כלשהו אל מול אנדרסון ומשווה את יכולות השירה, הא? בואי נעשה השוואה אחרת בין המשורר שלך (אני מצטער שזה נשמע מתנשא, לא שמעתי אותו ולכן כלפיו אני מדבר בצורה אובייקטיבית לחלוטין), לבין מישהו אחר שעושה פרוגרסיב וכותב מילים מורכבות, כך שלא תוכלי לתמרן את חברי הפורום התמימים. מה דעתך, על להשוות איזה בחור אנונימי, לא הרבה מכירים אותו, הוא עשה אחלה פרוג באמצע שנות השבעים. קראו לו רוג'ר ווטרס, הוא כתב איזו יצירה שנקראת "הצד האפל של הירח" בתרגום חופשי, כמובן. תשמעי אותה קצת, ובואי נעשה את ההשוואה שלך אל מול האיש הזה, רוג'ר ווטרס. מה דעתך? אני חושב שעכשיו זה פייר לחלוטין. כלומר, ציף, אם נסכם את העיניינים בקצרה, את פתטית, ואת מנסה לתחמן את העיניינים שיעבדו לטובתך. אני מוכרח לציין שיכולת להיות פוליטיקאית מעולה במדינת ישראל, מושחתת ומלוכלכת, שעושה דברים רק לטובתה האישית. את בוודאי סנגורית, נכון? אולי המניפולציות שלך יעבדו על אנשים תמימים, אבל עלי אישית זה לא עובד. כמובן שסיפקת מידע רב על קלארק, וכמובן שלא סיפקת כל מידע על יס ועל ג'ון אנדרסון, כי אם היית מספקת מידע אוביקטיבי על ג'ון אנדרסון ההודעה שלך הייתה מאבדת מה"איכות" שלה. כפי שכבר אמרתי, יס נחשבת לאחת להקות הפרוג הכושלות, כאשר לקראת סוף שנות השבעים היא פנתה לייצר מוסיקת מיינסטרים, בתחילת שנות התשעים היא כביכול חזרה למקורות. אני יכול להמשיך ולספר כאן סיפורים על יס, אבל לא נראה לי שזה הכרחי, אני מקווה שאנשי הפורום שבאמת ירצו להכיר אותם, יצליחו למצוא עליהם המון מידע באינטרנט (גוגל). בבקשה תפסיקי עם המניפולציות הפתטיות האלו ציף (אל תגידי לי "אני לא מכירה את הלהקה ובחרתי משהו אקראי", כי כדי לבחור משהו "אקראי" כל כך ספציפי כמו זה, דרוש הרבה מזל). מצטער, אבל זה כבר היה מוגזם והייתי חייב לכתוב על זה משהו.
 
פאנקי, חמוד ../images/Emo24.gif

אני חוששת שאתה לוקח את הדברים טיפה יותר מדי ברצינות. כפי שכתבתי למעלה, מדובר בוויכוח "טיפשי", ולכן גם את מה שאני מצרפת כקליפים צריך לקחת עם חצי כפית מלח, לפחות. האם אתה באמת חושב שאני מושחתת ומלוכלכת? יותר ברצינות: כן, בחרתי קליפים מגוחכים של יס, כי הם לטעמי להקה מגוחכת. הם לא היו להקה כושלת בכלל, נהפוך הוא - הם הצליחו מאוד, בזמנם, והיו מבין להקות הפרוג המובילות. אבל גם ככה, הם היו מגוחכים (וריק ווייקמן מופיע בקליפ השני). בחרתי את ג'ון אנדרסון משום שהוא התהדר בנוצות של משורר, ראה את עצמו כחוזה. תקרא ראיונות שלו בעתונות המוסיקה מאותה תקופה, ותחליט בעצמך מה לחשוב עליו ועל שיריו. מעבר לכך, מילות שני השירים שהבאתי מעידות - ללא צורך בפרשנות - על תוכנן. רוג'ר ווטרס - שלא היה "פרוג" - גם כן מחזיק מעצמו ככותב שירים. ההבדל בינו לבין אנדרסון הוא שלווטרס יש קבלות לגיבוי לטענותיו. זו דעתי. אתה יכול לחלוק עליה, אבל בבקשה אל תרד לפסים אישיים. זה לא מכבודך. אגב, מה דעתך על שיריו של קופר קלארק? האם לפחות הצלחתי לעניין אותך ביצירתו?
 

FunkyMonk

New member
נהפוכו

ג'ון אנדרסון התבטא כמה וכמה פעמים לגבי זאת שכל קשר בין המשפטים בשיריו הינם מקריים לחלוטין. לא רק זאת, אלא נדמה לי שציטוט שלו על כך נמצא באת מחוברות הCDs של יס, אם כי אני לא בטוח לגבי זה. הוא ממש לא תופס מעצמו משורר. כל הלהקות באמצע שנות השבעים היו מגוכחות. גם רוברט פלנט לבש נוצות, גם פרדי מרקורי היה פרובוקטיבי, וגם דייויד בואי היה קצת מגוכח. כך היו הדברים אצל להקות הגלאם או להקות הרוק עטורות המעריצים של אמצע שנות השבעים. כשאני אומר "להקת פרוג כושלת", אני מתכוון שהיא בעצם כשלה בכך שהמיינסטרים הכריע אותה בסופו של דבר.
 
פאנקי...

את הדברים צריך לראות בהקשר האמיתי שלהם... מה שאנדרסון אמר, נאמר כתגובה למתקפות המבקרים, שאמרו שהשירים שלו חסרי משמעות, וגרועים מבחינת הליריקה. זו היתה המגננה של אנדרסון. במקומות אחרים, הוא אמר דברים אחרים. כמו לרבים מבני דורו, לאנדרסון היו יומרות גדולות, להעביר מסרים "חשובים" לבני דורו, על משמעות החיים. קרא את מילות שיריו - הכל נמצא שם. באשר למגוחכות, גם את זה יש לראות בהקשר: יס היו מגוחכים כי הם היו יומרנים, וליומרתם לא היה כיסוי. 'סתכל על ריק ווייקמן, כדוגמא אחת. הוא הציג עצמו כמוסיקאי רציני. לגלאם לא היו יומרות כאלו. אמני הגלאם רק רצו לבדר. אם היה להם מסר, זה היה מסר על הדוניזם ובעיטה במוסכמות. יס, והרכבי פרוג אחרים, קידשו את המוסכמות. יס לא היו להקה כושלת, בשום מובן. הם הצליחו מאוד מסחרית. המיינסטרים לא "הכריע" אותם, כי הם היו חלק מהמיינסטרים, בזמנם. הם נעלמו כמו שכל להקה אחרת שמיצתה את זמנה, נעלמת.
 

FunkyMonk

New member
אני מעריך אותך מאד, את יודעת

מניפולטיבית כל כך שאת לא שמה לב. גם אותי את כמעט מצליחה לתפוס מדי פעם, ואז אני מתעורר. איזה הקשר? ובכן, אני ראיתי כמה ראיונות איתו שבהם אמר כך, ואני מבין שגם את. אך לא ראיתי שום ראיון שבו טען שיש משמעות גדולה למילים שלו. אולי את מתבלבלת, שכן ישנם מעריצים שלא מוכנים לקבל את העובדה שהזמר שהם כל כך אוהבים, ממציא סתם מילים. אם תחפשי באינטרנט תמצאי בקלות המוני פירושים פילוסופיים ל"קרוב לקצה", אבל אנדרסון התבטא לא פעם שהכל זה צירוף מקרים. אנדרסון הוא זמר בנשמה שלו, והוא משתמש במיתרי הקול שלו ככלי לכל דבר. מציק לי שאת טוענת בכל מחיר שלפרוג היו "יומרות" (מונח דו משמעי לחלוטין, חסר בהירות, ולא מקצועי בעליל - כמובן שזה כל כך מתאים לך), את כמובן לא מסיברה אילו "יומרות" (כסף? אליטיזם?). שוב, "מוסכמות"? על מה את מדברת? מוסכמות מוסיקליות? כי פעם אחרונה שאני בדקתי, אמני הפרוגרסיב העיפו לאלף עזאזל את כל מוסכמות הרוק שהיו לפניהם ובנו רוק חדש. לעומתם, בדיוק מאידך, אמני המיינסטרים של שנות השמונים לקחו את המוסכמות הכי מוסכמתיות שיש בעולם המוסיקה. ושוב, את כלל לא מבינה על מה אני מדבר, והתגובה שלך מראה אחד מהבאים: בורות גמורה. התחמקות נבזית, נשמע לי יותר כמוך (אני לא מוכן להאמין שאת בורה. לעיתים אנשים מניפולטיביים נראים כך, אך הם עושים זאת כחלק מהמניפולציה, כמובן). יס היו להקת פרוג כושלת במובן שהמיינסטרים של סוף שנות השבעים הכריע אותם. הגלאם, הPאנק, הדיסקו ושאר הפופ התעלה על ז'אנר הפרוג בדיוק כמו שקורה כל הזמן באבולוציה של המוסיקה. לא חשבתי שאני צריך להסביר לך כל מילה ומילה ולכתוב פסקה על משהו שהצלחתי לצמצם לחצי משפט.
 
מספיק עם זה פאנקי

נמאס לקרוא את החרא הזה בפורום. אתה רוצה להתווכח איתה, תעשה את זה בצורה מכובדת, שתכבד אותך ואת הפורום הזה. לקרוא לה "מניפולטיבית" ובעוד כל מיני כינויים זה ממש לא במקום ומוריד מהרמה שלך ושל הפורום הזה. יש לך משהו להגיד לה באופן אישי, תגיד לה את זה בפרטי. לא מעניין את שאר החברים בפורום מה אתה חושב עליה באופן אישי. היא סה"כ מביעה את דעתה בדיוק כמוך. במקומה הייתי בועט אותך לכל הרוחות, כי זאת לא פעם ראשונה שאתה עושה את זה. זה פשוט מגעיל.
 
אין לי מה לומר לך עוד

אני לא אגיב יותר להודעות שלך - לא בנושא הזה, ולא בכלל.
 

RoieL

New member
כתבה מדהימה בשבעה לילות

בעמוד 4- איך חברת התקליטים של רוני סופרסטאר דוחה את קורט קוביין. פשוט מדהים.
 

Anuerysm

New member
מנהל פורום רוק

סרק והעלה את הכתבה זה באמת מאוד מעניין, אבל גם עצוב במיוחד
 

DOCTOR ROBERT

New member
טוב..

הכותב שלח לכמה חברות תקליטים גדולות (הליקון וכד') טייפ שלכאורה מכיל מוזיקה מקורית שלו, אך בעצם מה שהוא שם שם זה Smells like teen spirit ועוד כמה שירים של נירוונה, רדיוהד, ולהקות אחרות. כל החברות חזרו אליו עם מכתבים בנוסח "לאחר שמיעה מעמיקה של הקלטת החלטנו כי זה אינו סוג המוזיקה בו אנו מעוניינים כרגע" או משהו בסגנון.
 
למעלה