המלצה על אלבום:
The Kinks - (are) The Village Green Preservation Society אחרי חיפושים מתישים אחרי האלבום הזה, החלטתי להזמין אותו סוף סוף מהחנות, ולבסוף גם יצאתי עם מהדורה מיוחדת שכוללת 3 דיסקים (הדיסק המקורי+גירסת מונו+בונוסים) באחלה מחיר. טוב זה לא אמור לעניין אתכם. מה שאמור לעניין אתכם זה שהאלבום פשוט מושלם (עוד יחשבו שאני סתם זורק מחמאות סופרלטיביות בלי שום טעם). אני כבר הגעתי למסקנה שריי דייוויס הוא הבחור הכי מגניב בעולם הרוק, עם הכתיבה הכי מקסימה ונוגעת(לצד סיד בארט) שיצא לי לשמוע. למרות שבשמיעה ראשונית השירים נשמעים מאוד עליזים וקופצניים, יש בהם הרבה כאב על עולם שאיננו עוד ועל געגועים ונוסטלגיה אל דמויות שהיוו חלק מהעולם של אותו ילד- Jhonny Thunder , וולטר, מוניקה, או אותו חתול פנומנלי- כולם כנראה דמויות מילדותו של דייוויס, חלק זכרונות מהילדות כמו אהבות ומשפחה, וחלק כנראה מסרטים וסדרות. כולם נמצאים כאן ומתחברים יחד ליצירת אלבום מופתי, שבו כל שיר הוא פשוט תענוג לאוזניים. אתם פשוט תמצאו את עצמכם מזיזים את הראש ומחייכים בלי לשלוט על עצמכם בשירים כמו Picture Book ו Last of the Steam-Powered Trains ומזדהים לחלוטין עם שאר השירים. את הכאב של דייוויס אפשר למצוא בין השורות או לפעמים בכל השיר, כמו ב Do you remember Walter?: Walter, you are just an echo of a world I knew so long ago If you saw me now you wouldnt even know my name. I bet youre fat and married and youre always home in bed by half-past eight. And if I talked about the old times youd get bored and youll have nothing more to say. Yes people often change, but memories of people can remain. (רשמתי את הבית האחרון, מכיוון שאי אפשר להעלות את כל מלות השיר מסיבות חוקיות). והמוזיקה- פשוט תענוג של מוזיקה צבעונית שרק הקינקס יודעים לעשות. מי שאהב את הפייפר של פינק פלויד, ללא ספק יאהב את האלבום הזה. בעצם, כל בן אדם חייב לאהוב אלבום כזה.