ערב יום הזיכרון לחללי צה"ל

[אחת שתדבר הרבה]

*בחור

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"נשים יושבות בחדרים"../images/Emo16.gif

"נשים יושבות בחדרים", לזכרם של הרוגי בית ג'ן

מילים: שמרית אור. לחן: יהודית רביץ. ביצוע: יהודית רביץ הכפר הדרוזי בית ג'אן בגליל שכל 12 מבניו במהלך השנתיים הראשונות של מלחמת לבנון. ההרוגים הם: פאיז אבו חיה ממשמר הגבול, גאלב אבו מנסור ממשטרת ישראל, סמיר דיב ממשמר הגבול, סמ"ר חמד חאטיב ממשמר הגבול, רס"ל מוחמד נפאע, חסן סעד ממשמר הגבול, פואד סעד ממשמר הגבול, טופאן ספדי שנהרג בתאונת נשק בלבנון, רביח פארס ממשמר הגבול, רס"ל גמל פארס ממשמר הגבול, רס"ל סעיד קורדב ממשטרת ישראל ורב סמל פריד קזאמל ממשמר הגבול. לאחר המלחמה פורסמה כתבה על מנהגי האבלות של בני העדה הדרוזית, בין היתר צוין כי אלמנותיהן הצעירות של החללים אינן משתתפות באוהל האבלות אלא נותרות בבתים ליד החלון. חלקן לא יינשא עוד לעולם. בעקבות הכתבה, כתבה הפזמונאית שמרית אור את השיר "נשים יושבות בחדרים" שהוקדש לזכר החיילים.

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gifריבונו של עולם../images/Emo16.gif

"ריבונו של עולם", לזכרו של בארי חזק

מילים: בארי חזק. לחן: ברי סחרוף. ביצוע: ברי סחרוף בארי חזק נולד ב-25.8.1944 בקיבוץ אפיקים, הוא היה פעיל בתנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים ואף ריכז את אזור הנגב ויהודה. בקיץ 1963 הוא התגייס לצנחנים, בהמשך סיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר. עם שחרורו מהצבא שב לקיבוץ וריכז את ענף התמרים, הוא שיחק בנבחרת הכדורסל, למד כלכלה ופילוסופיה, עבד כמדריך נוער ובהמשך הצטרף לאגף התקציבים באוצר שם היה אחראי על תקציב החינוך והתרבות. במלחמת ששת הימים היה קצין מודיעין גדודי ונפצע בקרב ההבקעה לעיר העתיקה. אחרי המלחמה התמנה לקצין המבצעים של גדודו והועלה לדרגת סרן. ב- 17.10.1973, במהלך הקרב על תחנת הרכבת בסרפאום ממערב לתעלה, נפגע בחזהו מירי מצרי ומת במקום. לאחר מותו יצא ספר ובו שירים שכתב. אחד השירים הוא "ריבונו של עולם" (אנא הגבר עצמת אותותיך) המתאר חווית קרב. ברי סחרוף הלחין ומבצע את השיר.

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"כנפיים, אינך שומע"../images/Emo16.gif

"כנפיים, אינך שומע", לזכרו של יוסף שריג

מילים: יוסף שריג. לחן: אסף שריג. ביצוע: איפה הילד רס"ן יוסף שריג מבית השיטה נפל במלחמת יום הכיפורים והוא בן 29. שריג, בן למקימי הקיבוץ, כתב פזמונים ומנגינות, ניגן על פסנתר ולאחר שחרורו משירות סדיר סיים לימודי מוסיקה במכון "אורנים" ואצל המלחין נועם שריף. הוא שימש כמורה למוסיקה בקיבוץ ובסביבה, ניצח על מקהלת המשק ועל תזמורת ריקודים והשתתף במקהלת הקיבוץ המאוחד. את שירותו הסדיר עשה בשריון וסיים קורס קצינים, הוא שב לשירות במלחמת ששת הימים ואחריה הועלה לדרגת סרן. במלחמת יום הכיפורים הוא לחם ברמת הגולן כמפקד מחלקת טנקים. ב- 10.10.1973 נפל בקרב. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ן והוענק לו עיטור המופת. שיריו קובצו בספרים ותקליטים, בהם גם "אור וירושלים" ("ראיתי עיר עוטפת אור"). את השיר "כנפיים, אינך שומע" הלחין בנו, אסף שריג, בעת שהיה חבר בלהקת "איפה הילד".

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"זמר לבני"../images/Emo16.gif

"זמר לבני", לזכרו של ליאור יונתן

מילים: נתן יונתן. לחן: נחום היימן. ביצוע: שלמה ארצי, חווה אלברשטיין ליאור יונתן, בנו של המשורר נתן יונתן, נולד ב- 19.7.1952 בקיבוץ שריד. הוא היה ילד עדין ועקשן, חובב מושבע של טבע וטיולים שאהב לטייל במדבר ובכנרת. ליאור התגייס לשריון ולאחר שסיים קורס קצינים נשלח לתפקידי הדרכה, אך ביקש לשרת כמפקד מחלקת טנקים. בפרוץ מלחמת יום כיפור נשלח לסייע למעוזים המותקפים במצרים. הוא נתקל בחי"ר מצרי ונפל בקרבות. השיר "זמר לבני" (לכשתגדל ליאור, ילדי שלי) נכתב כשליאור היה ילד בן 4. רק לאחר מותו קיבל השיר, כמו רבים משיריו היפים של נתן יונתן, משמעות טרגית ומצמררת. שירים רבים שכתב יונתן מזוהים עם אובדן בנו והוא אף כתב שירים רבים שלא הולחנו הנוגעים למות בנו. בין השירים המזוהים עמו "החול יזכור", "שירים עד כאן", "יש פרחים" ו"מילים" ("קח את כל אשר תקח"), על אף שחלק מהם נכתבו כשליאור עוד היה בחיים. שירים שנכתבו לזכרו של ליאור הם "נערי" (אהוב לבי לאן הלך לאן), "במקום פרידה" (אם תלך עכשיו), "אקרוסטיכון", "ועמוק הים", "אולי באחד הימים", "מקום אחד ריק", "היקום הגדול הזה", "השארתי לך תמונה אחת", "תמיד אוקטובר", "גל אחרון", "איש מביט בבנו", "יום-יום אני חוזר ומת עליך". את השיר "שני אלונים" הקדיש לאמנון, חברו של ליאור.

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"בכל שנה בסתיו, גיורא"../images/Emo16.gif

"בכל שנה בסתיו, גיורא", לזכרו של גיורא שהם

מילים: נעמי שמר. לחן: נעמי שמר. ביצוע: נעמי שמר גיורא שוהם נולד ב- 27.8.1952 בירושלים, את ילדותו העביר בקיימבריג' שם שהה אביו בשליחות, ברמת השרון וברמת גן. את לימודי התיכון העביר בין היתר בפילדלפיה. הוא ניגן גיטרה והיה תלמיד מצטיין. כך היה גם בצבא, הוא שובץ בקורס סיירים, צלפים, מ"כים וקצינים, הוענק לו אות השירות המבצעי והוא נמנה על הכוחות שחצו את התעלה במלחמת יום הכיפורים עד למבואות פאיד. שם, מעבר לתעלה הוא נפגע ונהרג בגיל 21. נעמי שמר, שהכירה את גיורא עוד כנער, הספידה אותו וכתבה לזכרו את אחד השירים המרגשים.

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"הודי חמודי" ("למה")../images/Emo16.gif

"הודי חמודי" ("למה"), לזכרו של אהוד דפנא

מילים: משה דפנא. לחן: נחום נרדי. ביצוע: ביצועים שונים אהוד דפנא נולד ב- 3.3.1939 ברעננה אך גדל בחברת הילדים של מעוז חיים בעמק בית שאן. הוא היה ילד חלש ורזה אך כנער אהב לטייל, הצטיין באקרובטיקה וברכיבה על סוסים והחליט להתגייס לקרבי. גם כנער היה אהוד רזה במיוחד ולכן לפני הגיוס ניסה לפטם את עצמו כדי לעבור את המבדקים. לבסוף הוא התגייס לשריון ואחרי שני קורסי קצינים פעל כמפקד מחלקת חרמ"ש. אחרי שירותו הצבאי שב למעוז חיים וריכז את ענף הבקר, אליו היה מאוד קשור. לאחר נישואיו עבר לגור בכרמיאל ובבאר שבע. במלחמת ששת הימים שימש דפנא כמפקד מחלקת סיור, בדרך לג'נין הוא נפצע בפניו ובגופו וכף רגלו שותקה. הוא נקבע כנכה אך דרש לחזור ליחידה קרבית והסתיר את הפגם ברגלו. בשנת 1970 הצטרף לצבא קבע, שירת בתפקידי פיקוד שונים ביניהם קצין אג"ם. בחייו האישיים חלו תפניות, הוא התגרש ונישא מחדש. באוגוסט 1973 סיים אהוד, אודי בפי חבריו, את שירות הקבע. הוענקו לו אות מלחמת ששת הימים וציון לשבח על פעילות שריון שיזם בלבנון. הוא שב למעוז חיים, שם שמע על פרוץ מלחמת יום כיפור והגיע בכוחות עצמו לרמת הגולן. הוא הקים פלוגה משיירי טנקים וצוותים והשתתף בקרבות הבלימה ובשני הניסיונות לכבוש את תל שמס. במהלך ניסיון בלימה של חיל רגלים ושריון סורי נפגע דפנא מפגז נ"ט. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ן והוענק לו עיטור העוז. את השיר "הודי חמודי" כתב סבו משה דפנא כשאהוד היה בן 3. כילד הוא שנא את השיר ופעם אחת כשהושמע השיר בעת שהיו כולם במקלט במלחמת העצמאות, ברח אהוד החוצה על אף שהקיבוץ היה תחת הפגזה כבדה. כשהתבגר למד לאהוב את השיר שהפך בעקבות מותו, שיר לזכרו.

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"אחי גיבורי התהילה"../images/Emo16.gif

"אחי גיבורי התהילה", לזכרו של חיימק'ה חוצב

מילים: דודו ברק. לחן: שייקה פייקוב. ביצוע: אילנית חיים חוצב נולד ב- 25.2.1949 בקיבוץ גבעת השלושה. הוא נולד קטן וחולני ואת שנות חייו הראשונות העביר בעיקר בבתי חולים, אך בגיל חמש וחצי כבר נכנס לבית הספר וקנה את מקומו בחברה. הוא היה מארגן טיולים ומחנות, הדריך בתנועת הנוער העובד והלומד, שיחק כדורסל והצטיין בתחום ובלימודים נהג להשתעמם כיוון שהבין את החומר הנלמד הרבה לפני חבריו. את בחינות הבגרות עבר בכוחות עצמו. ביוני 1967 התגייס לשריון וסיים בהצטיינות קורס מפקד טנקים, קורס קצינים וקורס קציני שריון. עוד בשירות סדיר מונה כמפקד פלוגת שריון. במלחמת ההתשה נכווה בשתי רגליו בעת שחילץ חברים מטנק בוער, על אף שנקבעה לו נכות הוא סרב לאפשר לצבא לשנות את הפרופיל שלו ושב לשירות קרבי. הוא היה מ"פ אהוב וסיים את שירותו בקיץ 1970. הוא נסע ללמוד הנדסת חשמל בשלוחת הטכניון בבאר שבע, לימד פיזיקה בתיכון בדימונה ועבד כנהג. עם פרוץ מלחמת יום כיפור יצא בראש ארבעת הטנקים הראשונים לרמת הגולן. גם לאחר שהטנק שלו נפגע עבר חיימקה, צ'צקי בפי חבריו,לטנק אחר והמשיך בלוחמה. הוא נפל בקרב ביומה השני של המלחמה. אלמנתו, מיקה, היא בת דודתו של הפזמונאי דודו ברק אשר כתב לזכרו את השיר "אחי גיבורי התהילה". את השיר הלחין שייקה פייקוב והוא הפך אחד המזוהים עם מלחמת יום הכיפורים והאבל הלאומי שבא בעקבותיה.

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"זה שאינך רואה"../images/Emo16.gif

"זה שאינך רואה", לזכרו של ארנון לבנת

אריק ואביב לבנת (אינסטרומנטלי) ארנון לבנת נולד ב- 22.6.1937 בכפר ויתקין למייסדי המקום. כבר מגיל צעיר היה בולט מאוד בחברה, השתייך לגדנ"ע ולנוער העובד ואהוב מאוד בקרב חבריו. בשנת 1955 התגייס לצבא ויועד לקורס טיס, אך בעקבות חבר טוב שנכשל במבדקים, החליט לבנת לוותר על הטיס והצטרף לצנחנים, שם הפך במהרה למ"כ. בעקבות כושר המנהיגות שלו נשלח לבנת לקורס קצינים. בעת מבצע קדש פגש בחבריו שהיו בדרך לצניחה מעבר לקווי האויב והצטרף אליהם על אף שידע שפעולה זו תמנע ממנו לסיים את קורס הקצינים שהחל. הוא השתתף בקרב על המתלה והשתחרר בדרגת רב סמל. זמן קצר לאחר מכן החליט להתגייס מחדש לחיל האוויר וקיבל כנפי טיס. ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים שירת כטייס קרב והוביל קרב באזור אל עריש, הוא נפל בקרב. בנו הצעיר נולד לאחר שבועיים. ילדיו, אריק ואביב, שלא זכו להכיר את אביהם, הפכו מוסיקאים. תקליטם המשותף הראשון, "זה שאינך רואה", יצא ב- 1990 והוקדש לאביהם. הוא כולל בעיקר קטעים אינסטרומנטליים ושיר אחד של אהוד מנור, "חושך יקר".

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo27.gifאני צריכה לזוז מהמחשב בנתיים../images/Emo88.gif

השרשור מסויים כבר בקובץ וורד. אני לא הספקתי להעלות את כל השירים ואת האחרים אעלה ברגע שאחזור הביתה. בנתיים אתם מוזמנים להגיב על מה שכבר העלתי...

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"זה שאינך רואה"../images/Emo16.gif

"זה שאינך רואה", לזכרו של ארנון לבנת

אריק ואביב לבנת (אינסטרומנטלי) ארנון לבנת נולד ב- 22.6.1937 בכפר ויתקין למייסדי המקום. כבר מגיל צעיר היה בולט מאוד בחברה, השתייך לגדנ"ע ולנוער העובד ואהוב מאוד בקרב חבריו. בשנת 1955 התגייס לצבא ויועד לקורס טיס, אך בעקבות חבר טוב שנכשל במבדקים, החליט לבנת לוותר על הטיס והצטרף לצנחנים, שם הפך במהרה למ"כ. בעקבות כושר המנהיגות שלו נשלח לבנת לקורס קצינים. בעת מבצע קדש פגש בחבריו שהיו בדרך לצניחה מעבר לקווי האויב והצטרף אליהם על אף שידע שפעולה זו תמנע ממנו לסיים את קורס הקצינים שהחל. הוא השתתף בקרב על המתלה והשתחרר בדרגת רב סמל. זמן קצר לאחר מכן החליט להתגייס מחדש לחיל האוויר וקיבל כנפי טיס. ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים שירת כטייס קרב והוביל קרב באזור אל עריש, הוא נפל בקרב. בנו הצעיר נולד לאחר שבועיים. ילדיו, אריק ואביב, שלא זכו להכיר את אביהם, הפכו מוסיקאים. תקליטם המשותף הראשון, "זה שאינך רואה", יצא ב- 1990 והוקדש לאביהם. הוא כולל בעיקר קטעים אינסטרומנטליים ושיר אחד של אהוד מנור, "חושך יקר".

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"החיטה צומחת שוב"../images/Emo16.gif

"החיטה צומחת שוב", לזכרם של חללי בית השיטה

מילים: דורית צמרת. לחן: חיים ברקני. ביצוע: חווה אלברשטיין מלחמת יום הכיפורים פגעה קשות בקיבוץ בית השיטה, למן היום הראשון למלחמה נפלו בני הקיבוץ ובסך הכל עשרה לוחמים. סגן אלון אילת מחיל השריון, בן למייסדי הקיבוץ, נפל ביום הראשון למלחמה בגזרת איסמעליה. הוא ניסה לחלץ את חבריו מטנק בוער ועלה על מארב מצרי. סמל בנימין שצ'ופקביץ' שעלה מפולין נפל ב- 10.10.1973 ליד קוניטרה מפגיעת קטיושה בנגמ"ש בו היה, באותו יום נהרג רס"ן יוסף שריג, מפקד מחלקת טנקים שלחמה בגולן. שריג קיבל את עיטור המופת לאחר מותו. ב- 11.10נהרג רב"ט אליהו רחמים שהצטרף לקיבוץ כשהיה בתיכון. משפחתו עלתה מפרס לרמת גן. הוא נהרג בקרב על תל אל אחמאר במתקפה נגד סוריה ונטמן בקריית שאול. בקיבוץ הוקמה מצבה לזכרו. באותו יום נפל סגן משה שחורי שעלה לארץ מרומניה נהרג באזור קנטרה בהתקפה של הארמייה המצרית. הוא הוכרז כנעדר ונקבר בקבר אחים בהר הרצל. אשתו, שלומית, נהרגה כעבור שנה בתאונת דרכים. ב- 16.10 נפלו סמל ראשון מיכה גולדמן שנהרג מאש מצרית סמוך לחווה הסינית, סרן יוחי גלעד שנהרג בקרבות הבלימה בסיני מפגיעת טיל נ"ט בטנק שלו וסמל גרשון דוד וסרן דני פלד שנהרגו בעת הפריצה לצומת טרטור לכסיקון, סמוך לחווה הסינית. אחרון ההרוגים בני הקיבוץ באותה מלחמה הוא סמל נמרוד שרון שנפל ב- 21.10.1973 בקרב על מוצב פוקסטרוט.

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"יורם"../images/Emo16.gif

"יורם", לזכרו של יורם ביאלר

מילים: עלי מוהר. לחן: יהודה פוליקר. ביצוע: גידי גוב, יהודה פוליקר יורם ביאלר נולד וגדל בתל אביב אך לאחר שסיים את לימודיו בתיכון הוא עבר עם גרעין נח"ל לקיבוץ יודפת בגליל והפך לרועה צאן. הוא שירת ביחידת נח"ל מוצנח אך מאחורי החייל הקרבי הקשוח הסתתר נער חובב בעלי חיים, פילוסופיה, תאטרון, ספרות ושירה בנוסף הוא היה צלם חובב ואף בנה בקיבוץ מעבדת צילום. הוא נהרג בתעלה, ביום הזיכרון לחללי צה"ל בשנת 1969, שלושה שבועות לפני שחרורו מהצבא. במותו היה בן 21. עלי מוהר כתב לזכרו כעבור מספר שנים את השיר "יורם".

 

[אשה שמחלקת ממתקים]

טוב לדעת..

אני מאוד אוהבת את השיר הזה. עכשיו אני מכירה גם את הסיפור..

 

[מורי לנצח]

זה השיר שתמיד יעשה לי הכי הרבה לבכות

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"שיר על רעי"../images/Emo16.gif

"שיר על רעי", לזכרו של סא"ל משה פלס (סטמפל)

מילים: דב בירן. לחן: חיים אגמון. ביצוע: הגבעטרון משה פלס, יליד פולין 1933, גדל בברית המועצות, לשם נמלטה משפחתו בראשית מלחמת העולם השנייה. בגיל 14 עלה לארץ עם משפחתו. הוא היה איש גדנ"ע במלחמת העצמאות, אחריה התגייס לצנחנים והשתתף בפעולות התגמול. בעת פיצוץ תחנת המשטרה בחאן יונס גילה אומץ רב לאחר שמפקדו מוטה גור נפצע, זינק מהזחל"ם, פרץ לבניין והכינו לפיצוץ וזאת על אף שנפצע פעמיים. הרמטכ"ל משה דיין ציין אותו לשבח. פלס נותר לצדו של מוטה גור גם במלחמת ששת הימים, השתתף בקרבות על שחרור ירושלים והיה זה שהניף את דגל ישראל על הכותל המערבי. לאחר המלחמה הועלה פלס לדרגת סגן אלוף. בספטמבר 1968 פיקד על כוח שרדף אחרי מחבלים בעמק הירדן. הוא נפגע במהלך הפעילות והמשיך במשימה עד שנפל. הלווייתו היתה משותפת גם לסמג"ד רס"ן דורון מנור ולחייל שמאי שייביץ. חברו דב בירן כתב לזכרו את "שיר על רעי", המבוסס על ההספד של דוד על יהונתן.

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"שלוש דורות"../images/Emo16.gif

"שלושה דורות", לזכרו של ישראל ארזי (פיינבוים)

מילים: אהוד מנור. לחן: ירוסלב יעקובוביץ'. ביצוע: ירדנה ארזי ישראל ארזי נולד ב- 21.9.1947 בקיבוץ דן בצפון. עוד טרם גיוסו לצבא הוא עסק בחקלאות ולאחר הגיוס היה ביחידת הסיור של הצנחנים והגיע לדרגת סגן משנה. ב- 21.3.1968 השתתף במבצע כארמה, פעולות התגמול נגד בסיסי המחבלים הירדנים. במהלך הפעולה הוא נפל ולאחר מותו הועלה לדרגת סגן. בת דודו, הזמרת ירדנה ארזי, הקדישה לו את השיר "שלושה דורות" שכתב לה אהוד מנור לתקליטה "מתוך שאהבתי" שיצא ב- 1995. השיר נכתב במיוחד עבור הדיסק ועבור פרוייקט זיכרון של ערוץ הילדים.

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"מה אברך"../images/Emo16.gif

"מה אברך", לזכרו של אלדד קרוק

מילים: רחל שפירא. לחן: יאיר רוזנבלום. ביצוע: להקת חיל הים השיר "מה אברך" התפרסם לראשונה בחוברת זיכרון שהוציא קיבוץ שפיים לזכרו של אלדד קרוק, בן הקיבוץ שנפל ביום השני למלחמת ששת הימים. אלדד, יליד 1945, היה מחובר יותר לבנות הקיבוץ מאשר לבנים. הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד, אהב טבע וטיולים. בשנת 1963 התגייס לצה"ל לחיל השריון והגיע לדרגת סמל. בתחילת מלחמת ששת הימים גויס במסגרת המילואים, הוא נפצע באורח קל וביקש שפצעי חבריו ייחבשו קודם לכן, אז נפצע בפעם השנייה ונהרג כשהוא בן 22 בלבד. המלחין יאיר רוזנבלום שהה בבית ההארחה של הקיבוץ ונתקל בחוברת הזיכרון ובשיר "מה אברך", הוא ביקש את אישורה של המחברת הצעירה, רחל שפירא והלחין את השיר שבוצע על ידי להקת חיל הים והסולנית רבקה זוהר.

 

[אחת שתדבר הרבה]

../images/Emo16.gif"אחי הצעיר יהודה"../images/Emo16.gif

"אחי הצעיר יהודה", לזכרו של יהודה וינר

מילים: אהוד מנור. לחן: יוחנן זראי. ביצוע: להקת חיל השריון יהודה וינר נולד בבנימינה. בגיל 7 איבד את אביו. הוא שיחק כדורגל, הצטיין בלימודים וסייע לילדים מפגרים. ערב גיוסו לצה"ל הוא התקבל ללימודי רפואה אך החליט בכל זאת להתגייס לשריון. בספטמבר 1968, כשהיה בן 19, הוא נפל בקרב בפורט תאופיק בסיני. אחיו הבכור, הפזמונאי אהוד מנור ז"ל, התאבל שנים ארוכות על מותו. לזכרו הוא כתב עשרות שירים, הידוע בהם הוא "אחי הצעיר יהודה" שבוצע על ידי להקת חיל השריון. שירים נוספים לזכרו הם "בן יפה נולד", "גשם אחרון" ו"מישהו".

 

[אשה שמחלקת ממתקים]

יהי זכרם ברוך!