היי נועם
בתור "בוגרת" המסע לפולין אני יכולה לומר שעד שלא מגיעים לשם,לא מבינים את העוצמה של הפרוייקט הזה. נכון,המחיר למסע יקר ונדרשת הקרבה אבל יש לא מעט פרוייקטים ומוסדות בארץ שמטרתם לסבסד את המחיר ולאפשר לכל מי שידו אינו משגת להיות שווה בין שווים. ישנם בתי ספר ומוסדות המעניקים מלגות וסבסודי מחיר עבור מי שידו אינו משגת את סכום המסע הנ"ל. המסע עוצמתי,ולעיתים לא פשוט,ולכן משתדלים לתת גם ימי שחרור במהלך המסע עצמו. בימי "השחרור" האלה הפן של המסע הוא יותר תרבותי ופחות היסטורי-נפשי. במהלך המסע משלבים ימי קניות,יציאה למסעדות,שיחות קבוצתיות שמטרתן להוות תמיכה אחד בשני. המסע בנוי כך שהמסע לא יהווה כולו זיכרון והיסטוריה אלא גם קתץ יציאה מהשגרה. המסע הזה לרבים מהאנשים שחזרו שינה חיים לטובה כמובן,ואם תשימי לב ותנסי לקרוא ולהתרשם מהכתובים כאן בפורום תמצאי נוער קצת אחר,בוגר יותר,מבין יותר,מכבד יותר. המסע הזה הולך איתך גם הלאה, אבל במהלך השנים לומדים לוסת את החוויה לעוצמה המתאימה. אני יצאתי לפולין בחודש אוקטובר 2004,עברו יותר משלוש שנים ואני משתדלת לווסת את החוויה הזו ולחלק אותה לתקופות המתאימות. בימים רגילים אני כמו כל אחד בגילי,אני לא תעסקת במסע 24/7/12 יש ימים שזה רדום ויש ימים שזה עולה מחדש,אנחנו בני אדם ולא רובוטים,זיכרון יכול לעורר בתוכינו דברים רדומים ולווא דווקא לכיוון השלילי.
