פולין

[יוצרת עננים]

כן, זה באמת לא בסדר

מה? שהם לא הצילחו לשטוף לי את המוח? למכור לי מניפולציות רגשיות על קור ועורבים ואלוהים שדואג שיהיה חשוך במחנות השמדה? להביא אותי בכוח למסקנה שישראל היא הפתרון לכל הרוע והגזענות בעולם? להכריח אותי להסיק את אותן מסקנות כמו ש"כולם", כמו ש"צריך"? אני מודה למארגני המשלחת שלי. לא כולם צריכים לחשוב אותו דבר. ותתפלא, בתוך המשלחת יש אנשים שהמסע הוא רגע מכונן בחייהם. יש גם כאלה שלא. אז מה? כולם צריכים לצאת אותו דבר? זה בית חרושת?

 

[שירנות]

נכון...

לא רואים הרבה,רואים הרבה פחות ממה שמצפים לראות,אבל זה לא משנה כי כשאת שם ואת מסתובבת במקום הזה את מרגישה את זה,את יכולה לדמיין את זה ולהבין את זה יותר טוב מבכל מקום אחר.כשאת מסתובבת במיידאנק ושומעת את העורבים צווחים,או רואה את המשרפות והצריפים והכל כל כך אמיתי באמת קשה להשאר אדישים את מבינה פתאום קצת יותר כשאת רואה את כמות הנעליים שיש שם זה אולי נותן לך מושג קטן לגבי כמות האנשים שרצחו שם,כשאת רואה את הר האפר ואומרים לך זה 7 טון ואת לא מבינה איך,ולמה,וזה לא נקלט לך שזה אנשים שמה שיש שם זה אנשים,ובכל זאת אפילו שאת לא מבינה כל כך הרבה את מבינה קצת יותר מלפני כמה ימים כשעוד היית בארץ. את מבינה את זה כשאת במחנות ואפילו ברחוב כשהאנטישמיות צועקת מכל מקום מהקירות מהאנשים מהכתובות לא רק על הקירות יש כתובות אנטישמיות אלא גם על הפנים של חלק מהפולנים-לי קרה פעמיים מקרים כאלה,פעם אחת צחקו עליינו ופעם אחת זרקו עליינו דברים מהחלון-ונכון שאולי את יכולה לראות את זה בכל מקום באירופה(את האנטישמיות)אבל בכל זאת כשאת שם ואת אחרי סיור במחנה השמדה ואת הולכת ברחוב וזורקים עלייך משו מהחלון כי את יהודיה ושרת בעיברית זה רק מראה את זה בצורה הכי חזקה של זה.

 

[יוצרת עננים]

אני מסכימה,

אבל את כל הזמן אומרת מרגישה את "זה", מדמיינת את "זה", מבינה את "זה". מה זה? מה זה הדבר הזה שכולם מדברים עליו, שאפשר ללמוד רק שם?

 

[שירנות]

אני ינסה להסביר לך יותר טוב

למרות שזה מאוד קשה לנסח את זה למילים מעבר ל"זה"... קודם כל אני יכולה להגיד לך שכמו שאת לא ממש הבנת גם אני לא הבנתי כל כך,עד שנכנסתי למיידאנק.את צודקת בקשר לאוושויץ (1,2)הם "מוזאונים" הרבה יותר קשה להבן שם מאשר במיידאנק. הדבר ה"זה" שאת מבינה,מרגישה ומדמיינת זה את התחושה...כמו שכבר כתבתי-אי אפשר להבין את הכל או ללמוד את הכל זה דבר לא נקלט ולמרות שאת לא מבינה ולא קולטת כל כך הרבה מזה(מההרג,מהשנאה,מהחוסר אנושיות המפחיד הזה)אחרי שאת שם את מצליחה להבין טיפה יותר מלפני שהיית שם. ונכון זה לא שמי שלא נוסע לפולין לא יכול ללמוד על השואה ועל השנאה והאנטישמיות כלפינו,אבל כמו שכבר כתבתי רק כשאת שם את באמת מצליחה להבין עד כמה זה(האנטישמיות והשנאה ליהודים)חזק.את יכולה ללמוד בארץ כמה שאת רוצה על השואה והאנטישמיות ואת יכולה להיות ממש אנציקלופדיה על הנושאים האלה אבל לדעתי את לעולם לא תביני באמת,את לא תרגישי את זה באמת,את לא תפנימי את זה שזה כל כך אמיתי שזה לא שורה בספר על השואה,או מונולוג של שחקן בסרט בנושא.כשאת שם את מרגישה את זה,אני לא ישחק אותה ויגיד לך שזה שינה לא את החיים או שהלכתי שם ובכיתי כל הזמן כי זה ממש לא היה ככה,אני לא הרגשתי הרבה ב"מוזאונים" כי זה סוג של מוזאונים את לא יכולה להרגיש הרבה אם את רואה משו מאחורי זכוכית אטומה את צודקת זה מאוד קשה להבין ולהתחבר לזה כשזה בצורה כזאת,אבל יש מעבר לזה יש לך את הדמיון ויש לך את הסיפורים של המדריכים ויש לך תמונות עוד הרבה הרבה דברים שעוזרים לזה להיות יותר אמיתי וכשכל זה מתרכז ביחד ואת שומעת ורואה את כל הדברים האלה במקום שבו את יודעת שרצחו את העם שלך זה משנה משו זה הופך את זה לאמיתי יותר את מבינה יותר,ומבחינתי חלק מההבנה של הנושא זה גם להבין עד כמה זה מציאותי. לסיכום ה"זה" מבחינתי-זאת התחושה,התחושה הזאת שאת מרגישה את מה שקרה שם,שאת מרגישה שאת אולי מצליחה לראות בדמיון שלך ובתחושה שלך אלפית מכל הדבר הזה שהלך שם. אני מקווה שהצלחתי להעביר את זה טוב,זה מאוד קשה לפרש את הדבר ה"זה" למילים יותר מובנות-אבל ניסיתי.

 

[יוצרת עננים]

כן הבנתי את האנטישמיות, אבל חזרתי ושאלתי את

עצמי למה - למה שנאו את היהודים כל כך הרבה? ולמה ממשיכים לשנוא אותם גם אחרי שהם יצאו מאירופה? אם ככה, מתי יתחילו לשנוא אותם בארצות הברית? והאם שונאים רק יהודים, או את כל מי ששונה? אז המדינה היא לא פתרון לשנאה, ואולי היא לא פתרון בכלל, סתם מקלט לילה? אלה שאלות שאני לא בטוחה שהייתי שואלת ללא המסע, אבל אני לא חושבת שהן קשורות לזה שנכנסתי לתאי הגזים (שהיו איומים ומפחידים, אבל רק בגלל הדמיון. לא היה שם שום דבר מפחיד באמת).

 

[שירנות]

אמממ לדעתי...

שנאו אותם כי הם היו מצליחים(לא למדת היסטוריה?)הם התברגו במשרות בכירות והגרמנים התחילו להרגיש מאויימים(זה מה שלמדתי בהיסטוריה ככה שאם זה לא נכון אז אני מתנצלת מראש על הבורות...). בקשר לארה"ב שונאים אותנו שם כבר היום,יש קבוצות וארגונים אנטישמים בכל העולם זה לא דבר חדש וגם בארה"ב. ולא שונאים רק יהודים אלא את כל מי ששונה.מה,בארה"ב אין שנאה כלפי ה"כושים"?נכון שזה דבר שמנסים להעלים והיום כשיש מודעות וחוקים יותר ברורים זה גם לא כמו פעם אבל כמו שיש אנטישמיות במחטרת נגד יהודים יש אותו הדבר על אנשים שחורים וכו' מיעוט אף פעם לא מתקבל בברכה אצל הרוב...זה כמו שיהיה ילד נכה בכיתה של אנשים "נורמלים" הם הרי לא יפסיקו להציק לו(יש גם יוצאי דופן אבל לרוב זה המצב),זה טבע האדם הוא לא מקבל את השונה.חוץ מזה שאם תסכלי כמה שנים אחורה כשהייתה עלייה גדולה מרוסייה לישראל אני בעצמי זוכרת שחברים מהכיתה שלי קראו לילדה מהכיתה "רוסייה מסריחה",וזה לא מקרה חריג,הם היו חדשים,שונים ולא קיבלו אותם אותו הדבר כלפי היהודים הכושים וכו'. האמת שאף פעם לא חשבתי על שאלה כזאת לגבי המדינה-אם היא פתרון לשנאה,או סתם מקלט לילה?זה לא פתרון כי עובדה שממשיכים לשנוא אותנו אבל זה מקום בטוח יחסית,לפחות לדעתי,אני מרגישה פה הכי בבית שיש והכי בטוח שיש כאן את חיה עם אנשים כמוך והם לא שונאים אותך על זה שאת יהודייה...נכון שמסביב יש מספיק כאלה ששונאים אותנו אבל לפחות את לא מפוזרת בעולם וחייה בית ליד בית עם אנשים ששונאים אותך.

 

[יוצרת עננים]

אני לא חושבת ששנאו אותם כי הם היו מצליחים.

כמו שאמרת, שונאים כל מי ששונה וזר. שנאו גם צוענים והומואים (והשמידו גם אותם) ועמים אחרים. אם גם בישראל צוחקים על רוסים, גזענים כלפי אתיופים (הדוגמא האחרונה מהעיתונים), אז מה יש לנו לחפש בפולין? להזדעזע ממה שעשו "לנו"? אם הדבר היחיד שאנחנו לומדים מזה זה שכאן אנחנו בטוחים מהנאצים שירימו ראש שוב - אז חבל לשלוח לשם משלחות. מדינת ישראל לא קמה בזכות השואה, החלו בהקמתה לפניה. מדינת ישראל היא אכן הגנה מאנטישמיות ישירה. אבל, האם השואה היא הדוגמא לאנטישמיות? אני לא חושבת. היא הרבה יותר עמוקה ומפחידה מאנטישמיות. זו לא קנאה, זו לא התאכזרות ושנאה רגילה לשונה. משהו אחר קרה שם, וזה פחות חשוב שהוא קרה ע"י הגרמנים לעם היהודי, אלא שהוא נעשה ע"י בני אדם לבני אדם.

 

[שירנות]

לא יודעת למה שנאו אותם...

אני למדתי את זה בהיסטוריה אז זה הייתה התשובה הראשונה שלי...אבל מצד שני הצענים ההמואים והנכים היו כיבכול "פגומים",ואפילו שהם היו פגומים הם היו במצב יותר טוב מאיתנו,בפירמידה שהגרמנים בנו כל ה"עמים" האלו נכחו בפירמידה כבני אדם אנחנו נחשבנו לחיות למשו לא אנושי למפלצות לעכברושים-לא נחשבנו לבני אדם. והמטרה של המסעות היא לא רק ללמד אותנו "שכאן אנחנו בטוחים מהנאצים שלא ירימו ראש שוב",המטרה הרבה יותר גדולה מזה המטרה היא ללמוד יותר על עצמנו,ללמוד יותר על השואה,לראות את זה בעיניים,להבין כמה המדינה שלנו חשובה וכמה חשוב שנשמור עלייה כי אין לנו ארץ אחרת,לחזור גאים בכך שאנחנו יהודים וישראלים,וכמובן לשמר את זכר הנרצחים כי הניצולים הולכים ונעלמים והנושא הולך ונשכח וחשיבותו הולכת ופוחתת בעיקר בקרב הצעירים ולכן זה גם חשוב לשלוח אנשים בגיל שלנו,אנחנו לא מעורבים בנושא וזה לא ממש חלק מהחיים שלנו,אני בטוחה שאם לא היו שיעורי היסטוריה וימי זיכרון לשואה רוב בני הנוער לא היו יודעים על הנושא הרבה וגם הידע שלנו היום הוא מאוד בסיסי. ודווקא לדעתי ישראל כן קמה בזכות השואה נכון שהיו תהליכים מתקדמים עוד הרבה לפני השואה אבל הם לא ממש הובילו לשום מקום לא הייתה לנו "סיבה אמיתית" להקמת המדינה ועוד דווקא כאן בישראל.חוץ מזה שלפני השואה לא הכירו בנו כעם שראוי למדינה או בשנאה כלפיינו. ונכון שהשואה היא הרבה מעבר לאנטישמיות,ועוד יותר נכון שהחשוב הוא שזה נעשה ע"י בני אדם לבני אדם אני לא חושבת שבאמת אפשר להבין לגמרי למה זה קרה ומה קרה ואני גם לא חושבת שאפשר להגדיר את זה לגמרי אבל הבסיס לכל זה לדעתי הוא אנטישמיות.

 

[איציק הגדול]

מילים כדורבנות

 

[מדריך פולין]

מסע לפולין... בשביל מה ?

היי נועם יש המון מה להגיד על זה וברור שכמדריך פולין יש לי דעה חיובית (ושאף אחד לא יחשוב שזה משיקולי פרנסה ... אני לא מכיר אף מדריך פולין שמתפרנס מזה, בטח לא אני אישית) אבל אני רוצה להתמקד רק בדבר אחד שאליו לא התייחסו עד כה. המסע לפולין מורכב לא רק משואה ומחנות והשמדה ובורות ירי וגיטאות אלא גם מהחיים היהודיים בפולין במשך 1000 שנים לפני השואה, ופולין מבחינה זו היא רק משל לכל יהדות אירופה. רק אם מבינים איזו קהילה יהודית היתה בפולין לפני השואה, רק אם מבינים את העושר התרבותי, את המגוון, את המשמעות של קהילה יהודית בת כ-3 מליון בני אדם (בפולין לבדה) ניתן להבין מה אבד לנו כעם, מה איבדנו ב-6 שנות השואה האיומה. וההבנה הזו, וההכרה הזו שלנו כעם שאיבד כשליש מבניו, מאפשרת לאחר המסע ובעיבוד נכון להכיר יותר טוב את הזהות העצמית שלנו, את הזהות היהודית שלנו, את הזהות הציונית שלנו ובהמשך, גם להבין מה אנחנו כיהודים עושים כאן בארץ ישראל. אולי זה נשמע כמו מילים גבוהות אבל זו השליחות שממנה אני, וכמו שאני מכיר את חברי המדריכים, באים ממנה להדרכה הזו. וגם לנו, המדריכים המסע, כל מסע, קשה ומר, אבל מישהו צריך לעשות את זה. בנושא הכספי - אני לא מכיר שיש מצב שבית ספר בא ואומר : תלמיד X או תלמידה Y יכולים לצאת, רוצים לצאת, ראויים לצאת ובגלל כסף הוא או היא לא יוצאים. פשוט אין דבר כזה ויש הרבה קרנות סיוע ותלמיד / תלמידה שזה חשוב לו / לה יכולים גם לעבוד לפני המסע ולממן לפחות חלק. בנושא הרגשי - חבל להשחית מילים. במסע עצמו תכירי את ערכה האמיתי של חברות ותמיכה. זהו עוד משהו חיובי שקורה במסעות אז כמו שאמרו רבים, יש לך עוד שנתיים לחשוב ואם הנושא כל כך חשוב לך כפי שציינת, אני בטוח שתתייעצי ותחשבי הרבה ובסוף גם תצאי למסע...

 

[yarden d]

../images/Emo45.gif מסכימה איתך מאוד

המסע לא רק סובב סביב המוות ויש עוד מעבר לזה, בין היתר- מאורח החיים היהודיים. קשה להסביר מה אתה הולך לעבור במסע בלי לעבור אותו. מההתחלה שיצאתי לפולין ידעתי שזה לא יהייה "מסע של דיכאון" כמו שרבים תיארו אותו, אבל הקטע של העייפות, ארץ שונה, הכל שונה- קשה לקלוט מה רואים ולפעמים רואים דברים אבל מתייחסים אליהם רק מאוחר יותר. גם בקטע הכספי, הבי"ס אמור לעזור. כשאני יצאתי למשלחת לא הגבילו את מס' התלמידים שיכולים לצאת והייתה עזרה לתלמידים מבחינה כספית. מהבי"ס יצאנו 88. כך שהיינו ארבעה אוטובוסים וכל קבוצה כמו כיתה שלמה (31 תלמידים). והאמת היא, שדי קשה להסתובב במחנות שכל כך הרבה אנשים סביבך. לי לפחות היה קשה. רק בחזרה לארץ הבנתי מה עברתי ושיחזרתי אירועים. אני חושבת שהבי"ס הפך את המסע הזה לטיול שנתי במידה מסויימת... אני חולקת על המשפט "במסע עצמו תכירי את ערכה האמיתי של חברות ותמיכה". שמעתי מהרבה אנשים כמה המסע עשה להם טוב מבחינה חברתית וציפיתי שגם אני אכיר אנשים בצורה חיובית יותר, ואכיר אנשים שלא דיברתי איתם בכלל. אבל כל כך התאכזבתי והכרתי את "חברות שלי" מחדש. פשוט ככה. ריבים על כל מיני דברים שטותיים ועל "התמיכה" שלא לדבר. היו קטעים שאמרתי לעצמי- מה אני עושה פה איתן?! ((אולי לא הייתי צריכה להעלות את הנושא הזה, אבל רציתי לשתף...))

 

[שירנות]

אני מאוד מופתעת לשמוע

שאת חווית את הקטע שחברתי בצורה כזאת...וגם מצטערת בשבילך. אני חוויתי את הקטע החברתי בצורה הכי טובה,למדתי להכיר אנשים שלא דיברתי איתם קודם ואנשים שאפילו הייתה לי דעה שלילית עלייהם ופתאום דיברנו כאילו אנחנו חברות שנים. בכל מקרה לרוב המצב שונה ובאמת לומדים להכיר "את ערכה האמיתי של חברות ותמיכה"...זה חלק חשוב מאוד מהמסע ואני מצטערת בשבילך שלא חווית אותו.

 

[yarden d]

אבל את יודעת מה?

זה בכלל לא הרס לי את המסע! לא נתתי לזה להרוס לי את המסע. וקיבלתי את זה בצורה הכי חיובית שיש. ברור שזה פוגע, אבל באותו רגע לא רציתי להיפגע. והייתה לי חוויה מדהימה גם בלעדיהן. עדיף להיות בלי חברות מאשר עם חברות שהן לא בדיוק חברות. הכי עצוב היה שחגגתי יומולדת בפולין ובאותו יום נפגשנו עם בני נוער פולנים. אז היום הזה היה תיירותי יותר ולא יום שמסתובבים במחנות. ובאמת היה לי נורא כיף עם המפגש עם הפולנים, אבל הרגשתי שההתנהגות שלהן כזו מזוייפת ("מזל טוב"). שלא תביני לא נכון ושרבתי איתן. אני האחרונה שתריב ובמיוחד כשאני יודעת שיש לי עוד שבוע לבלות איתן. הדבר שהכי הכי הגעיל אותי היה שבטקס (ביער לופוחובה) 2 מהן רבו

על מקום! עומדים במעגל וצפוף ,זה דיי בעייתי ,אבל הן אשכרה רבו. זה היה נורא. אולי כבר עדיף לשחק עם שלג בלילה בעליית הגג במלון מאשר להתנהג ככה (זה לא קרה אצלנו! סתם נזכרתי בכתבה). אני זוכרת שאמרת שאצלכם הבי"ס עשה בחירה קפדנית. כל כך חבל שלא היה כך אצלנו... בכל מקרה אני שמחה בשבילך שהכרת אנשים שלא הכרת לפני ונהנת גם מהבחינה החברתית...

 

[שירנות]

כן,הבנתי

שזה לא הרס לך...סתם היה חבל לי בשבילך כי אני כן חוויתי את זה בצורה החיובית אז אני יודעת מה זה. ונכון באמת עשו אצלנו בחירה קפדנית לא היו לנו בכלל בעיות משמעת והמורים היו מאוד גאים בנו על זה...אני שומעת הרבה סיפורים כאלה על ריבים וכל מני שטויות במקומות שלא ראויים לזה ואני לא מכירה את זה אבל אני מבינה כמה זה פוגע וממש חבל שלא עושים בחירה יותר קפדנית כדי למנוע את זה.אולי ככה גם נראה בעיתון פחות כתבות על משלחות בעיתיות שביישו את עצמם ואותנו.

 

[שליפיק]

אני מסכימה עם נועם!!!

גם אני בוגרת מסע לפולין, והיה מאוד משמעותי בשבילי - אבל, כשזה מפלג באופן נוראי את המחזור של התלמידים - לעניים ולעשירים - אז זה בכלל לא שווה. החבר'ה שיוצאים חוזרים מלאי חוויות, נהיים "משלחת" עם גאוות יחידה -וכל זה בגלל שלהורים שלהם יש אלף דולר, להוציאעל המסע הזה. הנזק הריגשי של אלו שלא יכלו לצאת - הוא נזק ש"שורט" את הנשמה. חוץ מזה לנסוע כמבוגרים יותר ע"פ בחירה - זה תמיד אפשרי. תודה נועם שהעלת את הנושא החשוב על זה..

 

[נסיכה שברחה מאגדה1]

לא מסכימה כל כך

אצלי במשלחת יצאנו 140 ילד מתוך 400 בערך, יש הרבה כאלה שלא יצאו מבחירה,(אחת החברות שלי לא רצתה לצאת ואני יודעת שלא מבעיות כלכליות) ואלה שלא היה להם כסף, או שלא יצאו, או שמי שבאמת רצה עבד יותר מחצי שנה לפני כדי לחסוך כסף, והיו כאלה... בנוסף הייתה אפשרות לקבל מלגה מהבית ספר... כשחזרנו מי שנשאר בארץ נורא התעניין במה היה לנו, ואיך היה לנו- אני לא חושבת שהרגישו "פחות" ממי שכן יצא...ברור שמי שיצא חזר יותר מחובר לאנשים שהוא היה איתם, אבל אחרי כמה זמן זה חוזר להיות אותו הדבר מבחינת החברויות בנוגע לחברה- גם אצלי כל הזמן רבתי עם החברה שהייתי איתה בחדר, על שטויות אבל ברגעים הקשים היינו את בשביל השנייה. והכרתי המון ילדים מהשכבה ..

 

[yarden d]

../images/Emo4.gif

ממש לא מסכימה איתך. יש פילוג במחזור בין העניים לעשירים? אז את אומרת שמי שנוסע לפולין עשיר ומי שלא עני? יש הרבה דברים מעבר לכסף. כסף זה לא הכל ואם באמת רוצים לנסוע לפולין אפשר לעבוד. חזרתי מפולין לפני יותר מחודש אז אני עשירה? ממש לא! לא חיכה לי בצד כסף שיכלתי להגיד עליו- זה הכסף לפולין. עבדתי בשביל הכסף הזה וההורים מימנו לי חלק. אז נכון שיש הורים שלא מממנים, אבל הרצון הוא מעבר לכסף ואפשר לקבל סיוע מביה"ס ואפשר לעבוד ולקבל מלגה... בקיצור אפשר! נזק ריגשי של אלה שלא יצאו? אני לא אשפוט את אלה שלא יצאו, אבל מי שרוצה לנסוע יעשה הכל בשביל זה. אולי אני אומרת את זה ככה וזה נשמע מוזר, אבל ככה לימדו אותי שאם רוצים משהו אז אפשר. והשגתי הרבה דברים שלא האמנתי שאני אשיג (וזה לא רק המסע לפולין זה הרבה דברים מעבר). לנסוע לשם ת-מ-י-ד אפשר, אבל זו לא כמו החוויה דרך משלחת מאורגנת, דרך הבי"ס. אני חושבת שהחוויה הזו, שאני עברתי בפולין היא לא תחזור על עצמה בשום דרך. זו אווירה שונה לגמרי ותיכנון שונה.

 

[נועם פיקאר]

זה לא נכון... לא כל מה שרוצים מקבלים...

לא כל בנאדם יכול לנסוע לפולין.. (בגגל מצב כלכלי) בבית הספר שלי הייתה שכבה שכל כך הרבה בנות לא יצאו בגלל הכסף והם ממש נדפקו (אפילו כשעזרו להם במכירת עוגות וכו...) וכל שאר השכבה יצאה עכשיו אני חושבת שזה דבר שלא אמור לקרות ככה כי מה,הבת שלא יצאה תדפק ותישאר פה וכל חברותיה יצאו וחבל... וגם זה מאוד לא יפה (מבחינתי) אם לא מצליחים לעזור לאחרים לפחות אתם אל תצאו (החברות) .

 

[נסיכה שברחה מאגדה1]

אין דבר העומד בפני הרצון!!

אם רוצים אפשר להשיג הכל!!! חברה שלי עבדה חצי שנה לפני המסע לפולין או אפילו יותר.. וחסכה כל גרוש בשביל לנסוע- והיא נסעה-אני חושבת שאפילו נתנו לה מלגה בסוף... אבל למה שאני לא אצא כי יש לי חברות שאין להן כסף לצאת?!?!?! מה זה קשור... אפשר לעזור להן כלכלית, להלוות להן כסף או כמו שאמרת לעזור במכירת עוגות וכו'...

 

[שירנות]

למה שהם לא יצאו?

אני ממש לא מקבלת את זה...גם לי היו חברות שלא יצאו כי לא יכלו או מסיבות אחרות אז מה אני לא יצא?למה אני צריכה לקבל עונש על זה שלהם אין 7000 ש"ח או על זה שזה לא מספיק חשוב להורים שלהם(כי בסופו של דבר הם שמים את הכסף)?אני לא מליינית ולא חיכו לי 7000 ש"ח בצד במיוחד בשביל המסע הזה אבל ההורים שלי הבינו שזה מספיק-יש מעמדות וצריך לקבל את זה זה טבעי,יש אנשים שאין להם מספיק כסף לקנות לחם אז גם אני לא יקנה לחם כי הם לא יכולים?או שיש אנשים שלא יכולים לקנות בגדים אז אני לא יקנה בגדים כאות הזדהות? מי שבאמת רוצה לצאת יכול לעבוד ולחסוך וזה לא כזה סכום רציני,בכמה חודשים חוסכים כמה שצריך...אבל אם לא מוכנים להשקיע ולעבוד זה כבר משו אחר-כנראה שזה לא היה מספיק חשוב לבנות האלה!אני אישית שמעתי על אנשים שהלכו לעבוד בשביל זה-כנראה שזה פשוט שאלה של סדרי עדיפויות!