עצוב לי ושמח לי בו זמנית.....
היתה הופעה קסומה ביותר. באמת, אחת הטובות. כשהתחילה ההופעה מירי אמרה לנו שזו ההופעה האחרונה בסיבוב הזה והיא נורא מתרגשת, אז אם היא תשכח את המילים שנזכיר לה. כמובן שהיא לא שכחה שום מילה במהלך הערב
לא יודעת אם בגלל שהיה כבר סוף ההופעה או שהיתה סיבה אחרת, אבל ב"ממי" אני יכולה להשבע שהיא כמעט בכתה פעמיים במהלך השיר. זה היה מהמם, לראות כמה שהיא נכנסה לזה. ביצוע פשוט מושלם! בגלל שזו הופעה אחרונה לסיבוב רצינו שהיא תהיה קצת יותר מיוחדת, אז ב"לשם" הוצאנו בועות סבון כאלה (אתם יודעים, כמו של הילדים, שעושים פוווו) ועשינו במהלך השיר. מירי ממש התלהבה, ואפילו לקחה לרביד את המתקן שלה לעשות גם
הביצועים היו מדהימים, כמובן. "על הגשר הישן" עושה לי צמרמורת תמידית; "ולרגע נדמה" בעיבוד הפלמנקו עם אייל הלר על הגיטרה - אין דברים כאלה; חוזר בחזרה עם מאיה בלזיצמן על הצ'לו מקסים. חבל לי שלמרות שעפר היה ושר את "לוקח ת'זמן" מירי לא רצתה לשיר את הדואט (טענה שיש כבר יותר מדי שירים עצובים והקהל לא יכול לסבול את זה
קראה לנגנים שבוששו לבוא, אז אמרה שחבל שהם בטח אוכלים ושותים, וחבל שיפוטרו ממש כשהסבב נגמר. לדעתי אין זמן טוב יותר להיות מפוטר
). זהו, נראה לי. תמונות בהמשך (בד"כ כשאני עוברת על התמונות אני נזכרת בעוד דברים, נראה אם זה יקרה גם הפעם
). צילמתי קצת פחות הפעם (בכל זאת, היינו שולחן של 5 אנשים עם 4 מצלמות.......)
ורד מאמי תודה על התמונות!