אני ילדתי את הראשונה במים.
לא רציתי ללדת במים, כי זה היה נראה לי לא טבעי (ואולי עדיין?), בתכנון שלי הלידה היתה צריכה להתרחש מחוץ למים, ישר לאויר העולם, בלי לעבור דרך מדיום נוסף. אבל היה קצת פער בין התכנון למעשה
המים כ"כ היטיבו עמי, כ"כ לא הרגשתי כלום, הייתי בכזה היי, שאפילו לא הרגשתי שאני יולדת, המיילדת באה לבדוק דופק ואז צעקה: "אני לא מאמינה, את בלידה!!" הייתי בכזה טראנס, שאפילו הגה לא הוצאתי ולא הרגשתי שזה קורה. רק אחרי שהיא הדליקה את האור וצעקה, התחלתי להרגיש את הלידה, יותר לרדת לקרקע מהמרומים ששהיתי בהם. אני מאמינה שחלק גדול מזה קשור להיותי בתוך המים. בלידה עצמה לא רציתי לעזוב את המים, ממש נדבקתי לשם והיה שלב שהמיילדת לא הסכימה שאכנס יותר למים מחשש שהצירים יפגמו, או שלא היו מים חמים כבר ואני ממש השתוקקתי. זה מסתורין עבורי וזה מסקרן, איך המים משפיעים כך על הצירים והלידה.