בתור אחד שסיים י"ב בשנה שעברה
כשהשביתה הייתה בדיוק בתקופת סיום לימוד החומר והתרגול לבגרויות... אני מבין את אלה שכועסים על השובתים.מדובר בחינוך שלנו,בזמן שלנו עכשיו ובזמן שלנו אחרי שהשביתה תגמר,שלא לדבר על זה שאף אחד לא בטוח כיצד השביתה תשפיע על המסגרות שבאות אחריה(צבא,שירות לאומי,אוניברסיטה לפעמים) ומה יקרה ככל שהיא תמשך.שוב,זה חוסר ודאות מוחלט בכל הנוגע לעתיד. אבל מצד שני ניצבים המורים.אתם יודעים כמה קשה להיות מורה בישראל?נתחיל בזה שבלי הותק אי אפשר לחיות,נמשיך בזה שהתנאים ללימוד בכיתה ממוצעת בארץ הם בלתי אפשריים(צפיפות יתר וחוצפה של חלק מהתלמידים למשל) ונסיים בזה שלחלק מאותם המורים יש ילדים לגדל.בסופו של דבר,המאבק שלהם צודק. ומה שיותר נגע לי,נוגע לכם וינגע בתלמידים שיגיעו בעתיד,הוא שאם המורים לא יקבלו את מה שהם רוצים הפעם,הם ישבתו בפעם אחרת.השביתה הנוכחית היא לא הראשונה שלהם,ואם המצב שלהם ישאר כפי שהוא,היא גם לא תהיה האחרונה. אני מאוד מקווה שדרישות המורים יענו במהרה,או לפחות שיגיעו לפשרה שתכבד את המורים ותפתור את רוב הבעיות הקיימות.מאחל בשבילכם (ובשביל אחותי שבי"ב) שהשביתה תסתיים מהר ככל האפשר. מה שכן,באמת צריך מערכת מסננת למקצוע הנ"ל,אבל מה לעשות שיש הרבה תלמידים...