אהמ... שאלה טובה.
ילדתי שם פעם אחת, הייתי מרוצה בסה"כ (חוץ מהדברים מהם לא הייתי מרוצה
), והיום, אחרי שעברתי לידה אחת אני יודעת יותר מה אני רוצה. בתי חולים אחרים (רמבם, בני ציון) לאו דווקא יענו לדרישות האלה שלי לטיפול בילוד, אז בכרמל אני לפחות יודעת לאן אני הולכת מבחינת מדיניות בלידה עצמה, שזה גם חשוב לי. כל נושא הטיפול בילוד זה משהו שהתבשל אצלי רק מאז שנכנסתי להריון הנוכחי. חוצמיזה, אין בי כ"כ הרבה אדרנלין לקראת עימות. ברגע שאני יודעת מה אני רוצה אין על מה להתעמת, כי מה שלא מתאים לי אני לא עושה. פשוט ככה. ברגוע. הבעיה שלי היא בקיאות, שתגרום לי להיות החלטית לגבי דעותי, ואת זה אני יכולה למצוא פה. לכן למשל, שאלתי אם רופא ילדים "רגיל" יכול לבדוק את הילד, כי במידה ולא, אשקול שוב אם להתפשר מול ביה"ח בנושא או לא. בנוסף, אני לא חושבת שיתן לי משהו לשבת עם הצוות לפני הלידה, לא בגלל שזה לא יעיל אלא בגלל מי שאני. ברגע האמת בעלי ואני הרבה יותר אסרטיבים מאשר בשיחה סתם ככה, שבמקרה שלי עלולה להסתיים ב"אלה הנהלים, סורי", ואז פספסתי את המטרה. אני חושבת שאם פי 3 צודקת, כשהיא טוענת שאם הברירה היא לא להיבדק או להיבדק ליד האבא אז יעדיפו "לוותר לנו". אגב, קראתי הרבה סיפורים על כרמל בהם הכותבת הביעה תמיהה וטענה שהבעל נכח בכל הבדיקות בלי בעיה, כך שאני כבר לא יודעת שומדבר. חוצמיזה, אני מתחילה לברר לגבי ביה"ח בנהריה, שנשמע הרבה יותר מתאים לי מבחינת גישה, ובמקרה בדיוק היום גם חברה שלי וגם צימעס הזכירו אותו בהקשר הזה לטובה. קשה, קשה...