לא הייתי מגדירה את זה כמתאפרת
אלא כמשחקת ומנסה. עם כמה שזה טיפשי לרוב אני יושבת ביום שישי בערב לפני שיוצאים בבית של הורי במרכז ותוהה מה אלבש הערב. ואז לפעמים נורא בא לי לנסות איזה איפור. אני מנסה מעושנים לפעמים, או צבעים חזקים. מכירה את הרגעים האלו שכל דבר שתנסי לצייר יצא נהדר? אז בזמן כזה הרבה פעמים זה יוצא ממש יפה אבל לרוב אני חושבת שזה מוגזם ומסירה הכל. קשה לי להתאפר ממש כי לפי דעתי הפנים שלי לא כ"כ מחזיקות איפור שהוא לא קליל, זה נראה עלי ילדותי או עמוס. יש לי ימים יותר "יפים" ופחות יפים (לפי דעתי זה רק 50% בראש שלי) וגילית איפור פשוט שלוקח לי בהגזמה 4 דקות ומייפה אותי. אם ביום יום אני קצת דהויה אקח קצת סומק אדום- ורוד טבעי שיש לי כבר המון זמן ואניח קצת על הלחיים וקצת על העפעפיים. זה לא נראה מאופר אלא פשוט יותר חי. עיפרון חום חלש להאיר את העיניים ומסקרה בצבע חום-שחור כדי שיראה טבעי. אם בא לי לגוון, צללית חומה בהירה על העפעף ואחת פחות בהירה בקפל העפעף (ואם בכלל אני מתפרעת אז נקודה בהירה ליד האף, העיניים שלי קטנות וקרובות וזה מרחיק אותן). לרוב שפתון כמו לבלו או גלוס דובדבני עדין. לפני כמה ימים גיליתי אודם שממש ממש יפה לי- בדומה למה שאמרת, הוא לא אדום בדיוק אלא נוטה יותר לכתום. ואיכשהו הוא לא יושב עלי בצורה לא טבעית אלא משתלב נהדר. ו... הוא עלה שקלים בודדים בביוטיקייר. הלכתי איתו ל-3 שעות באוניברסיטה וכשחזרתי החברה שלי תהתה איך ב-2 שניות שאני בבית הספקתי למרוח אודם- אז לא, הוא פשוט ממש עמיד. במשך שנים היה לי אנטי רציני לחברות קוסמטיקה זולות, אבל באמת שזה לא מרגיש זבל. ובאישור משרד הבריאות והכל.