אני מביע מחאה אישית...
אני לומד מהבוקר מאמרים
מזויינים (ממש סליחה על הביטוי אבל ממש נשבר הזין כבר) בסוציולוגיה, מנתח פרדיגמות
למיניהן (ו-ס´ - זה לא ניתוח פיזיולוגי ממשי
...) והשחורדינית שלנו
יושבת לה במשרד ממוזג, עם מחשב שלא נופל
אחרי 20 דק´ ו-4 צ´טים בו זמנית, ומשרבטת לה כאן התחנפויות
והתלקקויות
לכל עבר, ללא סוף וללא חשבון. איפה ההוגנות
איפה מידת הרחמים והעזרה (עודד.... הצילו
) ? איפה הימים הטובים שבהם אני
ואנאבל היקרה
היינו כגוף אחד ומאוחד בחבר השופטים (|מי אמר משוחד?|
)
אני רואה שיש להכניס טקטיקות זולות...
אם זה הפתרון... אין בעיה. אני.