סיכום סופשבוע

[נשיקולדה המקורית]

תוצאות ותמונות יש../images/Emo35.gif

אז תשרשרו שגם מי שלא היה יוכל להנות. תודה

 

[עוד נועה]

מחכה בסבלנות לקרוא ולראות תמונות../images/Emo13.gif

 

[סוס של נייר]

ואני מחכה לא בסבלנות ../images/Emo3.gif

 

[מור שלז]

../images/Emo20.gifסיכום סופשבוע ../images/Emo20.gif

איזה סופשבוע מדהים

כאן המקום לספר, לעדכן, לשתף: מרתון שוהם, טריאתלון קיסריה, בית שמש? וגם כל מי שפשוט ניצלה את השבת לאימון כיף...

 

[מור שלז]

../images/Emo26.gifטריאתלון קיסריה../images/Emo36.gif

 

[מור שלז]

ראיתי המון נשים חזקות ומדהימות../images/Emo140.gif היה כיף

איזה כיף היה היום. זה רק נדמה לי, או שהיו מלא נשים השנה בטריאתלון קיסריה? נתחיל מסוזי שלנו, שעשתה שלשה עם רוני המקסימה (היה כיף לפגוש אותך סוף סוף) ושחתה פשוט סוף הדרך! איזה שחייה מדהימה! לא האמנתי כשראיתי אותך מחוץ למים כל כך מהר, צועדת בנחישות לכיוון שטח ההחלפה (והיחידה בתחרות שצעקנו לה בעידוד: סוזי, לאט יותר

) שאפו לדנה על אולימפי ראשון - איזה יופי היה לראות אותך. נראית חזקה כל פעם שחלפתי על פניך. ואיזה קצב אחיד בריצה - מברוק! שאפו לאפרת, שהתמודדה בנחישות עם האולימפי ועם החום. התפעלתי ממך כל פעם שראיתי אותך במסלול הריצה, לא מותרת. ואז עוד לא ידעתי שזו את. ולקרן, שהתגברה על כל החששות, ועשתה את זה כמו גדולה. לא האמנתי כשראיתי אותך בסיום, איזה ריצה יפהפיה! שרית עם אופני הכביש החדשים - איזה יופי היה לראות אותך רצה. מי היה מאמין שרק השבוע עוד היה שם נקע? ועוד רבות מהגולשות שלנו כאן: נעמי (ברכיבה יפהפיה!), יערה, ועוד רבות אחרות. שאפו

אבל הכי הרשימו אותי, היו הנשים שראיתי בסיום התחרות. שהיו על המסלול בשעות הכי חמות, ולא ויתרו לעצמן. אין לי מילים לתאר כמה מרשימות אתן נראות, איזה מדהימות

בעיני אתן פשוט גיבורות! אז עמדתי שם בסיום עם מצלמה (מיד אחרי שהירשו לי להוציא אותה משטח ההחלפה) וצילמתי אתכן מגיעות, את החיוך הענק ומלא הסיפוק בסיום. תמונות בהמשך. ולגבי, אני יצאתי לאימון שבת, עם אזהרה לא לעבור דופק מסויים. גם לי היו קצת חששות: מהים (השתפרתי בשחייה מאז שנה שעברה, ואפילו הצלחתי לעשות קצת דרפטינג

) ומעצמי - שאני אסחף עם האנרגיות המדהימות שיש בתחרות כזו - ואעבור את הדופק המותר. אני גאה לספר שעמדתי במשימה - ממש לא השתוללתי, ונהניתי

נחמד לעשות תחרות שיש אויר לדבר, לעודד נשים אחרות בדרך, להנות מהחוויה. פשוט נהניתי

יאללה, קדימה, עכשיו תורכן - שפכו קצת חוויות.

 

[hartzitzit]

אני אחת מהנשים בסוף התחרות...../images/Emo13.gif

אחרי על הדילמות, הפחדים והלחץ, החלטתי להגיע ופשוט לעשות את זה. המטרה היתה אחת - לסיים על 2 רגליים. עד כשעה לפני הזינוק (המאוחר!!! 10:20) עוד בכלל לא קלטתי שאני אוטוטו ביום. מצאתי את סוזי, וקיבלתי חיבוק מדהים (אח"כ אפילו קיבלתי עוד אחד

סוזי - אין לך מושג כמה זה עזר). בתוך הים, מוכנה לזינוק, פשוט לא חשבתי על כלום. שיננתי לעצמי- "את גיבורה" וככה יצאנו לדרך. שחיתי חזה כל הדרך ועדיין הצלחתי להתברבר... פתאום מצאתי את עצמי פנים מול פנים עם דייג וסלעים, במקום עם סירות. עצרתי, עמדתי על איזה סלע ומצאתי את הדרך למעגן. עם כל זה - להפתעתי, לא יצאתי אחרונה מהמים. האופניים היו בסדר. אפילו נחמד. דיוושתי לי בכיף, לא מהר ולא לאט. כל הדרך דיברתי לעצמי (בקול רם....) ואמרתי לעצמי שהנה - עבר לו שליש, הנה, עכשיו הגעת ל"משקפיים" הנה, חצי כבר עבר וכו וכו). לריצה הגעתי קצת בלחץ. התחיל להיות חם מאוד, ראיתי שרוב המתחרים כבר רצים. לא נעים, אבל מאוד מאוד עזר לי לדעת שאני לא אחרונה, ושיש עוד אחרי. בהתחלת הריצה ראיתי בצדדים חברים מהקבוצה (שכבר סיימו) שעודדו אותי. היה לי קשה ולרגעים אפילו היה לי קשה להאמין שאסיים על 2 רגליים... אז פשוט נשמתי עמוק ורצתי נורא נורא לאט.. ב"לג" ה-3, אחד מאנשי המים שפך עלי מים עם הגב. זה היה מאוד מרענן ואפילו הצלחתי קצת לעבור ממוד זחילה למשהו שקצת יותר מזכיר ריצה. בסיבוב האחרון כבר הרגשתי כלכך גיבורה ובטוחה ובאמת כבר לא היה אכפת לי מי אחרי ומי לפני ומי מצדדי - אני מנצחת! כי התגברתי על הפחד והצלחתי לעמוד במשימה. סוזי מחאה לי כפיים ממש לפני הסיום וכך גם יורם (המאמן). זה היה עד כדי כך נפלא ומרגש שבסוף אפילו קצת הפתיע אותי לראות את שער הסיום ממש מולי.. לסיכום - היה מדהים! אני גאה בעצמי ובכל האנשים המדהימים שבאו ונתנו את כל מה שיש להם שם.

 

[טליטר]

וואוו את מדהימה!!!

אני בחרתי לא להגיע(ולהתכונן היטב לאילת) כל הכבוד לך שאפו שאפו עקבתי אחרי כל ההתלבטויות שלך אבל את גדולה נתראה באילת מיטל

 

[מור שלז]

כיף לקרוא - כל הכבוד

כל הכבוד על ההתמודדות יש לך הרבה סיבות להיות גאה בעצמך! ועכשיו שגם ראיתי שצילמתי אותך בסיום, אני זוכרת אותך היטב: את הנחישות, את האופן שבו נתת מעצמך את הכל עד למטר האחרון של הריצה, את החיוך, את תחושת ההישג. ממש התפעלתי ממך!

 

[hartzitzit]

../images/Emo9.gif תודה לשתיכן

עכשיו אני עוד יותר מרגישה גיבורה ועל גג העולם... מור - ראיתי אותך קצת מאוחר מידי. מאוד רציתי להציג את עצמי ולהגיד לך תודה על מה שכתבת. יש לך, ולשאר המגיבות, חלק נכבד מההחלטה שלי כן לבוא ולהשתתף. כן - הסיפוק הוא אדיר ואני עדיין בתחושת "היי" מטורפת.

 

[גמדים קטנים]

כל הכבוד!!!

 

[איה פלוטו]

טריאתלון קיסריה - היה חם ומגניב! ../images/Emo20.gif

אני כבר לא "בתולת אולימפי" - עשיתי זאת. זה לא היה קל, אבל החלטתי מראש לנקוט טקטיקה שמרנית ולא לשרוף את עצמי - כדי שיהיה לי כוח לסיים עם חיוך. השחיה היתה בסדר - אני מאוד אוהבת לשחות, אין לי חרדת ים, ואני תמיד שוחה חתירה (למעשה, אם אני נקלעת למצב שאני חייבת לשחות חזה אני נכנסת להתקף חרדה... מצחיק, לא?). זינוקים מתוך המים - כמו בקיסריה (זה מתחייב מהחוף המסולע) - אני אוהבת מאוד. הזינוק היה בסדר למרות שהיה צפוף בערך עד סוף הסיבוב הראשון, אבל למרות הצפיפות הרגעתי רגועה ובטוחה, שחיתי בקצב קבוע, ויצאתי מהמים אחרי 33 דקות. התבחבשתי קצת בדרך לשטח ההחלפה וגם אחרי שיצאתי עם האופניים התעכבתי קצת (נפל לי בקבוק ואז נפלו האופניים) אבל היה בסדר. רכבתי רכיבה שמרנית מאוד - החלטתי שאני לא מתאבדת על האופניים, גם כי זכרתי שהמסלול הוא טכני מאוד וקצת מסוכן, וגם כי פחדתי להישרף ושלא יהיה לי כוח לריצה. כשהגעתי לריצה הבנתי שטוב עשיתי - מסלול הריצה היה לי קשה במיוחד, כי יותר מחצי ממנו זה כורכר פלוס אבנים מעצבנות, ואני ממש רעה בלרוץ על זה. כל פעם כשהגעתי לקטע שהיה על אספלט פרחתי, וכל פעם שהוא נגמר עברתי לדשדוש וריחמתי על עצמי. מור המדהימה עודדה אותי כל פעם שראתה אותי, ובנקודת הסיבוב קיבלתי עידוד מסוזי (כל הכבוד על השלשה!) ומבן זוגי האוהב. בקו הסיום פגשתי גם קולגה מהעבודה שהחליטה להביא את כל המשפחה לראות מה זה טריאתלון (ולשמחתי ראתה אותי מסיימת חזק ועם חיוך). יש לי קיטור אחד - וזה על התוצאה. הכנתי תרחישים אפשריים (מה שעשיתי גם במרתון בעצת מאמני אמיתי גיסר - וזה הוכיח את עצמו מאוד אז), ועל פי התרחיש שכיוונתי הייתי אמורה לסיים במעט פחות משלוש שעות ורבע. אבל לא לקחתי בחשבון שמסלול הרכיבה יהיה ארוך בשני קילומטרים פלוס. לכן סיימתי ב-3:16. וזה קצת ביאס אותי. אבל מה זה בעצם משנה? העיקר הוא שעשיתי טריאתלון אולימפי ושרדתי אותו בגבורה. לצערי ראיתי כמה אנשים מפונים לאמבולנסים (לפחות אדם אחד התרסק ברכיבה, ועוד אחד התמוטט בריצה). ביום חם זוועות כמו היום, ריחמתי קשות על משתתפי הספרינט. לרוץ בעשר בבוקר היה מספיק נורא. לא רוצה לחשוב על איך זה היה להם. תודה שהקשבתן! ותודה על העצות שהענקתן לי אתמול. בסוף באמת כרסמתי את השוט בלוקס שלי (איזו צרבת היתה לי בסוף, השם ישמור) כל התחרות, למעט ג'ל אחד שלקחתי רבע שעה לפני הזינוק. כל הכבוד לכל המשתתפים והמשתתפות, ולכל מי שעשתה משהו שהיא גאה בו היום!

 

[ofec bar]

כבוד לראותך בסיום בכזאת קוליות!

אגב, התביישתי לשאול, מהיכן חליפת התחרות שלך? אני מחפשת משהו יפה ו"נשי" כבר הרבה זמן אך מציאות - אין... שמחתי להכיר רוני

 

[איה פלוטו]

../images/Emo9.gif אני קולית? את קולית פי שלושה!

תודה בכל אופן על המחמאה.

ולשאלתך: החליפה היא של סוגוי אך לא נקנתה בארץ. רכשתי אותה באינטרנט באתר אמריקני שנקרא Team Estrogen (זה גם היה בהנחה כי זה דגמים של לפני שנה-שנתיים נדמה לי). אחרי שקניתי את החליפה חשבתי שהיא נראית קצת כמו פיג'מה... אבל היא היתה נוחה לי לאולימפי כי יש כיסים גדולים ונוחים בחולצה וגם כיס אחד מאחורה במכנסיים. כל הכבוד לכן על השלשה-זוגייה ועל הפודיום. מגיע לכן!!

 

[MayaShuShu]

הריצה היתה קשה../images/Emo178.gif../images/Emo178.gif

מתבאסת שאני לא משתפרת בריצה ותמיד לא מבינה איך אסיים

גם באופניים לא היה מדהים. השאיפה לרדת מה-3 שעות

ומור...דרפטינג

מתי?? איפה?? מאיפה הגיעו מספר 2 ו-3

 

[מור שלז]

עשית תחרות יפהפיה ../images/Emo24.gif

דרפטינג - לא לדאוג רק בשחייה (מזל שמותר דרפטינג בשחייה

באופניים רכבת נפלא, עם טכניקה נהדרת - אמרתי לך כבר: נראית מקצוענית אמיתית כשיצאת מהפרסה ונעמדת על האופניים כמו שצריך! קיסריה תחרות קשה, ואתמול היה קשה במיוחד. אין לך מה להתבאס מהתוצאה. לגבי מספר 2: אז אני גאה לספר שזו נעמה ארבל, חברה טובה שלי ומי שהיתה לצידי בצעדי הראשונים בעולם הטריאתלון (אתמול הגענו יחד לתחרות, והיה כיף שהיה לנו את זמן הנסיעה ביחד בשביל לתפוס שיחה אמיתית סוף סוף). נעמה לא עשתה טריאתלון כבר 10 חודשים, התמקדה לאחרונה בריצה (האלופה עשתה את מרתון בוסטון במשהו כמו שלוש וחצי שעות!!!!) ואתמול עם הרבה חששות הגיעה לקיסריה ופשוט כיכבה! נעמה - גאה בך

 

[naamaar]

יוצאת מהאנונימיות לרגע....

מור, תודה על הפרגון אוהבת אותך

 

[MayaShuShu]

רצת מדהים! עקפת באחד הסיבובים...

ותהיתי לעצמי מי זאת הבחורה הזאת

שרצה ככ מדהים!! (אני הייתי בסיבוב השני ואת בטח באחרון...) שאפו

על הריצה. ועל התוצאה המדהימה!

 

[naamaar]

../images/Emo140.gif תודה

אוהבת לרוץ גם לי היה קשה וחם בשלב הזה.... שאלתי את מור מי את (לשייך פרצוף לכותבת ) תודה על הסיוע בסגירת החליפה בבוקר

וסחתיין על התחרות אתמול!

 

[efratramati]

כיף/קשה/קשה/כיף

אז מוי כיף היה לפגוש את סוזי באיזור החלפה ולקבל ממנה חיבוק כזה שנתן לי אנרגיות לכל הרכיבה וממש ממש מוי כיף היה לפגוש אותך מור, פנים אל פנים ולקבל ממך חיבוק כשזה שהשכיח ממני בשניה את המאבק בקטע של הריצה. אז ככה הכל התחיל: התעוררתי בשלוש ורבע עם שיר גדול בלב ומכתב מקסים מהבת הגדולה שלי. שרתי לעצמי באוטו בקולי קולות כל הדרך לקיסריה. כשהגעתי הירח זרח על המים והשקיעה התחילה לבצבץ במזרח. מקסים מאין כמוהו. התארגנתי לי בניחותא. בשש ורבע ירדתי לחוף ונכנסתי למים. הטמפרטורה היתה נפלאה וחיכיתי בכיף להתחלה של השחיה. השחיה עברה עלי בכיף גדול. הים והעתיקות שבתוך המיים עשו לי שמייח בלב. ים של שוחים ואיכשהו הגברים תמיד מצליחים להוריד כפות גם כשיש גבר אחד מטר ממני. לא ברור איך אבל ככה זה. שחיתי הרבה חזה הפעם מה שלא הפריע לי להישאר בקצב של אלה ששחו לידי. משומה היתה לי הרגשה שחזה לא פחות מהיר מחתירה היום. האופניים, נהניתי חבלז. חייבת לומר שעדיין לא מכירה אותם מספיק. העברת מהלכים זה עדיין סוג של אתגר. נראה לי שאני אצטרף לכמה אימונים בפרק עד שיהיה עשן לבן. מבחינת כושר פידול הרגשתי נפלא. כנראה שהדיוושים באלפים עשו טוב. שרתי לעצמי תוך כדי רכיבה. אכלתי גל ושתיתי איזוטון. ואז הגיעה הריצה... לא יודעת אם כבר כתבתי אבל אני לא ממש מתחברת לריצה. בניסיון שיקרה משהו טוב שמה אני רצה ארבע ריצות בשבוע בין שעה לשעתיים. מינימום 10 קמ. וככה כשבחנתי את המסלול על המפה, עשיתי חשבון בראש ש 10 קמ זה לא נורא וכשהם מחולקים ל 1.25 *2 * 5 זה בכלל לא נורא.התחלתי את הריצה באופטימיות, ואז הגעתי למשטח כורכר... החום פשוט עצר אותי. לא מצאתי את תעצומות הנפש לרוץ... היה לי כוח אבל פשוט לא יכולתי לרוץ. שתיתי מים שפכתי על עצמי. והלכתי, עד שמצאתי את הכוח להמשיך. גם זה שמישהו התמוטט שמה לא עזר לי יותר מדי... ככה הריצה הפכה לאימון אינטרואלים. עד שנגמרה. משהו שמה במגרש כורכר הזה פשוט לא איפשר לי לרוץ. אז, כהרגלי, הגעתי אחרונה במקצה... "למה האחרונים תמיד בסוף" נכתב עלי

ואני מבסוטה לגמרי מזה שבכלל בחרתי להשתתף. אני עוד יותר מרוצה שבחרתי לעשות את המרחק האולימפי כי ככה היתה לי אפשרות לעשות את הטריאטלון בכיף שלי ובקצב שלי, להתחיל בטמפרטורות סבירות ולא לדאוג שיסגרו לי מסלול כזה או אחר. וככה, בעודי מנסה להירגע, מי באה לגן שמואל?