הדייט ההזוי ביותר...

[דנטל]

איזה מסכן (ושוורצע זה טוב)

 

[Mירב]

../images/Emo6.gif וואללה מיסכן

עכשיו תארי לך נכנס לפה מישהו וכותב: "הדייט ההזוי ביותר שלי: הגעתי לבית של אחת

, התיישבנו, הגישה לי כוס מים ושלושה וופלים...." (המשך ידוע)

 

[דנטל]

../images/Emo6.gif

 

[the eternity]

דייט הזוי + אחרי הדייט הזוי יותר

כשהייתי אי שם בתחילת התיכון יצאתי לחצי בליינד דייט עם מישהיא. איכשהו כבר כשהגעתי למקום שבו קבענו להפגש ידעתי שזה הולך להיות נורא. צדקתי. היא הגיעה, בחורה חמודה אבל ממש לא מעניינת ואפילו אגיד משעממת, ישבנו קצת לדבר וראיתי שלא קורה עם זה כלום והצעתי שנעבור לסרט, לפחות ידברו בשבילנו. הסרט היה נורא וכמעט נרדמתי, ממש תפסתי את עצמי נופל אז התמתחתי ובטעות נגעתי עם המרפק בראש שלה (נקודה לאחרי זה). אחרי הסרט ליויתי אותה לתחנת אוטובוס שיקח אותה (קיבינימט) חזרה הביתה, וכמובן שהוא לא הגיע. פתאום עוצר לידינו רכב והנהגת שואלת "אתם יודעים איך להגיע מכאן ל{שכונה שהדייט שלי התגוררה בה, בעיר אחרת לא קרובה בכלל}?" כמובן שהדייטית התנדבה להסביר ואני התנדבתי לנדב אותה לא רק להסביר אלא להכווין בגוף ראשון .. והיא מסתכלת עליי בעיניי עגל חומות ושואלת "אני יכולה להשאר ולהיות כאן איתך עד שיגיע האוטובוס, לא מפריע לי" ובטוב ליבי הרב אמרתי לה "עדיף שתסעי איתה כבר.." יום אחרי אני מקבל טלפון מהידידה המשדכת שאומרת לי "היא אמרה שהיה נחמד, בסרט ליטפת אותה על הראש אפילו!" אוי ויי..

 

[A K I R A]

"בסרט ליטפת אותה על הראש אפילו!"

XDDDDD אולי היא אמרה את זה בציניות?? D:

 

[nalini]

"צוחק מי שצוחק אחרון"

הייתי שישיסטית בתיכון, משועממת מהבנים בשכבתי ותרה אחר ריגושים והרפתקאות. שנונה ואינטיליגנטית צ'וטטתי לי בצ'אט מפורסם כשפגשתי אותו. "אלעד 17". מכפר סבא.השיחה זרמה, הצחוקים היו רבים, וההורמונים משתוללים. בתור צפוניקית מלידה לא ממש ראיתי עתיד לקשר שעוד לא נברא, אבל הוא נטע בי תקווה כשסיפר שהוא ומשפחתו עוברים בקרוב לצפון בגלל העבודה של האבא. "לא יודעים לאן עדיין". הוא אפילו הסכים לקחת את קו 830 כל הדרך לעפולה כדי שנפגש. (בשבילי זה היה 20 דק' מהבית, בשבילו שעה וחצי) לא החלפנו תמונות, ולא היה לי מושג מה אני עתידה לפגוש. רוח הנעורים והחלומות על האביר הלבן עוד היו חזקים מספיק כדי לעשות לי עור ברווז ולשכוח מהשטחיות. (אז קראתי לזה שטחיות, היום זו התאבדות לשמה) הגעתי, מחכה ברציף שאמור להגיע מת"א. 10 דק' ו830 הגיע לתחנה... אני צופה בחיילים החטובים והשזופים יורדים אט אט מהאוטובוס, מחפשת מישהו שעונה לתיאור שלו, 1.70, שיער חום ועיניים תואמות. נשמע חביב. מחפשת. לפתע ראיתי בחור צעיר וצנום יורד מהאוטובוס, מחזיק משהו ביד. מכיון שהייתי הבחורה היחידה בקרבת הרציף הוא מיד זיהה אותי ונופף לשלום. מרחוק הזוועה עדיין לא נראתה. ככל שהבחור צעד לקראתי לא יכולתי שלא להבחין במשהו מוזר שמפוזר לו על הפנים. נק' לבנות שכאלה. לבסוף הוא הגיע ונעמד למולי. "היי, טוב לראות אותך" הוא התקרב לחבק אותי. "מיד התרחקתי והגשתי את היד. "כן.. כן... גם אותך" באומץ לב ומהפחד לקבל איזו קדחת יערות חשוכת מרפא החלטתי לשאול מה לעזאזל התרבית הזאת שעל הפנים שלו. "אוייש. אני ממש מצטער" הוא עונה. "זה מטומטם משהו שאני בן 17 ויש לי רק עכשיו, אבל נדבקתי באבעבועות מאחיין שלי, ולא רציתי לבטל רק בגלל זה, ולא חשבתי שזה יפריע לך לאור השיחות שלנו, כבר היה לך נכון?" הוא צחק. "כן, כן. היה לי. עניתי בחצי גועל חצי שוק שהבחור אשכרה התייצב עם אוקסי 10 מרוח לו על כל הפרצוף. עם שאריות הנחמדות והטקט שנותרו בי צעדנו לקניון, כשאני שומרת מרחק של מטר לפחות. לא יכולתי להרשות לעצמי שמישהו מהשכבה שלי בטעות יקלוט אותי עם הגרגמל הזה. הזמנתי לימונדה, הוא קולה. רצה לשלם, התעקשתי לשחק אותה פמניסיטית. איכשהו הסיוט נגמר. עם כמה שהנחמדות הייתה באוויר לא הייתי מסוגלת להתרכז בשום דבר חוץ מלנסות לספור לו את הנקודות הלבנות על הפרצוף. מאז הוא התקשר והתקשר, ואני נעלמתי כאילו בלעה אותי האדמה. אחרי חודש וחצי היו שמועות בשיכבה שהגיע מישהו חדש לשביעית. "או! אולי איזו מציאה בין כל הזוועות פה..." חשבתי לעצמי. בהפסקת עשר הלכתי עם חברה שלי לנסות לקבל איזו הצצה. עומר, ידיד שלי והבחור החדש עמדו עם הגב אלינו. החלטנו ללכת להציג את עצמנו. "היי לירז, מה המצב?" עומר זרק לי. "תכירי, זה חבר שלי, אלעד, הוא עבר לפה עם המשפחה שלו לפני שבוע"... שנתיים שלמות התעלמתי מהבחור. בחודשים הראשונים עוד הייתי נהיית אדומה ובורחת לקצה השני של המסדרון, אחרי תקופה מסויימת פשוט התרגלתי. לזכות המבועבע ייאמר שהוא שיתף פעולה ולא הסגיר את אותה פגישה הזוייה בעפולה.

 

[תות לא פשוט]

גם אני רוצה לספר

סיפור שקרה באמת, אם כי לפני כ 9 שנים. זו היתה תקופה די פוריה בשבילי בעולם הבליינדייטים. מישהי שהיתה בקשרי עבודה שידכה לי איזה קרוב משפחה שלה שהיה בכלל מעיר אחרת. דיברנו בטלפון וקבענו שהוא יגיע מהשפלה לירושלים. היה חורף . באותו יום שקבענו אני בכלל שכחתי מהפגישה ויצא שקניתי אוטו חדש, שמחה ומאושרת באתי הביתה והזמנתי את אחי שיעשה איתי סיבוב להשווצה. בבית צלצל הבחור כדי לודא שעה ומיקום מפגש, מזל בכלל פרח מזכרוני. אחרי הסיבוב על האוטו החדש הלכתי להתכונן, מקלחת וכו' . הגעתי למקום שקבענו בזמן אבל לא היה שם איש. ניגשתי לתא טלפון ציבורי (זה היה לפני 9 שנים בערך ולא לכולם היה נייד.) לבחור היה טלפון סלולרי. אני מתקשרת לברר איפה הוא הסתבך בירושלים ובאיזה אוטו הוא מגיע. הוא עונה ותוך כדי שיחה אני קולטת בחור שמשוחח בטלפון עובר במכונית באותו צבע ממש לידי. אני בטוחה שזה הבחור מסמנת שלום ומנתקת את השיחה. ניגשת למכונית פותחת את הדלת ומתישבת. הבחור שואל לאן? אני מציעה איזו מסעדונת ירושלמית חביבה ומתחילה לנווט (הוא הרי לא מכאן). השיחה קולחת בנעימים, לפתע אני שמה לב שהבחור נוסע בדרך שונה מזאת שאני מכוונת אותו. אני תמהה על הענין והוא אומר אני מכיר קיצור דרך. אחרי שניה הוא אומר ,"את נראית שונה ממה שתיארו לי" ואני ?????? ואז יורד האסימון. אני שואלת רגע אתה לא X . והוא שואל ואת לא Y? ומסתבר כמובן שהוא אמור היה לפגוש באותו מקום מישהי אחרת. אני אומרת לו תחזור מהר הבחור ההוא מחכה שם ובטח קפא מקור, הוא דוקא היה בעד שנמשיך את הפגישה הלא צפויה שלנו שהתחילה לא רע בכלל. חזרנו למקום, החלפנו טלפונים, פגשתי את הדייט המקורי קפוא ועצבני ודי אדיוט למען האמת. זהו . אח"כ יצאנו אני והטעות אבל לא הסתייע.

 

[תות לא פשוט]

טוב אם התחרות נמשכת יש המשך

לסיפור והוא סיפור הפגישה עם הדייט המקורי שגם הוא הזוי לחלוטין. אני כזכור הגעתי אליו באיחור של משהו כמו 20 דקות, בעוד שהוא דיבר איתי בטלפון והבין שאני רואה אותו ונמצאת ממש שם, לא פלא שהוא היה עצבני. אבל מה שקרה בהמשך זה סיפור בפני עצמו. הופיע בחור די שמן, שזה כשלעצמו לא ממש מפריע לי (אני נשואה היום לאחד כזה). אחרי הבהרה קצרה ממני על הבלבול שהיה (מסכן באמת היה קפוא בחוץ),שאלתי אם הוא רעב או שמספיק לנו ללכת לשתות קפה. הוא אמר שהוא לא רעב ושנלך לשתות קפה איפשהוא. הלכנו לבית קפה שיש בו גם מנות אוכל קטנות, על כל מקרה. אחרי שהתישבנו, הבחור מעין בפריט ומתחיל להזמין פסטה ועוד כל מיני, אני מסתפקת בקפה. מגיעה הפסטה שהיתה עם רוטה מתובל בפלפל שחור גרוס, כך שרואים את הגרגרים (היה כתוב בתפריט). הוא בוהה במנה בגועל ואומר מה זה השחורים האלו? אני מסבירה שזה פלפל שחור (כאילו... דאאאאא....) הוא אומר שזה לא נראה לו אבל משום מה מתחיל לאכול ולטרוף את המנה. השיחה היתה ממש הזויה. הוא לועס ומתלונן, מברבר משהו על כמה הוא מצליח כעסקים ,בלה,בלה,בלה,בלה. אני במצב רוח מרומם מהפגישה ההיא הקודמת בכלל לא התבאסתי, סתם ישבתי והרצתי בראש את כל הערב הזה כשאני מדי פעם מחייכת ,בטח חשב שמה זה נהנתי.

 

[כמה מאיה]

ניזכרתי !!!!! עוד אחד

כשהייתי בת 16 או 15 ומכורה לצאט'ם הכרתי בחור אחד בגילי והוא גר ניראה לי ברמת השרון הוד השרון ... משהו עם שרון קראו לו עדי סבבה .... החלטנו שהוא בא לנתניה עם חבר ניפגש בקניון ואני יביא חברה כמובן שהבאתי את ליזי.. חברתי הטובה ביותר של אותה התקופה... יצאנו הבחור היה ניראה בסדר גמור למרות שקלטתי אצלו מוזרות מסוימת ... אהה והחבר שלו הייה נמוך ורוסי ... אין לי בעיה עם רוסים אבל לליזי יש בעיה עם נמוכים כי היא גבוהה עבר ניגמר אני וליזי צחקנו על זה חודשים לאחר מכן ושחכנו מהעניין שנים לאחר מיכן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני וליזי גדלנו להיות בנות 17 עברו איזה שנתיים מאז שנה וחצי ליזי נהייתה מכורה לצ'אטים בזמן שאני הייתי אחרי גמילה של אחרי זמן הכירה מישהו והחליטו להיפגש קראו לו בוא נגיד ... "יותם" , טוב ? אני לא זוכרת סבבה יותם מגיע לנתניה להפגש עם ליזי בקניון השרון (איפה שליפני שנים אני וליזי ניפגשנו עם היצורים) סבבה .. נמשיך ... יותם מביא איתו 2 חברים .. מציג אותם בפנינו אני ליזי ורעות חברה נוספת באנו להיפגש עם שלושה גברתנים ... יושבים מול החנות דיסקים שזה הבית השני שלי ומדברים על כול מיני דברים ואז אני וליזי ניזכרות שלפני שנים ניפגשנו בקניון בבלינד דייט .. וליזי בן אדם נורא מצחיק והיא מספרת על איך הוא ניראה ומה הייה שם ואני צוחקת אבל לא באמת מוסרת אינפורמציה מהצד שלי ופיתאום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה היכה בי ,,, ואני פשוט נפסקה לי הנשימה סימנתי לליזי לבוא לדבר איתי שנייה בצד ואז אני אומרת: (גרסת מחזה) מאיה :ליזי זוכרת שסיפרת ליותם והחברים על בלינדייט הראשון שהייה לנו בקניון הזה .. ליזי : "כן" מאיה : אחד מהחברים שלו זה עם החולצה הכחולה ...... ליזי איך קוראים לו ? ליזי : "עדי" מאיה : תעשי רגע 1+1 ואז היא לא קולטת ואני אומרת לה זה אותו אחדדדדדדדדדד!!! ואז שתינו לא האמנו מרוב פדיחה ותדהמה שהייתה לנו באותה בעט כאילו ואני לא ירד לי האסימון אולי רק אחרי איזה שעה שישבנו ודיברנו ולליזי בכלל לא ירד מה שמדהים זה שבטוח לבחור הזה עדי .. כן ירד האסימון למה הוא לא אמר שום דבר???? לא סיפרנו לו שנזכרנו בהם אבל הכי מצחיק זה שליזי התחילה לספר על החבר הרוסי הנמוך שלו לפניו ולפני כולם בתמימות בלי לדעת שהדן אדם יושב לה מול הפנים .................. צחוקים איתי ..... שלכם , מאיה

 

[דודהלה]

קבעתי שיא עולמי - הדייט הכי קצר

הוא היה מאילת הרחוקה ואני מקיבוץ איי שם בצפון הארץ...הכרנו באינטרנט, באחד הצ'אטים, היה בו משהו מדליק, היה לו חוש הומור עוקצני משהו וזה סיקרן אותי, אז מצ'יטוטים עברנו לשיחות טלפון אך אלה לא נמשכו לאורך זמן כי האותה תקופה הייתי בשלהיי לימודיי האקסטרניים לכןהשיחות כשם שהתחילו כך נפסקו. כך הזמן עבר, חלפה לה חצי שנה וערב אחד שכבתי לי במיטתי בתוך פיג'מת פוטר חמימה מתרפקת על ספר טוב לפתע טרררררר, הפלפון הנוראי צלצל, מעבר לקו היה אותו בחור אילתי "תשמעי אני פה בסביבה, בא לך להפגש, נלך לאיזה פאב, נשתה משהו אולי?!" אמרתי לו שלא ממש מתאים לי, אני בפיג'מה, בלי איפור, כבר הורדתי את העדשות מגע ואני עם המשקפיים הלא מי יודע מה מחמיאים...והוא בשלו לוחץ, דוחק, דוחף, מקרצץ (כיאה לגבר ישראלי טיפוסי), לבסוף אמרתי לו שהכי הרבה שאני מוכנה זה להזמינו אליי לכוס קפה והבהרתי לו שלצאת מהפיג'מה אני לא מוכנה. הסברתי לו איך להגיע וכשבאה השעה יצאתי לקבל פניו...אני עם פיג'מתי, עם השיער הפרוע ועם העיגולדים מחכה בחניית הבית, שומעת המיית צמיגים מתקרבת, אני מורידה את משקפיי לנקות את הזגוגיות, לא מאמינה למה שרואות עיניי. לעברי מתקרבה סוזוקי ספורט אדומה עם גג פתוח, באה ובחריקת בלמים מחרישת אזניים עוצרת לידי. מתוכה יוצא איש קטן עם קרחת נותן לי חיוך אווילי ונוסף על מראהו הלא מי יודע מה מרהיב, הוא לבוש חליפת טוקסידו שחורה עם צווארון סיני (אני מקווה שככה קוראים לזה), מה אני אגיד לכם, התפללתי שיגיע וואן דם עם פטיש 3 טון וייתן לי על הראש כדיי לקבור אותי רק שהדבר הזה לא יבוא אליי הביתה...החלטתי לעשות צעד אמיץ - הושטתי לו את ידי אמרתי לו "נעים מאוד, אך לא נראה לי שזה זה..." האיש הקטן אמר "נעים גם לי" לחץ את ידי ברפות מה, נכנס לאוטו האדום שלו שם גז ונסע... וזהו הסיפור על הדייט הקצר ביותר בהיסטוריה, ולפניי שאתם מגדפים ומשמיצים את ה"מכשפה עם הפיג'מה"...לא אני לא חושבת את עצמי למשהו מיוחד אבל מראש זה לא היה נראה זה וכ"כ רציתי לחזור למיטה ואל הספר ולהתחיל בשיוחות חולין מנומסות ומאולצות שסיומן ידוע מראש לא התחשק לי אז הייתי צריכה קצת להיות לא ממש מנומסת...תסלחו לי על זה, לא?!