קאראוואן
יצא לי להסתובב עם קאראוואן גם עם חברה וגם לבד ישנם הרבה ימים שהייתי לבד , לא ממש לבד....אני ועצמי והעולם ואלוהים כולנו בחברותא חיובית ואפטימית ונהדרת לפעמים כשעבדתי בפסטיבל הייתי חובר לקאראואנים נוספים והיינו נוסעים בשיירה לפסטיבל הבא.... בדרך היינו מוצאים מקום קסום ללון ולהתעורר בו , מדורה,ארוחת ערב, טבילה באגם ....מה שיש תקופות ארוכות אני מטייל בלי לצייר ציורים , אז אני גם יוצא לטרקים , אחרי שנים של טיול , זה כבר פחות מעניין אותי לכבוש פסגות של הר , הקצב שלי איטי יותר מפני שיותר מעניין אותי לפגוש אנשים ולתהות על קנקנם , להתערבב במקום ולהרגיש אותו מבפנים ולא כתייר עובר אורח , בתקופות כאלה אני מלין את הציוד , בד"כ אצל חבר מקומי שרכשתי בדרכים ויוצא להסתובבויות כשאני לא מצייר אני מטייל ומצלם , תמיד מתבונן על הטבע , על האנשים , על הצורוצ והצבעים,פרספקטיבות וכד' התפלסםויות לתוך הלילה עם מטיילים אחרים על דברים ברומו של עולם , מעיפים אותי למקומות מלאי השראה כל אלה יתבטאו בפעם הבאה שאשוב לצייר , והציורים מאליהם קופצים מדרגה. המטרה שלי היתה תמיד להיות מסוגל לעבוד 3 חודשים בשנה ולטייל בשאר השנה , ללא מחויבויות וללא דאגות כספיות בשנים האחרונות ניתן לומר שאני מגיע להגשמתו של החזון הזה