ביקורת שלי על הדיסק של סקעת,
עם דגש מיוחד על השירים של קרן[: ושתדעו, שבאתי מנקודת מבט ממש לא פנאטית [מה שיש לי נטייה לעשות לפעמים חח] ואני הכי אובייקטיבית שיש בנושא. אז ככה: ללא ספק, השירים של קרן, בצירוף משהו ממני, הם השירים הכי טובים באלבום. "ואת" הוא אחד השירים האהובים עלי בכלל אז אין בכלל מה לדבר שהוא השיר הכי יפה. "כל הציפורים"- שיר מיוחד, מעניין שאותי ממש תפס. ויש את כל הקטע שהראל משחק ככה עם הקול שזה בכלל הורס אותי.. לחן יפה, מילים עוד יותר, ועיבוד מעניין "אלייך שר"- זהו, אהבת חיי החדשה אחרי "ואת". אני לא מפסיקה לשמוע את השיר הזה- מדהים, מדהים, מדהים. בקטע שהוא אומר "אלייך שר, לך" אני מתחילה לבכות כל פעם מחדש. מילים מהפנטות ומקסימות, לחן שקט, קצת עצוב ונוגע ללב כל כך "ואת"- שלמות. זהו. ועכשיו בקצרה על שאר השירים.. "לא ממהר"- שיר יפה מאוד, בין האהובים עלי בדיסק. "אפילו ששריפות"- המילים הן בין הטובות שראיתי בזמן האחרון [יעל טבת אהובתי אחראית] הלחן של הראל גם מאוד יפה, אם כי לא נפלתי מהרגליים. נו טוב, הוא לא מספיק עצוב כמו שאני אוהבת חח "משהו ממני"- שיר יפייפה, גם מילים וגם לחן. בין ה3 האהובים עלי. "קבלי אותי"- אוהדוש לא יכול לאכזב, והוא גם לא איכזב. שיר פופ קפיצי ויפה מאוד. "כמה עוד אפשר"- זוועה של מילים, לחן ארוויזיוני. הכי פחות אוהבת. "אם הוא ילך"- מעבר לעובדה שכשהקשבתי למילים קיבלתי צמרמורת, הרגשתי פשוט כאילו כל מילה שם נכתבה עלי, אהבתי מאוד מאוד את המילים וגם את הלחן. יש לי חולשה אליו בעיקר בגלל המשמעות שלו בשבילי. "הרוח תשנה את כיוונה"-שיר מעולה עם פוטנציאל להיטי. הפקה מיוחדת ומצויינת "ימים אחרים"- טוב את השיר הזה אני מכירה כבר בערך שנה.. אני לא ממש מתה על הלחן אבל המילים שלו הכי מעודדות אותי בעולם, וכמובן ששוב זאת יעל טבת אז הן לא יכולות להיות פחות ממדהימות "בתוך" ו"בדידות"- שני שירים מדהימים ביופיים, בין האהובים עלי בכלל, אבל דווקא עיבוד לא הורס. "נפרדנו כך"- חיכיתי כל כך הרבה זמן לזכות לשמוע את הראל שר אתהשיר הזה בגירסתו המלאה, והנה המשאלה שלי התגשמה. עיבוד מקסים לשיר מושלם, דואט מעניין אבל נורית גלרון ממש חלשה שם. טוב אני רואה שהרחבתי קצת יותר ממה שתכננתי.. חח אז רק דבר אחרון, על השירה של סקעתינו: קול מדהים. מרגש. עוטף. מחמם. מצמרר. מושלם. כרגיל, עולה על כל הציפיות שלי ומוכיח איזה זמר נדיר הוא. אגב, כדאי לקרוא את התודות בסוף. הן מרגשות בטירוף.