לקבל השראה ברגעים הקשים, לתלות בבית כפריט מעצבים מהשורה הראשונה, וכמובן לתת לעלמה (שתחיה, טפו) כשהיא תגיע למידה שלך (כיתה ג' או משהו כזה? בעצם היא כרגע באחוזון שתואם פחות או יותר את המספר לתמיד לא? אולי אפילו תצטרך ספידה...)
מרגישה שזה יהיה ממש בזבוז לפספס מפגש כזה כל כך קרוב לבית. תאמינו או לא, נראה לי שזו תהיה פעם ראשונה שלי בבילוי בלי דותן ובלי לירי. אני מקווה שיהיה לי מספיק אומץ לעשות זאת. אני אעדכן את דותן מחר. מעדיפה שיתחיל מוקדם, כדי שיגמר מוקדם, ואוכל לחזור הביתה באוטובוס (בהנחה שזה יהיה במקום שיש לי אוטובוס), ויש לי גם בוקר מוקדם ביום שלישי. ואוף, כמה אני מקשקשת