קצרים ליום ראשון - שבוע טוב

[מרחב ברעננה]

מה, לא שמעת? האריכו את הדקות!

איזה יופי את מחזירה את עצמך לעצמך, לטעמי את יכולה לארגן לעצמך בכיף תחושת הישג. והפיזיותרפיסט - פשוט משורר.

 

[ofec bar]

(עוד) ריצת ערב

כשהשעון המעורר צלצל הבוקר אמרתי לעצמי "מה שלא תעשי בבוקר, תעשי בערב". אז עצמי אמרה "נו שיהיה" וחזרה לישון, החצופה. אז בבוא הערב ולאחר הרבה יותר מדי שעות פרונטליות ברצף (7 !!) עצמי גררה את עצמה לריצה, כשאני ממשיכה לנזוף בה על העצלנות בבוקר. אולי מחר זה יצליח?

 

[עוד נועה]

למה להתעלל בעצמך?

אם זה עובד בערב, מצויין! למה מי שצריכה לישון היא חצופה. תרוצי מתי שזה טוב לגוף שלך. זה יעשה רק טוב לך ולסדר היום שלך! נזיפות לא ממש עושות טוב לאף אחד...

 

[2_be]

למה את רוצה לעבור לרוץ בבוקר?

 

[ofec bar]

אני רוצה שהיום יעבור ב"ראש שקט"

לדעת שאת האימון שלי כבר עשיתי. במהלך היום אני לרוב עירנית ואנרגטית (לרוב...) ואני תמיד מפחדת שאני "אצנח" בעירנות איך שאגיע הביתה, ולא יהיה לי כוח לאימון. שדווקא את החלק שהוא "בשבילי" אני לא אצליח... מצד שני נדירות הפעמים שאני מסוגלת להגיע בסוף יום ולשבת ללמוד ישר. בדכ אני מורחת את הזמן או אפילו יוצאת להליכה. לא ברור לי למה כל כך קל לי לצאת להליכה, אבל כשיש "אימון" לעשות זה נעשה יותר קשה.

 

[2_be]

מממ

אז אולי הפיתרון הוא פשוט לא לקרוא לזה אימון ואז הוא לא יהפך לעול ואז לא תיהיה בעיה לצאת אחרי הלימודים לריצה? (ואגב, נראה לי שזו חובה לעשות הפסקת מריחת זמן/אוורור לפני שחוזרים ללמוד בבית!) כי להכריח את עצמך לקום בבוקר, ממה שאת מתארת, נשמע לי עוד יותר עונש ועוד V לרשימת הנזיפות העצמיות...

 

[זמלרית1]

יום מטורף בעבודה נטול ספורט../images/Emo4.gif

התחלתי את הבוקר עם המון תקוות לרוץ/לשחות או משהו. אבל ברגע שהגעתי לעבודה נכנסתי לסחרור עד הערב ומז"א הנפלא לא נוצל

גמורה מעייפות, מפנטזת לסגור את היום מוקדם ( כביסה סיימתי, צהריים למחר הכנתי וסה"כ הבית די מסודר

) מקווה לרוץ בבוקר לפני העבודה ואולי אם יסתדר ( פליז) לטפס בערב.

שיהיה לנו שבוע נפלא

 

[מור שלז]

../images/Emo201.gifמחזיקה לך אצבעות למחר../images/Emo249.gif

 

[מור שלז]

שחייה משותפת עם הבן../images/Emo99.gif וגם ../images/Emo4.gif

אז הערב כרגיל הגעתי לבריכה עם הבן שלי הוא לשיעור שחייה, ואני לאימון משלי שאני עושה במסלול ליד. אבל המדריכה שלו לא היתה, אז הוא הצטרף אלי למסלול בהתחלה סתם שחיתי כשהוא עושה עלי דרפטינג ואז עברנו לעשות ביחד כל מיני משחקי שחייה ביחד - היה כיף (והאמת גם די קשה

) ולמה

? כי אני עדיין מודאגת עם ענייני בריאות של הקטנה. זה כבר לא בשליטתי, ולא עוזר שאני אומרת לעצמי שאנשים מתמודדים עם בעיות קשות יותר, חמורות יותר. לא עוזר שאני אומרת לעצמי שעשיתי ואני עושה כל מה שאפשר, ועכשיו נשאר רק לחכות... אני גרועה בלחכות במצבים האלו

אוף!

 

[2_be]

מור,

כייף לקרוא את ה

שלך כל פעם מחדש. ולעניין ה-:/ אין מישהו שטוב בלחכות במצבים כאלה וזה עוד יותר קשה לאנשים שרגילים להיות בשליטה... מאחלת לך ולה שתגיע תשובה ובה במהרה

 

[מרחב ברעננה]

הייתי במצב דומה עם הבת שלי

לפני פחות משנה. ההמתנה באמת קשה נורא. בלי לדעת בדיוק מה העניין, אני מחזיקה אצבעות ומאחלת למשפחה שלך בשורות טובות ושלווה.