יא-בייבי!פרקים 18+19

butbut

New member
../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifיא-בייבי!פרקים 18+19../images/Emo126.gif../images/Emo36.gif

היי בננות-סיימתי לשתות ת'תה שלי XDD אז עכשיו עולה הפרק 18>>ומחר בבוקר פרק 19..הסבר למה זה ככה נמצא ממש כאן
: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=108704236
בפרקים הקודמים: "הוא עדיין כועס?" שאל הארי כשראה את טל מתקרבת אליהם. הם כנראה דיברו על משהו שטל לא הייתה אמורה לשמוע,כי מיד כשהיא נכנסה אל הלובי הם הפסיקו את שיחתם, ונטעו את עיניהם הכחולות בה. טל בלעה את רוקה, ופתחה את פיה בכדי לבשר להם את השורות.
בקיצור-מה תאמר טל לאחר כול הבלבול שהעניקו לה דאגי ודני [ובמיוחד דאגי]?
הנה זה מתחיל!
בלי לחפור יתר-על המידה:
שם הפיק: יא-בייבי!
בטא-אמנדה-שקט.
הפרקים הקודמים-פרקים 16+17: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=108567074
נקווה שזה יעבוד><
כול הפרקים מההתחלה[1-17]: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=108707195
מי שבאמת רוצה לשמוע עצה-תחכו משהו כמו 15 דקות אחרי שההודעה הזאת מתפרסמת וככה אתן תוכלו לקרוא את כול החלקים בלי בילבול
הכי שבעולם.. בוט.
 

butbut

New member
../images/Emo26.gifזאת לא אני!! השרת של תפוז לא עלה לי

במשך 15 דקות!!!!!!!!!!!!!!!!!>< אני עד עכשיו בשוק מזה!! אני אשכרה פירסמתי בזמן-וזה פשוט לא עלה.. -_________________-
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifפרק 18 חלק | ../images/Emo126.gif

הנה זה עולה מהר:]
יש 2 שירים [אני גם די ג'יי XDD] שאני ממליצה לשמוע יחד עם הפרק היום:]
Avril Lavigne & Lil' Mama - Girlfriend : http://www.youtube.com/watch?v=CAoo71VEYhs ואת השיר הבא אני יצרף לפרק המתאים:]
************************************************************************************* פרק 18: "אני לא יודעת" השיבה טל בשקט והתיישבה על הסלון בתשישות. עיניה בהו בקיר כאילו ניסו לחפור בו חור ענק, אך ללא הצלחה. "הלו, כדור הארץ לטל" אמר דני מן הצד, והעביר את ידיו מול פניה. טל חייכה והשיבה באדישות "טל שומעת, עבור". הארי ודני חייכו ואמרו פה אחד "את מלחיצה". "מזל רע" פלטה טל באנחה, והמשיכה להביט אל נקודה לא ממוקדת בקיר באדישות. היא שיחקה עם אצבעותיה ושתקה. דני והארי התיישבו על ידה והחלו להמטיר עליה גשם של שאלות. "מה את ודאגי עשיתם במקלחת?" שאל הארי והרים את גבתו הדקיקה. האו היה נראה כמו בריטי למניין, עיניו הכחולות היו נעוצות בפניה ושפתו התחתונה הסתלסלה. טל התרוממה מיד, הביטה אל פרצופו הרציני והשתעלה. לאחר מכן שילבה את ידיה ואמרה "כלום, מה כבר יכל לקרות?". דני רק הביט בה בשקט בזמן שענתה בתשובות קצרות ואדישות, היה ניכר עליו כי הוא מנסה בתוך ראשו להעביר אליה מסרים. "לא יודע, אנחנו חיכינו לשמוע אם הוא סלח לנו. ופתאום אתם מסתגרים באמבטיה ו—" טל קטעה את דבריו של הארי ומחתה "הדלת הייתה פתוחה". "אז את רוצה להגיד לי שלא יצא מן השיחה הזאת כלום?" שאל דני לפתע, והביט בה נואשות. "לא," אמרה טל בשקט והרימה את רגליה אל מעל הספה. "הוא אמר לי שהוא כבר לא כועס" היא הוסיפה וגרמה למבטם הכועס להתחלף בחיוכים מאוזן-לאוזן. "אז מה עשיתם במקלחת?" שאל דני בשקט, והעביר את ידיו אל מאחוריה הספה בסתמיות. טל הריגשה סומק עז המציף את לחייה, אך עם כול זאת לא איבדה את עשתונותיה. "כלום דני, בסך הכול דיברנו. הוא ביקש ממני את המגבת שלו, הכחולה" אמרה טל. דני פתח את עיניו ושאל "הכחולה עם הפרח הכתום בצד?". "כן" אמרה טל והעבירה את מבטה את שפתיו, היא הביטה עליהם בזמן שאלו זזו במהירות. "זאת המגבת שלי!" מחה דני והביט אל הארי. לפתע טל פרצה בצחוק, והסיטה את מבטה אל עבר הקיר שנית. "מה קרה?" שאלו הארי ודני יחדיו. צחוקה של טל רק התחזק עם כול מילה ומילה חדשות שנזרקו אל חלל החדר. "השפתיים של דני זזו מהר..ואתם ביחד שאלתם "מה קרה?"..,מזל רע" סיכמה טל וניגבה את דמעות הצחוק מעיניה. "אני חושב שפספסנו אותך" אמר הארי וחייך. טל נרגעה מעת ולבסוף אמרה "דני, השפתיים שלך זזות ממש מהר". דני צחק ואמר בציניות גלויה "כמו של כול בני-האדם". "אבל שלך זזות ממש מהר" התעקשה טל וחייכה. "אם דאגי נתן לה לשתות שם משהו, אני נשבע שאני הורג את הילד הזה" אמר הארי והתרומם מן הספה. דני הרים את עיניו אל עבר הארי ושאל "איך הוא יכל להכניס בירות אל המקלחת?". "אני לא יודע" מחה הארי והביט אל עבר טל. היא ישבה על הספה ולא פסקה מלצחוק, אפילו דני התחיל להשתכנע שאכן משהו כאן לא בסדר. טל צחקה והתרוממה אחריו, "לא, אני נשבעת, לא שתיתי כלום, פשוט התרכזתי בשפתיים שלו. זה היה מצחיק" היא אמרה וצחקה תוך כדי. המילים שלה לא נשמעו משכנעות במיוחד. הארי הלך אל עבר האמבטיה, ואילו טל עמדה באמצע הסלון והביטה על דני. הוא היה נראה משועשע מכול העניין. שיערו הפרוע הזדקר לכול עבר, ומבטיו הכחולים נחו מטל אל הארי. הארי דפק על דלתו של דאגי, ולאחר שזה לא ענה הוא הלם באגרופיו עוד יותר חזק. הדלת זזה מעט מצירה, אך בכול זאת לא נפתחה. היא עשתה קולות של חריקה, ובכול זאת עמדה איתנה על מקומה. דני פלט מספר גידופים וצחק. "דאגי" צעק הארי, והיטה את אוזנו אל עבר הדלת. לאחר כמה רגעים הם שמעו את דאגי צווח בקול כמו תרנגולת מפוחדת "מה קרה? מלחמה?!". טל, שעוד לא נרגעה מן סימפונית הצחוק הקודמת שלה, החלה לפרוץ בעוד מספר צחוקים שגרמו לביטנה להתכווץ. "מלחמה" היא חזרה אחריו, וסחפה גם את דני בצחוק. הם שמעו את המים נסגרים, ואת דאגי ממשיך לקרקר בקול "מי ירה בדלת שלי?". טל ודני הביטו אחד על השני, ובמהירות הקיאו את הצחוק מתוכם בסימפוניה מתגברת. הארי הביט על השניים ופרץ בצחוק גם כן. "אף אחד דאגי!" צעק לו הארי מבחוץ, וחייך. טל החזיקה את ביטנה מרוב כאב ואמרה "דני אנחנו נמות מרוב צחוק". דני התקפל על הריצפה מרוב צחוק והשיב במילים מקוטעות "א-ת ממש צו-דקת". "דאגי, אתה נתת לטל לשתות?" שאל הארי בקול, ודפק על הדלת בכדי לעורר אותו. לשנייה נשמע משהו נופל בתוך האמבטיה, ובשנייה השנייה דאגי צווח מספר מילים לא ברורים. המשפטים היחדיים שהם יכלו להבין היו "הארי, אין כאן משהו דביק". הארי נתן לעצמו מכה על המצח, ועצם את עיניו. ואילו צחוקם של טל ודני רק המשיך להתגבר מרגע לרגע. הם החלו להתנשם ולצחוק תוך כדי, ופניהם היו אדומים במיוחד פניו של דני. "לא חשוב," צעק לו הארי בחזרה, "כולם כאן שיכורים". "איפה נחת חרגול-הרים?" קרקר דאגי בצווחה. טל החזיקה את ביטנה בחוזקה, היא לא יכלה לפסוק מלצחוק. הצחוק עלה מגרונה בקול מילה ומילה שהשחיל דאגי אל חלל החדר. היא הביטה אל דני, הוא ישב על הריצפה, וניסה להרגיע את עצמו. פניו היו אדומים, וידיו אחזו בביטנו בחוזקה. "לא חשוב," צעק לו הארי "תשכח מזה" הוא אמר בשקט. "מי זה גודגוד?" צווח דאגי ולאחר מכן אמר "אחרי המקלחת תספרו לי הכול". "כן,בטח" אמר הארי ונכנס, כשחיוך מרוח על פניו, אל הלובי ותקע מבטים בטל ודני שהיו שרועים על הריצפה. "אז לא שתית כלום?" הוא שאל ופרץ בצחוק. טל נשמה לרווחה ופרצה בעוד צחוק קטן ואמרה "לא". "היא שיכורה טיבעי" העיר דני ונשם גם כן הוא. הוא התרומם מן הריצפה, והביט על טל שלקחה לעצמה זמן לנשום ולהירגע. "אני מרגיש אחרי לידה, זה היה כואב ומהיר" מר דני, ואחז בביטנו. טל נשמה נשימה עמוקה ואמרה "אתה נשמע כמו מישהו שעבר את זה המון פעמים". "אל תצחקי, עוד תגלי שהוא באמת עבר" העיר הארי וחייך. "בנים כמו דני יכולים להיכנס להריון" היא אמרה, ואספה את שיערה בגומייה שהשאילה מג'יוהנה כאשר ישבו בחוץ. דני צחק בקול ואמר כשחיוך מרוח על פניו "נכון, אני אני מעדיף להשאיר את התפקיד הזה לאישה שלי". "מסכנה," אמר הארי והביט אל עבר דני השרוע כחסר בית על הריצפה. ומיהר להוסיף "מי שתהיה אישתך". "לא נכון," מחה דני ועיקם את פרצופו, הוא התרומם על ברכיו ואמר "אישתי תהיה בכלל לא מסכנה, היא תהיה מבריקה, היא תהיה יפה. אני ידאג לשמור עליה, ולהעריך אותה. אישתי צריכה להיות—" "משוגעת בכדי להתחתן איתך" השלים אותו הארי וגרם לטל לפרוץ בצחוק. "אישתך תצטרך..רגע, בכלל לא תהיה לך אישה" אמר דני וחייך חיוך ניצחון. "אישתי תהיה צריכה להיות פשוט היא, בכדי להיות אישתי. אחת פשוטה, חמודה, אין לי יותר מידי בקשות" אמר הארי ושילב את ידיו על חזהו.
יש המשך~~
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif

סתם שיר שנראה לי מתאים:What Is Love?- Play: http://www.youtube.com/watch?v=veSApjPZ9FY&mode=related&search=
**************************************************************************************************** הוא היה נראה מרוצה מעצמו, על התשובה שנתן לדני. דני חייך, הסתכל על טל ושאל "מה איתך טל?". טל התנערה מעט, והסיטה את שיערות הפוני שלה על ידי נשיפות, אל מעל ראשה. "מה איתי?" היא שאלה, והביטה אליו. "מה הקריטריונים שלך לבעל?" האו שאל במהירות, אך שכח שהיא אינה דוברת. "המה?" היא שאלה ועיקמה את פרצופה. הארי צחק ואמר "דני, ממתי אתה מדבר בשפה גבוהה?". "מעכשיו" הכריז דני והרומם מן הריצפה. "מה הוא שאל?" שאל טל והסיטה את ראשה אל עבר הארי. הארי השתעל מעט ואז אמר "במילים פשוטות," הביט בה בכדי לראות אם היא עודנה מקשיבה, והמשיך. "הוא שואל מה את מחפשת בגבר?" סיים. "אוה," פלטה טל, ושיפשפה את ברכה מעט, לאחר מכן חיוך קטן התנוסס על שפתיה. "אני חושבת שדבר ראשון כבוד" אמרה טל. "אוקי, אני" אמר דני, והפנה לעברה את עיניו הגדולות. "כן, גם אני" אמר הארי. טל חייכה למראה שני הבנים המנסים להילחם על כבודם. היא שאפה אוויר ופלטה "שיאהב אותי כמו שאני". "אני" אמרו הארי ודני פה אחד מבלי להביט אחד בשני. "שיהיה מצחיק" אמרה טל בשקט, והביטה בפניהם הבוחנות של הבנים. "אני" אמר הארי. "בהחלט אני" אמר אחריו דני. "שלא יהיה מגעיל מידי" השיבה טל, והביטה אל שניהם. "אני" אמר הארי, ואילו דני לעומתו שתק וחייך. "שלא יהיה שמרן מידי" המשיכה טל. "אני" אמר דני במהירות. טל הביטה אל עבר הארי ושאלה "אתה שמרן?". "לא, אבל יותר מדני בטוח" הוא השיב וחייך. טל חייכה ואמרה "ושיודע לבשל,כי אני יודעת להכין רק חביתה" . "אני יודע להכין הרבה דברים" זעק דני. "כן, מורעלים" השיב הארי בציניות, ופרץ בצחוק. "מורעלים?" חזרה אחריו טל, והרימה את גבותיה. "את יודעת," אמר הארי מיד "כמו ספגטי ברוטב נזלת". טל עיקמה את אפה והביטה אל עבר דני בגועל. היא פתחה את פיה ושאלה "הכנת ספגטי ברוטב נזלת?". דני פרץ בצחוק והשיב "לא, אבל זה היה נראה כמו נזלת". "אז מה זה היה?" שאלה טל בשקט ושמה את ידה על פיה, המחשבה להקיא עלתה בראשה. רק מעצם המחשבה על ספגטי, עם חומר צמיג ורירי מעליו. "שמתי שם המון דברים, שמן של דגים, המון מלח, רוטב סויה, רוטב חמוץ-מתוק, אבקת סוכר וסתם קמח" השיב דאגי ומנה את הדברים על אצבעותיו. טל קימצה את גבותיה ואמרה "אתה לא בעלי, מעכשיו אנחנו חותמים הסכם". דני והארי פרצו בצחוק, הארי טפח על כתפו של דני ואמר "אחי, לא היית צריך לפרט. אתה גורם לי לבחילה". "אבל למה? אני יודע לבשל עוד דברים" אמר דני, ופרע את סבך תלתליו. "אתה תרעיל את הילדים שלנו!" מחתה טל וצחקה. דני כיווץ את שפתיו ואמר "לא, בגלל שהם יהיו שלנו. את דאגי, הארי וטום מותר להאכיל בדברים כאלו אלו בסך הכול דאגי, הארי וטום". "הוא מסוגל לשכוח אותם באמבטיה, וללכת לראות טלויזיה במקום זאת" אמר הארי בבדיחות. "ואתה מסוגל לשכוח אותם בגן-השעשועים. רק בגלל שאיבדת את מקלות התיפוף שלך" אמר דני כנגדו, וניפח את חזהו. טל הביטה אל השניים, שמה את ידיה בניהם ואמרה "שניכם בעלים גרועים,". ואחר כמה רגעים, שראתה ששניהם שותקים אמרה "אבל אתם עוד תישתפרו". "רגע," אמר לפתע דני והרים את פניו כלפיה. "מה?" שאלה טל. "אז מה דאגי אמר לבסוף?" הוא שאל ונראה מסוקרן. "כן," זעק הארי, "היינו כול כך טרודים בדברים אחרים, ועדיין לא אמרת לנו מה הוא אמר". "הוא אמר כן" השיבה טל קצרות. דני והארי כאילו קפאו לרגע, ולאחר מכן הארי התשחרר מן ההלם הריגעי ושאל "כן, מה?". "כן, שהוא סולח" השיבה טל והביטה אל עבר הציפורניים שלה. "את גדולה!" צעק הארי וחייך חיוך שהתפרס מאוזן לאוזן. הוא היה רגיל שבמשך הזמן כשדאגי כועס עליו, הם לא מדברים. ולאחר כמה ימים טום משלים בניהם, וגורם לכך שהעניין ישכח. אל כעת הם לא זקוקים לטום, טל עשתה את העבודה מעולה. "אני יודעת,"אמרה טל בשקט והוסיפה בשקט "בנים אתם יכולים לעזור לי עם הספה? אני חושבת שצריך לנקות כאן". "אני מרגיש עירני" אמר הארי. טל מתחה את ידיה אל הצדדים, פלטה פיהוק קטן ואמרה "גם אני". "אני יסדר את הפינה הזאת כאן" אמר הארי והצביע אל הפינה הרחוקה ביותר, והכי פחות מלוכלכת שהיתה בחדר. "כן, מקום מעולה" אמר דני בציניות. "אני צריכה לשירותים" אמרה טל בשקט, והתרוממה מן הספה עליה ישבה. "גם אני" אמר דני, והביט אל עבר הארי. הארי חייך ואמר "אל תסתכלו עלי, אני נראה לכם כמו אסלה?". טל צחקה ואמרה "לא". דני לעומתה הביט עלה ארי, התקרב אליו, הסתובב סביבו, ובחן אותו מכול צדדיו. לבסוף עמד על יד טל ואמר "יש דימיון". הארי התקרב אל דני, פרע את שיערו ואמר "העיניים הכחולות שלך גם גדולות וגם עיוורות". "לא, הן לא!" מחה דני וברח מאחיזתו. "הו יפות, נכון טל?" הוא שלא, והביט על טל בזמן שסידר את רעמתו. "כן, מאוד" אמרה טל וצחקה. אך מיד הוסיפה "וגם של הארי, למעשה של שניכם זה כחול". הארי הביט עליה במבט מוזר ואמר "תתקרבי ותיראי שיש הבדלים בצבעים של הכחול". טל הרגישה את הסומק מטפס בצווארה, היא חייכה אליו חיוך מבוייש ואמרה "תן ל לראות". הוא עמדה על קצות אצבעות רגליה, והתסתכלה אל תוך עיניו של הארי. "וואו," היא פלטה קראית התפעלות והוסיפה "הארי הן מדהימות, אין לי מילים לתאר את זה. זה כחול מיוחד, כמו הים בבוקר". "תכלת" אמר הארי וחייך חיוך שחשף את שיניו הלבנות. "כן" אמרה טל וניסתה לשנן בתוך מוחה את המילה, בכדי לזכור אותה להבא. דני התקדם לעברה ושאל "ומה עם שלי?". טל צחקה, התקדמה לעברו, עמדה על קצת אצבעותיה שוב והביטה אל תוך עיניו הצוחקות של דני. הן היו בצבעים חזקים הרבה יותר, והשתלבו בתוכם גם אפור ונגיעות רכות של ירוק כמעט בלתי נראה. "מדהים" לחשה טל בשקט והלכה כמה צעדים אחורנית. "אני מקנא בכם חבר'ה, יש לכם צבע מדהים בעיניים" היא הוסיפה וחייכה אל השניים. "תודה" אמר הארי באצילות וחייך.
יש המשך~~
 

kelly7i

New member
זהוווווווווו אני הולכת לישוןןןןןן!!!

חח את לא יודעת, אני שעתים במיטה לא מצליחה לישון, אז קמתי כבר לעשות פיפי ולקרוא קצת, יאללה המשך מחרXD יש לי עכשיו 4 שעות לישון=[
 

screamin pittas

New member
../images/Emo99.gif

את כותבת כ"כ מדהים
ומצחיק
הייתי מצטטת קטעים אבל זה יצא כל הפרק><
 

butbut

New member
../images/Emo126.gif חלק ||| ../images/Emo126.gif

דפנטלי השיר הזה-וזה נראה לי האחרון להערב-כי כולם מתאימים לפי הקטעים:Kelly Clarkson-Behind These Hazel Eyes|: http://www.youtube.com/watch?v=svxP2LjBg_4
******************************************************************************************************************* "תודה" אמר דני והוסיף "אף פעם לא אמרו לנו דבר כזה, נכון הארי?". "למה?" שאלה טל בסקרנות, וניסתה ללחוץ את הדחף שלה ללכת אל השירותים במהירות. דני צחק כאילו שאלה זו הייתה תמהה בעיניו ואמר "כי זה נפוץ כאן, כמעט לכולם יש עיניים בהירות כאן". "אוה," פלטה טל בשקט, והחזיקה את עצמה. "טוב, לא הייתם צריכים לשירותים מלפני כמה שניות?" שאל הארי וחייך, כהרגלו. "כן" אמרה טל בלחץ, ורצה לכיוון הישרותים. דני רץ אחריה ואמר "יש רק שלושה שירותים במקום הזה". "איפה?" שאלה טל, וכיווצה את שפתה התחתונה. "במקלחת," אמר דני. "לא טוב, דאגי שם" השיבה טל וחייכה. "לי לא מפריע להתפנות כשהוא במקלחת, יש וילון" אמר דני, ונראה גאה בעצמו. טל הרימה את גבתה ואמרה "אני זה לא אתה" בנימה צינית שגרה לחיוכו לתפש אל שפתיו. "ויש בחדר של טום," הוא המשיך, וגיחך. "הבנתי את המסר" אמרה טל באדישות. היא הביטה סביבה ושאלה "יש עוד אחד, לא?". "כן, מחוץ לחדרים האלו. במסדרון" אמר דני וחייך. "לא טוב" אמרה טל, והביטה אל פניו המשועשעות של דני. "מדוע?" שאל דני. טל קימצה את גבותיה והשיבה בשקט "כי אני לא יודעת מי היה שם לפני". "אני אבוא איתך" אמר דני והוסיף "אם את רוצה, אבל רק בשיל ללוות אותך. אני לא יכול להיכנס אל שירותי הנשים". "בסדר" השיבה טל. שניהם יצאו במהירות מן החדר, מסכלים אל הצדדים בכדי לראות אם מישהו מגיע. השעה הייתה די מוקדמת, לא היה נראה סימן באופק לנפש חיה. טל חייכה אל עבר דני ואמרה "ואני חשבתי שהערנו כמה אנשים עם כול הרעשים שלנו מן החדר". "נהינתם בלילה?" הם שמעו קול מחוספס המדבר אליהם מן הצד. "מה?מי זה?" שאלה טל, והביטה אל אחד הצללים שעמד בקצה המסדרון. המנורה בחלק זה התקלקלה, וחושך נשפך על כול החלק של החלל הזה. "תתקרבי ותביני" אמר הקול. טל תפסה בחולצתו של דני ולחשה "דני, מי זה?". דני הביט עליה, והביט אל עבר החושך, והצליח לראות דמות מוזרה ומטושטשת זזה בתנועות כבדות. "אני לא יודע" אמר דני ותפס את ידה של טל שסחבה עימה את החולהצ שלו, והרחיבה אותה למימדי ענק. טל חייכה ואמרה בטון חלש ביותר "שלא תעז לעזוב אותי ולברוח, אני מחזיקה אותך". ותפסה שנית בדש חולצתו בחוזקה. "מי זה שם?תתגלה" אמר דני, והביט אל עבר החושך. טל הביטה גם כן היא, אך לא ראתה שום דבר שראה דני. היא רק הצליחה לזהות צללית עמומה, אך לא ידעה מה עומד מאחוריה. "אינני צריך להתגלות" ענה לו הקול בשקט. טל נשכה את שפתה התחתונה ואמרה "מה אתה עושה שם בחושך, תצא אל האור". "אם תרצי לראות אותי, אנא ממך התקרבי" ענה הקול. קולו היה נשמע שבור ועבה. טל התקדמה צעד אחד, ודני אחריה. הם הלכו עוד כמה צעדים, מחזיקים זה בחולצתו של זה. טל הרגישה קול היוצא מתוך החושך שאליו התקרבו, היא לא רצתה להמשיך עוד. "מי אתה?" שאל דני כשהבחין ברוצנה של טל לעצור במקום. לפתע נדמע קול חריקה, ולאחר מכן התרוממות כבדה. דני עמד מאחורי טל, והחזיק בחולצתה מאחורה, ואילו טל. השאירה את ידה על חולצתו של דני, שנתפסה באצבעותיה, וגרמה לו לעמוד במקום על ידה. היא קירבה את צד גופה אל חזהו, ויכלה לחוש בנשימותיו המואצות. איגלת זיעה נפלה לפתע ממצחה, ונמרחה על פניה באיטיות מרובה. שרק הוסיפה לאווריה המתוחה ששררה בחלל החדר. "שני צעירים שמשוטטים להם ברחבי המסדרון, האם אני צריך לדאוג בקשר לזה?" שאל הקול בעמעום. לפתע נגלו נעליו של הדמות מתוך האפילה. הן היו עבות וגדולות במיוחד, בצבעי הסוואה. טל בלעה את רוקה והשאירה לדני לדבר עם האיש. היא לא הבינה מילה מדבריו, והייתי כמהופנטת בדמותו המתקרבת. היא חיזקה את אחיזתה בדני, והתרבה אליו עד כדי כך שיכלה לחוש בביטנו העולה ויורדת לפי קצב נשימותיו הקצובות. "לא עשינו כלום" אמר דני בשקט. "מה הוא רוצה דני?" שאלה טל בשקט, וקירבה אותו אל צד גופה השני, בכדי שיהיה באותה עמדה בה היא עמדה. "הוא אומר שאנחנו מטיילים כאן" אמר דני בשקט. "לא בחור צעיר, אני מבקש לדייק" השיבה הדמות והשתעלה בכבדות. לאחר השיעול הוא החל להשתנק, ולגרור ליחה מגרונו. טל ודני עמדו דוממים, טל תקעה את ראשה בכתפו של דני בגועל. דני שם את ידו על פיו, והביט על ראשה של טל. "ועכשיו ברשותכם," הוא אמר " הזוג בקומה הארבע-עשר מנסה להוציא חתול מן המרזב של המרפסת שלהם" אמר האיש בעל הנעליים הגדולות. הוא יצא מן החושך ונגלה לפניהם. רגליו המחוברות אל נעליו היו קצרות, הסתיימו בחגורה משובצת במספר מחזיקי מפתחות עמוסים. שמעליה השתרבבה לב כרס-ענקית. טל הרימה את עיניה אל האדם העצום שעמד על ידה. והביטה אל שיערו הדליל המאפיר, שקישט את פדחתו החלקה. עיניו היו ממוזערות, מסתתרות תחת כנפי גבותיו. משקפיים עבי-מסגרת השתרבבו מעל אפו המעוקל, והישוו לו מראה של לא פחות ולא יותר מעכברוש ביוב. טל הביטה אל סנטריו הכפולים, ולחיי הנפולים. וניסתה לנחש מהו גילו. בזמן שהאיש עב הכרס עבר על יד טל ודני, היה צריך דני להימחץ אל הקיר. ואיל טל נמחצה על דני וסגרה את נשימתה משום ריחו המעופש של הזקן. היא הסתובבה וסגרה את פניה בחזהו של דני. לאחר שהאיש עבר בכבדות ,התנתקה ממנו כמוכת ברק, והביטה את עבר גבו הרחב של האיש. "מה זה היה?" לחשה טל בשקט, ולא הרפתה מדש חולצתו. "השרת, התכנאי, והשומר של הקומה הזאת" אמר דני והביט על פניה הנדהמות של טל. היא סובבה את פניה והתבוננה אל עבר החושך. המנורה שמתחתיה עמד האיש הגדול הייתה מקולקלת. אם זוהי אכן עבודתו, איך זה שהיא היחידה מכור שורות במנורות שא פועלת? האם לא היה צריך הוא לתקן אותה?. הדהדו השאלות בראשה, ושוב שאלות ללא מענה. "אז אני מבין שללכת השירותים את כבר לא צריכה?" שאל דני בשקט, וחייך. טל צחקה בשקט ואמרה "לא, אני עדיין צריכה". דני הצביע אל עבר קצה המסדרון, שהיה מואר בחמישה מנורות. ואמר "אז קדימה, נמשיך במסעינו". "טוב" אמרה טל בשקט ונבלעה יחד עם דני בחושך.
יש המשך~~
 

screamin pittas

New member
אמאל'ה!

מה הוא רוצה מהם?
הם רק שני אנשים תמימים שעברו במסדרון[אוקיי לא כ"כ תמימים אבל עדיין האיש הזה מפחיד אותי
 

butbut

New member
הוא בכולז את השומר-וזה די מוזר שהם מסתובבים

בשעות של לפנות בוקר במסדרון לבד..:] זהו תפקידו=]
 

yaelsee

New member
XDDDDDDD

לא הפסקתי לצחוק בקול לרגע!!! '"איפה נחת חרגול-הרים?" ' '"מי זה גודגוד"? XDDDDD אוקיי, עכשיו אני רק מקווה שהעלת כבר את החלק השני כדי שאני אוכל להמשיך לקרוא
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifחלק |||| ../images/Emo126.gif

הם יצאו משם בחיפזון, והביטו אל עבר דלת השירותים הרחבה. היה עליה שלט ענק, ועליו כתוב "כניסה" בקטן. כמה מוזר, ציינה לעצמה טל בראשה. דני דחף את הדלת בשבילה ,ופתח אותה. הם נכנסו יחדיו אל חדר מוזר ביותר, היו בו המוני נורות קטנות בצבעים מעומעמים. שהישוו מראה רומנטי למקום, מראה כתום אמדם מתוק. היו שתי דלתות, האחת מובילה לשירותי הגברים, והשנייה אל שירותי הנשים. "ממש מקום רומנטי" אמר דני וחייך. טל הביטה אל פניו הרציניות ופלטה "זה מפחיד עד כמה שזה יפה". "משפט יפה" ציין דני, ושיפשף את שיערו. "שניפגש כאן עוד שתי דקות?" האו שאל בשקט, והצביע אל עבר שירותי הנשים. טל הנהנה לאות חיוב, והתכוננה להיכנס, אך מיד עצרה בעדה, מיהרה אל עבר השירותים של הגברים. משכה את דני בחולצתו, לפני שהספיק להכניס את כול גופו במשקוף ואמרה בליוו מבט אזהרה. "דני, כדאי לך מאוד להיות כאן אחרי שתי דקות. אני לא רוצה לפגוש בשומר-הגדול-האחרי על התחזוקה-של המקום הגוטי הזה כאן" היא אמרה ונשמה במהירות. "כן המפקדת, אני אגיד לצרכים שלי לזרז את עצמם" אמר דני ושם את ידיו על מצחו. טל עיקמה את אפה ואמרה בגועל "כן, מגעיל אחד". ואחר כך חייכה והלכה אל עבר שירותי הנשים בזהירות. כשנכנסה היא ראתה המוני מראות שמצפים את הקיר. היא הביטה את בבואתה שבראי הראשון, שיערה היה נראה פרוע, כמו שהיא אהבה. שפתיה היו אדומות, והסוודר של דני התלבש עליה מצויין. חוץ מהיותו גדול עליה במספר מידות. היא נכנסה אל תא השירותים הראשון ופרצה בקריאות תדהמה וצרחות. היא ניצמדה אל קיר המראה הגדול, והביטה בגועל על הנגלה לפניה מן השירותים. היא פתחה את פיה, בתדהמה, וסגה אותו מדי שמה תזרוק אליה הזקנה עוד טישו אל תוכו. במהירות היא נפנתה לאחור, אך המשיכה להביט עם פניה במה שהיה בתוך השירותים. "זה דם, אל תיבהלי" צעקה אישה זקנה מין השירותים. טל נשכה את שפתה התחתונה והמשיכה לצרוח באימה. למראה הזקנה המחזיקה נייר טואלט ספוג בדם. היא זרקה אותו מאחורי גבה, והוא פגע היישר בראשה של טל ,ונפל את הארץ. טל פלטה צווחת איימים, ויצאה מין השירותים במהירות. היא פתחה את הדלת, ומצאה את דני יוצא מן הדלת של שירותיה גברים בחיפזון. "מה קרה?" הוא שאל בלחץ, והביט אל עבר ראשה. הוא השתנק לפתע ואמר "טל! איך פתחת את הראש? בואי נלך להזמין אמבולנס!". טל ניצמדה אל הקיר ונגעה בראשה, וכשראתה את הדם הניגר נזכרה בנייר זרקה עליה הזקנה. "זה לא—"השיבה טל במשפטים קטועים והתנשמה. טל התקרב אליה, ושם את ידו על כתפה. "זה לא מה טל?" הוא שאל בלחץ, והביט על הדם שהיה בראשה. "זאת האישה—" אמרה טל בשקט והצביעה אל עבר שירותי הבנות. טל הביטה באימה אל תוך עיניו של דני ואמרה בשקט "דני, זה. עכשיו- שם-תסתכל בתוך השירותים" היא הצליחה לומר בקושי משפט שלם, אך ניסתה בכול כוחה להרגע. לאחר מכן דני חיבק אותה קצרות ואמר "בואי ננשום עמוק". שניהם פלטו אוויר ביחד, טל כיווצה את גבותיה ואמרה בשקט "אישה אחת זרקה עלי דם". "איך אפשר לזרוק דם?" שאל דני בגועל. "בוא" אמרה טל ומשכה את ידו, היא דחפה את דלת השירותים של הנשים. והכניסה את דני לתוכו אחריה. היא הצביעה אל עבר קיר המראות הגדול, שהיה מול תאי השירותים. ואל ניירות הטישו הספוגות בדם, שמודבקות אל הקיר. ושנייה לאחר מכן נזרק עוד נייר טישו ספוג אל הקיר, וגרם לטל לשים את אצבעותיה על פיה ולעקוץ את דני בכדי שיגיב בדרך כלשהיא. "זה, מוזר" השיב דני בגועל. "ילדה, הכנסת לכאן בחור?" שאלה לפתע הזקנה מן תא השירותים, ופסקה מלזרוק נירות. "לא" צייצה טל בשקט. "אז תכניסי!" קרה הזקנה בקול חלול, וזרקה מספר ניירות טישו נוספות, שפגעו בקיר ונשארו דבוקים אליו. דני התקרב בכמה צעדים ושאל בטון גברי "מה העניין?". הזקנה התרומהה, ונראתה כמו בת יען מקומטת למדי המתרוממת מתוך החורה שלה באדמה. היא הביטה אל פניו הנאות של דני ואמרה בקול ספקני "את יכול לנסות לשחרר את בקבוק הצבע הזה מן האסלה? הוא נפל לי תוך כדי שהיה כאן מעל. אני חושבת שאיבדתי המון צבע". דני הפשיל את שרווליו ואמר בגועל "בוודאי גברתי, רק תצאי מן החור הזה". הזקנה הבלה יצאה מן תא השירותים, והביטה אל עבר טל, שניקתה את הצבע מראשה. "הנער הזה הוא חבר שלך?" היא שאלה בשקט. שפתיה הסתלסלו, וקמטי פניה נראו עמוקים עוד יותר ממקודם כשהתרוממה. לבושה היה מורכב משימלה לבנה מבד יקר, מקושטת בפרחים בצבעים של גווני השמיים, שאת רובה הכתימה בצבע האדום. "אני מבינה שאת אילמת" אמרה הזקנה במהירות מבלי לחכות לתשובתה של טל. "אני לא" אמרה טל בשקט, שהביטה רק קמצוץ ממשפטיה. הזקנה הפנתה את פניה אל עבר טל ואמרה "תפסת לך בחור מן המניין כמו שאומרים, הוא נראה טוב", וקרצה לעברה. טל רק חייכה בספקנות, והעבירה את ניררות הטישו גם על מצחה. דני סיים את מלאכתו, והביא לזקנה את הבקבוק שהיה תקוע באסלה. הוא לא היה צריך לדחוף את ידיו אל תוך המים, אבל בהחלט הצליח להיגעל מו המראות שעברו עליו בדקות האחרונות. "תודה בחור צעיר, מהו שימך?" שאלה הזקנה וטפחה על חזהו. "דניאל-אלן" השיב דני בנימוס. "ומה שם חברתך?" שאלה הזקנה בסקרנות "טל". אמר דני והביט אל עבר טל. "היא זקוקה לנימוסים יקירי, היא אינה עונה על שאלותיי" השיבה הזקנה בשקט. "ומי את?" שאלה טל מן הקצהף והביטה על הזקנה בשקט. "אימו של הנשיא מצרפת, פנלופה- אמיליה-דיוויד-בת הדוכס השני" ציינה הזקנה בדיקדוק, וחייכה חיוך כלבבי. טל התרככה מעת ואמרה "נעים להכיר אותך". "נעים גם לי," השיבה הזקנה והתבוננה אל עבר דני. "אני חושבבת שתצטרך לצאת מן המקום, אלו הם שירותי הנשים נערי" היא אמרה וחייכה אל עבר דני בחנפנות. "אני יוצא" אמר דני וחייך לעברה. "ואני איתו" אמרה טל בשקט ונופפה לזקנה. הזקנה נופה להם בחזרה ואמרה "דרך אגב, אני גם ציירת בשעות החופשיות שלי, וביקשו ממני לעטר את המראות". "מה היא אמרה?" שאלה טל לאחר שיצאו שניהם מן השירותים. "היא באה לצייר על המראות, היא עובדת בזה כשהיא בחופשות" אמר לה דני במילים פשוטות וחייך. "אז אני מבין ששירותים כבר לא יציקו לנו במספר השעות הבאות?" שאל דני וחייך חיוך כובש אל עבר טל. "בהחלט הספיק לי מן השירותים" אמרה טל בשקט, וחייכה אליו בחזרה." ומה איתך?" היא שאלה, "סיימת?". "אני חושב שכן" אמר דני, ושטף את ידיו בכיורים שהיו על יד הדלת. שניהם יצאו מן השירותים חרש-חרש, ולא הוסיפו לדבר עוד מילה אחת, עד שנכנסו אל תוך החדר. התיישבו על הספה, ונשמו נשימה עמוקה. "היי לכם, חשבתי כבר שטבעתם בשירותים" אמר הארי בקבלת פנים.
יש המשך~~
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifחלק ||||| ../images/Emo126.gif

הוא חייך חיוך מתוק והתיישב לצידם, לאחר שלבש את חולצתו כמובן, והביט בשניים הנרעשים. "עדיף היה לטבוע" אמר טל בשקט ושאלה "נכון דני?". "בהחלט" השיב דני, ושיפשף את עיניו. הארי צחק ואמר בטון אצילי "נראה עליכם כי עברתם מסע הרוך, התרצו לשתף אותי?", הוא שאל. דני הרים את פניו ואמר "פגשנו את האיש שאחרי על התחשזוקה והשמירה של הקומה הזאת ,וזאת שאחרינו" הסביר דני בקשט וליטף עם עיניו את דמותה הרגועה של טל. היא נראתה מהורהרת מעט, ונרעשת עם זאת. "האיש הזה מפחיד" אמר הארי בשקט, ופתח את עיניו הכחולות. "הוא נראה כמו טרול" הוא הוסיף וגם לטל ודני לפרוץ בצחוק יחד איתו. "הוא נראה כמו הר-אדם" אמר דני ותיאר את גופו של האיש. טל רק חייכה ואמרה בשקט "הוא מזכיר לי עוג, לא יודעת מה איתכם". "ורק בגללו אתם נראים מבוהלים עד-מוות?" שאל הארי בשקט, והביט מטל לדני מספר פעמים חוזרות. "לא," אמרה טל ושיפשפה צבע אדום שהתייבש על מצחה. "יורד לך דם?" שאל הארי בהדגש מיוחד של מבטו שנשמע באוזנה של טל. "לא," השיב דני במקום טל והוסיף "זה מניירו הטישו- שאמא של נשיא צרפת זרקה. היא גם ציירת אתה ידעת את זה?". "כן,כתוב את זה בגוגל" אמר הארי בסתמיות וגירד את קצה סנטרו, היכן שהיו עוד מספר זיפים המעטרים אותו. טל הביטה עלה ארי במבט מוזר ושאלה "הארי,אתה מעניין בזמנך החופשי על אודות אמא של נשיא צרפת?". הארי ודני פרצו בסערת צחוק,הארי מיד חשף את שיניו הצחורות ואמר בהתגוננות "זה היה חד-פעמי. טום רצה להסביר לי איך נראה מועדון הקריקט אצלם,גילינו שאין להם מועדון כזה. אז זנ נשאר כנרא פתוח, ואני עיינתי שם מעט". "אוה," אמרה טל ועצמה את עיניה. "היא מטורפת האישה הזאת, זורקת על הקיר ניירות עם צבע. ויש לה זריקות חזקות, זה היה כואב" היא הוסיפה וחייכה. דני צחק ואמר "היא באמת נראת משוגעת מעת, אבל היא מלאת חיים". "כן, כמו בלון נפוח" אמרה טל בציניות. "את לא מחבבת אותה במיוחד, נכון טל?" שאל הארי, וחייך חיוך קל. טל חייכה חיוך מתגרה ואמרה "מה פתאום, אני 'מתה' על האישה הזאת. היא סתם חושבת שאני איזו—" "ברברית" המשיך אותה דני. "תודה דני, וגם שאני איזו—" "אילמת" אמר דני שנית, ופרץ בצחוק. "כן, אני שמחה שזה מצחיק כאן מספר אנשים" אמר טל וחייכה. "מדוע?" שאל הארי בסקרנות. טל הרימה את גבתה והשיבה "כי הייתי עסוקה בלנגב את הצבע שהיא,בכבודה ובעצמה, זרקה על הראש שלי, עם הטישו שלה. האישה הזאת מטורללת, מי מנקה צבע עם טישו, ואז זורקת אותו על המראה כדי שידבק שם?". היא נשמה נשימות עמוקות, וחייכה יחד עם זאת למראה פרצופיה ם של הארי ודני כששמעו אותה יוצאת מגידרה. "אני יודע שאת לא ברברית" ניחם אותה הארי, וסידר את אחת הכריות שהיו על ידו. "כן, טוב. תודה הארי" אמרה טל וחייכה אליו חיוך סלחני. "אני מרגיש ערני לחלוטין!" אמר דני בשקט ופיהק פיהוק ארוך. הוא מתח את זרועותיו השריריות אל הצדדים,ופגע בצלעותיה של טל בכוונה. היא צחקה ודגדגה אותו במקום הרגיש שלו, בין הצלעות שמתחת לזרועותיו. דני הביט על פניה ברכות וחייך. הוא נשך את שפתו התחתונה וגרם לליבה של להתפוצץ בתוכה. "יום אחד אני עוד אחזיר לך על זה, בובה" אמר דני, וחיוך סלחני קפץ אל שפתיו הורדרדות. "נראה אותך" השיבה טל ושילבה את ידיה על החזה שלה. "אוקי, מלחמה זאת מלחמה. פשוט תעמדי שם, ואל תזוזי לאף מקום" אמר דני והלך צעד אחד אחורה. "מה אתה מתכנן?" שאלה טל והלכה גם כן היא צעד אחד אחורה .נזהרת שלא לפול מן אחד הדברים שהיו ממוקמים בחדר. הארי הרים את פניו ושילו את ידיו על חזהו גם כן, הוא לא רצה לפספס את עוד אחד מן השטויות של דני. הוא ידע כי זה הולך להיות מצחיק, וחייך. "לא כלום" אמר דני והתקרב בצעד אחד ימינה לכיוונה. טל נשכה את שפתה התחתונה, ושיחררה את שיערה מן הגומייה שהחזיקה אותו אסוף. "אני לא בטוחה שה- 'כלום' שלך, הוא במשמעות של 'כלום' כמו הפירוש של המילה" החזירה טל ועמדה במקומה איתנה. "טל, אם לא תעמדי באמצע את תהרסי את הכול" אמר דני ועיקם את פרצופו, הוא היה נראה כמו ילד קטן ומגודל. טל חששה בתוך תוכה, אבל לא רצתה לפגוע בכבודה" אוקי," היא פלטה, וחשבה בתוך ליבה האם היא עושה את הדבר הנכון. לפתע עלה אל מול עיניה קטעים של זכרונות מן הישיבה שלה ושל דני במרפסת. היא ניערה את ראשה מעט, הדבר היחיד שמילא את ראשה היה, מדוע יש לה כול כך הרבה מזל? מדוע, בעצם, הגורל סחב אותה אל 'מקפליי'? ולמה דווקא היא? המוני שאלות צצו בראשה, היא הביטה אל עבר הארי. הוא עמד בקצה בחדר והביט על מעשיהם בריכוז. ואז הפנתה היא את פניה אל עבר דני, הוא חייך אליה וסימן לה לעצור. דני חייך ונראה מסופק לגמרי, טל ידעה כי עסק עם דני לא ייגמר במהירות. היא צחקה והוסיפה לדבריה במהירות "אל תעשה משהו שהוא בלתי צפוי, דני. אתה יודע שהתגובות שלי לשטויות האל...". הוא רץ במהירות לקראתה מבלי לתת לה לסיים את משפטה, שיערו התעופף מפניו. הוא שלח את ידו קרוב אליה, והרים אותה לגובה.הוא גרם לה לעצור את שטף הדיבור שיצא מפיה, ולפלוט צעקה קטנה של בהלה. שיערה עף עם התנופה החזקה, וידיה נאחזו במהירות סביב כתפיו. טל עצמה את עיניה, וכשהרגישה בטוחה פתחה אותן, ומצאה את עצמה יושבת בזרועותיו. פרצופו קרוב אליה, וגופו עוד יותר. "לזה לא ציפיתי" היא אמרה וניסתה להשתחרר מאחיזתו. "אני לא צפוי-אני איש סודות, והפתעות..לעולם לא תדעי מה מצפה לך ממני" אמר דני ונראה מאוד מרוצה מעצמו. טל התחילה להתעצבן, מעצם זה שהיא לא יכולה נגדו לכוחו, ולהשתחרר מאחיזתו. על אף שאהבה להיות בזרועותיו, גם בזרועותיו של דאגי היא הרגישה את אותה ההרגשה. היא צחקה מול פניו ואמרה בנימה סתמית "הגעתי למסקנה שכול-זמן שאני אתכם אני מבלה הרבה מעל הקרקע". דני צחק ואמר "כן, זאת האמת. אבל את לא יכולה להגיד שמשעמם לך איתנו, זה יהיה שקר". "טוב החזרת לי ,עכשיו תוריד אותי למטה אני רוצה לשטוף פנים" ציוותה עליו טל. "לא רוצה" אמר דני כמו ילד קטן, וחייך. פניו היו קרובים כול כך אל פניה, היה בה דחף שהתעורר מיד. היא ראתה את עיניו הכחולות מבריקות, ואת חייכו שהראה את התייצבותו במקום הקבוע. "דני—" התחילה טל לומר. אבל די קטע אותה והשיב בטון ילדותי "זהו שמי". טל עיוותה את פניה ואמרה בקול עמום וציני "לפעמים בא לי להתאבד, כמו עכשיו"
יש המשך~~
 

butbut

New member
../images/Emo126.gif חלק |||||| [חלק 6><-וזה לא בסיום] ../images/Emo126.gif

זיק של אומץ עבר בתוך עיניו של דני, הוא חייך לעברה והרים את גבותיו. טל מיהרה להסוות את החיוך שלה, אך עיניה כאילו רמזו לדני את מסרם- "אתה לא תעז!". דני סובב את פניו לאות "תתפלאי!", ואמר בקול "כבקשתך". הוא התקדם אל עבר החלון הפתוח כשטל בידיו, וחיכה לתגובתה. "דני" אמרה טל בשקט ומיקדה את עיניה בהארי שנראה מבודר לגמרי. "הוא יעז הוא יעז" השיב הארי, ולא עודד במיוחד את חששותיה של טל. דני שלח את ידו אל עבר החלון, מבלי להפיל את טל, ופתח אותו בזהירות. לאחר מכן הוא והחל לקרב את טל אליו ולומר "הנה ההזדמנות שלך". "לא!" צעקה טל בקול וכרכה את זרועותיה סביב צווארו. "זה היה בצחוק" היא מחתה. דני צחק בקול ואמר "אני יודע, נראה לך שהייתי זורק אותך? גם אם היית מתחננת לא הייתי עושה את זה". טל פתחה את פיה בכדי לומר משהו, ומיד סגרה אותו. היא ידעה שהוא עובד עליה, אבל הרגע שבין העמידה ליד החלון ולפתחית החלון קצת הגבירו את חששותיה. "עכשיו תוריד אותי בבקשה" אמרה טל בכעס, והמשיכה "אם לא אני מפילה אותך". "טוב, אני חושב שאין לי סיכוי נגדך" אמר דני בצינית וחייך. טל התחילה לנסות לדחוף אותו בכדי שיאבד את שיווי משקלו וייפול, אבל הוא התנגד לה ולא הפסיק לצחוק. היא קפצה, והזיזה את רגליה למעלה ולמטה. המראה היה בהחלט מבדר, הארי רק צפה בהם מן הצד, וכבש את צחוקו הרם. הוא התיישב על אחד הכיסאות, והמשיך להביט בהם בעודו צוחק. לאחר כמה ניסיונות כושלים הבינה טל שאין לה כול סיכוי קלוש נגד כוחו. הוא היה גבר, היו לו שרירי, הגיוני שאין היא יכולה לגבור עליו. היא החליטה לנסות את ה 'דרך השנייה', היא השתמשה בה פעמים רבות. "דני, הכנת את האקורדים שלך להיות נכון?" שאל הארי לפתע ופסק מצחוקו. בזמן שדני היה עסוק בלענות להארי על שאלותיו, היא שלחה את ידה סימנה להארי שיהיה בשקט. היא תקעה לדני אצבע בצלעות, וזה ישר קפץ והתחיל לצחוק. "גם כאן את מדגדגת אותי?". "כן" השיבה טל נחרצות ,וחייכה חיוך ניצחון. דני השתנק מרוב צחוק, ושאף אוויר בקושי אל תוך ריאותיו. "לא פייר" הוא זעק, ופרץ בצחוק מתגלגל. טל חייכה ומחתה "אז תוריד אותי". "אוקי, אבל בתנאי שאת מפסיקה לדגדג אותי—" אמר דני, והחל להתנשם בכבדות. טל לא פסקה מלדגדג אותו, והרימה את גבתה. "לא" היא אמרהע קצרות ופרצה בצחוק. "טל—" אמר דני בקול חנוק, וחייך חיוך כובש. "אה-אה" השיבה טל והמשיכה לצחוק. "אתם זוג מטורפים" אמר הארי מן הצד, ופרץ בצחוק אחרי צחוקה של טל. "אני כבר לא נושם מרוב צחוק" אמר דני, והחל להתשעל ולצחוק בו זמנית. "למטה דני" הטיחה בו טל, וחייכה. "טוב" אמר דני, שיחרר אותה מידיו בזהירות. ובתוך מספר שניות מצאה היא את עצמה, שוב על הקרקע המוצקת, מתנשמת ומתנשפת בכבדות. היא חייכה אל דני חיוך ממזרי ואמרה בטון מחוספס "איתי לא מתעסקים". דני צחק ואמר "את אוהבת להוציא לי את הקרביים מה?". "קרביים?" שאלה טל ועיקמה את אפה. דני צחק והצביע על הבטן שלו "זה," הוא הסביר "מה שיש בתוך הבטן". "תגידי קרביים" הוא הציע לה, וביטא את העברות בצורה ברורה. טל לא יכלה להתעלם מן המבטא המודגש שלו, היא צחקה וחזרה אחריו. "קרביים" היא אמרה. "היא נשמעת כמוך" אמר הארי לדני. "למה, איך אתה אומר את זה?" שאלה טל, והביטה אל עבר הארי. הארי פתח את פיו ואמר בגבריות ובאלגנטיות "קרביים". "קרביים" אמרה טל אחריו, ונשמעה כמו גברת מבוגרת במספר שנים, ולא כמו נערה בגיל העשרה. "מגניב" פלט דני וחייך. טל רצתה לאסוף את שיערה ,היא הרגישה את עורפה מתחיל להתחמם. "היכן הגומיה שלי?" היא שאלה, והחלה לתור עם עיניה אחר הגומייה, שמא נפלה היא על הריצפה. "ראיתי אותה נופלת ליד השולחן" אמר הארי והצביע אל השולחן הקטן. "אתה יכול לעזור לי?" שאלה טל, והביטה לעברו. "כמובן" השיב הארי והתקדם יחד איתה אל עבר השולחן. הוא הרים אותו בשבילה, והיא חיפשה בעיניה אחר הגומיה. "היא לא שם" אמר דני וניער את ראשו. טל סובבה את פניה אל עבר כול החלקים בחדר ובו בזמן גם שאלה "אז איפה היא?". "כאן" אמר די והצביע על ראשו. מעל מצחו, היה תפוס קומץ משיערו בגומייה של טל, דני היה נראה כמו פודל צרפתי. הוא חייך חיוך מתוק ואמר "איך אני נראה". "מגוחך" אמרו טל והארי יחדיו. דני הוריד את הגומיה משערותיו, והגיש אותה לטל. שיערו לא צנח בחזרה אל מיצחו, אלא נשאר לעמוד באותה הצורה בה הותירה אותה הגומייה. "זה עומד" אמר הארי והצביע אל שיערו של דני. "כן" אמר דני, והרים את עיניו בניסיון לראות את קצה שיערו, אך ללא הצלחה. טל הלכה אל עבר תיקה, הוציאה את המראה שלה ואמרה "הנה", ודחפה אותה לידיו. "אוו," פלט דני וליטף את שיערו "הנער הזה נראה כול כך טוב", הוא אמר ונתן נשיקה באוויר לעצמו שבבואתו הנשקפת אליו מן הראי. הארי וטל גילגלו את עניהם וחייכו אחד אל השני. טל אספה את שיערה ואמרה "דני אתה לא צפוי". "או, תודה לך" אמר הארי ולחץ את ידה, לאחר מכן הביט אל דני ואמר "הילדה קולטת אותך מרגע לרגע יותר ויותר טוב". "כן" אמר דני באדישות, והתיישב על הספה בכבדות. "טוב, מי רוצה קפה?" שאל הארי פתאום, והלך אל עבר המטבח. "אני" השיב דני והביט אל עבר טל. היא סידרה את הספה, וסימנה לו להתרומם ממנה. "עזרה?" הוא שאל, והביט אל עבר פניה המופתעות. "ברור" היא אמרה, ונתנה לו להחזיק מספר רב של כריות. היא העיפה את הסגין והשמיכה של מן הסלון, ולאחר מכן אמרה לדני לשים את הכריות שלה ושל דאגי ושלו בערימה אחת. דני לקח אותם ביד אחת, ואמר "תיראי ביד אחת". ולאחר כמה שניות נפלו כול הכריות שהיו בידו על הרצפה, והתפזרו על יד טל ההמומה שפסקה ממעשיה. "אופס" פלט דני והתחיל לצחוק. טל פרצה גם כן היא בצחוק ואמרה בציניות "עכשיו תשתמש בראש". "טל, גם בישראל יש ל'מקפליי' מעריצות?" שאל לפתע דני בסתמיות. "טל קפה?" שאל הארי ,כמה שניות לאחר שאלתו של דני. "אני לא רוצה קפה, אם אפשר אז נס-קפה ..או תה בעצם יהיה יותר טוב" אמרה טל בשקט. "אוקי," אמר הארי והסתובב לעבר הטלפון, בכדי לצלצל אל ההנהלה. "בלאו-הכי לא אני מכין את זה, אנחנו מזמינים" הוא אמר חייך.
יש המשך~~
 
למעלה