../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif
סתם שיר שנראה לי מתאים:What Is Love?- Play:
http://www.youtube.com/watch?v=veSApjPZ9FY&mode=related&search=
**************************************************************************************************** הוא היה נראה מרוצה מעצמו, על התשובה שנתן לדני. דני חייך, הסתכל על טל ושאל "מה איתך טל?". טל התנערה מעט, והסיטה את שיערות הפוני שלה על ידי נשיפות, אל מעל ראשה. "מה איתי?" היא שאלה, והביטה אליו. "מה הקריטריונים שלך לבעל?" האו שאל במהירות, אך שכח שהיא אינה דוברת. "המה?" היא שאלה ועיקמה את פרצופה. הארי צחק ואמר "דני, ממתי אתה מדבר בשפה גבוהה?". "מעכשיו" הכריז דני והרומם מן הריצפה. "מה הוא שאל?" שאל טל והסיטה את ראשה אל עבר הארי. הארי השתעל מעט ואז אמר "במילים פשוטות," הביט בה בכדי לראות אם היא עודנה מקשיבה, והמשיך. "הוא שואל מה את מחפשת בגבר?" סיים. "אוה," פלטה טל, ושיפשפה את ברכה מעט, לאחר מכן חיוך קטן התנוסס על שפתיה. "אני חושבת שדבר ראשון כבוד" אמרה טל. "אוקי, אני" אמר דני, והפנה לעברה את עיניו הגדולות. "כן, גם אני" אמר הארי. טל חייכה למראה שני הבנים המנסים להילחם על כבודם. היא שאפה אוויר ופלטה "שיאהב אותי כמו שאני". "אני" אמרו הארי ודני פה אחד מבלי להביט אחד בשני. "שיהיה מצחיק" אמרה טל בשקט, והביטה בפניהם הבוחנות של הבנים. "אני" אמר הארי. "בהחלט אני" אמר אחריו דני. "שלא יהיה מגעיל מידי" השיבה טל, והביטה אל שניהם. "אני" אמר הארי, ואילו דני לעומתו שתק וחייך. "שלא יהיה שמרן מידי" המשיכה טל. "אני" אמר דני במהירות. טל הביטה אל עבר הארי ושאלה "אתה שמרן?". "לא, אבל יותר מדני בטוח" הוא השיב וחייך. טל חייכה ואמרה "ושיודע לבשל,כי אני יודעת להכין רק חביתה" . "אני יודע להכין הרבה דברים" זעק דני. "כן, מורעלים" השיב הארי בציניות, ופרץ בצחוק. "מורעלים?" חזרה אחריו טל, והרימה את גבותיה. "את יודעת," אמר הארי מיד "כמו ספגטי ברוטב נזלת". טל עיקמה את אפה והביטה אל עבר דני בגועל. היא פתחה את פיה ושאלה "הכנת ספגטי ברוטב נזלת?". דני פרץ בצחוק והשיב "לא, אבל זה היה נראה כמו נזלת". "אז מה זה היה?" שאלה טל בשקט ושמה את ידה על פיה, המחשבה להקיא עלתה בראשה. רק מעצם המחשבה על ספגטי, עם חומר צמיג ורירי מעליו. "שמתי שם המון דברים, שמן של דגים, המון מלח, רוטב סויה, רוטב חמוץ-מתוק, אבקת סוכר וסתם קמח" השיב דאגי ומנה את הדברים על אצבעותיו. טל קימצה את גבותיה ואמרה "אתה לא בעלי, מעכשיו אנחנו חותמים הסכם". דני והארי פרצו בצחוק, הארי טפח על כתפו של דני ואמר "אחי, לא היית צריך לפרט. אתה גורם לי לבחילה". "אבל למה? אני יודע לבשל עוד דברים" אמר דני, ופרע את סבך תלתליו. "אתה תרעיל את הילדים שלנו!" מחתה טל וצחקה. דני כיווץ את שפתיו ואמר "לא, בגלל שהם יהיו שלנו. את דאגי, הארי וטום מותר להאכיל בדברים כאלו אלו בסך הכול דאגי, הארי וטום". "הוא מסוגל לשכוח אותם באמבטיה, וללכת לראות טלויזיה במקום זאת" אמר הארי בבדיחות. "ואתה מסוגל לשכוח אותם בגן-השעשועים. רק בגלל שאיבדת את מקלות התיפוף שלך" אמר דני כנגדו, וניפח את חזהו. טל הביטה אל השניים, שמה את ידיה בניהם ואמרה "שניכם בעלים גרועים,". ואחר כמה רגעים, שראתה ששניהם שותקים אמרה "אבל אתם עוד תישתפרו". "רגע," אמר לפתע דני והרים את פניו כלפיה. "מה?" שאלה טל. "אז מה דאגי אמר לבסוף?" הוא שאל ונראה מסוקרן. "כן," זעק הארי, "היינו כול כך טרודים בדברים אחרים, ועדיין לא אמרת לנו מה הוא אמר". "הוא אמר כן" השיבה טל קצרות. דני והארי כאילו קפאו לרגע, ולאחר מכן הארי התשחרר מן ההלם הריגעי ושאל "כן, מה?". "כן, שהוא סולח" השיבה טל והביטה אל עבר הציפורניים שלה. "את גדולה!" צעק הארי וחייך חיוך שהתפרס מאוזן לאוזן. הוא היה רגיל שבמשך הזמן כשדאגי כועס עליו, הם לא מדברים. ולאחר כמה ימים טום משלים בניהם, וגורם לכך שהעניין ישכח. אל כעת הם לא זקוקים לטום, טל עשתה את העבודה מעולה. "אני יודעת,"אמרה טל בשקט והוסיפה בשקט "בנים אתם יכולים לעזור לי עם הספה? אני חושבת שצריך לנקות כאן". "אני מרגיש עירני" אמר הארי. טל מתחה את ידיה אל הצדדים, פלטה פיהוק קטן ואמרה "גם אני". "אני יסדר את הפינה הזאת כאן" אמר הארי והצביע אל הפינה הרחוקה ביותר, והכי פחות מלוכלכת שהיתה בחדר. "כן, מקום מעולה" אמר דני בציניות. "אני צריכה לשירותים" אמרה טל בשקט, והתרוממה מן הספה עליה ישבה. "גם אני" אמר דני, והביט אל עבר הארי. הארי חייך ואמר "אל תסתכלו עלי, אני נראה לכם כמו אסלה?". טל צחקה ואמרה "לא". דני לעומתה הביט עלה ארי, התקרב אליו, הסתובב סביבו, ובחן אותו מכול צדדיו. לבסוף עמד על יד טל ואמר "יש דימיון". הארי התקרב אל דני, פרע את שיערו ואמר "העיניים הכחולות שלך גם גדולות וגם עיוורות". "לא, הן לא!" מחה דני וברח מאחיזתו. "הו יפות, נכון טל?" הוא שלא, והביט על טל בזמן שסידר את רעמתו. "כן, מאוד" אמרה טל וצחקה. אך מיד הוסיפה "וגם של הארי, למעשה של שניכם זה כחול". הארי הביט עליה במבט מוזר ואמר "תתקרבי ותיראי שיש הבדלים בצבעים של הכחול". טל הרגישה את הסומק מטפס בצווארה, היא חייכה אליו חיוך מבוייש ואמרה "תן ל לראות". הוא עמדה על קצות אצבעות רגליה, והתסתכלה אל תוך עיניו של הארי. "וואו," היא פלטה קראית התפעלות והוסיפה "הארי הן מדהימות, אין לי מילים לתאר את זה. זה כחול מיוחד, כמו הים בבוקר". "תכלת" אמר הארי וחייך חיוך שחשף את שיניו הלבנות. "כן" אמרה טל וניסתה לשנן בתוך מוחה את המילה, בכדי לזכור אותה להבא. דני התקדם לעברה ושאל "ומה עם שלי?". טל צחקה, התקדמה לעברו, עמדה על קצת אצבעותיה שוב והביטה אל תוך עיניו הצוחקות של דני. הן היו בצבעים חזקים הרבה יותר, והשתלבו בתוכם גם אפור ונגיעות רכות של ירוק כמעט בלתי נראה. "מדהים" לחשה טל בשקט והלכה כמה צעדים אחורנית. "אני מקנא בכם חבר'ה, יש לכם צבע מדהים בעיניים" היא הוסיפה וחייכה אל השניים. "תודה" אמר הארי באצילות וחייך.
יש המשך~~