יא-בייבי! פרקים 7+8

butbut

New member
../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifיא-בייבי! פרקים 7+8 ../images/Emo126.gif../images/Emo36.gif

ערב טוב לכולן-החלטתי להעלות עכשיו כמו שאמרתי כבר לכמה בנות.אז קצת הערות שוליים לפני שאני מתחילה להשריץ כאן את הפרקים אחד אחרי השני בחלקים .
בפרקים הקודמים: "דני אתה תהרוג אותה " אמר הארי לרגע והחל לצחוק למראה שני האנשים המתגופפים יחדיו, ומנסים למחוץ אחד את השני. "או שהיא תהרוג אותי "השיב דני ועזב אותה. טל צחקה ואמרה "שיהיה לכם בהצלחה בנים". הם נופפו לה לשלום, פתחו את הדלת ויצאו ממנה והלאה. ארבעתם יצאו מן החדר לעבר הבמה,וטל נשארה שם מספר שניות בשביל לחפש את התיק שלה.אחרי שהיא מצאה אותו היא רצה אל ההופעה וגילתה כי פספסה חצי מן השיר הראשון, .I've got you ואז כשהם סיימו,והקהל מחא להם כפיים והשתגע.דאגי בא לקדמת הבמה,והתחיל להגיד "הדבר הבא מוקדש לילדה הכי מדהימה בעולם,שהגיע אלינו מישראל,קבלו את ההפתעה!". בקיצור- דאגי מקדיש לטל את הפתעה באמצע ההופעה במועדן "הסלב" [אם אני לא טועה השעה משבשת אותיXD].
בלי להרחיב יותר מידי:
שם הפאנפיק: יא-בייבי!
בטא-אמנדה[יש לנו תקלות של חיבור]
פרקים קודמים למי שרוצה[5-6]: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=107467117
מקווה שהלינק יעבוד
הפעם יצא ארוך-הבטחתי לקלי באחד הפרקים 5 חלקים..וזה אומר שאני נאלצת לומר סורי.
מי שבאמת רוצה לשמוע עצה-תחכו משהו כמו 15 דקות אחרי שההודעה הזאת מתפרסמת וככה אתן תוכלו לקרוא את כול החלקים בלי בילבול
. וחוץ מזה!העיקר שתהנו!
בוט=]
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifפרק 7 חלק |-הנה זה מתחיל ../images/Emo126.gif

פרק 7: "זאת הפעם הראשונה " קרא דני אל תוך המקרופון וסידר את החולצה שלו כשחיוך מרוח על פניו בגאווה. "דאגי שלנו שמע על הרבה גרסאות של סיפורים שאמרו כי הוא, עצמו. שר את השיר הזה, בזמן שזה לא קרה מעולם. אז החלטנו לממש את הרעיון" הסביר טום בזמן שאיש עב-כרס עלה אל הבמה בכדי להחליף לו את הגיטרה. הוא נטל לידו גם את הגיטרה השנייה של דני והעביר לו אותה בזריקה. "כן," אמר דאגי והנמיך את המיקרופון שלו מעט. "אני בטוח שכולכם מכירים את השיר הזה, זה הקאבר החדש שלי " אמר. "כולם מוכנים? " צעק דני אל תוך המקרופון ושם את ידו כאפרכסת על אוזניו. הקהל צעק בקול רם "כן ". דאגי צחק, לקח את מפרט המזל שלו מכיסו והחל לגעת עם אצבעותיו על המיתרים הקשים של הבאס שנטלתה על כתפיו .ידייו היו מוכנות ומזומנות לרגע בו הן יתחילו להתענג על המיתרים הללו. הוא עצם את עיניו, ניגן את הצלילים הנכונים ואליו הצטרפו גם דני, טום והארי. דאגי החל לשיר את השיר מן הסרט 'טיטאניק', השיר שהיה נקודת השיא שם-בסרט. ואילו בהופעה זוהי נקודת ההתרגשות- של הקהל. -זהו שמו של השיר שסחף כול כך הרבה ביקורות.My Heart Will Go On בפזמון הצטרף אליו גם כן דני,הוא חייך לעברו ושר בקול צרוך וחוספס. טל יכלה להרגיש את קצב דפיקות ליבה רק ממריאות לשחקים,בזמן שקולו של דני נשמע. הם שרו סולו שגרם לקהל לרעום ולקפוץ לפי הקצב. דאגי חיפש את טל בעיניו הכחולות בקהל, וידע שהיא שם, מסתכלת עליו איפשהו. הגיטרות ניגנו סולו, ומיד אחר כך את הבית האחרון בשיר. רק דאגי וטום ניגנו בבית הזה, ואילו דני נטש את הגיטרה שלו. היא התנדנדה על כתפיו, והוא העביר אותה אל גבו. דאגי החל לשיר, בזמן ששפתיו נעות במהירות וידייו מנגנות את הצלילים על הבס בזריזות עוד יותר. דני התקרב אליו, חייך חיוך מקסים שחשף את שיניו הלבנות. דאגי לא הביט לעברו והמשיך במלאכתו, אבל דני לעומתו, התקרב אליו עוד יותר. הוא שם את ידו על כתפו של דאגי, החזיק את ראשו ופתח את פיו, ומיד השתחללה לשונו אל תוך אוזנו של דאגי. חיוך דקיק השתרבב על שפתיו של דאגי, ואילו דני התרחק ממנו במהירות כאילו מכת חשמל היכתה בו. הקהל צרח והשתולל וצעק משפטים שטל לא הצליחה לפרש. היא צחקה והמשיכה להביט בתנועותיהם של הבנים, המפזזים על הבמה. לאחר מכן, לקראת סוף השיר דמו של דאגי עלה לפניו. והוא היה נראה אדום עד מאוד. הוא קפץ במקום והתקדם אל עבר דני, הם נראו צמודים מאוד אך המשיכו לנגן את השיר במרץ. דאגי הרים את פניו והביט אל עבר דני, דני חייך אליו בחזרה החזיר את מבטו בזריזות אל הגיטרה. השמחה שהייתה בניהם גרמה לטל להרגיש את כול חום גופה מטפס מן הרגליים אל קודקודה. המוזיקה שלהם חדרה אל תוך תוכה, וגרמה להתרגשות להיפלט מכול חור אפשרי שהיה קיים בגופה. המבטים האוהבים שהיו עפים בניהם, הדאגה שלהם אחד לשני.היא שמה לב לפתע לכול פרט ופרט שהיה קשור בהם, היא ראתה הכול ברור יותר.פתאום הם היו הרבה יותר מ"מקפליי". הוא היו דני ג'ונס, דאגי פוינטר, טום פלטצ'ר והארי ג'אד- הידידים. דאגי נטש לרגע את הנגינה, הלך לכיוון קצה הבמה, התיישב שם וניגן את הסולו המהיר שלו עם הבס. לאחר מכן מיהר דני לעזור לו להתרומם, שניהם רצו לכיוון המיקרופונים. טל ראתה את דאגי ממהר אל הרמקול, שר את שתי השורות האחרונות ומחייך. מחיאות הכפיים שמילאו את חלל האולם היו אפסיים לעומת ההתרגשות שצווטה את ליבה של טל. דאגי צחק ואמר "תודה לכולם". הקהל לא פסק מלמחות כפיים, הוא ביקש הדרן! דני ניגב את מצחו עם המגבת שעמדה על יד המקרופון שלו ואמר "אתם קהל נהדר, דאגי אולי תכבד אותם באחד מן החיקויים שלך". דאגי התנשם והתנשף בכבדות, הזיעה הניגרת ממצחו גרמה לפוני שלו להידבק אליו. הוא הרים אותו כלפי מעלה וניקה את עצמו במגבת הלבנה. הוא עצם את עיניו והתענק על כול רגע ורגע. המגבת עברה על מצחו, ומיד אחר כך נחה על צווארו הרטוב. "אוקי," הוא אמר ולקח נשימה עמוקה בכדי להשיב את קצב נשמתו לכמקודם. טום צחק ואמר "זה למה אנחנו קוראים לדאגי 'מוגלי'. הוא 'ילד ג'ונגל' ". דאגי התקרב אל המקרופון, שם את הבאס שלו בצד, בזהירות, ופלט צווחה. מחיאות כפיים, תשואות וצרחות. מילאו את חלל האולם הגדול במלואו. "ומה זה היה דאגי? " שאל הארי במקרופון של דני. מבטא בריטי כבד נשמע מכול עבר וגרם לעורה של טל להיפך למחוספס וחלק כשל ברווז. דאגי חייך, כיווץ את גבותיו ושאל בהשתהות "מה זה לא היה ברור? זאת קרפדה". דני, הארי וטום צחקו יחדיו ואמרו "אוה, כן, בטח. מאוד ברור". "תודה לכולם, ותודה לדאגי" אמר טום בפעם האחרונה וירד מן הבמה יחד עם דני, הארי ודאגי. לבסוף הם ירדו מן הבמה לגמרי, והלכו אל החדר שמאחורי הקלעים במהירות. טל יצאה מן האולם והראתה לסלקטור את הכרטיס שלה, הוא הנהן עם ראשו לאות הסכמה. היא רצה לאורך כול המסדרון האפור, ומן הקצה השני היא ראתה את הבנים רצים גם כן, מתנשפים ומזיעים מן ההופעה. ליבה הלם בתוך החזה שלה, וגרם לפרפרי בטן לפרפר בתוך בטנה. חיוך התפרס על שפתיה, אבל יד זרה באה משום מקום, וסובבה אותה כלפי החדרון הקטן שהיה משמאלה. היא נעקרה ממקומה והושלכה לתוכו בפראות. טל פלטה צעקה חרישית, כשבעל היד הידק את אחיזתו. "תשתקי" צעק, "אני בסך הכול רוצה לדבר, זה חשוב לי" אמר הקול. "הקול הזה מוכר לי" חשבה לעצמה טל. "את לא תהרסי לי את הכול,השיר הזה עבר כול גבול" הוא צעק. החושך רק השקשה עליה את ראייתה, אבל בתוך כמה שניות התרגלו עיניה אל החשכה. היא רק הצליחה לראות צללים מטושטשים, אבל בכול זאת לראות. "ג'ורג'? " שאלה טל בשקט והביטה על פניו החיוורות. פחד החל להציף את כול חדרי ליבה מכול עבר- היא הרגישה לכודה כמו חיה בתוך כלוב מברזל. "כן,ואת הולכת הביתה " הוא השיב בחריפות, חושב פעמיים אם להתקרב אליה או להישאר במרחק-מה ממנה. יש המשך ~~
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif

טל הרגישה את הפחד מתחיל לחנוק אותה, אבל היא החליטה לעצור אותו ולהילחם נגדו. היא אספה את כול חלקיקי האנגלית שלה, והחלה להשתמש בנשק שלה מול אנשים.כעס. "לא, ורק שתדע שאני יכולה לטבוע אותך על מה שאתה עושה עכשיו. אין לך כול זכות להחזיק אותי כאן גם אם אתה מנג'ר וגם אם לא " קראה טל בהתפרעות. האמרגן עיקם את אפו ואמר "אני רק רוצה להסבי לך- את לא מבינה כנראה אנגלית ". "תעזוב אותי מיד, אני לא חייבת לך לא דין ולא חשבון. לא כדאי לך להרגיז אותי " אמרה טל והעיפה את היד שלו מעליה. היא קימצה את גבותיה ואמרה "אני יכולה לצעוק, ובאותה הרגע כולם יבואו. אם לא תשחרר אותי מיד אתה תסתבך " אמרה היא ברוגע. טל החליטה לנסות להבין בכול זאת את הסיבה שלו לשכנע אותה להתרחק ממקפליי כול כך הרבה פעמים. "דבר," היא אמרה "אני נותנת לך כמה דקות לפני שאני צועקת. אני לא בחורה שמוותרת בין אם אתה אלוהים, ובין אם אתה ראש הממשלה ". "אני מסכים, ואני חייב להוסיף שאני מצטער מכול הלב שאנחנו לא עורכים את הדיון הזה בחדר מסודר" הוא אמר וסידר את עניבת הפרפר שלו. טל התחילה להרגיש את הדם עולה לפניה, החום שהיה בתוך החדרון אפף אותה מכול עבר. "בזבזת חצי דקה," היא אמרה בקשיחות והביטה לעברו. המהלך של להוציא את הפלאפון מבלי שהוא ישים לב, להתקשר אל אחד הבנים, או אל המשטרה. בכדי שישמעו את שיחתם ויצילו אותה. עלתה במוחה, היא הייתה מוכנה בכול עת שיזדמן לה לפעול כך. ג'ורג' התקרב בכדי לקחת את אחד הכיסאות מלידה, אך טל התקדמה כמה צעדים אחורנית וצעקה "אל תתקרב אלי !". "אוקי, אוקי " אמר ג'ורג' והרים את ידיו כמו אסיר נכנע. "אנחנו נדבר מרחוק" אמר והתיישב כמה מטרים ספורים ממנה. "אני כבר הסברתי לך את המצב, מדוע את מתעקשת להרוס לי את הקריירה? " הוא פתח את נאומו והביט אל תוך עיניה של טל. טל פתחה את פיה והשיבה "זה לא עניינך מה הם הקשרים שלי עם הבנים. זוהי הייתה החלטה שלהם, להביא אותי לכאן. אתה לא יכול לכפות עלי להישאר כאן אדוני. אני מבקשת במילים יפות שתפנה את הדרך שלך, בכדי שאני אוכל לצאת. אם לא אתה תסתבך, כבר אמרתי לך שאני לא מהבחורות ששותקות " האיצה בו טל והצביע לכיוון הדלת. ג'ורג' התעשט מיד ואמר "רק שאלה אחת אם יורשה לי עלמתי ". "כן" השיבה טל והעבירה את אצבעותיה על תיקה. היא רק רצתה לעשות עליו רושם שאין הוא חודר אל תוך ליבה ומרסס אותו בפחד. אבל בתוך תוכה היא פחדה כמו שלא פחדה מעולם. הוא החל ללטף את שפמו הקטן ולומר "את באמת חושבת שילדה בגילך תוכל לפתח רומן, שהוא הרבה יותר מדפיק--". "אני מבינה אותך, אל תנבל את הפה שלך. אני לא אחת החברות שלך " השיבה טל בכעס. "סליחה, אז למען האמת את באמת חושבת כך?" הוא שאל והרים את אחת מגבותיו השעירות. "למען האמת זה לא עניינך " מחתה טל בכעס. "אני מבין " השיב ג'ורג' ונראה מהורהר. הפחד שהרגישה טל רגע לפני כן רק גבר ברגע זה, היא ראתה את עיניו של האמרגן נעוצות בה. סוקרות אותה לאורך כול גופה, מביטות אל תוך כול חלק וחלק חשוף, ונקודות התורפות שלה. "אני רוצה לצאת עכשיו " אמרה טל וקמה מן המקום בו ישבה. ג'ורג' חייך ואמר "זה לא נגמר עדיין יקירתי, אבל אין באפשרותי להחזיק אותך כאן". "איפה המפתחות? " צעקה טל והסירה את תיקה מעליה. היא החזיקה אותו בידה והתכוונה בכול רגע להוציא את הפלאפון מתוכו. "הם נפלו על הריצפה, וכמו שאת רואה אנחנו שרויים בחשיכה.נראה שאנחנו תקועים " אמר ג'ורג' ונשמע קרוב ביותר אליה. לחישותיו רק התחזקו על יד אוזנה. טל ידעה שהוא לא קרוב, אבל הפראנודיה השטלתה עליה. היא דמיינה אותו קרוב אליה עד מאוד, החושך רק המשיך להלחיץ אותה. קור פתאומי חדר מן אחד החלונות הקטנים שהיו מעל הארון, וקולות מוזרים החלו להישמע באוזניה. היא יכלה להריח את ריחו החריף, לחוש אותו קרוב אליה בזמן שהוא הרחק בכמה מטרים ממנה. להקשיב לנשימתו הבלה, ויותר מכך לא לראותו. היא נשכה את שפתה התחתונה והסיטה את מבטה אל עבר הריצפה השחורה. המפתחות לא נראו בשום מקום, הצעד היחיד היה לצעוק בכדי לברוח. ג'ורג' זז באחד מן הפינות של החדר וישב על אחד הכיסאות באפלה. "שלא תעז לחשוב אפילו על להתקרב לכאן " אמרה טל באזהרה. ג'ורג' צחק ואמר בטון רגוע למדי "לא חשבתי ילדתי, לא חשבתי ". "אני לא הילדה שלך! " צעקה טל ועלתה על אחד המדפים הגדולים שהיו על ידה. היא שנאה להיות לכודה, צלקת מן העבר שלה חזרה בחזרה אל תוך תודעתה. היא שיחזרה את הרגעים הספורים שבהם הייתה תקועה באותו החדרון החשוך, עם בן-אדם זר. היא פחדה כול כך עד שכול שריר בגופה לא זע ממקומו. הפלשים שסימו את עיניה, התמונות של הפחד בעיניה. מילותיו של הזר, נגיעותיו הקשות. היא צרחה, היא בכתה, עד שמישהו בא ופתח לה את הדלת. היה זה אביה. באותוה זמן הייתה היא רק ילדה צעירה, אך ניעורה עוד יותר מכול ילדה אחרת בגילה. הזיעה הקרה שירדה על ממצחה, אל שפתיה, החלה להחזיר אותה אל המציאות. עיניה התרגלו את החשכה כבר מזמן, "תרגעי, תחשבי " היא סיפקה לעצמה מרכז הרגעות בתוך ראשה. בכול זמן שהייתה לחוצה הוא היה מפעיל את עצמו ומנסה להרגיעה אותה. טל פתחה את פיה וצעקה "הלו! ". היא הביטה אל עבר החריץ שהיה מתחת לדלת, היא ראתה דמויות שעוברות שם. לאחר שאף אחד לא ענה היא צרחה בקול רם עוד יותר "תוציאו אותי מכאן ". לפתע מן העבר השני של הדלת היא שמעה צעדים ודפיקות חזקות.מישהו ניסה לפתוח את המנעול אך לא היתה באפשרותו הדרך לכך. "אני כאן " היא צעקה וירדה מן המדף. היא רצה לכיוון הדלת והחלה לדפוק עליה בכדי לסמן לאנשים שיש מישהו בחדרון. "טל! זו את? " נשמעו צעקות מן העבר השני. "כן, כן " זעקה טל וניסתה לסובב את המנעול, המחשבה על ג'ורג' שהיה תקוע איתה באותו החדר לא ממש עלתה בראשה באותם הרגעים. היא רק ביקשה מתוך נפשה לצאת מן המקום הזה, להיות חופשיה לתמיד ולחבק את האנשים שאהבה. "אנחנו כבר פותחים, תלכי לאחור " נשמע קולו של הארי,חזק וברור. ליבה של טל התמלא ברגשות מעורבים, היא אמרה לעצמה בכול אותו הזמן "להירגע טל". זה בהחלט עזר, כלפי חוץ היא נראתה רגועה. אך כלפי פנים השתובבה לה סיערה בתוך ביטנה. "אוקי" צעקה טל ונדחקה לכיוון הקיר, היא חיבקה את תיקה בידה והחלה לשיר בתוך תוכה את השיר שליווה אותה במשך כול חיה. שיר ערס שהיתה שרה לה דמות רחוקה מן העבר, היא איננה ידעה מי היא הדמות או מהו השיר. היא זכרה רק מספר מילים מאותו השיר "כשאת בחשיכה ומסביבך אפלה, תשירי את השיר, את השיר הבא ". יש המשך~~
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifחלק ||| ../images/Emo126.gif

היא התיישבה על אחד הכיסאות על יד ג'ורג' מבלי לשים לב. באותו הרגע שהחלו הדפיקות על הדלת להתעצם התרוממו טל וג'ורג' יחדיו, באותו הזמן. ג'ורג' דחף אותה בלי כוונה עם מרפקו, והיא הרגישה משהו ששרט את בשרה בזרועה. היא הביטה אל עבר המסמר החשוף שהיה תקוע בקיר, הוציאה את ידה וראתה את השריטה המדממת שהתווספה לזרועה. היא פלטה מספר גידופים בעברית בקול והתרוממה במהירות מן הכיסא. "טל!" צעקו הארי ודני יחדיו בשאגה, כאשר נכנסו באותה השנייה אל החדרון. טל פתחה את עיניה בחוזקה והביטה אל עבר פניהם המבוהלות. היא רצה לעברם במהירות, קפצה על דני וכרכה את זרועותיה סביבו.היא קברה את פניה בכתפו ושתקה. הוא חיבק אותה בחזרה בכול כוחו ואמר "את בסדר, הדאגת אותנו ". הוא ליטף את שיערה והוסיף בשקט "אניחנו צריכים להוציא אותך מכאן". " טל " אמר הארי שעמד על ידה והביט על זרועה החשופה. טל עזבה את דני, הסתובבה אל עבר הארי וחיבקה גם כן אותו בחוזקה. היא כול כך שמחה להיות איתם, להיות חופשיה.מחוץ לחדרון הקטן, האפל, והמחניק הזה. "קרה לך משהו ביד? " הוא שאל לפתע ואחז בזרועה ברעד. טל התנתקה מהארי והרימה את שרוולה עד לכתפה ואמרה "אל תבהלו, זה בסך הכול חתך, לא כול כך כואב". טום ודאגי נכנסו לאחר מספר שניות ואמרו בבהלה "טל, איפה ג'ורג'? מה קרה לכם?". "אני בסדר טום, היי דאגי. הוא רצה לדבר איתי, שוב " היא השיבה במהירות ושלחה אל עבר ג'ורג' מבט כועס. דאגי פלט קללה עסיסית מבין שפתיו וצעק "אין לך את הזכות הזאת! ". תיקה של טל נפל מבין ידיה, והיא מיד פלטה "אני מרגישה טיפה מסוחררת, " כשחיוך קטן מקשט את שפתיה היבשות. "הארי תרים אותה, בכדי שלא תתעלף " אמר טום בדאגה. "תזמינו רופא" אמר דאגי שנראה חסר סבלנות,הוא קימץ את אגרופיו וניסה לשלוט על זעמו שגאה בו. הארי הרים את טל בידיו השריריות והוציא אותה מן החדרון. הוא הושיב אותה על אחת הספות הגדולות, וחיכה לתגובתה. "הם בדרך" אמר ג'יימס שקפץ לפתע מאחורי ההמון. "היי גם ג'יימס כאן, אני בסדר, אני בסדר, באמת. אני רק מרגישה מסוחררת " אמרה טל וחייכה. היא הייתה הבן-אדם היחיד שחייך בחדר, לעומת זאת כול שאר הסובבים היו חמורי סבר ורציניים. "את בטוחה? " שאל דני והתקרב אליה בחשש. "כן, אפשר להגיד לכולם שילכו. באמת שאני בסדר, בסך הכול אני מרגישה מוזר. לא צריך לעשות מזה עניין. בחיים לא ראיתם בן-אדם עם כאבי ראש? " שאלה טל,וקמט של דאגה הופיעה במצחה. היא חייכה לעברו והביטה על פניו בעת שסקר הוא את פניה. דני סובב את פרצופו אל עבר הארי, הורידים שלו בלטו מאוד בזמן שצוארו היה מופנה הצידה. טל לא הורידה את מבטה מהם, בתוך תוכה החלו רגשות אשם לעלות ולהציף את מצפונה. "הארי אתה יכול לבקש מכולם שילכו, הילדה בסדר מה צריך יותר מזה? " אמר דני להארי. הארי הרים את הבוען שלו כלפי מעלה, וסימן לו "טוב" בליווי חיוך. דני חייך והעביר את מבטו אל עבר טום שהתקדם גם כן הוא, והתיישב על ידם. "יש לך חתך ענקי ביד, אבל לא נראה שזה מפריע לך. לא ככה? " שאל דני. טל צחקה ואמרה "באמת שזה לא כואב, אני רק צריכה פלסטר". "או שלושים פלסטרים את מתכוונת" פלט דאגי וחייך. דני וטל החלו לצחוק ולומרו פה אחד "או שאת כול החבילה". "מזל רע" אמר ג'יימס מאחוריהם. "אתה לא עוזר במיוחד" זרק לעברו טום וחייך. " אני מסתלק מכאן אם אתם מתחילים עם זה שוב" הוא הוסיף. לבינתיים דאגי והארי, הלכו לברר מה קרה שם בדיוק, עם האמרגן. דאגי התכוון לפטר אותו בזה הרגע, ובדיוק כמוהו גם כן הארי. ההתנהגות שלו הייתה מעבר לכול גבול.אבל ההסכמים שחתמו איתו הגבילו אותם לעוד מספר חודשים, רק אז יוכלו הם להיפטר ממנו. "אתה מודע לכך שבעוד כמה חודשים אתה תהיה מפוטר רישמית. אומנם טל הסכימה לדבר איתך, ואני לא יודע אם סחטת את ההסכמה הזאת ממנה. אבל אם אנחנו נדע שפגעת בה בדרך כלשהיא אתה תסתבך עם המשטרה. ובעיקר איתנו " איים דאגי ונתן מכה לשולחן עם אגרופו. "רק ניסיתי לשכנע אותה לחזור הביתה, מאוחר כבר. ואני חושב שההורים שלה לא בדיוק--" הוא התחיל לומר אך הופסק על ידי צעקותיו של דאגי. "אז למה הכנסת אותה לחדר?! מה חשבת לעצמך? היא קטינה לבינתיים. היא יכולה לתבוע אותך למרות שהיא אמרה שהיא לא תעשה זאת כי בפנים היא הסכימה להקשיב לך ". " לך חשובה הקריירה ולי חשוב הכסף, אני מנסה להרחיק ממכם את ה—" אמר ג'ורג' ונקטע שנית על ידי דאגי. הוא זעם, הוא רתח, הוא רצה תשובות להתנהגות המכפירה הזאת. ובמקום זה קיבל תירוצים עלובים. הארי תפס את דאגי מיד, בכדי שלא יעשה צעד מטופש ואמר לג'ורג' "פשוט אל תתערב,ואל תנסה לעשות כלום. אנחנו יודעים איך לדאוג לעצמנו, ולחברות שלנו ". "אני מבין" אמר ג'ורג'. "אתה לא מבין אף פעם " אמר הארי וקם ממקומו יחד עם דאגי. "כדי לך מאוד להפסיק עם השטויות ג'ורג', אני צופה בך " אמר דאגי בכעס וזרק את הכיסא שלו לאחור. ג'ורג' עיקם את אפו ואמר לעצמו לאחר ששניהם עזבו את החדר "אין איש בעולם שיוכל לקחת את תפקידי, צעירים טיפשים. בכול משך הקריירה שלי לא נתקלתי בחבורה של אדיוטים. אם היה ביכולתי רק למשוך את הזמן, צריך להתקשר אל הפיכולוג ". הוא בעט בשולחן הקטן, התיישב בכבדות בכיסא, שם את ראשו בין ידיו ושתק. ***** "זהו,את תהיי בסדר" אמר הרופא,שהוזעק לשם במהירות.הוא חבש את זרועה ובדק את לחץ הדם שלה. "זאת בסך הכול שריטה לא עמוקה מידי,ומכה בראש. אני חושב שעם טיפול מסור וראוי זה ירד במהירות. מה שכן- אני זקוק לבדיקות הטטנוס שלך, אולי תיצטרכי לקבל זריקה מחודשת. יש חשש שהמסמר היה נגועה בחלודה" סיכם. היא חייכה אליו, גם כי בקושי הבינה מילה אחת ממה שאמר,וגם בכדי להיות נחמדה. וביקשה מדני עוד כרית, הוא רץ להביא לה ואמר "אל תחשבי שזה תמיד יהיה ככה" וצחק. על שפתיה של טל התנוסס חיוך קטן. היא הוציאה את קצה לשונה ואמרה "זה בסדר, גם זמן קצר זה טוב. אגב היכן דאגי והארי? ". טום הביט בה ואמר "הוא והארי הלכו לדבר עם האמרגן". "אה" השיבה טל, היא רצתה לומר לדאגי "תודה" על השיר שהוא הקדיש לה. לא בכול יום היא זוכה לשיר ממפורם. "משהוא מטריד אותך? " שאל טום והביט עליה מלמעלה. טל סובבה את פניה אליו, "לא" שיקרה וחייכה אליו. אך טום התעקש ואמר "הראש שלך נראה מוטרד, את בטוחה שלא קרה כלום שאת רוצה לספר? כי אם יש לך את תמיד יכול ה לפננות אלינו ולספר. אנחנו לא אוכלים בני-אדם,". ומיד הוסיף "אני לא לפחות". טל צחקה ואמרה "לא באמת, אני לא חשובת על כלום. סתם תוהה לגבי גורלו של האמרגן ", עוד שקר. "אוקיי, אבל אם תצטרכי משהו- אני כאן " אמר וזרק לעברה בקבוק מים. "תודה" אמרה טל והחלה ללגום מן המים בלגימות זעירות. יש המשך~~
 

butbut

New member
../images/Emo126.gif חלק ||||-זה מתחמם../images/Emo126.gif

היא לא אהבה לשקר לאנשים, האי רצתה לספר לטום על הפלשבקים של הצלקת מחייה. אבל משהו עצר בעדה, משהו אמר לה בתוך תוכה לשמור את זה עוד קצת. היא הרגישה שמישהו חייב לדעת על זה, היא הייתה חייבת לרוקן את ליבה בפנים. אבל השאלה הגדולה מכולן הייתה היא- למי לספר? ***** לאחר מספר דקות חזרו הארי ודאגי,ונראו כעוסים מעט. דאגי נראה כועס במיוחד, הוא ישב בכבדות על הספה ונשך את שפתו התחתונה. הוא הביט אל עבר טל, שנעצה בו את מבטיה ומיהר לשאול "טל איך את מרגישה? ". "מעולה" ענתה טל וחייכה אליו חיוך מסופק. דאגי חייך גם כן ואמר "רואים". טל חייכה ושאלה "באמת?". היא זרקה אליו את אחד הכריות והוסיפה "הספוק קשות כמו אבן, קח כדי שלא תרגיש שאתה יושב על סלעים". "בערך, חוץ מאיזה בלוט ענקי בראשך, ושריטה עצומה בידך. את נראית די בסדר" השיב דאגי והוסיף "תודה". טל קימצה את גבותיה בדאגה ושאלה בשקט "באמת?זה עד כדי כך גדול?" "לא,אני רק צוחק" השיב דאגי וחייך. הארי התנשף ואמר "חבר'ה זה לא מצחיק", בצדקנות. דאגי הפנה את עיניו הכחולות אליו ושאל "אז למה צחקת כשאמרתי את זה?". דני התערב גם כן הוא בשיחה ואמר "ככה, אסור כבר לצחוק בעולם הזה?". טל צחקה ואמרה לדאגי "גם אתה צוחק". דאגי צחק ואמר "כי את מצחיקה אותי, את הסתכלת עלי ושאלת אם יש לך בלוט ענק על הראש בזמן שיש לך בלוט ענק על הראש.זה מצחיק". "לא דאגי, זה לא" אמרו טל ודני פה אחד. כולם היו בשקט לפתע, זה היה ה"מזל-רע" השלוש-עשרה של טל ודני באותו היום. טל הרגשיה שהמתח גובר, היא חייכה אל עבר הבנים ושאלה "מה קרה? ". הארי שם את ידיו מאחורי ראשו וחשף לא מעט מן שריריו התפוחים ואמר "לך ולדני היה היום שלוש-עשרה פעמים שאמרתם יחד את אותו הדבר, כלומר שהיה לכם "מזל רע".הבנת? ". "אין את זה אצלכם?" שאל לפתע טום ונראה נרעש. טל נראתה מבולבלת ופלטה "אין לנו את מה?". היא סובבה את פניה אל עבר דאגי, גם על פניו הייתה מולבשת את אותה ההבעה שהייתה על פניהם של כול הארבעה. "את מספר שלוש-עשרה" אמר דאגי במהירות. טל חייכה בבדיחות והשיבה "ברור שיש לנו, אבל מה זאת אומרת מספר שלוש-עשרה למה אתם מתכוונים כולכם?". "זה המספר של השטן-של האי-מזל, לא שמת לב שבכול הבנייני-קומות בלונדון אין את הקומה השלוש-עשרה. אנחנו מנסים למחוק את מספר שלוש-עשרה מכול דבר אפשרי, לא שמעת על יום שישי השלוש עשרה? " הסביר לה טום וכיווץ את גבותיו כהרגלו. "אבל זה בולשיט טום" אמרו דני וטל יחדיו שוב. "הקללה הוסרה!" צעק לפתע דאגי וגרם לכולם להיבהל. טל קפצה ממקומה וכמוה גם הארי, דני וטום. "אדיוט אחד" צעק לעברו טום ונגע באיזור בו שוכן ליבו. דני צחק ואמר "יכולת לעשות לנו התקף לב בגלל הקללה שלך". "סליחה, אבל זאת לא אשמתי שאתם נבהלתם" אמר דאגי והניף מולם את האצבע האמצעית שלו. "תפסיק להיות טמבל" זרק לעברו הארי והלך ליטול לעצמו פחית בירה. "תפסיק להיות מבוגר" העיר דאגי להארי, וסובב את מבטו כשחיוך פרוס על פניו. דני פלט צחוק והתגלגל על הריצפה.הוא התיישב על ברכיו ושאל "הארי ג'אד? הארי ג'אד מבוגר? הארי עדיין משתין בתחתון ואתה קורא לו מבוגר?". הארי סובב את פניו אל עבר דני ושאל "ומתי זה קרא?". דני סובב את ראשו ואמר "לא זוכר, אני רק יודע שזה קרה לאחד מאיתנו". "לי,טיפש!" קרא דאגי והצביע על עצמו בגאווה. "אוה, נכון" אמר דני וצחק. "על המקרה הזה המצאנו את השיר שלי דני, איך יכולת לשכוח?" שאל דאגי ונראה נעלב עד כלות נשמתו. "אני מצטער יקירי, לא ידעתי שזה יפגע בך" אמר דני וגרם לטל לפרוץ בצחוק. "את צוחקת על יקירי?" שאל דאגי ונצמד אל דני כאישה מבוהלת הניצמדת אל בעלה. "יקירתך עושה חיקויים נפלאים של המרצות שלי" השיבה טל. "אוה" השיב דאגי והוסיף "אם כך זה בסדר". "אני בא גם לקחת לעצמי משהו לשתות" אמר דני וקם מן הריצפה. טום הצטרף ואמר "גם אני, לפני שכולנו נהיה מקוללים מהקללה של דאגי". טל הביטה על דאגי, שהיה היחד שנשאר על ידה, והתלבטה אם להגיד לו "תודה" עכשיו, או בכלל לא. לבסוף היא נשמה נשימה עמוקה ואמרה "דאג?". דאגי סובב את פניו אליה ואמר "נראה שנשארנו לבד, אני ואת". טל חייכה אליו ואמרה "כנראה, אוה, יש לי שמהו להגיד לך בקשר להופעה היום". דאגי טייל עם עיניו הכחולות לאורך כול פניה ושאל "כן?". "תודה" השיבה טל קצרות. דאגי צחק ושאל "תודה על מה?". הוא החזיק את אחת הפינות של הכרית שהיתה מונחת על ידו ומחץ אותה לגמרי. טל סימנה לו להתקרב אליה עם אצבעה, דאגי רק חייך והרים את עצמו מן המקום בו ישב. הוא התקדם לעברה והתיישב בכבדות על ידה.וכשהיה מספיק קרוב, היא קירבה את שפתיה אל אוזנו ולחשה "על ההפתעה" וחייכה. דאגי נראה לכמה רגעים נבוך, ואז הוא סהיה תורו לסמן לה להתקרב אליו מעט. "תמיד" הוא פלט בשקט וחיוך התנוסס על שפתיו. "לא בא לי להפריע לכם," אמר דני לפתע והתקרב לעברם משום מקום. טל הרגישה את הסומק העז שהציף אל לחיה, אם הוא היה מביא ביצה, שובר אותה עליה ומחכה שהיא תתבשל. היא בהחלט הייתה מתבשלת מרוב החום שעבר בכול גופה. "אבל אנחנו שוקלים לחזור למלון,או ללכת לאכול איפשהו. סיימנו את עבודתינו כאן, וחשבנו 'לעוף' מכאן כמו שאומרים " המשיך דני מבלי להסתכל לעברם. דאגי חייך אליו ואמר בנימה מוזרה שגרמה לדני להביט בו "מה הרוב רצו?" הוא שאל. עיניו התכולות של דני נחו על עיניה של טל לשנייה, דני העביר את מבטו במהירות אל דני ואמר "שנלך למלון, ושם נזמין פיצה". "גדול" אמר דאגי והביט על טל, היא הביטה אליו ובחזרה אל דני. "מה הגברת אומרת?" שאלו שניהם יחדיו. "שכרגע היה לכם מזל רע" השיבה טל וצחקה. דני חייך ואמר "טל, את לא יכולה להיות רצינית? ". "רצינית?" שאלה טל ועיקמה את אפה. דאגי צחק צחוק פרוע ואמר "אלוהים, הילדה הזאת עוד תהרוג אותי יום אחד. רציני- הכוונה לנו, את יודעת". טל הנידה עם ראשה לשלילה ואמרה "מה הכוונה?". דני התנשף ואמר בלגלוג "דאגי, איך אפשר להגיד למישהו שלא יודע משהו "נו, אתה יודע..". טל, הכוונה היא שכאילו, שאנשים הם, נו, איך מסבירים את זה? ". טל צחקה ושאלה "כאילו, תמיד עושים הכול בצחוק". "בערך," אמר דאגי ושפשף את קודקודו. "כן, כן" השיב דני בתרועה ואמר "שבן-אדם תמיד עושה שוטויות ולא ב-רצינות". "אוה" אמרה טל והנהנה עם ראשה בכדי להראות לו שהיא הבינה. יש המשך~~
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifחלק |||||-הסוף[של הפרק] ../images/Emo126.gif

"אז עכשיו, מה תאמר הגברת? " שאל דאגי בטון סמכויתי. "הגברת אומרת שאתם בכוונה מנסים לדחוס לה אוכל משמין ב-" טל לקחה את ידו של דני, הסתכלה על שעון הכסף שהיה תלוי עליה ואמרה "בשתיים-עשרה בלילה, אבל חוץ מזה היא מסכימה". ושוב הייתה בהלם מעצמה,היא הצליחה להגיד משפט שלם בלי לטעות,עם בטחון עצמי מופרז,ועוד בגוף שלישי. זאת לא הייתה בפעם הראשונה שהיא דיברה במשפטים שלמים במקום קטועים. אך עצם ההשתדלות שלה ללמוד את השפה, והשהייה במחציתם של הבנים רק הגבירה את הרמה שלה. ותוך זמן קצר היא תוכל לדעת לדבר כמו כול דובר אחר, מבלי לשאול שאלות על מילים בלתי מובנות. הארי,שהיה בחדר מבלי ששמו לב אליו ,כנראה שקרא את מחשבותיה הנסתרות של טל זרק לעברה "וואו ממש השתפרת באנגלית, במיוחד מאז הפעם הראשונה שפתחת את הפה לידינו". טל העבירה את מבטה אליו במהירות ואמרה "כן" בהרהור. "עוד מעט תהפכי להיות בריטית מדרגה ראשונה" אמר דני בצחוק ואמר "היי-פייב". טל הרימה את ידה ונתנה לידו המחכה כיף.ידו הייתה גדולה בהרבה משלה, וחמה בהרבה משלה. "לא, שומעים שאני לא דוברת, אני מדברת כמו 'מישהו שהוא לא בסדר'" אמרה טל וצחקה למראה פניו שהתעווטו על אומרה את צמד המילים "לא בסדר". "מה?" שאלה טל ונראתה נרגזת. "בימינו אומרים עילגת. לא "לא בסדר" " הוא השיב וצחק. "ואצלנו כדי להגדיר אותך ספציפית, אומרים "קרצייה" "השיבה טל וביטאה את המילה האחרונה בעברית. "קרצייה" חזר אחריה דני ונראה כמו מישהו שרק גילה את השפה. "כן,יפה מאוד" אמרה טל וחייכה. "תלמדי אותי קצת עברית-אני רוצה לדבר גם " אמר דני וישב על ידה. "אוקי" אמרה טל ואספה את שיערה לאחור." נתחיל במשפט הבא: הילדה שיושבת לידי מהממת". דני עיקם את פרצופו העדין ושאל "מה?" במבטא בריטי מדוקדק. "תגיד אחרי" ציוותה עליו טל וצחקה. "הילדה," אמרה טל באיטיות. "הילודאה" השיב דני ונראה מרוצה מעצמו. "אוקי, שיושבת" המשיכה טל. "שיאשבאת" אמר דני בגאווה. "לידי מהממת" אמרה טל במהירות והביטה על הבעות פניו המשתנות הוא תקע את עיני התכלת שלו בה ואמר "לידי מהממאת". "כן, עכשיו תגיד הכול ביחד" אמרה טל ועצרה את צחוקה שעמד לעלות בכול רגע מתוך ביטנה. "הילודאה-שיאשבאת-לידי-מהממאת," הוא אמר ושאל במהירות "איך הייתי?". טל פרצה בצחוק מתגלגל ואחריה גם דאגי,והארי. לאחר מספר שניות היא יישרה את עצמה ואמרה "אם רק המעריצות מישראל היו שומעות יכולות לשמוע אותך, הן היו—" "אוהבות את זה?" שאל דני וקטע את דבריה. "בטח-בטח" השיבה טל והמשיכה לצחוק. דאגי זרק על דני כרית ואמר "אחי, זה היה גדול! אולי נקח משפט אחד כזה לאחת הההופעות שלנו?". "לא כדאי לכם" אמרה טל מיד והפסיקה לצחוק. "למה לא?" שאלו דאגי ודני פה אחד. "כי דבר ראשון מזל רע, ודבר שני כי, אף אחד לא יבין מה אתם אומרים" תירצה טל וצחקה. "את זה אנחנו עוד נראה" אמר דני וחייך. "הילודאה-שיאשבאת-לידי-מהממאת" אמר דני שוב ושוב. ניכר עליו כיה וא התלהב מעט מן העניין שהוא מדבר בשפה חדשה. "עברית זה נשמע כמו דיבור של גיי" העיר דאגי וחייך. טל הרימה את מבטה לעברו ואמרה "זאת שפה יפה אם מבטאים אותה טוב-רק עם המבטא של דני היא נשמעת כמו דיבור של גיי". "אני לא גיי" אמר לפתע דני וחייך. "אז למה את מחייך? האם אתה מסתיר מפנינו משהו?" שאל דאגי בדרמטיות. "אינני מסתיר דבר, עכשיו הנח לנפשי " אמר דני בטון סמכותי. טל לפתע פתאום שמה לב למבטיו המשונים של דאגי, הוא לא הפסיק להביט עליה בעיניו הכחולות. טל הסיטה את מבטה ממנו וזרקה לעברו כרית. דאגי המשיך להביט בה ולסקור אותה מכול עבר. ולאחר כמה זמן התחיל הוא לצחוק. הוא קבר את ראשו בכרית שזרקה לעברו טל, והמשיך לצחוק כאילו נטרפה עליו דעתו. טל החליפה מבטים מהירים עם דני שמיד קפץ על דאגי ומעך אותו לגמרי. "מה?! " היא שאלה כשכבר לא יכלה להתאפק, ונראתה רצינית לגמרי. ******************************************************** סוף פרק-יש עוד פרק..מצטערת על הדיליי המחשב כול שנייה נתקע לי!!><זבלון.
סורי על האורך..בעצם לא סורי..אתן ביקשתןXDD
 

Yu vi

New member
יואאואו את מלכהההההה../images/Emo85.gif

הפרק מדהים!!
לא רציתי שהוא ייגמר!! לאכפת לי שזה 5 חלקים, מבחינתי זה לא הרבה XP חחחחחחחחחחח הרג אותי בסוף עם דני שמנסה לדבר עברית XD אני מדמיינת אתזה וזה נשמע כלכך מצחיקקקקק
ולאט לאט מתחילים לראות את קיומו של משולש דני-דאגי- טל
למרות שזה היה ברור אבל עכשיו אני לא מפסיקה לחשוב לעצמי את מי לעזאזל היא מעדיפה?!?!~ ~ממשיכה לפרק הבא~
 

butbut

New member
חחחחחחחחחXDDDטנקס!../images/Emo9.gif

משולש-דני-דאגי-טל..XDDDDD זה באמת מצחיק אם דני פתאום יתחיל לדבר בעברית. כי יש לו מבטא ממש ממש ממש כבד, אז לו, יותר מכולם יהיה קשה לבטא את העברית ^^
 

OneStepCloser

New member
XDDDDDDDDDDDDDDDDD

"הילודאה-שיאשבאת-לידי-מהממאת" XDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD ~לא יכולה להפסיק לצחוק~ XDDDDDDDDDDDDD הוא אפילו לא שאל מה זה אומר XDDDDDD
 

Swing life away

New member
וואוו../images/Emo99.gif../images/Emo33.gif

איזה זבל המנג'ר הזה >< הרג אותי שדני מנסה לדבר עברית XD
 

m i c k e y 15

New member
XDD דני+עברית=אסון../images/Emo6.gif עברית זאת לא שפת גיי!!

XDDDD זה היה קורע.. מדהים בוט מדהים!
 

butbut

New member
XDD תודה יקירתי:] וזה אשכרה אסון

אם ייצא לי אי פעם לדבר איתו איכשהו אני יבקש ממנו להגיד "הילדה שעומדת לידי היא מהממת" כדי לראות אם קלעתי בערך לאיך שזה ייצא=] XDDD
 

יעליקק

New member
בוטבוטינה קלמנטינה לכי תאכלי מנדרינה DDD:

וואו, פרקים מהממים. אני לא יכולה לחזור על מה שאמרתי לך ביום שלישי אבל רק שתדעי שאני חושבת בדיוק אותו הדבר, את באמת כותבת מדהים יש לך פשוט כשרון. באמת שהפיק הזה מ ד ה י ם . אין לי מילים. את כותבת כל כך עמוק, את מתארת כל דבר אך את מצליחה להשתמש כל פעם במילה שונה, וזה מה שמדהים בפיק הזה ! העלילה מקורית ומיוחדת, שונה ומעניינת. בקיצור, הפיק שלך פשוט מהמם. יש לי כמה הערות D: [מצטעתר, הגענו לחלק הזה ^^] 1. כל פעם שאת מסיימת לכתוב פרק, תעברי עליו, כי יש לך המון [לא המון אני סתם מזגימה ] שגיאות הקלדה, זתומרת נגיד רצית לכתוב לפני יצא לך לפנני , ועוד כמה דברים כאלה, גם אני תמיד עושה את זה בגלל זה אני עוברת על הפרק שלי כל פעם שאני מסיימת לכתוב ואז אני מתקנת :) 2. כשאת כותבת שמישהו אומר משהו, את עושה ככה: " בלה בלה בלה " (עם רווח בין הגרשיים למילה) אז לא צריך לעשות את זה, תמחקי את הרווח אם הבנת למה התכוונתי. 3. בפרק 7 חלק 3 אני חושבת, יש קטע שכתבת שהארי סימן לדני עם הבוהן 'טוב'. את כתבת 'בוען', כותבים 'בוהן' אחלה? ועוד משהו, בוהן זה ברגל, אגודל זה ביד ^^ זהו, הא עוד משהו קטנטן DD: הוספתי אותך למסן, בכתובת שקוראים לך באטבוט ^^ אז תוסיפי אותי גם ככה אני אראה אותך מחוברת: [email protected] תודה ^^ עכשיו באמת זהו D: שוב את כותבת מדהים, מצפה בקוצר רוח לפרקים הבאים. 33333333333333333333> יעל :)
 

butbut

New member
../images/Emo47.gif../images/Emo23.gifוואו!תודה על התגובה!!!

קודם כול תודה רבה..אני שמחה שאהבת את הכתיבה שלי,ובמיוחד את התיאורים!!
אממ בקשר להערות[זה בסדר גמור אני מודעת לכול הבעיות שלי בפיק הזה: 1)כן-יש לי באמת המון המון המוןןן שגיאות מקלדת..אבל באמת שהמון לפעמם הבאה אני יעבור ^^ 2)כן,זה עוד סטיה שלי בגלל הרווחים אחרי הפסיקים והנקודות. 3)כן כן אני יודעת,נזכרתי בזה רק אחרי שפירסמתי ואני כזה "יואו איזה עולה חדשה אני"XDDDD.. ואין בעיה-אני יוסיף אותך בובית
3>3>
 

יעליקק

New member
אה!!! יש לי עוד הערה |מתבייש|

אממ, כשאת כותבת דברים שטל אומרת, הרי היא בלונדון נכון ? והיא הגיעה מישראל ואמרת שהיא לא יודעת כ"כ טוב אנגלית, אבל את כותבת מלא מילים ממש ממש ממש גבוהות כשהיא מדברת. תראי, את יכולה לכתוב מילים גבוהות בפיק עצמו זה משפר את איכותו וגם לפעמים את עושה שטל לא מבינה מה שהם אומרים וזה סבבה וגם משפר את איכות הפיק אבל לפעמים את כותבת שטל אומר 'לטבוע' או אני לא זוכרת איזה מילים עוד עכשיו אבל ממש גבוהות אז תנסי לבדוק את זה .. סתם הערה לא מובנת DDD: בכל מקרה, לא לקת ללב את יודעת הפיק שלך מדהים,33333333333>
 

butbut

New member
נכון נכון אני יודעת!XDD אבל הקטע הוא שהיא

בדיוק כמונו צפתה בסרטונים שלהם וכול זה ולמדה את הסלנג. גם לי אישית יש לפעמים הברקות של בלנג בריטי בשה שלי גם ביום-יום בגלל מקפליי.. ובעיקר מילים גבוהות.. אז לי זה נראה הגיוני-אבל אוקי אולי באמת אני יתקן את זה בספר..למרות שבגלל שהיא בקולג' אז רציתי לעשות אותה טיפה "חכמה". כי אחרי הכול היא עשתה מבחנים כדי להתקבל לשם והצליחה..וזה כאילו המסגר "חילופי תלמידים" שזה של תלמידים מחו"ל.
 
למעלה