יא-בייבי! פרקים 7+8

rachel malasa

New member
../images/Emo47.gif../images/Emo99.gif../images/Emo23.gif../images/Emo47.gif

הפיק שלך פשוט שולטטטטטטטטטטט! שני הפרקים ! אין לי מושג מאיפה אני מביאה את הכוח לקרוא אותם כי הם כאלה ארוכים[וטוב שכך XD] אבל זה ממש יפה! ואני גם מאוד אוהבת את הקטע שיש בניה לבין דאגי ובינה לבין דני. [ואולי גם קצת הארי?] חחחXDDDDD איך אני אחכה עד יום שלישי?[זה פשעע!]
נו טוב, נשרוד[אני חושבת
] וואי חפרתי ! XDDDDD
 

butbut

New member
חחח תודה מקסימה אחת!../images/Emo23.gifאת בערך היחידה ששמה

לקטע שזה בעצם לא משולת טל-דאגי-דני..אלה ריבוע בערך...טל-דאגי-דני-[טיפונת]הארי.. XDD... טל שיחקה אותה ממש,אה?
לך כי התאמצת וקראת הכולXDDD...אבל אם קראת סימן שזה עניין אותך. אני שמחה לשמוע!!
. חחח זה באמת פשע-אני משחררת כאן ספויילרים בכול השירשורים בגללש זה רחוק
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifפרק 8 חלק | -סורי על הדיליי../images/Emo126.gif

פרק 8: "זה רק שלפני שנייה אמרת שמפריע לך אוכל משמין, ואני מחפש שומנים שיצדיקו את זה. אבל אני לא מוצא. דמיינתי אותך שמנה, וזה היה כול-כך מצחיק מצחיק. ושלא תביני אותי לא נכון, אני אוהבת מלאות, הרבה יותר ממקלות-לאוזניים-מהלכות " הוא אמר, והביט עם ראשו אל הצדדים. טל התחילה לצחוק, ואמרה "שנייה? אמרתי את זה לפני לפחות חמש-עשרה דקות דאגי, וזה לא שאני שמנה, זאת דרך ביטוי כזאת. ואני גם לא בדיוק כזאת רזונת, אני גאה בשומנים שלי". הארי צחק ואמר "אז איך תסבירי את זה שהצלחתי להרים אותך עד לספה? ". היא חשבה לרגע, ואז זרקה אליו "זה כי אתה חזק הארי, תראו את השרירי האלה".הארי הראה לה את שיריריו ואמר "נכון, מה שנכון נכון ". טל נגעה בשריריו ואמרה "וואו זה נפוח". היא הרימה את ידה, כייוצה את אגרופיה. ום דבר מלבד גושון קטן של בשר שנמעך ברגע שהארי נגע בו. "זה מרגרינה" פלט דאגי וצחק. "לא זה לא, זאת גברת-שריר. היא אמורה להיות רזה" אמרה טל וחילצה את עצמה. "אני הרבה יותר חזק, גם אני הצלחתי להרים אותך" השיב דאגי וחייך חיוך ניצחון. דני התערב ונכנס אל שיחתם "גם אני חזק, אפילו יותר מדאגי". "לא,השרירים לא משקרים" השיב הארי וטפח על שריריו בגאווה. "ומי אמר שאין לי שרירים?" שאל דני וניפח את חזהו כהרגלו. הוא שלח את מבטו הכחול אל עבר טל וגמר לצמרמורת קלה לעבור בגופה. "אני," השיב הארי "עובדה שכשביקשתי ממך להרים לי את המיני מקרר שלשום. אתה כמעט נפלת ביחד איתו" אמר הארי וחייך בגאווה. אך דני לא התכוון להישאר חייב, " היו שם כמה חבילות של בירות- אל תשכח" הוא אמר וחייך. "אז תוכיח שאתה מסוגל להרים משהו, שהוא לא פחית בירה" אמר הארי והרים את הגבות שלו כמזמין לדו-קרב. "אין בעיה" אמר דני והביט מסביבו בכדי לחפש משהו ראוי שיוכל הוא להרימו. "אתה יכול להתחיל עכשיו" אמר הארי בעוקצנות ופינה לו את המקום. הוא פתח את היד כפקיד המחכה במלון לאורחיו. דני הסתכל מסביבו, הוא הביט על טל, חזר אל הארי, ומיד החזיר את מבטו אל טל. טל חייכה ואמרה "אני יודעת מה עובר לך בראש דני". "טל ,את יכולה לבוא רגע?" הוא שאל, והיא התקרבה אליו בחשש. "כן?" שאלה טל וניסתה להסוות את חיוכה. דני מיקד את מבטו הכחול כים שחרץ את ליבה של טל וגרם לה לבלבול. "אני יכול להרים אותך?" הוא שאל במבטא מודגש וחשף את שיניו הצחורות. "כן" אמרה טל במהירות, חוששת מתגובתו. הוא סימן לה עם אצבעו להתקרב אליה עוד יותר. "את בטוחה שזה בסדר?" הוא שאל והראה לה איך הוא מתכוון להרים אותה. הוא התקופף, הרים גוף דמיוני, הניף אותו באוויר. טל דמיינה את הגוף נמחץ בין חזהו השרירי, היא הביטה אל שיריר ידייו בזמן שהתכופף והרים את הגוף הדמיוני. היא אהבה את הצורה בה תלתליו נראו מקרוב מלאי חיים וקופצניים. "כן דני, העיקר שאני לא ימצא את עצמי על הריצפה" אישרה טל. "אז בואי תתקרבי עוד יותר, אני לא יכול להרים אותך מהמרחק הזה" צחק דני וסימן לה להתקרב עוד יותר. "עכשיו זה מספיק קרוב?" שאלה טל בבדיחות. ומבלי לפספס עוד רגע נוסף, הוא החזיק בה ושאל "מוכנה?". "כן" היא ענתה ישירות. דני התכופף מעט והרים את הג'ינס שלו כלפי מעלה, הוא הניח את ידיו על מותנה ותפס את רגליה. היא אחזה בעורפו בשתי ידיה והרגישה את שיערו נמחץ תחתיהן. פניו של דני היו קרובות אל שלה, היא פלטה צווחת פחד וחיבקה אותו בחוזקה. "תיזהר שאני לא אפול "היא צעקה. "אל תדאגי, אני אשמור עלייך. אני לא מתכוון להפיל אותך" הרגיעה אותה דני וחייך לעברה. "אתה יודע,מכאן אני יכולה לראות אותך ב'גובה העיניים' ממש " אמרה טל וחיוך מתוק התנוסס על שפתיה. דני העביר את עיניו הכחולות על פניה ואמר "זה באמת מוזר לראות אותך מגובה שכזה". "עכשיו את צריכה לדאוג, " פלט דאגי מאחוריהם, והוסיף "את בידיים של גיטריסט". "תדע לך שאני ודני יתחנו אחלה של שרירים בגלל הסיבוב הופעות האחרון" העיר טום שנכנס אל החדר בדיוק בזמן הנכון. טל צחקה והתחילה לומר "אם הוא יפיל אותי אני--" "אל תדאגי, אחרי שעשית לי מסג' כבר לא כואב לי הגב. חוץ מזה שאני חזק, ואת קלה. אז אני לא חושב שיש איזשהו סיכוי שאת נופלת מכאן " אמר דני וחייך. "ומה רצית להוכיח בכך שהרמת אותי? " שאלה טל והביטה אל פניו של דני.היא לא הייתה צריכה להתאמץ, היא הרגישה את נישמתו בעורפה, ואת ידיו על מותנה. פניו היו קרובות אליו במרחק מה-מפניה. "שבפעם באה שתזכירי את המילה "שומנים" אני לא רק אצחק, אני אתפקע מצחוק" הוא אמר וחייך. "אוקי, אוקי, הנה, אני מודה! אני לא שמנה! אני רק אומרת שאני כזאת כי בא לי. בסדר ?" זעקה טל וחייכה. "בסדר גמור, רק בפעם הבאה תצפי לתגובות של צחוק" אמר דני וצחק יחד עם הארי. "טוב, טוב, אז עכשיו אפשר ללכת? " שאל דאגי ונימה של שיעמום נשמעה בדבריוץ "בטח " הפציר טום ולקח את בקבוק המים שלו מן השולחן. דני הוריד את טל בזהירות, היא הרגישה את זרועותיו מרפים מגופה, ואת שיערותיו מתחככים בפניה. ריח של שמפו ובושם מעולה עלה ממנו. "את בסדר קטנטונת?" הוא שאל וחייך לעברה. טל הביטה בו ואמרה "כן, אני בסדר גמור". הוא גירד את שיערו מעט ושאל "עדיין כואב לך הראש, מה?". "כן, " ענתה טל והוסיפה "תביא לי לרגע את היד שלך ותיגע כאן,יש לי עדיין בלוט?". דני הרים את ידו ונגע בראשה ברכות, לאחר כמה שניות הוא שרבב חיוך מבין שפתיו ואמר "כן, ענק. זה כואב? ". "קצת" השיבה טל וצחקה. דני המשיט להביט עליה, אבל טל לא שמה לב. עיניה היו עסוקות בחיפוש אחר הארי. היא רצתה לומר לו שהוא שכח את מקל התיפוף שלו על הספה. יש המשך~~
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif

דני הרים את ידיו בכדי לגעת בכתפה אך מיד תפס את עצמו ופסק. טל רצה לכיוונו של דאגי וקראה להארי, מבלי לשים לב להתנהגותו המוזרה של דני. "כן טל?" אל הארי בקול גברי וסובב את פלג גופו לעברה. טל התקדמה אליו בזמן ששיערה עף מאחוריה, ונוחת על כתפיה ברגע שעצרה היא על ידו. "המקל שלך" אמרה טל והגישה לו את המקל אל תוך כפות ידייו. "וואו, איך שכחתי אותו? תודה טל" הוא זעק באושר והביט עליה. "בבקשה" השיבה טל בנימוס וחייכה. דאגי עבר מאחוריהם ואמר "כשתחליטו לסיים את הרומן הזה תודיעו לנו, אנחנו רוצים לצאת לדרך ". טל והארי העבירו בניהם מבטים מוזרים, טל שאלה את הארי בשקט "מה קרה לדאגי?". והוא רק השיב לה בהרמת כתפיים ועיקול שפתיו האדומות. "אוקי" השיבה טל והסתובבה. היא רצה אל דאגי ועצרה אותו בזרועו. "חכה רגע" היא אמרה וחיכתה שיסתובב. "כן?" שאל דאגי בנימנום והביט בה. "זוכר את היום הראשון שנפגשנו?אז בקושי דיברתי אנגלית,כשהפלת אותי.ואז כשישבנו ודיברנו,אמרת לי כול מיני דברים,שאת רובם לא הבנתי.אבל אחד הדברים שאמרת היה שאני ילדה מיוחדת.והרבה זמן זה מציק לי,מה הכוונה במיוחדת?" שאלה טל בפרץ של מילים וחיכתה לתשובתו. "פשוט את " הוא השיב בשקט וחייך. הוא הצביע אל עבר אחד משבילי המדרכות שהיו רחוקים מן הרכב שלהם ואמר בטון רגוע "עכשיו תדברי לא-בשקט". טל צחקה ושאלה ישירות "איך זה שג'יימס יודע על זה?". דאגי השתעל מעט והעביר את מבטו החלול אל רכבם ואמר "אחר כך ישבתי איתם בחדר חזרות, ודיברתי איתו ועם דני. סיפרתי להם עלייך ועל הפגישה המוזרה-להחריד שלנו". "אה" השיבה טל בשקט ונימה של אכזבה נשמעה בקולה. "למה את שואלת? " שאל דאגי ונמנע מלהביט בפניה. טל הנהנה, ואז צחקה. הפרצוף שלו היה מכווץ כשל כלב פיקנז, הוא הזכיר לה לרגע קל את הכלב שהיה לה בישראל. את הכלב שכול-כך אהבה, ונאלצה להשאיר מאחוריה לחסדם של דודיה. "לא,זה כלום. פשוט ג'יימס הזכיר משהו, אבל זה לא חשוב" אמרה טל ובעתה באחד האבנים שהיו על הריצפה. דאגי לשנייה נראה מודאג, קמט קל של בלבול הופיע במצחו. עד שהוא הרים את מבטיו אל טל, וראה את עיניה נעוצות בו. "הכול טוב?" היא שאלה והעבירה את אצבעותיה בשיערהץ "כן, הכול מעולה " אמר דאגי ועצר במקום. הם הגיעו על יד הרכב ונפרדו משם, טל המשיכה להביט במעשיו של דאגי. הוא הסתובב ונטל את זרועות של דני, דני שאל "מה העניין דאג?". דאגי לחש לו משהו, ושניהם מיד הלכו להסתודד באחת מן הפינות. טל הרגישה את ליבה מתכווץ בתוך בית החזה שלה, היא פחדה שמא אמרה משהו לא קשורה. היא החליטה ללכת עם הארי לכיוון הרכב, אם אין הם מתכוונים לשתף אותה היא לא תבקש. היא לא רצתה להישאר בחוסר טאקט שכזה, ולעמוד לבדה. ההיפך, היא העדיפה להראות להם שבכלל לא אכפת לה. למרות שסיקרן אותה לדעת למה הם משירים אליה מבטים כאלו חדים, ומדוע, יותר מכול הסתודדו הם בשקט. "אז, מה קורה טל? " שאל הארי במבטא הבריטי המתוק שלו. הוא החזיק את המקלות שלו בכוננות ותופף על כול דבר מוצק שהיה בדרכם. טל צחקה וניסתה להחזיר לו במבטא גם כן "הכול טוב מה איתך הארי? ". הוא חייך ואמר "כמעט זה הצליח לך, את רק צריכה לעוות יותר את השם שלי, זה לא הרי, זה ה-א-רי. הבנת? ". "כן," היא ענתה ושמה את תיקה בצד. הם עצרו במקום, על יד הרכב. היא פתחה את פיה והתחילה לומר את שמו מספר פעמים "הארי, הא-רי, ה-ארי. ה-א-רי! ". טום הביט עליהם, צחק בשקט ואמר "בקצב הזה עוד יתפסו לך השרירים בלשון". טל והארי צחקו, וטל השיבה "כן, זה לא הולך לי במיוחד. לכם הבריטים, יש עיווט מיוחד מרגע שנולדתם בקשר לשפה ". "יום אחד את תצליחי, במיוחד כי את בקרבתו של האיש והאגדה-דני! אם את תידבקי במבטא שלו את תלמדי די מהר לדבר " אמר טום. "כאילו ששלך פחות כבד " אמר הארי וצחק. "הארי גם אתה לא בדיוק מדבר בקלילות " הכריז טום והביט אל עבר טל. טל צחקה ואמרה "על מה אתם רבים? כולכם בריטים! איך אפשר להגיד שאין לאחד מכם מבטא? " הארי הסתובב, ואמר "את צודקת, אנחנו סתם אוהבים למצוא על מה להתווכח. אבל אני בטוח שאת יכולה להסכים איתנו שלדני יש את המבטא הכי כבד". "מסכימה" אישרה טל והרימה את התיק שלה מן הרצפה. "טוב, הולכים ?" שאל טום ופתח את הדלת בכדי לקרוא לנהג שנשאר בפנים. הוא התקדם אל עבר הדלת במהירות עוד יותר מוגברת, ולבסוף צעק בקול "ג'ימי אנחנו מוכנים". "ג'ימי?" שאלה טל את הארי והביטה אל עבר הנהג העב-כרס שיצא מתוך הבניין. היא מעולם לא שמה לב לנהג,ועוד יותר לשמו. היא הביטה עליו כאשר עבר הוא על פניה."כן, גברתי" הוא אמר בחביבות "אני ג'ימי. הבנים שלך תקעו אתי עם השם נטיפשי הזה, זה מגוחך למרי! אך מה אני יכול לעשות בנידון?". "כלום" ענתה טל בשקט ונראתה המומה. "בדיוק" הוא אמר וקרץ לה. טל הסמיקה מעט והרגישה את אצבעו של מישהו נעוצה בגבה. היא הסתובבה במהירות וראתה את טום מאיץ בה ובהארי להתקדם אל עבר המכונית. "אנחנו באים טום, תרגע חבר" אמר הארי וניסה להרגיע את טום. אך טום סובב את פניו בעצבנות, כאמא לביאה המחפשת את גוריה האבודים, ושאל בקול "איפה הליצנים?". "מרכלים מאחורה" אמרה טל בנימה צינית, והצביעה על דני ודאגי שהיו עם הגב אליהם. "שתי זקנות, קדימה בואו, אנחנו רוצים ללכת!" הכריז טום. "עוד מעט" קרא דני וחזר לפטפט עם דאגי. "עזוב אותם טום,אולי הם החליטו לצאת מן הארון" אמר הארי בצחוק והביט לעברם. הוא הדגיש את המילים "לצאת מן הארון" במיוחד. "אתה צודק, עזבתי" אמר טום וחייך חיוך שהתפרס לכול אורך זווית פיו. "אני מתקדם לבחוץ" הוא הוסיף במהירות. "אני באה איתך" אמרה טל בפיזור נפש, והפסיקה להביט על דני ודאגי. כמובן שהפריע לה עצם המבטים החודרניים הללו שהם שלחו בה. עצם העובדה, שעיניהם הכחולות הן אלו שנעוצות בגבה כסכינים, לא ממש עודד את רוחה. הארי החל ללכת גם כן הוא איתם, עד שראה שדני ודאגי הפסיקו להסתודד יחדיו והתקרבו. טל עצרה במקומה גם כן היא, והסתובבה אליהם. טום עצר אחריה והביט בפניהם הרציניים של דאגי ודני. "מה קורה כאן?" הוא שאל. שניהם התקרבו אל עבר טל, ומכשעמדו די קרוב אליה רק המשיכו לתקוע בה את מבטם החלול. טל הרגישה עקצוצים הצווטים את ליבה, האם עשתה משהו לא טוב? מה פשר המבטים הללו? "מה, מה קרה?" שאלה טל בשקט, ומתחה את אצבעותיה.היא הרימה את ראשה לאחר מכן והביטה על פניו של דני. הן היו קרות כקרח, כאילו שמשהו השתלט עליו וגרם לו להקפיא את שמחתו שהייתי תמידית על-פניו. לעומת זאת דאגי רק הביט בה במבט עמום וסגר את שפתיו הדקות בחוזקה. "את יודעת בדיוק מה קרה " ענה דאגי וכיווץ את גבותיו הדקיקות. "לא אני לא" ענתה טל ונראתה מרוגזת אף היא. כן את כן " המשיך דאגי בשלו ועיקם את אפו הסולד. טל החליטה לא להישאר חייבת, היא הסתובבה ואמרה בקשיחות, כשגבה מופנה אליהם. "תפסיקו כבר, מה אתם רוצים ממני? לא עשיתי כלום". יש המשך~~
מחשב טיפש ><...
 

butbut

New member
../images/Emo126.gif חלק |||-כולן ישנות?XDD../images/Emo126.gif

הארי התכונן לעצור את טל, בכדי לומר לה שהם סתם חבורה של דבילים. אך לדני ודאגי היו תוכניות אחרות. בתוך מספר שניות הם החלו לצחוק בצורה פראית שאין כמוהה. דני מצא את עצמו מסתכל על דאגי וצוחק בגלל הצחוק שלו, כשבעצם דאגי צחק משום הצחוק של דני. "אנחנו--" התחיל דאגי לומר,אך המילים נבלעו לו בצחוקו. "אנחנו, רק רצינו לבדוק. יואו!-". "איך את תגיבי " הוא אמר לבסוף והחזיק את בטנו. טל סובבה את פניה אליהם,עיקמה את הפרצוף שלה ואמרה "יופי לך, אני מקווה שעברתי את הבדיקה". "טל זה היה בצחוק" אמר דני והתקדם לעברה. הוא נעמד ממולה ועצר אותה. "טוב, אז זה לא היה מצחיק" היא אמרה, והלכה לעבר הארי שהחזיק לה את הדלת. "תודה הארי" היא פלטה בקול כאשר נכנסה אל תוך הרכב. "ליצנים" אמר הארי וחייך אליהם. ***** ברכב ציפתה להם נסיעה של חצי שעה, הארי הוציא את מכשיר האייפוד שלו מן הכיס, והחל להאזין למוזיקה מתוכו. טום פתח את הפלאפון, ודיבר עם הוריו שהיו בחופשה באיים הקאריביים יחד עם אחותו הצעירה. טל הביטה אל עבר דני וראתה אותו מביט ללא-מעש אל מחוץ לחלון, מתעניין במכוניות העוברות על פניהם. ואילו דאגי לעומת כולם רק שקע בשינה עמוקה. היחידה שלא מצאה את עצמה הייתה זאת טל. היא ניסתה להביט מחוץ לחלון, ולצלם לעצמה בראש את הנוף שנשקף. היא ידעה שיום אחד כול הפנטזיה הזאת תיגמר, היא רצתה לשמור לעצמה חוויות, ולזכור אותן לעד. לאחר כמה זמן ללא מעש, היא הטתה את ראשה אל עבר דני וראתה על פניו אוורשת משועממת. "דני?" היא שאלה בשקט,והביטה אל שאר הבנים בכדי לראות אם היא סוחבת גם את תשומת הלב שלהם. דני סובב את ראשו המתולתל אליה, והביט בה בעיני העגל הגדולות שלו. "כן?" הוא שאל בשקט. "כשאמרת שאני קלה, באמת התכוונת לזה?" שאלה טל . הוא מצמץ לרגע והביט בה בתמיהה בכדי לראות אם היא רצינית או לא. לבסוף כשראה שהיא אכן רצינית הוא גיחגך בגרונו, צחק ואמר "כן, את קלה מאוד. אגב טל, בקשר להיום בערב-" "אה באמת איפה אני ישן היום?" שאלה לפתע ונכנסה לדבריו. דני עיווה את פרצופו ואמר "יש לך כמה אפשרויות, או בחדר של אחד מאיתנו, ואותו האחד ישן בסלון בלובי. או שאת תישני בלובי, ממש נעים שם ואף אחד מאיתנו לא יהיה שם , אז תהיה לך פרטיות. אחרי הכול את וחברה של טום תהיו הבחורות היחדות שתקועות איתנו שם". "טוב" נאנחה טל ואמרה "אבל אני לא יכולה לישון לבד, אתה מבין? כאילו, שיהיו עוד אנשים בחדר. יש לי פחד, מגיל קטן ". היא בהחלט צדקה, לישון בחדר לבדה, ועוד עם האמרגן המטורף שמסתובב באותו בניין שהיא שוהה בו. זה כמו להיכנס לאחד מסרטי האימה הגדולים, ולהיות הדמות הראשית, זאת שמנסים לרצוח אותה ולבסוף כול חבריה מתים. דני חייך ואמר בקול רגוע "אל תדאגי, אנחנו נדאג גם לזה". "זה לא מה שאתה חושב," החלה טל להסביר. היא הרגישה שאולי דני לא הבין את כול כוונותיה עד הסוף. "אני פשוט לא רוצה להיות לבד, אם אפשר " היא אמרה ושניהם חייכו. החיוך של דני הרגיע אותה, היא ידעה שהוא לא יאכזב אותה. "זה בסדר, גם אני לא הייתי רוצה לישון לבד. בגלל זה בדרך כלל אני ודאגי ישנים יחד, שנינו פוחדים פחד מוות " אמר דני וצחק. "לפעמים בלילות אנחנו ישנים בבוקסרים, אבל בקיץ זה נורא בקיץ דאגי חייב להוריד—" "נראה לי שהבנתי" פלטה טל ועצרה אותו מלהמשיך ולפלוט מידע. טל לא ראתה את דני בדיוק, לא היה אור ברכב בזמן הנסיעה. אבל היא יכלה להרגיש אותו ,היא ישבה ממש על-ידו. מה שהסיח את דעתה יותר מכול היה הריח של הבושם הנשכר שלו, הבושם הכול כך נעים שהיא אהבה. "אתה יודע, באמת שפחדתי היום. להיות שם עם האמרגן שלכם לבד, בלי אף אחד. חשבתי כבש ששכחתם אותי, ושהוא הולך לעשות לי דברים שמעולם לא רציתי שמישהו יעשה בי" לחשה טל בשקט והתקרבה אליו. דני נשך את שפתו התחתונה בכאב ואמר "אני מצטער, כלומר בשבילך. אני בטוח שזאת לא חוויה נעימה, באמת שבאותו הרגע ששמעתי את הקול שלך הלב שלי קפץ.ניסיתי להיכנס בדלת בכול הכוח שלי". גם ליבה של טל קפץ, הוא החמיץ בקירבה וגרם לבטן שלה לעשות מספר התהפכויות מהירות. "אני פשוט רציתי לומר לך ששמחתי לראות אותך," אמרה טל "ואת הארי" היא הוסיפה. "גם אני, ברגע שניכנסתי ראיתי אותך רצה וקופצת עלי, ורק אז הבנתי עד כמה באמת דאגתי. כאילו, אני לא בטוחש אני מסביר את זה טוב, אבל פשוט בתוך תוכי לא רציתי שיקרה לך משהו. כולנו ניקשרנו אלייך מאוד, את כמו—" הוא התחיל את המשפט אך מיד שתק, הארי הוריד את האוזניות שלו וקטע את דיבורם בשאלה. "תגידו עוד כמה זמן מגיעים?". טל הביטה על שני, ואז על הארי ואמרה "תשאל את טום, הוא יודע הכול". הארי השיב ב"תודה" מהירה והלך אל קצה הרכב הקטן בכדי לשאול את טום. דני הביט על טל ואמר "לא חשוב, במילא אני לא יכול לומר לך—" הוא ניקטע שנית על ידי טום שהתקדם אליהם ושאל את הנהג בקול "ג'ימי,עוש כמה זמן אנחנו מגיעים?". דני הביט אל עבר טל וגילגל את עיניו, טל צחקה והרגישה את הסומק העז ואת ליבה מפרפרים בתוכה. כול גופה התרגש,היה הרגישה רגשות שמעולם לא גאו בה בצורה שכזאת. היא רצתה להפסיק אותם\ היא פחדה מפניהם. פחדה מן הלא-מוכר. ***** ברגע שהם הגיעו אל המלון, השאלה "איפה טל תישן?" נשארה תלויה באוויר. טום מיהר לחזור אל החדר שלו, בשביל שיוכל להתקשר אל החברה שלו, ולדבר איתה ביחידות. הם רבו כנראה במהלך הנסיעה, משום שטום ניתק באמצע השיחה ונראה עצבני עד מאוד. הארי, טל ודני לעומתו, התחרו במרוץ אופנועים שמצאו על יד הטלויזיה. בזמן שטל והארי משחקים כצוות על שחקן אחד, ואילו דני על האחר. "הארי שמאלה!" צעקה טל והצביעה את עבר המסך הדק. "לא, לא. טל ,ימינה. אנחנו נתנגש ב--" הארי החל לומר, אבל הוא לא הספיק להשלים את משפטו וכבר הם התנגשו בעץ, ונפסלו. "או כן! מי המנצח? מי? מי? " קרא דני בגאווה וקפץ על הסלון מספר פעמים. "מתלהב! אתה רימית. אני וטל הרבה יותר טובים ממך. רק הייתה לנו תקלה קטנה! " אמר הארי בכדי להקגן על הכבוד האובד שלו ושל טל. "נכון מאוד" אמרה טל וצחקה. "אתם פשוט בוכים כי לי יש-קורדי, קורדנצ., קורדינציה יותר טובה!" זעק דני וצחק כמו מטורף. "אתה מטורף" זרקה אליו טל, צחקה, והביטה אל המקום בו ישב דאגי. הוא סתם ניגן על הבס שלו, העביר את אצבעותיו ללא כול מטרה. הוא נראה כמו מישהו המנסה לגרום לאצבעותיו לזוז מעצמן, ולנגן על המיתרים. "דאגי?" קרא הארי וניסה לעורר אותו. "ממ..." החזיר דאגי מבלי להרים את ראשו. הארי נטש את דני וטל, ונעמד מולו. הוא העביר את ידיו אל מול פניו ושאל "מה לעזאזל אתה עושה? ". דאגי הרים את עיניו הכחולות ואמר "תרגילים לאצבעות שלי, הן ממש כואבות" ,והחל למשוך אצבע אחר אצבע. טל הביטה בו, צחקה ושאלה "רוצה מסג'? ". דאגי הסיט את מבטו לכיוונה, חייך ושאל בנימה נבוכה "באצבעות? ". טל הנהנה לאות "כן", והרעידה את כול ראשה. היא הביטה בו בשקט וחיכתה לתשובתו. "כן" הוא אמר ונראה נבוך אך ניסה בכול דרך אפשרית להסתיר זאת. הוא הוריד מעליו את הבס, וגם את הז'קט שלו וניגש לשבת מולה. טל מתחה את הזרועות שלה, וסימנה לו להושיט לה את הידיים שלו. היא החזיקה את האצבעות שלו, והביטה עליהן. הן היו ארוכות, דקות ושבריריות. שונות, כמו שני קצוות העולם, מאצבעותיו של דני. "היי, " היא קראה וחייכה "יש לך לק שחור ". הוא הרים את אצבעותיו, הרים אותן אל מול פניו והביט עליהן. על הציפורניים היה מרוח לק שחור מקולף. יש במשך~~
. מצטערת על הדילי שוב בנות.. >< המחשב. כבר לא נשארו לי קללות בשבילוXDD..
 

kelly7i

New member
דני כל כך חמוד! אבל יש משו שלא מובן לי,

היא אמורה כזה להיות עם דאגי, אבל האי כאילו בוגדת בזה עם דני, כי הם ביחד כזה ו.. ו.. קשורים כאלה ועם דאגי יש לה פחות דברים
 

butbut

New member
חחח תשמעי זה קורה..לפעמים את מכירה

מישהו,ואז את חברים שלוודווקא מתחברת הרבה יותר אל חברים שלו ו"שוכחת" ממנו.. XDD"בוגדת עם דני"...הרגת אותי! XDDDDD
 

kelly7i

New member
כן אבל כאילו יש לה משו גם איתו וגם

עם דאגי וזה נראה כאילו עדו שניה היא ודני מתים להתנשק, מצד שני זה יש לה כזה את דאגי שהיא די שוכחת ממנו והוא פתאום מוזנח כזה ושהוא לא זה כאילו הם צריכים להיות ביחד והם מאתגרים את עצמם או משו
 

butbut

New member
חחחח עומדים להתנשק?XDDDוכן זה

בערך מה שקורה.. היא באמת מבולבלת בין דני ודאגי-וטיפטיפה מהארי[אם לא שמתן לב]. מרוב שכייף לה עם דני היא מרגישה שהאי מזניחה את דאגי-ובעצם בזכותו היא זכתה להכיר את דני..אז לא נעים לה. XDD. היא חתיכת בלבול אחד גדול הטל הזאת=]
 

butbut

New member
../images/Emo126.gifחלק ||||-אחרון! ../images/Emo126.gif

"כן," הוא שחרר נהמה קצרה, והוסיף במהירות "היה לי ולדני משעמם יום אחד, וחברה של טום הביאה איתה לק שחור. אז החלטנו למרוח אותו על הציפורניים". דני צחק והראה את אצבעותיו לטל וחייך "כן, דאגי אמר שזה גם לבנים". טל פלטה צחוק מהיר, וכשנרגעה אמרה בטון של אחת שמבינה עניין. "אם אתם רוצים יש לי כאן לק שחור, אני חושבת שכשזה מרוח ומקולף זה לא נראה יפה". "אני רוצה " קרא דני ופתח את עיניו. "קח מהתיק שלי" אמרה טל והורתה לו עם אצבעה אל עבר תיקה ששכב על הסלון. ובינתיים היא החזיקה את הידיים של דאגי ומתחה אותן. "וואו, העצמות שלך ממש בולטות דאג " היא אמרה תוך כדי בשביל למקד את תשומת ליבו. "כן אני מפעיל אותן הרבה " אמר דאגי והדגים לה את פעולותיו הקבועות. "אני רואה," אמרה טל והביטה על אחת מאצבעותיו. "אתה תצטרך להיות בשקט,ואני ינסה להרפות את העצבים שלך. אתה מתוח אפילו באצבעות" היא אמרה. "וגם במקום אחר ש-" התחיל דאגי לומר. אך טל קטעה אותו והשיבה, "שאתה לא רוצה לספר לי עליו", וצחקה. היא התחילה לעסות לו כול אצבע ואצבע לחוד, היא לא פספסה אף עצם שהייתה קיימת בידייו. היא משכה,עזבה,קיפלה והחזירה כול אצבע בתורה. דאגי יכל להתמכר לתחושה הנעימה הזאת, הוא הרגיש את האצבעות שלו מרפות מעצמן ומקבלות טיפול מסור. במקומות שכאב לו הוא נשך את שפתו התחתונה, ובמקומות שהוא הרגיש נעימות ורוגע הוא עצם את עיניו. ובינתיים דני חיטט לטל בדברים, ומצא את הלק השחור, ואיתו עוד שלל לקים צבעוניים. הוא החל למרוח את השחור על ציפורניו, ואז את הורוד, האדום, הירוק והכחול. הארי התחיל לצחוק ולומר "דני אתה כול כך גיי[הומו]". דני חייך לעברו והשיב בהתנגדות "למה נראה לך?אני נמשך לבנות" והמשיך למרוח. "כי ככה זה נראה, אולי אתה נמשך לגברים בסתר?" הכריז הארי וצחק. "אני לא גיי, אני חמוד. חוץ מזה מי שהכי נמשך לבנים כאן זה אתה" אמר דני וברח. לפתע הארי חטף לו את אחד הלקים הפתוחים, ודני , כצפוי. רדף אחריו וקפץ על גבו, הם איבדו את שיווי המשקל שלהם יחדיו ונפלו, הלק עף להארי מן היד ועבר על פני טל ודאגי שהיו עסוקים בדברים אחרים. הם שמעו מישהו מתקרב אל הדלת, לפתע היא נפתחה. וללא אזהרה, הלק, וכול מה שיש בתוכו-היה מרוח על אותו הדמות המיסתורית שעמדה בכניסה. ********************************************************************* מי היא הדמות המיסתורית?..רוצות לדעת?..יש שלישי:] סורי על הדיליי-המחשב שלי טיפש. אני מקווה שנהנתן-מחכה לתגובות! בונות במיוחד-אבל גם לא בונות גורמות לי לחייך כמו דבילית. וזהן:]
בוט=] [תסלחו לי מראש על הטעויות מקלדת-יש לי פולל טעויות כאלו
].
 

Little Sapir

New member
וואייי זה כזה מהמם! ../images/Emo99.gif

באמת בוט זה אחד הפיקים המעניינים והמרתקים שקיימים! את מתארת אותם כ"כ טוב! אני ממש מרגישה כאילו אני שם! זה כזה חלומי
כל הפיק אני רק מחייכת!!! (חוץ מהקטע עם ג'ורג'
) ואייי אני במתח עם מי היא באמת תהיה? דאגי? דני?! ובטח זה מצחיק לשמוע את דני מדבר עברית XDDD אין לי הערות בונות סורי... אני חושבת שזה מדהים!
 

butbut

New member
חחחח ../images/Emo23.gif הקטע של ג'ורג' גורם לכעסXD

תודה רבה! ^^ חחח המשולש הזה ייפתר מתישהו:]וזה בסדר גמור! טנקס
 

kelly7i

New member
חחחחחחחחחחחחחחחחח הלוואי שזה ג'ורג'!XDDDDDDDD

נהיניתי הכי בעולם!
אני כל כך מחכה כברר לפעם הבאה שתפרסמייייייייי
 

butbut

New member
XDD כול-כך נכון??אני גם לפעמים

חושבת על זה..שיום שלישי זה ממש ממש רחוק ><
 

butbut

New member
יאיייי תודה רבה!XDD שמחה שנהנת XDDDDD

עכשיו את צריכה לחכות עדדדדדדדדדדדדד----------------------------יום שלישי XDDD
 

butbut

New member
אכן אכן..אני לא מאמינה איך אני ישרוד

...אני מחכה לימי שלישי ושישי כול הזמן ומשנה ומתקנת דברים בפיקXDD...
 
למעלה