../images/Emo126.gifחלק || [זה לא פרק ארוך במיוחד]../images/Emo126.gif
תפקיד הדיג'יי שלי עוד לא טם-אני ממליצה על השיר הבא לחלק הזה: JoJo - Too Little Too Late
הלינק:
http://www.youtube.com/watch?v=HzIQGUIxzE8&feature=related ************************************************************************************************************ דני התעלם לחלוטין ממבטיו ודבריו הנוקשים של דאגי ושאל את טל "ומי זה ליאו?". חיוך קטן החל לקשט את שפתיה של טל, היא נזכרה בילד הראשון שהכירה, ביום הראשון ללימודים. ברגע שנכנסה היא אל בניין א', נפגשה במנהלת. ועל ידה עמד תלמיד, הנראה בגילה של טל. שיערו השחור היווה מסגרת לפניו הנאות. עיניו הכחולות ננעצו בה, וחיוך הופיע על שפתיו המשועשעות. בזמן שהמנהלת דיברה במהירות, הוא גילגל את עיניו בכדי להראות את השיעמום ההעולה בו. טל ציחקקה מעט וגרמה למנהלת לעצור את דבריה, ולהביט אליה. טל הסבירה לה באנגלית עילגת למדי כי היא התלמידה החדשה מישראל. אחר כך הביטה בחשש אל עבר פניה של המנהלת שעטה, להפתעתה, חיוך לבבי. היא בירכה אותה לשלום, והובילה את השניים הצעירים אל המקום הכי ענק שיכלה טל לדמיין לעצמה שקבור בתוך הבניין הזה. במה עמדה בסופו, וסביבו המוני ספסלים המתפרסים בחצי גורן. המקום היה נראה כמו איצטדיון,הומה נערים ונערות. המוני תלמידים מיהרו לתפוס לעצמם מקום, ואילו המנהלת מיהרה לתפוס את מקומה על יד הבמה הגדולה. טל הביטה אל הנער, והחליטה לשאול אותו לשמו. אחרי הכול היא לא רצתה להישאר בודדה במקום הזה, אפילו געגועיה לישראל. היא האשימה את עצמה על כך שהיא כבר לא נמצאת עם חברותיה, אך החליטה לא לייחס לכך חשיבות בתחום החברה, כאן. בלונדון. "איך קוראים לך?" היא שאלה באנגלית, וחייכה בחביבות. מנסה להשאיר רושם רישמי של ילדה חברותית. "ליאו" ענה הילד בבישנות והוסיף "ולך?". חיוך מתוק התפרש על שפתיו, ועיניו הכחולות ננעצו בפניה. טל חייכה ואמרה "טל". היא שאלה אותו עוד מספר שאלות, וגילתה שהוא אינו מדבר אנגלית, המוצא שלו הוא מצרפת. הוא היה בחילופי סטודנטים, כמו המסלול שאליו טל נכנסה בלית- ברירה. מיד הם התחברו, ליאו היה נחמד אליה מאוד, והיא אהבה לשהות לצידו. היא שקעה זכרונות שלה, ושכחה מן השיחה שלה עם דני. הוא היה צריך לגעת בידה בכדי להעיר אותה ואמר "את חולמת בהקיץ". "מצטערת" פלטה טל בשקט ונרתעה מידו. היא צחקה ואמרה "איפה היינו?". דני חייך חיוך מתוק ואמר "טל, את מרחפת". ולאחר מכן המשיך ואמר "שאלתי אותך מי זה ליאו?". "הוא ילד אחד, צרפתי. הוא לומד איתי באולפן של העולים החדשים" היא אמרה בשקט. "במסגרת פרויקט חילופי תלמידים לא?" שאל דני בהבנה. "כן, איך אתה יודע?" שאלה טל, ושיחקה עם קצוות שיערה. "אני לא עד כדי כך מטומטם" אמר דני, וחשף את שיניו הצחורות בחיוך כובש. טל צחקה והשיבה "לא אמרתי את זה". "רגע, זה הילד היחיד שהכרת כאן. במשך חודש?" שאל טום והרים את גבותיו. טל נשכה את שפתה ואמרה "בערך". "יש את קלי," היא התחילה למנות את שמות חבריה על אצבעה. "ויש את אמנדה, היא מהקולג' הצמוד. ויש את ג'ניה, הוא מיפן. גם בכיתת אולפן. וגם את אלי, היא גר ברחוב ליד הבית שלי. ויש אם ביאנקה, היא מדרום קליפורניה. ויש את—" "טוב, אני חושבת שהבהרת לנו מצויין" קטע אותה דני וצחק. "אז הליאו הזה, חוץ מזה שהכתב שלו מכוער להפליא, הוא גם גרוע בדיקדוק" העיקר דאגי בציניות. "דאגי, מה קרה? הוא מצרפת, איך אתה מצפה שהוא יידע אנגלית טוב?" התרעמה טל "אני עוד בשלב שאני צריכה עזרה באיות מילה כמו "מחשב"...בדיוק, אני צריכה עזרה כי אני ע-ו-ל-ה ח-ד-ש-ה אם שכחת במקרה, אדון דאגי פוינטר". "זה לא משנה את העובדה שהכתב שלו מכוער" אמר דאגי בהתגוננות. "דאגי" אמר הארי מן הצד בכדי להרגיע את הרוח הרעה שנכנסה בו. טל שמה את ידיה בין ברכיה ואמרה "תעזוב אותו, מותר לו להוציא עצבים". "אבל לא עלייך" העיר טום. "זאת לא בעיה שהיא יוצאת עם מישהו צרפתי, שכותב "מוראה" במקום "מורה". זה פטתי" אמר דאגי באדישות. "דאגי," אמרה טל "אתה מקנא". "אני לא" אמר דאגי. "אתה כן" התעקשה טל. "את מקנאה!" הטיח בה דאגי, וחיך חיוך ניצחון. "דאגי, אל תתחיל עם זה" אמר הארי לפתע. טל הרגישה את לחיה בוערים, אם דאגי רוצה מלחמה, היא תשיב אש. "במה אני אמורה לקנות בדיוק?" היא שאלה, ונימה מבודחת נשמעה בקולה. "בשיער הבלונדיני" אמר דאגי בנחישות. "אני אוהבת את הצבע של השיער שלי" השיבה טל. "תומך בה" אמרו הארי ודני יחדיו. "את העיניים התכולות, כמו צבעו של הים" התגאה דאגי, ופתח לפניה את עיניו. "מודה" השיבה טל בשקט. דאגי נראה מרוצה מעצמו, "הגוף שלי" הוא אמר בשקט, ושרבב את לשונו כלפי חוץ. טל עשתה תנועה של הקאה ואמרה "תודה רבה, אלוהים נתן לי גוף יפה". "מסכים" אמרו דני הארי וטום. טל פרצה בצחוק ושאלה "לכולכם הוא הוריש גוף יפה?". "שלי יפה" אמר דני וליטף את חזהו. הארי הרים את גבותיו ואמר "דני, זה לא נראה טוב". "מסכים" אמרו דאגי וטום פה אחד. "אוה," הוסיף דאגי, כאילו דבריו לא נקטעו מעולם. "ואת הבנות שרודפות אחרי" הוא אמר, והתרווח בכיסאו. "לא ממש" אמרה טל, והוסיפה "הבנות שרודפות אחרייך יכולות לעניין את הארי, דני או טום. אבל לא אותי". "גם אותי לא, יש לי את האחת" אמר טום מן הקצה, וצחק. טל פסקה מלהביט בדאגי, ועברה אל מערכת השעות שלה. "אנגלית" היא לחשה בשקט, ובימנה איקס אדום על היום שחלף. "מה קרה?" שאל דני בהתעניינות. הוא שם את רגלו על ברכיו, ושילב את ידיו. "אני רואה שליאו נכשל באנגלית, כנראה שגם תורי צריך להגיע בקרוב" היא אמרה בשקט, ושיפשפה את סנטרה. דני הביט בה בכעס ואמר בנימה דאגנית "לא את לא, אמרתי לך כבר מה לעשות". "כן,אבל אני...מתביישת" אמרה טל והביטה אליו, כשהיא מפנה את עטה אשר בידה את מול פניו. "תקשיבי!" אמר דני בנימה תוקפנית מעט "היום, אחרי ההופעה שלנו. אנחנו נפגשים, ואני אעזור לך. זה יהיה ממש טוב אם נתאמן יחד. אני לא חושב שאת תיכשלי אם תיקחי את זה ב'ראש פתוח' ". "בראש פתוח?" שאלה טל ונראתה מבולבלת. "כלומר, את יודעת," אמר דני וגלגל את ידיו בכדי להמחיש את הקושי שלו בביטוי הצירוף. "לא, אני לא מבינה" אמרה טל וצחקה. לרצות לקבל הכול, שאת תרצי שאני יעזור לך, ותרצי להצליח, ככה באמת תצליחי!" פירש לה דני את המילה ונראה מרוצה מעצמו. "דני, היום המנקה עוברת בחדר שלך" אמר לו דאגי מן הצד. "מאיפה אתה יודע?" שאל דני בחשדנות, וסובב את פניו כלפי דאגי.
יש המשך~~