יא-בייבי!פרק 20

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק | ../images/Emo126.gif

בכדי להסביר את הקטע טוב יותר-למי שלא מכירה את אצבעונית-אני מציעה לקרוא כאן: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA -בקיצור אתבעונית היא ילדה בגודל של אצבע-היא מכירה את הנסיך קורניליוס[נסיך הפיות] ומתאהבת בו ישר..חוטפים אותה לאחר לילה עם קורניסליוס-והיא צריכה להתחתן עם צפרדע.- |נקווה שהלינק יעבוד].

ואת התמונה של הסרט של דיסני-אני מפרסמת מיד

והשיר כמובן של הסרט-עברית: http://www.youtube.com/watch?v=_hSUJ-3MYhY

אנגלית-מומלץ: http://www.youtube.com/watch?v=RTiqkoszjWE&feature=related איינג'וי:] ************************************************************************************************************* "היי אצבעונית, מנסה להתמודד עם קשיי העולם הגדול, וגילית שאת זעיר לעומתם?". טל חייכה, והרימה את ראשה אל עבר דני, הוא היה שקוע בנוף הנשקף מן החלון ולא שם לב למעשיה. היא אהבה את האגדה "אצבעונית" וקראה כול גירסה שיצאה לה. גם באנגלית וגם בעברית, ראתה את הסרטים, ואת המחזה. היא ידעה לצטט כול מילה ומילה, ובזכות זה שלטה על השפה הגבוהה, גם באנגלית. במהירות היא תקתקה על המקשים וכתבה "מסתבר שאני לא האחרונה ולא הראשונה, קורניליוס". היא שלחה את ההודעה, והניחה את המכשיר בתוך חיקה. היא הרגישה את דני מתמתח על ידה, חופן את ידו בתוך כיס מיכנסי הג'ינס שלו, ומביט אל צד הפלפאון. לאחר מכן מחייך, ומתקתק דבר מה. היא הרגישה את הרטט של המכשיר, לקחה אותו מחיקה, פתחה את ההודעה והחלה לקרוא בשקיקה כול ומילה ומילה שנכתבה: "עמק הפיות נראה כול כך יפה. אבל עכשיו הוא שומם, וחסר שמחה, אצבעונית". היא חייכה וחשבה, מה יכול להיות הפירוש למטאפורת "עמק הפיות" של דני. היא מיהרה לכתוב: "ומדוע זה קורניליוס? האם נסיך הפיות אינו מצליח להשקיט את ליבו?". היא ראתה מזווית עיניה את דני פותח את ההודעה, מציץ בה ומחייך. לאחר מכן מתקתק מספר דברים, ולאחר מכן שולח. "לא, הוא רועש מידי. מתי נזכה לראות אותך בחצר הארמון?". היא מחקה את חיוכה וכתבה "ביום שבו תרד אל העם, ותלמד להחליף גרביים בקביעות. רק אז אבוא". היא שלחה את ההודעה, כשחיוך קטן מתנוסס על שפתיה, ונעלם כהרף עין בכדי לא להסגיר את רגשותיה. היא הרגישה רטט, ומיד הביטה אל הצג "גני בוי". היא פתחה את ההודעה והחלה לקרוא: "להחליף גרביים זה כלום לעומת תחתונים. אבל אני חושב שאני אוכל לעמוד בזה". היא מיהרה לשלוח לו: "מי היה מאמין שדני ג'ונס יאמר לי דברים שכאלה". היא הביטה עליו בזמן שהציץ אל תוך הפלאפון שלו, וחייך חיוך כובש. וכאשר קיבלה את ההודעה, היא צחקה בתוך תוכה, כי ניסתה לדמיין את הרשום בה. היא רצתה לפתוח אותה, אך מיד נכבה המכשיר כאילו אחז בו השד. הנהג הודיע להם בקול "תתארגנו, עוד כמה דקות אנחנו נכנסים אל האיזור של לונדון". ***** "הלו?רוני?תקשיבי!..אני עוד עשר דקות בבית. איפה את?" שאלה טל את אחותה הצעירה, תוך כדי נסיעה. היא החליטה להתקשר אליה בכדי לוודא שהיא אכן הולכת אל הבית ספר, ולא מבריזה רק משום שאין אף אחד שאחראי עליה. "טל אני עוד שנייה יוצאת לבית הספר, את זוכרת את ג'יימס נכון?. אז אתמול היה כול כך מצחיק איתו, הוא התנהג כמו מטורף, ואני אוהבת את זה—" "מה עשישתם לבית?" שאלה מיד טל ודמיינה את הרגע שבו תיכנס אל תוך הבית, ותצטרך להתחיל לנקות אותו לפני בואם של הורייה. "כלום! בקיצור הוא הציע לאסוף אותי היום מהבית אל בית הספר, כי יש לו רכב.אגב, להשאיר לך מפתח? את חוזרת שוב עם דני ג'ונס? פשוט אני חייבת חתימה שלו, ולראות איך הוא נראה במציאות" השיבה רוני במהירות, ולא השאירה אף שנייה פנויה בכדי שטל תוכל לענות על שאלותיה. .היא תמיד נהגה לדבר הרבה, ובמהירות. "לא, לקחתי מפתח. אבל תיזהרי רוני, אני לא רוצה שתיסתבכי" אמרה טל בטון אימהי והופתעה אפילו מעצמה. היא שמעה את רוני צוחקת מן העבר השני, "איך דני ג'ונס נראה במציאות?" היא שאלה במהירות. "דני ג'ונס חתיך במציאות" אמרה טל והביטה אל דני שלא הבין כלום מדבריה. היא וצחקה והוסיפה "מזל שהוא לא מבין מה אני אומרת, זה היה יכול לעלות לו לראש". "אז להשאיר לך מפתח?" שאלה רוני מיד. "לא, פעם שנייה"השיבה טל. "טוב, תימסרי לדני שהוא חמוד, ולדאגי שהוא סקסי, ולהארי שהוא גם סקסי, ולטום שהוא נהיה ממש חתיך. בסדר? טוב יאללה עפתי עם ג'יימס..ביי!" אמרה רוני וניתקה עוד לפני שטל ענתה לה. טל רצתה להגיד לה עוד מספר דברים, אבל במהירות סגרה את מכשיר הפלאפון שלה ונשמה נשימה עמוקה. "מי זאת הייתה?" שאל דני. "אחותי, היא אמרה לכם שאתם סקסיים וחמודים" אמרה טל וכולם צחקו. טום חייך ואמר "נחמד לדעת על עוד אחים במשפחת אביב". "היא חמודה כמוך?" שאל הארי לאחר כמה זמן. "לא," השיבה טל "אני יותר חמודה". "ואם מדברים על גאוותנים" פלט דני, והמשיך להביט בחלון. "מה הקשר?" שאל דאגי. טל הרימה את כתפיה והשיבה "אין לדעת". היא הביטה אל מעבר לחלום, וראתה את המדשאות הירוקות. את הפסל שבאמצע הרחוב, ואת הסופר בו נפגשו היא ודאגי. לפתע הם עברו על יד הרחוב המקביל לביתה. היא ראתה את רחובה שלה ומיהרה לומר "כאן אני גרה". הנהג עצר את הרכב ואמר "בנים אתם תעזרו לגברת, או שאני אצטרך להביא לה את התיק?". "אני אעזור לה" אמר דני ראשון, ויצא מן הדלת הצמודה אליו. "אוקי" היא אמרה, והתקרבה אל הארי. הוא פרס אליה את ידיו הרחבות וחיבק אותה, חיבוק ארוך. והוסיף נשיקת פרידה מהירה על לחיה. "שמור על השפיות שלך" אמרה לו טל וצחקה. הוא צחק ואמר "אל תדאגי, אני אשמור". אחר כך היא הלכה אל עבר טום ואמרה לו "אני אתן לך רק חיבוק, אני חושבת שחברה שלך מחבבת אותי. אז אני לא רוצה להרוס", וחיבקה אותו. הוא צחק ואמר "טל, אני שמח שהיכרנו. מצטרת שוב על האמרגן, מצטער על הכול". "זה בסדר טום, אתם לא הולכים להיפתר ממני בקלות שכזאת" השיבה טל, וקרצה לעברו. היא הגיע אל דאגי וחייכה אליו חיוך מתוק. הוא יצא מן הרכב, ומשך אותה בידו. "מה העניין?" שאלה טל בשקט לאחר שהיו רחוקים במרחק מה מן האחרים. הוא חייך אליה וחשף את שיניו, לאחר מכן אמר "טל, אני מצטער על הכול". "על מה?" שאל טל, ועיקמה את אפה.

יש המשך~~

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק ||-אורצ' הקטע הבא לרוחך... ../images/Emo126.gif

דאגי שיפשף את צווארו ואמר "את כבר תביני, בקרוב". "אני מבולבלת" השיבה טל, והחלה לשחק עם רגלה באדמה תחתם. היא הביטה על דאגי ואמרה "זה הכול?". "כן" אמר דאגי והוסיף "וגם שיש לי סיבה לבקש סליחה מעכשיו". טל נראתה מבולבלת, היא לא הבינה מדוע הוא מדבר איתה בשפה אילמת. למה הוא לא ניגש ישר-ולעניין? היא מיהרה להעלות חיוך על פניה ולומר "אני מבינה שאתה לא מתכוונן להסביר". "את תביני עם הזמן" הוא אמר ונשר לה בקלילות על הלחי. טל הרגישה את חום גופה עולה, היא אהבה את המגע של שפתיו על לחיה. הן היו חמות, ורכות, המערכת שבתוכה החלה להתבלבל ולאבד אשתונות. "מתי נפגשים שוב?" הוא שאל לאחר שהתנתק ממנה. "לא יודעת," היא אמרה והחזיקה לו נשיקה על הלחי "אני מקווה שבקרוב, היה לי משמש כייף היום". "אפשר לקבל גם חיבוק?" הוא שאל ועיוות את פניו. טל קפצה עליו ואמרה "בטח". היא כרכה את זרועותיה סביב צווארו וחייכה, "הוא חזר" היא חשבה לעצמה. "הוא לא השתנה עד כדי כך, המזל מאיר לי פנים. אני רק צריכהל השתמש בזה בחוכמה". לאחר מכן התנתקה ממנו ואמרה "אני חושבת שאני אלך לומר שלום לדני, כדי שלא תתעכבו". דאגי הנהן עם ראשו לאות חיוב, ומיהר להיכנס אל הרכב החמים. טל תרה אחריו סביב כול הרכב,"דני" היא קראה והלכה כמה מטרים ספורים אחורנית בכדי לראות אם הוא מתחבא לה שם. וכשלא מצאה אותו היא מיהרה לפתוח את דלת הרכב ולשאול את הבנים "איפה דני?". "הוא יצא לפנייך" השיב טום, והרים את גבותיו. "אבל הוא לא נמצא כאן" השיבה טל בהשתהות ,משהו בתוכה אמר לה לא לדאוג. אבל מי היא שתקשיב לתחושות בטן? "אנחנו צריכים למהר להגיע לאולפן, מה קורה לו?" שאל הארי מיד, והציץ מן הספספל האחרון. "דני, איפה אתה?" הוא קרא בקול, וחיכה לתשובה. "אני כאן" אמר דני, ויצא עם התיק שלה מאחורי הרכב הגדול. "להתראות טל, היה נחמד מאוד. שמח שהכרנו"אמר הארי במהירות, וחייך. "תודה רבה על הכול," היא אמרה ולקחה את התיק מידיו של דני."באמת שהיה לי כייף עם כולכם" היא סיכמה. "מה זאת אומרת? היום, אחרי ההופעה אנחנו נפגשים. ואני יעזור לך בעבודה הזאת שלך .זה נשמע כמו משהו חשוב, ובטח לקראת אמצע השנה זה מה שיקבע לך את הציון לסמסטר הזה. כי את יודעת שזאת השנה האחרונה שלך ללימודים, אז יש 2 סמסטרים...ואז כמובן הנשף סיום כמו בכול שנה בקולג' ". "הנשף?" שאלה טל בשקט. והביטה בו, בזמן שהוא חייך וניסה להסביר לה את הכול באנגלית הכי פשוטה שהוא ידע. שיערו המתולתל התנופף ברוח הקרירה,ושפתיו נעו בקצב מהיר.לחיה של טל האדימו מעצמן,ושפתיה קומצו כמו ורד קטן ועצור. "ה-נשף" תיקן אותה טום, וחייך. "כן," הוסיף דני "זה הדבר הכי כייפי בעולם, כי זה מסמל את סיום הלימודים של השנה הראשונה". "אה" פלטה טל וכיוונה את עיניה לאחד הבתים המרוחקים, דני שהבחין כי היא מתחמקת מתגובותיו שאל "מה קרה?". טל הביטה בו במבט ריקני ואמרה בשיא הכנות שיכלה לספק "אני לא אהיה שם, אין לי כול כך הרבה חברים שהולכים לשם. כבר דיברנו על זה בנינו, ורובם פשוט יוצאים באותו היום". "טל, זאת רק תחילת השנה. תתני לזה צ'אנס" אמר הארי. "ותקשיב זה לא רק זה," היא אמרה, ועיקמה את אפה. "אז מה זה?" שאל הארי. "זה גם עם הבנות בכיתה, שבטח כבר עשו עלי תוכנית השמדה שלמה. אבל לא ממש אכפת לי, זה רק שאני שונאת להגיד את זה" אמרה טל בלי להתייחס לדני. "להגיד מה?" שאל דני בשקט והביט בה בעיניו הכחולות הגדולות. "שאני מרגישה בודדה," הודתה טל והוריד את ראשה,היא נגעה עם קצות אצבעותיה בחול שהיה על האדמה. "ילדה" אמר הארי והניח יד מנחמת על כתפה "את יפה, אין מצב שעד סוף השנה אין לך לפחות חמישה אנשים לצאת איתם. וחוץ מזה, רק שתדעי שאצלנו זה לא הולך כמו אצל האמריקאים. כאן כול אחד הולך עם הבן-זוג שלו והחבר'ה שלו, ואז יש מין שיחות כאלה. ואחרי כמה זמן יש את ה"אפטר פארטי". את יודעת, מין מסיבה כזאת". "טוב, אני חושבת שהבנתי" אמרה טל בהבנה, היא לא רצתה לעכב אותם עוד. דאגי צחק ואמר "זוכרים שמישהיא שיצאתי אותה הזמינה אותי אל מסיבת סיום שנה א' בקולג' שלה?". "כן" אמר טום ונתן לעצמו מכה על המצח. הוא סגר את הרוכסן של הסווטצ'ר שלו ואמרה "זה היה סיוט להפתר מן הפפראצי אחר כך". "מה עשית שם?" שאלה טל בסקרנות. דאגי צחק על דבריו של טום ואמר "השתכרתי" בשקט. "הוא צעק וצחק בקול רם, עד שהארי, שהיה במקום הלך להביא אותו. לצערנו רק בסוף הערב, אבל נו, טוב" הסביר לה טום. "למה?" שאלה טל, היא אהבה לשמוע את הסיפורים שלהם, הם תמיד הפליאו אותה לגבם. דני חייך ואמר "כי כולם שם היו שיכורים במילא. אבל דאגי חזר הביתה שיכור, והטילו עלי לשמור עליו". "זאת הייתה כמובן טעות" אמר טום מיד, והביט במבט חד אל עבר דני. "מה ציפיתם? שאני לא ארדם?" הוא שאל ונראה נרעש. "בתור בחור אחראי, לא" אמר טום. הארי צחק ואמר "אפילו בן אדם לא אחראי, לא היה משאיר את הדלת של הבית שלו פתוחה. ונותן לאיזה שיכור משוגע לצאת מן הבית". "לצאת לאן?" שאלה טל שלא הבינה את כול דבריו המהירים. "אל הרחוב, ערום" אמר דני וחייך. "לא הייתי ערום, הסתובבתי עם קרטון" התגונן דאגי. טל פרצה בצחוק, ואחריה גם כן הארי, דני וטום. "שיכור שמסתובב עם קרטון, גדול" היא קראה והמשיכה לצחוק. "כן זה מצחיק, רק שהיה די קשה להוציא את כול תמונות הפפראצי מן הצלם הוא שעבר ברחוב באותו הרגע. היינו צריכים לשלם לו הרבה בכדי שהוא לא יפיץ אף תמונה מן המצלמה". "ושלימתם באמת?" שאלה טל. "לא," אמר הארי וכיווץ את גבותיו. "דאגי חיבק אותו ושבר לו את המצלמה, בטעות". הוא השיב וחייך. "הוא היה נראה לי כמו דובי, לא אשמתי" אמר דאגי. טום כיווץ אץ פיו ואמר בציניות "כן, זה דאגי שלנו. אבל למדנו לאהוב אותו". דני נכנס אל תוך הרכב וחיבק את דאגי בחוזקה. "דאגי, התינשא לי?" הוא צעק ומעך אותו כמו שצריך. "לא, אתה מועך אותי. דני, הילדים שלי לעתיד נתונים בסכנה. בגללך אמא שלי תגיד לי שוב שאני נהפך לנשי יותר" זעק דאגי מתחתיו. "איזה פאדיחות, אם עובר כאן עכשיו צלם פפארצי הוא עושה מזה מטעמים" אמר טום ושם את הכובע שלו על ראשו.

יש המשך~~

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק [טוב הוא לא קצר]../images/Emo126.gif

לקטע הבא אני ממליצה על 3 שירים...מדהימים לפי דעתי כולם מתאימים!:

Do you know - Enrique Iglesias : http://www.youtube.com/watch?v=GLj-7-FQykc&feature=related

bosson-one in a million: http://www.youtube.com/watch?v=AamLl681zS4

Foolish Beat[מומלץ-שיר ישן!!!]: http://www.youtube.com/watch?v=OsSc7jwSq4w וזהו!!:] ************************************************************************************************************** "אסור כבר לחבק חבר?" שאל דני, וצחק. "אסור לסרס אותו" אמר תחתיו דאגי וחייך. הוא נלחם בדני, והתרומם כמו טווס כעסני במיוחד. כאילו שניסו למרוט את אחד מנוצותיו היפות. אך מיד דני משך אותו ואמר "עדיין לא סיימתי איתך". "או, דני" אמר דאגי בקול נשי וצחק. הארי טיפס מעליהם ואמר "נגמרה המלחמה חתולות", והפריד בניהם. דאגי שלח לדני את כף ידו ואמר "אני עוד אחזיר לך על זה". הארי תפס את ידו ואמר "תשמור את הטפרים שלך לעצמך". דאגי סובב אליו את פניו, פתח את עיניו הכחולות ופלט בתמימות "מאו". טל צחקה ואמרה "תראו מה השעה, אני חייבת להחליף בגדים, ולסדר את הבית". "את צודקת, אנחנו אוהבים 'לחפור'" אמר הארי, והצביע על דאגי שנראה רגוע ומתון. "מאו" אמר דאגי, וצחק. "לחפור?" חזרה טל על המילה המוזרה. דני צחק יחד עם טום והארי, למראה פניה המכווצים של טל ואמר "אני לא אתרגל לזה...,'חפרתי 'זה אומר שכאילו אני מדבר יותר מידי, ושאני סתם מעכב אותך. ממש כמו עכשיו". "בדיוק" אמר הארי בציניות. "אתם לא מעכבים אותי," אמרה טל והוסיפה "אני פוחדת לראות מה אחותי עשתה לבית בלילה". "אוקי" החזיר דני וחייך חיוך קטן. טל התרגלה לחיוכים שלו, הוא נהג להעלות אותם על פניו בכול שנייה שרק התפנתה עבורם. "יש לי שאלה, אתה תמיד מחייך?" אמרה טל לפתע,וכתמים אומים החלו לאיים להופיע על לחייה. דני נראה מופתע והמשיך לחייך,הוא צחק ואמר "אסור לי?". טל נבהלה מעט מעצם השאלה ואמרה "לא, מותר לך. זה אומר שאתה בן-אדם שמח, ואופטימי". "גם לי יש שאלה אלייך, את תמיד שואלת שאלות?" שאל דני וחייך חיוך מתגרה. טל לא נשארה חייבת ואמרה "כן, אני ילדה סקרנית". "סקרנית" חזר אחריה דני וצחק. "מה מצחיק?" היא שלה ונראתה מרוגזת מכך שהוא צוחק על חשבונה. דני התעטש וטל אמרה "לבריאות" וצחקה. "תודה, את רואה זה בא לך שוב!" הוא זעק וגרם לדאגי והארי לפרוץ בצחוק. "מה בא?" שאלה טל בבלבול. "את מבטאת את המילים הללו בצורה חמודה" השיב דאגי. "כן, יש לך מבטא מצחיק. מעולם לא שמתעי מישהו שמבטא את המילה "סקרנית" בצורה שכזאת" אמר דני. טל הביטה אליו וצחקה היא אמרה "אתם יותר, אני חושבת שהמבטא שלכם ממש "מגניב" ". "אה, ודני—" היא החלה לומר. היא רצתה להגיד לו דבר מה בקשר לערב שלהם שנזכרהבו בזה הרגע. אך מבטם של כול השאר הסיחו את דעתה. "אני...לא משנה, אני צריכה ללכת. וגם אתם חבר'ה" היא אמרה לבסוף וחייכה. "את בטוחה שלא רצית להגיד משהו אחר?" שאל דני. "בטוחה" אמרה טל. דני חייך, ואמר "אוקי, אז היום אל תשכחי. אנחנו נפגשים". "אה דני? תקשיב, אני לא מרגישה בנוח אם יש לך דברים יותר חשובים לעשות.ואולי אתה מעדיף לעשות אותם, מאשר להיתקע איתי. ואולי קבעת דברים עם חברות חברות, לא יודעת" אמרה טל בשקט. דני הביט אל תוך עיניה,במבט הממוקד שלו,הזיז קצוות שיער שנפלו על עינו ואמר "אבל טל,אין לי דברים אחרים לעשות, ותאמיני לי שאני עדיף לבלות איתך מאשר עם האקסיות שלי. יש סיבה למה המערכת יחסים שלי איתן נפסקה" אמר דני בקול קודר. "אוקי, סתם רציתי להיות בטוחה" אמרה טל. טל התרוממה, לקחה את תיקה יצאה מן הרכב, ודני יצא אחריה. "תיפרד ממנה מהר" איים עליו טום, וגרם לו להפנות את פניו אליו. טל צחקה ואמרה "רוצה לפתוח לי את הבית?". "היי, תקוע לך משהו בשיער" אמר דני ושלה מתוך שיערה פרח שהתעופף ונחת על ראשה. "שוב פעם? הרוח הזאת לא אוהבת אותי, הפעם זה פרח" אמרה טל והביטה על הפרח הסגול והריחני שבידיו. "זה אחד הפרחים היותר יפים" אמר דני ונראה כמו הפרופסור של טל. רק הרבה יותר יפה, ומצחיק, וצעיר ממנו. "נכון" אמרה טל בקול נוגה. "זה בשבילך" אמר דני בדרמטיות והושיט לה את הפרח כאילו שהיה זה כתר או שרביט. "תודה רבה" אמרה טל וחייכה. "טל," אמר דני בשקט, לוקח אותה כמה צעדים עוד יותר רחוק מן האחרים. "כן?" שאלה טל בשקט, היא הרגישה את בטנה מתהפכת, את ליבה מפרפר. כול שריר וגיד בגופה רטטו מעט עפ"י קצבו של ליבה. היא הרימה את עיניה הגדולות, ותקעה בדני מבט ממושך. "כבר הכרתי אותך, ואני...לא יודע...מבולבל" הוא אמר. טל נשכה את שפתה, הביטה על הפרח ואמרה בשקט "גם אני, מבולבלת". דני שם את ידיו בכיסיו, ופלט אוויר מתוך בית החזה שלו כלפי חוץ. הוא צייר עם רגלו מספר שירסוטים בחול ואמר "אני לא מבין מה קורה לי, רק נפגשנו, הכירנו. ועכשיו אני מרגיש כאילו שאני מכיר אותך כבר שנים. אני לא יכול להגיד את זה, דאגי הוא חבר שלי". טל הביטה אל פניו בבלבול ואמרה "אבל דני, למה אתה מזכיר את דאגי שוב ושוב?". "כי את מזכירה אותו, כול הזמן. אולי מבלי שאת שמה לב, אבל זה...כאילו שאת פשוט, רוצה אותו" אמר דני, ניכר עליוש כואב לו לשפוך את ליבו. "דני," אמרה טל, היא הרגישה כמו עוד אחת מן הגיברות בסדרות הללו. כאילו עוד כמה שניות תופיעה לה נשיקה, היא פחדה. היא הרגישה את הביכ מתחיל עללות את גרונה, היא לא ידעה מדוע. הרגש של הנטישה מישראל גאה בה, הפרצוף של חברתה הטובה. היא פחדה להיכנס לקשרים חדשים, היא פחדה להרגיש יותר מידי שייכת ללונדון, כי אולי תצטרך היא יום אחד להיפרד גם מן המקום הזה. תחושות האשמה עטפו אותה מכול עבר, היא הרגישה חנוקה. "אני לא בטוחה כרגע לגבי שום דבר בחיים שלי. אני לא רוצה אף אחד—" "מדוע את אומרת זאת?מדוע את משקרת?" נשאלה השאלה בתוך ראשה, היא הבהבה לה מול עיניה. "אני, פוחדת" היא המשיכה כאילו מחשבות נקיפות המצפון אינן מפריעות לה כלל.

יש המשך!!!~~

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק [7!!]-אחרון בננות!!!../images/Emo126.gif

"אני לא מבין" אמר דני בשקט וניער את פניו מן השיערות שעפו אל עיניו. הרוח היכתה בהם, וגרמה לשיער של טל להתבדר. היא שטפה את פניה בקור, וגרמה לה להוציא מתוכה דברים שהיו קבורים אי שם במעמקי מחשבותיה. "הם צופרים לך דני, לך.ותשכח זה, אני לא מאמינה שאני מספרת לך דברים כאלו" היא אמרה בשקט, והפנתה את פניה אל פניו. הוא נעץ בה את עיניו הכחולת ואמר "אני בן אדם רגיל בזה הרגע, אני מקווה שאת לא חושבת ככה משום שאני מפורסם. כי אני שונא את זה, זה הדבר שהכי מרגיז אותי בלהיות מפורסם". "אני לא!" מחתה טל בכעס, וקימצה את גבותיה "אני פשוט נטשתי כול כך הרבה אנשים שם, אני מתגעגעת". "ואת פוחדת להתחיל קשרים במקום חדש?" שאל דני, נראה עליו שהוא ידע בדיוק מה אמרו מחשבותיה של טל. כאליו היו הן שקופות, ומתעופפות גם בראשו של דני עצמו. "אני לא רוצה לדבר על זה" אמרה טל בהתחמקות. "אני מבין," אמר דני. ולאחר מכן המשיך "את יודעת שאני לא משהו מיוחד, כלומר היית איתי יום שלם. אני מקווה שהבנת שכשאני לא מפורסם אני רגיל לגמרי. אני מקשיב לך, ואני יכול לומר לך בבירור שמשהו חוסם אותך. בכול אופן, זה לא חשוב. זאת זכותך". "אתה מסתיר ממני משהו" אמרה טל בשקט, היא לא רצתה לומר זאת. אבל הרגישה שהיא חייבת להיות כנה איתו. היא הרגישה שהיא מכירה אותו זמן רב, היא הרגישה כלפיו דברים מוזרים. "נכון" הודה דני במהירות, והרים את עיניו הכחולות. טל נשפה אוויר מתוך ריאותיה ופלטה "אז אנחנו תיקו". *************************************************************************************

סוף פרק..

מה יקרה עם טל ודני?

האם דני יתעלם מן הצפירות, ויעשה צעד.

האם טל תמשיך לחיות עם האשמה שלה? המון שאלות-שיפתרו בפרק הבא!!

:]

מקווה שממש נהינתן!!

אני לא מאמינה שפירסמתי

-ואני חולה רצח

..כלומר שעליתי על המחשב בכלל

:] אוה,*אפצ'י*LOL

...ואני יודעת שהפרק לא היה מצחיק במיוחד

-כי הוא היה מלא[

] בפרטים שיעוררו את העלילה בקרוב!

אני מחכה לתגובות

-בונות ולא בונות! [ספויילרים אם תרצו

-תבקשו:]]

תמיד תמיד.. בוט.

 

[Himeka]

אעאע, אני רוצה ספויילר.X: ../images/Emo69.gif

שלחי לי במסר ספויילר~ D: ענקי שכזה.

 

[butbut]

חחח אני מפרסמת כאן עוד כמה זמן..

ביום שממש יהיה לי משעמם בו..כמו מחר><

 

[lirazraz]

יאא איזה כיףףףD:

ואיי זה היה אחד הפרקים!! תודהההה

תרגישי טוב בובה

 

[butbut]

אוו תודה רבה ../images/Emo24.gif שמחה לשמוע שהוא

יצא מוצלח:} ותודה

 

[Charley XD]

בוט ... תיהיה בריאה !

וואי איזה פרק ... מדהים ! הצחיקה אותי ממש הטעות הזאת .. אוף איבדתי את זה ... אבל זה היה : "הארי והארי" משהו כזה XDD וכל הקטע של דאגי שיכור XDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD בוט זה מדהים... סגידה... כי את פ@ק מוכשרת !

ותרגישי טוב !

 

[butbut]

חחח טנקס בובה!XDD נחמד לדעת שהטעויות מבדרות

אותך..LOL כשעברתי על הפיק-כדי לוודאות שלא יהיו יותר מידי טעויות-שמתי לב שיש "תשתוק" צעק דני על דני. XDDD ולא הפסקתי לצחוק!!XD ותודה

אני ארגיש:}

 

[yaelsee]

XDDD

נו, תמיד ידעתי שיש בדני איזה מן פיצול אישיות קטן ולא מובן.

 

[butbut]

XDD זה לא נקרא...בפרקים הבאים..את תיראי מה זה

פיצול אישיות.. כשבחור מאוהב מאבד את הראשXDDD

 

[yaelsee]

אוווווווו

יש לי הרגשה שהפרק הבא הולך להיות פרק שיגרום לי לחייך ולקנא בטל כל הפרק

*מקפצת לי בהתרגשות על הכיסא*

 

[butbut]

אכן אכן...הוא הולך להיות-יפה:}

XDD..

 

[Charley XD]

אני ואור פה, עדיין.

ואנחנו מתות. מצחוק. דני צועק על דני XDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDג (ה-ג' נשארת כמובן.. אתם לא תבינו XFD גם את זה) אנחנו גם התמסטלנו מהגשם (טבעי יותר נכון) עושות דברים מפגרים כמו להרביץ לעצמנו [בלי כוונה] ולהגיד לך... שאנחנו רוצות עוד ספויילרים! ודברי איתנו אם תהיי במסן.. אנחנו נישאר פה עוד הרבה זמן D: ולא כדאי לך להפסיד את זה... אנחנו מסטולות XDDDDDDD תהני ותהיי בריאה.*בלי להשתעל*

 

[butbut]

חח אם לא הייתי צריכה ללכת כול דקה הייתי מתחיל

ה איתכן שיחה במסןXDD. וכן זה ממש טיבעי להתמסטל מגשם...מאוד הגיוני..:} XDDDDDDDDDDDDDDD .. וספויירלרים עודמעט:} ^^

 

[yaelsee]

../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif../images/Emo2.gif

בוט, פרק כ"כ יפה. והשארת אותי בכל כך הרבה מתח! פלייייייייייייייייייייייייייז שדני יגיד לה! בבקשה! *פאפיפייס* הווו אני לא יכולה לחכות לפרק הבא

והסנדי הזאת... מתי ניפטר ממנה? בכל מקרה... תרגישי טוב טוב טוב כמה שיותר מהר

כי אנחנו צריכות אותך פה בריאה וחזקה

XD

העם דורש

, בכמויות וכמה שיותר מהר

 

[butbut]

אוו אני יודעת אתן אוהבות ספויילרים..הפרקים

הבאים הולכים להיות מעניינן במיוחד-משולש האהבה הולך להישבר! אני ישים ספויילרים במרוכז מחר כנראה:}

למטה=] XD אממ ותודה רבה!

הסנדי הזאת-אנחנו לא נפתרים ממנה

...היא רק התחילה לפעול

תודה בובה:}XDD

 

[יעליקק]

../images/Emo15.gif וואו פגר !!! כנסי D:

וואו, פרק מדהים. איך אפשר להעביר פרק של 10 עמודים בחצי נסיעה לבית של טל ?! גאד את ילדה מטורפת, ומוכשרת כ"כ D: ממ כמה הערות: 1. את יורדת המון שורות במקומות לא מתאימים כמו שאנשים אומרים דברים ובאמצע המשפט שהם אומרים את יורדת שורה... אז תנסי לתקן D: ו... אם זה בגלל תפוז שלא נותן לך להכניס או משהו כזה, אז סורי P: 2. ממ לא כותבים ו' אחרי נקודה, ועשית את זה פעם אחת אז, אם אל תעשי אלא אם כן באלך אז תעשי XD 3. ממ לפעמים את כותבת באותה השורה שני דברים שאנשים אחרים אומרים.. זאת אומרת: "בלה בלה!" אמר דני. הארי הסתכל עליו ואמר "בלה בלה בלה?!" אז זה צריך להיות ככה: "בלה בלה!" אמר דני. הארי הסתכל עליו ואמר "בלה בלה בלה!?" סבבה? [= ודבר אחרון, דני בדיוק כמוך !!! שכתבת שהוא תמיד מחייך, ואופטימי כזה ? גאש, תהרגי אותי- זה כ"כ כ"כ כ"כ את אז זהו, חוץ מזה- פרק מקסים P: העביר לי חצי שעה P: 3333333333333333333> אוהבת אותך הכי הכי הכי בעולם.

פסיכוו

 

[butbut]

זה לא סוד-כשאת יודעת לחפור טובXDDDואנשים

אוהבים לקרוא את החפירות הארכיאולוגיות שלך חחחח..:} 1}אכן

-בגלל תפוזבל. 2}כן-שוב בגלל התיקונים של תפוז:]] 3}כן, זה יוצא לי בטעות=]] 4}חחחח...יואו את ממש צודקת><...XDD

ואיי חצי שעה?זה הרבה!^^

פגר.