../images/Emo126.gifפרק 23 חלק |-אעאעאע... ../images/Emo126.gif
תקחו אוויר...נשימות עמוקות-לפני שמתחילים-אני
כול כך ממליצה לפתוח תא השיר הבא!! הוא סופר-יעזור לכן להיכנס אל הקטע!!..אבל בטירוף! XD [ופסיכו[יעליק] עזרה לי לבדוק את זהLOL].
השיר לחלק זה:t.A.T.u - All The Things She Said
http://www.youtube.com/watch?v=muJaDZA-_Bk תהנו!
*************************************************************************************************************************** פרק 23: טל הרגישה מעט זיעה קרה מתחילה להינגר ממורד מצחה אל פניה החלקות באיטיות. היא הביטה ספק בפחד וספק באהבה אל תוך עיניו העמוקות של דאגי, שנראו עכשיו הרבה יותר בהירות מתמיד. וחיכתה לראות שמץ של אנושיות, שאמור היה להופיע בתוכן. בתוך מעמקי אגמי האבדון הכחולים הללו, שבלבלו והפחידו אותה מבפנים. היא ידעה שהוא לא שלט בעצמו, שהוא לא היה הוא באותו הרגע. משהו אחר השטלת עליו, משהו ששיגע את מוחו, שגרם לו להיהפך לדאגי שהיא לא הכירה. "את אוהבת אותי?" הוא שאל בשקט, והעביר את מבטו מעינה השמאלית אל הימנית, ובחזרה. טל בלעה את רוקה בכבדות ואמרה "דאגי, אני לא יודעת". צמרמורת החלה לאפוף את גופה, ולגרום לרטט זעיר לעבור באורך כול עמוד השידרה שלה. היא המשיכה לאחוז בידו, מפקירה את עצמה אל השאול, כך דמיינה. מביטה הנה והנה בכדי לראות אם דני מגיע או לא. בכדי לתקן את המצב ולא לתת לדברים אפלים לקרות הלילה. "תישארי כאן, אל תלכי. אני מפחד..." לחש דאגי, כאילו הרגיש את חששותיה, וקרא את מחשבותיה הקמוסות. טל ביטה אל תוך מבטו העגום ושאלה בלחש "ממי דאגי? תענה לי, תסתכל עלי". "מעצמי" אמר דאגי בשקט והתנשף,הוא נשך את שפתו התחתונה בכאב בעזרת שיניו, ויישר את מבטו אליה. הוא התקרב אליה עם פניו, ולא הרפה מידה ששכנה בתוך ידו. טל הרגישה את שפתיו הדקיקות עוברות באיטיות על לחיה, הן היו חמות ולחות. הקור יכל לחצוץ בניהם אלמלא התקרב אליה דאגי כול כך. "אני כאן" היא לחשה אליו, וחיזקה את אחיזתה בידיו המחוספסות. דאגי קירב את שפתיו הורדרדות אל שפתיה, והביט בה במבט מפוחד. "אני לא יודע מה אני עושה" הוא אמר בשקט, ונגע לא-נגע בשפתיה החמימות. טל העבירה את מבטה אל פיו, וראתה אותו מוכן ומזומן להתקרב אליה בכול עת. הרוח פגעה בהם, בידרה את שיערם, והקפיאה כול פיסת עור שהייתה חשופה לכבודה. טל הרגישה את הקור חודר אל עצמותיה. היא התהדקה עם גופו של דאגי, ובכול זאת ניסתה להתנתק ממנו מעט. טל רפרפה בעיניה, פיסקה את שפתיה ואמרה בשקט "אני מפחדת בדיוק כמוך". היא הרגישה את נשימתו מתערבבת בנשימתה, ואת ידיו החזקות מחזקות את אחיזתם בידה. דאגי קירב את שפתיו את שפתיה שוב, "אני מבולבל, הראש שלי מתפוצץ" הוא אמר והתגרה בה. "אתה שיכור, בגלל זה הראש שלך כואב" אמרה טל בשקט. היא לא ידעה האם היא רוצה ללכת מכאן, או לקוות שדני יגיע במהרה. היא לא יכלה להתנגד לדאגי, ולא רצתה לעשות זאת. היא הרגישה את ראשה מסתחרר, אך נשארה לעמוד איתנה במקומה. הבזקים מן העבר הציפו את ראשה לפתע, היא עצמה את עיניה בזמן שנשימותיו החמות של דאגי התפזרו על יד לחייה הקפואות. היא ראתה את מוכר הבלונים נוגע בה שנית, את הבל פיו נבלע בשיערה. את זקנו הקוצני מתחכך בפניה, ואת ידיו הגדולות נוגעות בה. לפתע הגיע סבא-הרבה שלה, גדול ומתנשא מעליה מרים את ידו הגדולה ומקרב אותה אליה. היא פתחה את עיניה במהרה, וראתה את עיניו התכולות של דאגי מול פניה. כול כך קרובות, וכול כך נוגות. היא העצימה את לפיפת ידה בידו, והתקרבה אל גופו, בורחת מן הקור המקפיא. היא פחדה, היא לא ידעה מה קורה לה באותו הרגע. ראשה רצה דבר אחד, אך ליבה אמר לה דבר אחר. דאגי קירב את שפתיו אל שפתיה החמימות, היא הרגישה את הקור שאפף אותן. "אני צריך לברר," הוא אמר בשקט, מבטא כול הברה והברה בבירור. "האם אנחנו בכול זאת מרגישים משהו" הוא המשיך, והתגרה במבטה. טל הביטה אל תוך עיניו ומחתה בשקט "אתה שיכור, אתה לא צלול בדעתך אפילו". היא סובבה את פניה, אך מיד החזירה אותם כאשר חיזק דאגי את לחיצת ידו באצבעותיה. דאגי עיקם את אפו, ומיד הידק את שפתיו את שפתיה ונשק לה במהירות. טל שיתפה איתו פעולה גם כן וחיברה את שפתיה בחוזקה. שניהם עצמו יחדיו את עיניהם, והרגישו את נשימתיו אחד של השניה. הגשם החל לרדת לפתע בחוזקה, מכה ושוטף את גופם כליל. הרוח התחזקה במהירות, וגרמה לשיערה של טל לעוף ולהדבק את צווארה וראשה. מסך הטיפות חצץ את שפתיהם של טל ודאגי, וגרם להם לפתוח את עניהם בחוזקה ולהביט זה בצבע עיניהם של זו. טל הרגישה את הטיפות הקרירות ניתזות על פניה כסכינים זעירות, ובמהירות שמה את ידה על חזהו, ושניהם דחפו את עצמם אחד כלפי השני בכדי להפרד. הם התנתקו במהירות, באותו החיפזון בו התחברו, כאילו מכת ברק פגעה בגופם והיממה אותם. טל עצמה את עיניה בחוזקה, והסתובבה במהירות אל עבר הדלת של הכניסה. היא נשמה אוויר לרווחה, והחזיקה את ראשה בידה. הגשם המשיך לרדת עליה, ולשטוף את כול מצפונה המלוכלך. להרטיב אותה עד לשד עצמותיה, ולתת לה מספר רגעים להרגע מן האירוע שאירע כרגע. היא חיבקה את עצמה, ונתנה לשיערה להידבק את פניה כעלוקה אל הגוף. לאחר כמה שניות הסתובבה היא אל עבר דאגי, הוא עמד באמצע הדשא, היכן שהתאחדו הם יחדיו כמה שניות לפני כן. היא רצה אליו כשפיסת דימעה נוטפת על לחיה הרטובות, וחיבקה אותו בחום. היא חיכתה לזרועותיו החסונות שיכפו על ידיה. הוא הרים את ידיו, וחיבק אותה בחזרה. ראשה שקע בחזהו, היא הרגישה את קצב הנשימות שלו מתגבר ,את השיעולים הקולנים. היא נתנה למספר דמעות לנשור מעיניה, אך בלאוו הכי הוא לא יכל להבחין בהן- משום הגשם שהרטיב את פניה. "אני מצטער, טל" הוא אמר בשקט, וליטף את גבה. הגשם רק החל להתחזק, ולהטיח את טיפותיו על ראשיהם של טל ודאגי. "זה בסדר, גם אני" השיבה טל בשקט. "אבל אני לא יכול לשלוט בעצמי" אמר דאגי, והפנה את פניו אל שמאל כדי לחמוק מפניה. "משקה מטומטם" פלטה טל, "למה שתית?" היא שאלה את דאגי, ולא ציפתה לתשובה. "אני רואה חזיות מעופפות" השיב דאגי ברצינות, והרים את ראשו מכתפה. הם התנתקו אחד מן השני, והביטו אחד על פניו של האחר בשקיקה. טל פיסקה את שפתיה לכול אורכם ואמרה "אתה צריך לתפוס תנומה דאגי, אתה נראה נורא". "אני יודע" אמר דאגי בשקט, וניסה להשטלת על מעשיו. הוא התיישב על הספסל הרטוב וחייך לעברה. טל התיישבה לצידו ואמרה בשקט "אתה לא תזכור את זה, כול מה שקרה כאן".
יש המשך[אעאע]~~
בגלל שיש לי כמה בעיות עם הפרקים של הפיק לאחרונה-ועל המחשב הזה [יש 2 מחשבים] אין את כול הפיק- היום יהיה רק פרק 1..וחוץ מזה-חפיף הוא גם ככה פרק ארוך[אני חושבת] ומלא בפרטים! ויפה! ומצחיק ^^-בקיצור..XD תהנו וזהו!
בפרקים הקודמים: טל החזיקה בידו ואמרה "אני לא אעזוב". היא הרגישה שהמצב יוצא מכלל שליטה, כול הנורות האדומות שהיו גופה פעלו כעת. דאגי נעמד לפתע והתקרב אליה עוד יותר. חלק ממנה רצה לברוח, אך החלק השני הרגש שהוא רוצה להישאר, להסתכן. היא הביט ה על שפתיו הדקות, על שיניו הלבות. היא הרימה את מבטה אל עיניה התכולות, אל הזיק שנדלק בהן. היא הרגישה את ידו בידה ,את חום גופה קרוב אל חום גופה. שפתיו היו קרובות, היא ראתה את גוונם האדמדם. נשימתם נעשו לקרובות עוד יותר, טל הריגהש את הצורך לברוח בזה הרגע. אך החלק השני רצתה להישאר, היא עמדה נטועה במקום.מרגישה את ליבה פועם בקירבה בחוזקה. כפי שלא פעל מעולם במקרים שכאלו.
השאהל הגדולה מכולן!!!! האם תהיה נשיקה?!?!?!!?!!???!?!
הנה זה מתחיל!
בלי לחפור יתר-על המידה:
... תהנו? XD
בוט.
../images/Emo126.gif