יא-בייבי!פרק 23

[butbut]

../images/Emo98.gifהייתה LOL..[סוד?גם אני מכחישה..הי לי קשה

לכתוב את זה-כי זה חורג..מ..מה..שציפינו מטל><]

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif

צורך לשתף בשיר שמתאים:The Rocket Summer - So Much Love http://www.youtube.com/watch?v=YfX4kRSQhGM

בשיר הזה.. ********************************************************************************************************************* "אוה," פלטה טל וצחקקה "ומה קרה?". "הוא הטיל עלי לנשק את ליאו, אבל זה בלי כוונה גלש. וחוץ מזה החלטנו שזה היה סתם מעשה ידידותי בין ידידים" אמרה איימו בספקנות. ואז הוסיפה במהירות "רגע, אמרת שגם את?". "כן" פלטה טל בשקט, והביטה אל עבר פניו של דני. היה ברור שהוא קשוב לשיחתה, הרי לא היה לו משהו אחר לעשות. "עם דאגי פויינטר" היא המשיכה, והסיטה את מבטה ממנו ברגע שפניו הסתובבה אליה. איימי פלטה צווחה וקראה "וואו טל, את מהירה. אז החלטת לבסוף את מי את אוהבת?". "לא, אני לא יודעת. אני לא יכולה להחליט, זה לא קשור בי בכלל" ענתה טל. "אבל רגע טל, את באמת נישקת אותו?או שהוא נישק אותך?" הציפה אותה איימי בשאלות מהירות. "הוא נישק אותי" ענתה טל בשקט וחיזקה את אחיזתה בדני. "אני מבינה" אמרה איימי והוסיפה "טוב, אני חייבת ללכת עכשיו. רון החליט שהוא רוצה שכולנו נלך לקנות פיצה אחרי הכול. אני אדבר איתך אחר כך". "גם אני" אמרה טל בשקט. "צ'או" "ביי". טל ניתקה אתה שיחה והחזירה את הפלאפון אל כיס מכנסה. "מי זה היה?" שאל דני בהתעניינות. "חברה שלי מן הקולג', איימי" השיבה טל. "לא התכוונתי להקשיב, אבל פשוט ממש משעמם לי...ואנחנו נגיע אל השדרה עוד כמה דקות. רציתי לנצל את הזמן בכדי לשאול אותך---" אך לפני שהוא הספיק לשאול, הם ראו את הארי עומד מולם. "כאן השדרה?" שאלה טל בשקט, והתנתקה ממנו. "לא" ענה דני והתקדם יחד איתה אל הארי. הם נעמדו על ידו ואמרו "היי" פה אחד. הארי סובב אליהם את פניו בשקט, והצביע אל עבר פח האשפה הקרוב. טל ודני סובבו את פניהם אל פח האשפה, ועמדו נדהמים. דאגי ישב בתוכו, והבריח חתולות. הוא קרא בקול "יחי הערומים! חתולות בואו...מיצי מיצי...כולם יכולים להיות ערומים!". "או, אלוהים" קראה טל. היא לא יכלה לקראות את שאר גופו, וגם לא התכוונה לצפות בו. היא פתחה את פיה, והמשיכה להביט על חזהו השרירי החשוף, החלק היחיד שראתה מנקודת התצפית שלהם, משום עומקו של הפח. "הארי בוא נעשה את זה לפני שיבואו לכאן מלמים ומשטרה" אמר דני, וסובב את פניו אל עבר טל. "אני לא חושב שאת תירצי לצפות בזה" הוא הזהיר אותה מראש, והביט על פניה שהחליפו את גוונם מלבן לאדמדם. "אני מסכימה" אישרה טל וחייכה. "את יכולה ללכת ולקנות לו בגדים? יש כאן חנות שקרובה מאוד. את רואה את האורות שם?" הוא שאל, והצביע אל עבר קצה השדרה. היכן שהיו מליוני מנורות בהמוני צבעים. היא ראתה המון אנשים הולכים לשם, אך לבקום שבו עמדו כמעט ולא הגיעו. "כן, אני יכולה" אמרה טל בספק, והביטה בו בזמן שנתן לה שטר של כסף לידה. "אני סומך עליך, לא חשוב מה תיקני, העיקר שזה יעלה עליו" הוא אמר וחייך. "אין בעיה" אמרה טל וסגרה את ידה על השטר הירוק. טל מיהרה אל עבר המנורות, היא רצה בכול הכוח שיכלה לספק, ונתנה לשיער להתנופף ברוח מאחוריה. היא תרה בעיניה אחר חנות שהיית פתוחה בשעות הללו, אך לא מצאה. לאחר חיפושים קליןם היא החליטה לשאול את אחד מעוברי האורח. "סליחה" היא עצרה גברת זקנה ושאלה "איפה אני יכולה להמצוא...חנות ל—" היא הצביעה על בגדיה בכדי להסביר לה, כי ידעה שישנן מילים שהיא אינה יכולה לבטא באנגלית, ואחת מהן היא "בגדים". "בגדים?" שאלה אותה הזקנה, וסידרה את חצאיתה. "כן" אמרה טל נחרצות, וחיכתה לתשובתה. "כאן, בסוף הרחוב" היא ענתה והרימה את זרועה המקומטת אל עבר סוף הרחוב. טל הביטה אל עבר אחת החנויות שצבען היה ורוד. "שם?" היא שאלה. "כן, יקירתי" ענתה הזקנה והוסיפה "ערב טוב". "ערב טוב, ותודה" אמרה טל, ונשכה את שפתה. היא רצה אל עבר החנות, ודלתה הייתה פתוחה, למרבה הפתעתה. היא נכנסה בדלת הכניסה, ולפניה הופיעה חנות לא קטנה, לדברי נשים. "לא טוב" היא אמרה לעצמה בשקט והלכה לכיוון הדלפק. "יש כאן דברים ל...גברים?" היא שאלה בחשש את המוכרת שעמדה מולה. שיערה האדמוני היה אסוף לאחור הסרט צבעוני, היא גילגלה מסתיק על אצבעה ונראתה נחמדה מאוד. "לא חמודה, זה 'עולם האישה'" הקריאה המוכרת את השלט שהיה מעל ראשה של טל. "אני מבינה" אמרה טל והוסיפה לעצמה בראש "עוד יותר לא טוב". "יש כאן חנויות בקרבת מקום שמוכרות דברים לגברים?" היא ניסתה שנית למצוא פיתרון לבעייתה. "לא, בשעות הללו כולם כבר סגורים" ענתה הנערה האדמונית. "אוי" אמרה טל בשקט, ושמה את ידה על פיה. "מה קרה? את נראית נסערת, אם אפשר לשאול" אמרה המוכרת, ושמה את רגליה על הדלפק. "אני צריכה למצוא בגד בשביל...מישהו...כדי לצחוק עליו, יש כאן בגדים?" היא שאלה, עלה רעיון גאוני בראשה. אם אין היא מוצאת בגדים של גברים, אולי תוכל להביא לו בגדים של נשים. המוכרת חייכה ואמרה "בטח, תסתכלי בקולבים ובכול החלק הימני של המקום". היא הצביעה אל מאחורי הקיר שהיה על ידה, וסימנה לטל ללכת אחר החץ המואר. טל פלטה "תודה" במהירות, ומיהרה אל עבר השלט. היא עקפה אותו, והגיע אל מקום ורוד עוד יותר מן הכניסה של החנות. כול המדפים היו עמוסים בבגדים לנשים בלבד, דווני הורוד היו הצבע הדומננטי בחנות. מן הצד נראו גם שאר הצבעים, במדפים נפרדים. בצדדים היו סלים ענקים בגווני אפור-לבן. ובתוכם מליוני בובות פרווה קטנות ושעירות שתפסו את עיניה של טל לכמה שניות. לאחר מכן היא ניערה את ראשה, והתעטשה. "לא!"היא אמרה לעצמה, "את חייבת לשלוט בסקרנות" היא צייותה. היא הלכה אל עבר המדפים והוציאה מספר חולצות, אך אף אחת מהן לא נראתה מספיק גדולה בכדי להתאים לגודלו של דאגי. היא משכה מספר מכנסיים, אך הם היו נשיים מידי. מכנסי סקיני בצבע סגול משכו את עיני, היא החלה לדמיין איך הם יראו על דאגי ופרצה בצחוק. לפתע היא הביטה על הגלגל בגדים שעמד משמאלה, היו שם מספר חלוקים ורודים עם לבבות בצבעי אדום לבן וורוד. "את אלו את יכולה לקבל בחינם ילדונת" אמרה המוכרת לפתע מאחורי גבה והצביע על החלוקים הגדולים.

יש המשך~~

 

[screamin pittas]

XDDאוי ואבוי><

אני לא רוצה לדמיין את דאגי לובש את זהXD

 

[kelly7i]

מה,למה טל דברה ככה אל איימיל שדני לידה

ושומע הכל?!

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק [6!!] ../images/Emo126.gif

"למה?" שאלה טל בהשתהות, והביטה בפניה המוארות של האדמונית החייכנית שעמדה על ידה. כי הם נוצרו בטעות, והגיעו לכאן לתקופת ניסיון. "אז אני יכולה לקחת כמה מהם?" שאלה טל, והרימה את גבותיה. "בהחלט" אמרה המוכרת והשיבה "קחי את כולם". טל חייכה לעצמה, היא במילא לא יכולה למצוא עוד בגדים, משום שכול החנויות סגורות. ובשביל מה לבזבז עוד כסף, אם היא יכולה לקחת חלוקים בחינם? היא צחקה ואמרה "תודה רבה, את לא יודעת עד כמה עזרת לנו". "אני מקווה" אמרה המוכרת בחייכנות, ושיחקה בשיערה. ***** טל רצה במהירות כששקית ורודה בידה. היא צחקה לעצמה כאשר התקרבה אל עבר הפח בו היו הבנים. "בנים" היא צעקה, והביטה אל תוך הפח. "כאן" צעקו הארי ודי יחדיו. טל התכוונה להתקדם לעברם ולבסוף עצרה את עצמה ואמרה "הבאתי את הבגדים היחידים שמצאתי, אני מצטערת אם זה לא...מתאים". היא שעה את דאגי צווח ואמרה "אני יכולה לבוא?". "לא כדאי" צעק הארי, ופרץ בצחוק. "שלושתכם בתוך הפח?" שאלה טל, והברימה את מבטה אל הפח. "לצערינו" היא שמעה את קולו של דני. "טל תזרקי את הבגדים לכאן, אנחנו כבר...נסתדר" צעק לה הארי והושיט את ידו. "מי היה מאמין, מקפליי בתוך הפח" אמרה טל כאשר העבירה לידו את השקית הורודה וצחקה. "תאמיני או לא, אבל זה לא האירוע הכי מביך שקרה לנו בחיים" אמר הארי. "אני מאמינה" אמרה טל וחיכתה לתגובתם כאשר יראו את הבגדים. היא שמעה את השקית נזרקת, ואת דני פולט קללה עסיסית ופולט בצחוק. "אני לא מאמין" הוא קרא, והדביק גם את הארי בצחוקו. "יחי הערומים!" צעק דאגי לפתע. "שקט" אמר לו הארי, ושקט החלט להציף את הרחוב. טל חיבקה את עצמה בחום, והביטה אל עבר הפח. מידי פעם היא ראתה אותו זז, וכמה רגליים וידיים מציצות מתוכו. אך עד אז לא אף ראש או גוף אחד. לפתע, דני הרים את ראשו, פלט צחוק ויצא מן הפח. "זה פח ריק, למזלנו" הוא אמר, וניער את בגדיו. "דני תחזיק אותו, אם לא הוא יברח לי" זעק לעברו הארי. טל ראשה את רגליו של דאגי מופיעים באוויר, הן היו מכוסות בבד של החלוקים לכול רגל בנפרד. לאחר מכן הופיעו גם גופו, שהיה עטוף בשלושה חלוקים בצורות שונות, ואיקסים בעיקר. "אלוהים" אמרה טל ופתחה את עיניה, למראה דאגי שהיה נראה כמו משוגע שברח מתוך חנות בגדי נשים. דני לא הספיק לתפוס אותו, והוא כבר החל להתרוצץ בשדרה כשהחוטים של החלוקים נשרכים אחריו ועפים ברוח הקרה. הוא רץ אחרי חתולות ואמר "יחי הערומים!". לאחר מכן נפל על פניו, ופרפר באדמה. "בואו נעזור לו" קראה טל ורצה לעברו. דני והארי רצו אחריו, ותפסו אותו, כול אחד מצד אחר של גופו הצנום. הוא השחיל את זרועותיו מבין החריצים שהיו בניהם והרים ונופף בהן מעלה ומטה בחוזקה. "קיצי קיצי, בוא אל אבא" הוא קרא, והניף את רגליו. טל פרצה בצחוק ואמרה "מי היה מאמין". הארי ודני לא נראו מבודרים כלל וכלל, הפ ניסו בכול כוחם להעביר אותו בסמטאות העיר, עד למקום דירתו של דני. מבלי שאף אחד לא יבחין במשוקע הורדרד שצורח למען הערומים. טל עזרה בכך שהחזיקה את הג'קטים העבים של הבנים, והצחיקה אותם מידי פעם. דאגי לא תרם הרבה במיוחד, מלבד העובדה שרוב הזמן הוא ניסה לברוח להם, ולפשוט מעליו את הבגדים. הוא השתדל להניף את ידיו בכול פעם שיכל, ולהניף את רגליו. וכשלא הצליח הסתפק בהנפת ראשו מעלה ומטה. "הוא לא מתעייף" אמר הארי, ונראה סחוט מן המרדף והלכידה הארוכה. "התרנגול לא מת! התרגנגול לא מת!" זעק לםפתע דאגי, והתפרפר בידיהם של השניים. "הוא אמר מתעייף, לא מת!" צעק לעברו דני, והעביר את מבטו המיואש אל עבר טל והארי. "הוא חייב לשתוק, אם לא אני אשתגע" זעק הארי, וקיצץ את גבותיו. "התרנגול הערום, הוא לא מת! יחי הערומים!" זעק דאגי, והניף את ידיו. היה נראה כאילו שהוא מתכונן להמראה. הוא הטיח את רגליו בריצפה, אך דני והארי לא עזבו את פלג גופו העליון וזרועותיו. הוא התנגד להם, והחל לרוץ עם רגליו, כששאר גופו מוחזק על ידי דני והארי. זה היה נראה די משעשע. לראות משוגע בביגדי ורוד שמריץ שני אנשים, וצועק בקול רם "יחי הערומים!". דני והארי החזיקו בעץ קרוב ועצרו את המופרע, הוא החל לצווח בקול "יחי הערומים, יחי הערומי—". אך לפתע עמדה מולו טל, והעיפה לו סטירה על הלחי. הוא שתק והביט בה במבט מוזר. הארי ודני פרצו בצחוק מתגלגל, והביטו על פניו של דאגי. "הוא היה חייב להירגע" אמרה טל כהסבר למעשה, ומיד העבירה את עיניה על פניו ההמומות של דאגי. הוא כיווץ את פיו ונגע במקום בו פגעה הסטירה שלה. טל הביטה עליו בעצב ואמרה "מצטערת, אבל הצלתי אותך". דאגי הרים את מבטו הכחול אליה וזעק לפתע "עוד פעם!". "מה?" שאלו הארי וטל יחדיו, והביטו בדאגי השמח. "הוא לא מרגיש את זה" אמר דני בהבנה, ופרץ בצחוק. "מה זאת אומרת?" שאל הארי, ועיקם את פיו. "כשאתה שיכור, אתה לא מרגיש דבר. גם אם תסרוט את עצמך, או תכאיב לעצמך בדרך כלשהיא, אתה לא תרגיש את זה" הסביר דני. "אוה" אמרה טל, וחייכה חיוך מתוק. "קדימה, בואו נתקדם אל הדירה, אני חושב שהוא מאבד כוחות" העיר הארי, והצביע אל עבר השער של הכניסה אל הבניין. השוער הי נחמד, הוא פתח את הדלת, והציע עזרה לשלושה. וכמובן שלא שאל שאלות יותר מידי, אבל הביט בצורה מוזרה על דאגי. "המודה החדשה?" הוא שאל את טל שחיכתה עד שכול חלקי גופו של דאגי יוכנסו, ורק אז יהיה בטוח להיכנס. "בערך" ענתה טל, וחייכה לעברו. "ערב טוב" הוא אמר, והוריד את כובעו. "גם לך רוג'ר" צעק לו דני מן הקצה של המסדרון.

יש המשך~~

 

[screamin pittas]

וואי אני כבר ממש מרחמת על דאגי><

הוא במצב קשה>< כמה כבר הוא שתה שהוא כ"כ שיכור?XD

 

[McFly rullz]

קיצי קיצי בוא אל אבא../images/Emo6.gif

אני מדמיינת את זה בראש...דאגי באמת היה עושה את זה?XDDDDDDDDDDDDDDD וחחחחחחחח חמודדדד אני אלך לישון-מחר בצפר-אני אמשיך מחר!!!! ~לילה טוב~

 

[butbut]

ת'אמת?../images/Emo3.gif

כשבן-אדם שיכור באמת...הוא לא מרגיש מה רע ומה טוב-מה מצחיק ומה מפחיד... אז כן.

 

[screamin pittas]

OMG...../images/Emo12.gif

השיר כ"כ מכניס לאווירה! אני קוראת הכל וכמעט בוכה ופתאום משום מקום "אני רואה חזיות מעופפות"XD מדהים!

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק |[אני לא אעיר על כך-7] ../images/Emo126.gif

הרגשתי צורך רב! זה לשני חלקים יחד-

Ronan Keating - Iris[מומלץ! בחום!]: http://www.youtube.com/watch?v=p_8lHc3yn90&feature=related

Foolish Beat-כן כן שוב השיר הזה><הוא פשוט-כול כך..מתאים! http://www.youtube.com/watch?v=OsSc7jwSq4w

תהנו:] *************************************************************************************************************** הם העמיסו את דאגי על המעלית, ונתנו לטל לפתוח את הדלת. טל הרגישה בכול אותם הרגעים שהם נועצים בגבה את מבטם. היא פתחה את הדלת ונכנסה בכדי לפנות את המקום לדאגי. היא דחפה את התיק שלה, ועוד מספר דברים ואמרה "מוכן". דני והארי נכנסו יחד עם דאגי היישר אל המקלחת, ולקחו את טלפון המים והרטיבו את דאגי. לאחר מכן ייבשו אותו במגבות, ונתנו לו להתלבש בבגדים של דני עם עצמו. טל ישבה בסלון ודברה עם הארי 'על הא-ועל דה' עד אשר נכנס דני אל חדר, ונראה עייף מאוד. הוא התיישב על יד הארי ואמר "תנחשו מה קרה". "מה קרה?" שאלה מיד טל. דני חייך מעט ואמר "הוא נרדם על המיטה שלי. אין לי טעם להעיר אותו, הוא ישן עמוק". "אתה יכול לבוא לישון אצלי, אם את רוצה" הציע הארי. "לא, זה בסדר. אני אשאר לשמור עליו" אמר דני. "והפעם אל תתן לו להשתחרר" אמרה טל, וצחקה. דני צחק גם כן ואמר "זה היה חד-פעמי. וחוץ מזה, הפעם הוא ישן, שלא כמו בפעם שעברה". "אני צריך ללכת חברים," אמר לפתע הארי והתרומם. "לאן?" שאל דני, והרים את פניו אליו. הוא שם את רגליו על השולחן שעמד באמצע החדר, והשעין את ראשו אחורנית. "הבטחתי לידידה שלי שאני אפגוש אותה במסעדה היום" אמר הארי בגאווה וקרץ לדני. "תהנה" פלטה טל, ונראתה עייפה. היא מתחה את ידיה ואמרה "גם אני צריכה ללכת". "צריכה הסעה?" שאל הארי, וכיווץ את גבותיו. "לאיזה כיוון אתה נוסע?" שאלה טל. הארי הביט על שעונו ואמר "או, כבר מאוחר...אממ...אני נוסע לכיוון הכיכר המרכזית". "אוי, זה בכלל הכיוון הנגדי לבית שלי" ענתה טל בהרהור. "אני אלווה אותך, אם את רוצה" הציע דניאת עצמו, וחיכה לתשובתה. "אוקי" ענתה טל, ופרסה את ידיה לצדדים. "טוב חבר'ה, אז תהיו בקשר אם קורה משהןו, אל תהססו להרים לי צלצול. אגב דני, אם אתה משאיר אותו לבד תבקש מרוג'ר שיעשה כאן סיור מוגבר" הציע הארי, ונופף להם לשלום. "אני אבקש" אמר דני, ונופף לו. "ביי טל" אמר הארי וחיבק אותה בחוזקה. "להיתראות, תהנה" היא חזרה על דבריה וחייכה. הארי צחק ויצא מן הדלת של הבית. טל המשיכה להביט על הדלת עד שזו נסגרה כליל, ורק אז הא נתנה לעצמה לזרוק את ראשה לאחור ולהתאושש מן היום המתיש. "תה מישהו?" שאל דני וחייך חיוך מלבב. "כן, בבקשה" אמרה טל. היא הלכה אל עבר המזגן, הדליקה אותו, והוריד מעליה מספר שכבות בכדי להתייבש. "איזה יום ארור" אמר דני בשקט, והרתיח את המים שבקומקום. טל נתנה לשיערה להתבדר במשב הרוח החמים שיצא מן המזגן, ושלחה מבט אל עבר דאגי שנראה מן החדר. לאחר מספר קות התקרב אליה דני עם שתי כוסות של תה חם ושאל "קרה משהו?". טל פלטה אנחה ומיהרה להתיישב על הספה." לא" היא ענתה בשקט. "מצויין" השיב דני וחייך. הוא הביט על טל ואמר במהירות "זה היה פשוט משוגע...כול היום הזה". "אה," קראה לפתע טל והלכה לכיוון הבגדים העבים שלה שהשאירה על יד המזגן. היא הוציאה מתוך הכיס של הג'קט את השטר של דני, והגישה אותו לידיו. "אבל הבגדים—" החל דני לומר בהפתעה. "קיבלתי אותם בחינם" אמרה טל בגאווה והתיישבה. דני שחרר צחקוק קטן ואמר "את ילדה...מיוחדת". "תודה" אמרה טל וחייכה. "אגב התה טעים" היא הוסיפה כאשר לגמה מן הכוס החמה שהייתה בידה. "תודה" אמר דני ופרץ בצחוק. "מה אמרתי?" שאלה טל בבלבול, והביטה על עיניו הנוצצת. "סתם," אמר דני, והניח את הכוס שלו על השולחן "זה מוזר שגבר יודע להכין תה...כלומר, גבר כמוני". "כלומר דני ג'ונס" אמרה טל, וחייכה. "בדיוק," אמר דני בסיפוק, וחשף את טורי שיניו הצחורות "היית מדמיינת לעצמך אותי, יודע להכין תה?". טל חייכה וענתה "לא בדיוק". "אבל אתה כן" היא הוסיפה. דני חייך ואמר "אל תגלי לטום, בכול פעם שהוא מבקש ממני אני אומר לו שהכנתי פעם אחת לדאגי והוא קיבל הרעלת קיבה. כי אין לי כוח להכין לו". טל צחקה ואמרה "אין בעיה". ***** "דני, סגרת את הדלת של הבית?" שאלה טל כאשר יצאו הם בחוץ, אל הקור הלונדוני המקפיא. דני הנהן עם ראשו המתולתל וענה "אל תדאגי, ביקשתי מרוג'ר שיעבור שם כמה פעמים, הוא לא ייצא משם, אני מבטיח". טל הביטה אל מבטו הרציני וחייכה, לאחר מכן השחילה את ידיה אל בין זרועו ואמרה "מצטערת, אני לא רגילה לקור". היא באמת קפאה מקור, קור שחדר לעצמותיה והקפיא גם אותן. דני נצמד אליה מעט ואמר "זה בסדר, אני מאמין לך שאת לא עוד אחת שמחפשת להיות קרובה אלי, בגלל הפפראצי והפרסום". טל הרימה את פניה אלי, והביטה אל תוך עיניו. "למה אתה חושב ככה? מעולם לא חשבתי כך, ואני גם לא אתחיל בזה עכשיו" היא הצתדקה והפנתה את מבטה אל הרחוב. "אני יודע, אני יודע" אמר דני בהתנצלות, ועצר."התכוונתי לכך שאני יודע שאת לא מנצלת אותי טל" הוא סיכם, והמשיך ללכת כשידה בחיקו. "אני מבינה אותך" אמרה טל בהבנה, והסיטה את שיער לאחור. העגילים שלה התעופפו מעט ברוח הקרה, והשרשרת שהייתה עליה התחפרה מתחת לכול שכבות הבגדים שהיו מעליה. דני נראה רגיל, ובכול זאת היה בו משהו שגרם לליבה לקפוץ. מכנסיו המרושלים, שהתלבשו עליו בצורה יוצאת דופן. לחולצתו וג'קטו השחור, ושיערו המתולתלת שעף ברוח הקרירה וחשף את צווארו. טל העיברה את מבטה אל נעליהם, ואמרה לפתע "ובקשר להיום".

יש המשך~~

 

[m i c k e y 15]

דווקא ה-IRIS של רונאן ממש לא יפה חחח

הרבה אמרו לי

אני עדיין לא מצליחה לנער את עניין ה-דני+טל פה.. וזה קשה להפטף 8 חלקים של פרק אחד את השם טל למיכל XDDD

 

[butbut]

דוווקא לי המליצו עליו>< וזה שיר די אממ...

בואי נגיד שחורשים עליו בסירטי קומדיה רומנטית>< :]] אממ..חחחחחחחח..צודקת 8 חלקים זה די והותר!..XD

 

[screamin pittas]

דני../images/Emo99.gif

 

[m i c k e y 15]

שיזכור שיזכור!!!! כדי לך לעשות שהוא יזכור!!

אמא זה היה כל כךךךךך טוב החלק הזה! כל התיאור הזה

וואי בוט

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק ||[8!!] ../images/Emo126.gif

טל העיברה את מבטה אל נעליהם, ואמרה לפתע "ובקשר להיום". "אה, אמרת שתספרי לי על ה"פעם שלישית גלידה" שלך ושל דאגי" אמר דני בסקרנות. טל חייכה אל עצמה ואמרה "כן, זה סיפור ארוך". "יש לנו זמן," אמר דני והצביע אל האופק "אני לא מאמין שאנחנו הולכים את כול הדרך הזאת ברגל, אבל בדרך חזרה אני אצטרך לקרוא למונית, אחרת אני אקפא מקור". טל פלטה צחוק ונתנה לעצמה לחוש את הרוח הקרירה על פניה. "בוא נגיד, שכול מה שראית-- התחילה טל לומר, אך דני קטע אותה מיד. "מסתבר שיש בניכם משהו" הוא אמר בשקט. "לא, אתה לא מבין שהוא היה שיכור" אמרה טל, והנהנה עם ראשה לשלילה. "ואם זה לא היה מתוך שיכרות, מה היית אומרת?" שאל דני. טל הרגישה שהוא רוצה לדעת, הואמחכה להגיע לשאלה הגדולה מכולן. שאפילו היא לא ידעה את תשובתה האמיתית. היא פחדה להסביר לעצמה את המקרה ,ולנתח אותו לעומק. "אני לא יודעת" אמרה טל שקט, ובעטה באבן שהייתה על המדרכה. דני נשך את שתפתו ובעט גם כן הוא באבן שנתקלה בנעליו. "ובקשר לפעם שלישית גלידה," אמרה טל בשקט ובלעה את רוקה. "לפני שבאת" התחילה טל לומר והרימה את עיני אל פניו הרציניות. "ישבתי על יד דאגי, הוא ביקש ממני לא לעזוב כשהוא אמר שכואב לו הראש. אמרתי לו שאני עולה לקרוא לך, אבל הוא לא רצה שאני אלך" היא אמרה בשקט, וכמעט בלעה את לשונה מן הדיבור המהיר. היא אומנם ביטאה את המילים בצורה לא מוגדרת, אך האופן בו הצליחה היא כבר לשלוט בדקדוק הרשימו אף אותה עצמה. "ומה קרה אז?" שאל דני, והעביר את מבטו אל פניה. "הוא החזיק אותי, הוא לא רצה לעזוב אותי" אמרה טל ועצרה במקום. היא עמדה אל מול פניו של דני, והמשיכה "התחבקנו בכוח, יכולתי להרגיש אז שמשהו לא בסדר. הוא 'הידק' אותי אליו. וגרם לי—" "גרם לך למה?" שאל דני בחוסר סבלנות. "להיזכר במוכר הבלונים, והסבא. אני...פשוט הרגשי שהוא כמוהם, עד שהוא אמר משהו...זה לא חשוב עכשיו מה, חשוב מה קרה אחר כך" אמרה טל, ומחצה את אצבעותיה זו בזו. דני שם יד על כתפה ושאל "מה קרה?". "אני לא יודעת, כלומר...מאותו הרגע שמוכר הבלונים עלה למוחי, התחלתי...לפחד" אמרה טל, והשפילה את מבטה כלפי מטה. "אל תחשבי על זה, זה עבר. זה דבר שנגמר, ורק יהיה כתם בילדות שלך, זהו" אמר דני בשקט. "אחר כך," המשיכה טל, והביטה על האנשיםה עוברים על ידם. הם היו מעטים, ועברו רק פעם בכמה דקות. ובכול זאת קטעו את חוט המחשבה שלה, ורצף דיבורה. "הוא נישק אותי, ואני.." אמרה טל, והרימה את עיניה אליו. היא ראתה את עיניו הכחולות, בוהות בה בציפייה לשמוע את ההמשך. "לא הפסקתי אותו, אתה מבין?" היא המשיכה ושאלה אותו. "טל" אמר דני בשקט. "אני רציתי את זה גם, המשכתי איתו 'זרמתי', כמו שאתם אומרים" היא פלטה, והפנתה את מבטה אל עבר הגנים. "תני לי להבין לרגע," אמר דני והביט בפניה בריכוז. "בוא נתקדם לבינתיים" העירה טל, והתרוממה מן החומה עליה התיישבה מבלי לשים לב. "רעיון טוב" אמר דני, ונעמד על ידה. "אז, את מרגישה אליו משהו? או לא?" הוא שאל, ושם את ידה תחת ידו. "אני...לא יודעת" אמרה טל, והמשיכה ללכת יחד איתו. היא אהבה להרגיש את החום שלו, את הגוף שלו. היא אהבה להריח את ריח בשמו, לראות את סבך תלתליו שקפץ הנה והנה. "מצטער על השאלות, אני אל באמת מתכוון לחקור אותך" אמר דני במבטא מופרז וחייך מעט. "זה בסדר" אמרה טל בשקט. "הבית שלך קרוב לכאן, אני צודק?" הוא שאל לפתע. "אכן" ענתה טל, וחייכה מעט לעברו. הם עמדו מספר מטרים מול ביתה, ועצרו שם בכדי להיפרד. "שאלה אחרונה" אמר דני, וסובב את טל כך שתעמוד מולו, עם גבה אל הבית. "אוקי, אני מקשיבה" אמרה טל והניחה את תיקה על יד רגליה. היא שילבה את זרועותיה והרימה את ראשה אליו. הוא היה גבוהה ממנה בכמה סנטימטרים, מה שגרם לה להרים את ראשה בכול פעם שרצתה להתמקד באגמי עיניו העמוקים. "למה לא סיפרת לי על הנשיקה הראשונה שלך עם דאג?" הוא שאל, ושם את ידיו בכיסיו. טל נשכה את שפתה, הביטה שמאלה וימינה ולאחר מכן אמרה בשקט "לא יודעת, הרגשתי שאני לא צריכה לספר". "אם את מרגישה כלפיו משהו, אני לא איעלב. אני כבר הבנתי את זה מזמן" אמר דני וחייך חיוך מעודד. "אתה לא מבין כלום" אמרה טל בשקט, והפנתה את פניה מעיניו הגדולות. "מה אני צריך להבין? תסבירי את עצמך בבקשה" הוא אמר בשקט וסובב את פניה אליו. הרוח היכתבה בכול הדרה, היא גרמה לשיערה של טל לסמור בגופה, ולצמרמורת קלה לעבור דרך עמוד השידרה שלה ולטלטל אותו. היא עצמה את עיניה, וחיבקה את עצמה מרוב הקור הנוראי. דני שלח את ידו אלי ושאל "חיבוק יכול לעזור?". טל פתחה את עיניה, והרימה את ראשה אליו. היא הרגישה צמרמורת נוספת עוברת בגופה, והפעם לא משום הקור האיום. היא התקרבה אל ידיו הפתוחות, וכרכה את זרועותיה סביב מותנו. בחיקו היה לה מספיק חם, בכדי להמשיך בשטף דיבוריה. "אני לא מבינה בעצמי, מה אני רמגישה. אתם מבלבלים אותי, שניכם" היא אמרה בשקט, והרימה את פניה. מרגישה את זיפי סנטרו שהחלו לצמוח. "למה?" הוא שאל, והוריד את עיניו אל פניה. טל חיזקה את אחיזתה בו ואמרה "אני לא יודעת, אני חוסתמת את עצמי מהכול. כנראה". "תסתכלי אלי לרגע" אמר לה דני, וגרם לה להרים את פניה ולהביט אל תוך עיניו הכחולות. היא הרגישה שהיא טובעת בתוכן, ואין איש שיכול להציל אותה מזה. "אני מסתכלת" היא אמרה בשקט, והרגישה שהיא רוצה לברוח מן המקום מיד. להרגיש את האדמה תחתיה נפתחת ואוכלת את כול גופה בשלמותו. "כשנישקת את דאגי, הרגשת אליו משהו? על אף שלא עצרת בעדך מלנשק אותו?" שאל דני בשקט. טל העבירה את מבטה מן עיניו השמאלית אל הימנית, ומביטה על שאר איברי פניו. "דני, אני מבטיחה לך שאני לא יודעת" השיבה טל באומללות. דני השפיל את פניו ואמר "אני לא מבין אותך". טל הרגישה את הדמעות עולות במורד גרונה, אך היא לא התכוונה לבכות כאן לפניו. "אני כן מרגישה," אמרה לפתע טל, וגרמה למבטיו הכחולים לחזור אל פניה. "מרגישה מה? אל מי? אני כבר עובד עצות" אמר דני באומללות, וכיווץ את גבותיו. "אני מרגישה אל.." החלה טל לומר, והגישה את הרוח חוצצת בינה ובין דני. היא מיד חיבקה אותו עוד יותר חזק ואמרה "אני לא מסוגלת לדבר, מרוב קור". היא הרימה את פניה, והרגישה את זיפיו על לחייה. "אני," התחיל לומר גם כן דני, ועצר בעד עצמו. טל הרימה את פניה אליו, ויכלה לראות את פניו קרובים אליה כול כך.

יש המשך~~[אווווווווווווווווווווווווווווווו..]

 

[m i c k e y 15]

"אני לא אעלב"?! "אני לא אעלב"?!

ארררר הבנו שאתה אוהב אותהה הבסדר

אתה לא צריך לצעוק את זה

אוף.............. XDDDDDDDD אני נעשית פה בדיכאון XDDDD מה עובר עליי... בכלל אמא שלי אמרהלי שאני מראה סימנים של דיכאון בזמן האחרון... זה בגלל הפיק???? XDD סתם..אין לי מושג ממה. ארררר כדי לה שתגיד מרגישה אל...........ד-א-ג-י!!!!!!

 

[butbut]

מהה?הפיק שלי מכניס אנשים לדיכאון?לא!!XDD

>< מיק' אמרנו לך מה לעשותXDDDDDD... את חייבל לדמיין "מיכל" אם את לא אוהבת את "טל"..LOL ולמה את בדיכאון בזמן האחרון? את צריכה לצאת מזה! כנראה שיותר מידי דברים משפיעים עלייך בזמן האחרון..

 

[Sharon Kez]

חחחחחחחחחחחחחח../images/Emo6.gif

אני מזדהה איתך! XD לא יכולתי לקרוא תקטע שדאגי מנשק אותה! בוט... מה שהפיק שלך עושה לאנשים.... צריך לכתוב אזהרות למעלה אני אומרת לך XDD

 

[butbut]

חחח כעע עכשיו אני חושבת על זה לעומק><

XDDDD

 

[screamin pittas]

אוי!הטל הזאת סתומה!../images/Emo69.gif

היא צריכה להיות עם דאגי! אני ממש אוהבת את הקטים שהיא מדברת עם דני בכנות