יא-בייב!פרק47[48אולי]

[butbut]

../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifיא-בייב!פרק47[48אולי]../images/Emo126.gif../images/Emo36.gif

הפיק מסתיים בפרק 50..עכשיו אנחנו ב-47...אני לא בטוחה לגבי פרק 48...אני לא בטוחה אם אני אפרסם אותו בכללי ביום שבת-אז נראה כבר

בפרקים שעברו: מה שגרם לגופה של טל ליפול כלפי מטה מפני הלהבות שאיימו לשרוף גם אותה. היא הרגישה את החום בוער בה, וחתיכת מתחת נוחתת על ידה. רגלה צרבה משום מה, בצורה שרק השטן יכול להמציא. עיניה צרבו, ורטט מוזר הופיע בידה. היא הרגישה שרופה וכוויה, אבל עם זאת היה לה את היכולת להרים את הראש כלפי מעלה מעט. שפתה נשרטה מן הרצפה, וראשה נפגע מעט. טל פתחה את עיניה לרווח וצרחה במעט הקול שנותר לה "וויל!".

OMG טל...

שם הפאנפיק: יא-בייבי!

נכתב ע"י: בוט\בת-אל .ב

פרקים 45-46: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1238&msgid=111651069

עצה-מי שרוצה לקרוא את הכול במסודר שתחכה עוד 20 דקות בדיוק וכול החלקים של הפרק יהיו בצורה מסודרת

.

בוט.

 

[butbut]

../images/Emo26.gif../images/Emo126.gifפרק 47 חלק | ../images/Emo126.gif

Saliva - Always: http://www.youtube.com/watch?v=rOOoC8jiKWA

Fall Out Boy - Thnks fr th Mmrs : http://youtube.com/watch?v=xWHf_vYZzQ8&feature=related היינג'וי

******************************************************************************************************** פרק 47: "אלוהים!" צרחה טל וניסתה להתרומם. אך גופה היה כבד מעליה, וההתרוממות רק היוותה עוד עומס. טל פלטה את שארית הדם שנשארה בפיה היא ניגבה אוו עם זרועה והרגישה את דמעותיה מטפסות אל גרונה. היא רצתה לצעוק היא רצתה לצרוח, אך לא יכלה. טל כיווצה את רגליה כלפיה ואחזה בחצץ בידה. החצץ שרט את בשרה אך לה לא היה אכפת. היא נאחזה בו כאילו היה זה החיים שלה. ידיה אחזו ברגליה, וגופה התכווץ כולו מכאב. גופה היה שתות בדם, ושפתה התנפחה מעט מן המכה שקיבלה. "אלוהים" לחשה טל. "מה אני אגיש לשרלוט?" היא מלמלה בשקט "מה אני אגיד להורים של וויל?". טל הביטה אל עבר העשן שפרץ מן המשאית ויכלה לשמוע אלפי צעקות. היא נזכרה ברגע בו עמד וויל, וברגע השני בוא גופו נדבק את ראש המשאית ונסחב ביחד איתה אל הקיר. ושם התפוצץ גופו במעה אחת. שאריות הדם שלו הותזו אל כול עבר, ואל טל, שעמדה בקרה אליו. בכייה של טל רק התגבר, היא שמה את ידה על פיה ואמרה בשקט "וויל". עיניה לא נותקו מן המשאית הבוערת ומן האש ששרפה אף אותה בין היתר. היא ניסתה לברוח, לקום, להתהלך, אך לא יכלה. האש החלה להתפשט ולהגיע אף אליה, עוד יותר משהייתה עד עכשיו. כאשר החום נגע מעט בגופה של טל, היא הבינה שהיא צריכה לחפור עם ציפורניה באדמה ולהתנתק מן המקום בו ישבה. "שמע-ישראל!" היא צעקה כאשר הרגישה את האש מכה בה. היא צרחה צרחת כאב והצמידה את ראשה אל רגליה. "רק שאני לא אמות, שמע ישראל!.." היא צרחה ומשכה את עצמה מתוך ציפורני השטן. היא לא רצתה לדעת שכך וויל סיים את חייו הקצרים והאומללים. היא לא רצתה להשלים עם העובדה שהוא אינו!. "אני לא רוצה שתהרוג אותו!" היא צרחה אל אלוהים "אני לא!". היא זכרה שאמרה לדני שהיא הולכת אל וויל, כמה שעות לפני כן, והוא הציע לה לאסוף אותה. אך היא לא הסכימה, ואמרה שהיא תחזור כבר בכוחות עצמה ושלא יטריד את עצמו. עכשיו היא הודתה לאלוהים שהיא אמרה לו לא לבוא, זה היה יכו להיות הוא בתאונת משאית-הדלק הזאת עכשיו. "רק שלא יבוא" היא חשבה לעצמה. הלהבות רק התחזקות, ובום חזק ביותר נשמע. טל משכה את עצמה, והתרוממה לכדי ישבה כפופה. כול גופה כאב, וכול עצם ושרירי ברחבי גופה גם כן. היא נשכה את שפתה החבולה ושיננה לעצמה שהיא בסדר, וזה מה שהכי חשוב. היא רק חייבת להישאר ערנית, ולדעת שלא חשוב מה קרה, יהא תהיה חזקה. עצם זה שהיא נשארה בחיים, זה הדבר. זה העוצמה שבגורל. "אבל וויל," היא פלטה וכיווצה את פניה בכאב. טל נמלטה מן העשן בכבדות, ממשיכה לזחול על הרצפה, מנסה להציל את עצמה מן המוות. אלפי חתיכות של מתחת התעופפו להם באוויר. ברגע שאחת מהן נחתה על יד טל היא פלטה צרחת אימים ואמרה "אלוהים ישמור! אלוהים ישמור!....שמע ישראל!!". היא המשיכה לאסוף את כול הכוחות הנותרים שלה, ונשקה לתליון מגן-הדוויד שלה. לאחר מכן היא התרוממה מעט, והמשיכה. הסבל היה גדול מנשוא, אבל היא הצליחה להמשיך להיותך במצב ישיבה.. ידיה רעדו ורגליה איימו ליפול פעם נוספת. "אלוהים" היא נאנקה כאשר ניסה לעמוד. לפתע היא ראתה סילון של מים מציף את המשאית ומכבה את הלהבות. עוד כמה המוני זוגות רגליים רצו לקראתה וסביבה. "היי," ניגש אליה אחד הבחורים הצעירים ואחז בידה. היה לו כובע ארוך המגן מפני האש, ובגדים תואמים. הוא תפש בידה, וייצב את ראשה. "אני חיה" פלטה טל בשקט. "היא חיה!" צעק הצעיר אל שאר אנשי הפלוגה שעמדו על ידו. "בואי נעזור לך לקום" אמר מכבה האש הצעיר. "מה עם וויל?" שאלה טל בשקט.

יש המשך~~

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק || ../images/Emo126.gif

לפתע היא הרגישה את ראשה כבד מעליה, וסחרחורת קלה הפוקדת אותה. "אלוהים," היא לחשה "מה זה היה?". במהירות היא הסתובבה וצרחה "וויל!". וויל הסתובב אליה מיד, והתקדם צעד אחד לעברה מבלי להגיע אל מעבר החצייה. משאית הדלק עברה מאחוריו, סטתה מעט מן המסלול שלה, אך לא פגעה בו. רק רוחה טילטל אותו מעט, אך זה היה הדבר היחיד שקרה. "אלוהים, המשאית עמדה לדרוס אותי" פלט לפתע וויל והתקרב אליה. "כן" היא פלטה בשקט "היה לי עכשיו...סוג של דה ז' וו". "אלוהים טל, את הצלת אותי ממוות! התערבת לאלוהים...לגורל...בתוכניות!" אמר וויל. "נכון" אמרה טל בהרהור. "תודה" פלט וויל. "זה בסדר" אמרה טל. "את בסדר?" שאל וויל בשקט. "כן, זה רק ש...אוי, אלוהים. זה היה ממש נורא וויל...אלוהים!" אמרה טל בשקט. "איך מתתי?" שאל וויל בסקרנות. טל בלעה את רוקה ואמרה בשקט "המשאית פגעה בך, ונמחצת בקיר". "אוי, אלוהים" אמר וויל בשקט. "בהחלט" הסכימה טל. "תקשיבי, החלטתי שאני רוצה לבוא איתך לקבל עדכונים מן הרופאים. אני לא צריך לכעוס, את בסך הכול צודקת" אמר וויל בשקט. "אין בעיה, בוא נלך. אני לא חושבת שאני יכולה להישאר במקום הזה עוד כמה דקות" אמרה טל. *********************************** "מה זאת אומרת עבר בהצלחה? שקלוט בחיים?" שאלה טל בהתרגשות את הרופא מבית החולים בארה"ב. "לשמחתי," אמר הרופא "כן, היא עברה את הניתוח בהצלחה...הילדה הזאת היא לוחמת. היא כבר התאוששה, ומוכנה לחזור לא לונדון בכול יום קרוב שיהיה. עוד דבר אחד, זה שיטרלנו את התפשטות הסרטן לא אומרת שהוא לא יחזור להתפשט. נטרלנו רק קרום אחד, ולצערנו יש חשש שהוא יחזור, אבל זה יקרה בעוד כמה שנים..או חודשים". "אוי, אלוהים" פלטה טל "היא לא תחיה?". "לצערי, נכון לעכשיו...סביר להניח שכן. אבל זאת רק שאלה של זמן" השיב הרופא. "אוקי, בסדר...תודה דוקטור!" אמרה טל. "תודה דוקטור!" צעק וויל. "וויל, אתה מבין מה זה אומר?" שאלה טל בשקט. "מה קרה טל? תספרי לי! " אמר וויל בלחץ. "וויל," אמרה טל בטון דרמטי ומנוכר "שרלוט תחיה!!" היא צעקה לפתע. "אלוהים!" צעק וויל. "כן, וויל!.. אלוהים! ...אלוהים הציל אותה!" אמרה טל בהתרגשות. "האהובה שלי, אלוהים....אלוהים! אלוהים!" צעק וויל. "וויל" אמרה טל בשקט. היא חייכה אליו וחיבקה אותו בחוזקה. "היא תבוא לכאן טל? מתי שרלוט באה?" שאל וויל בהתרגשות. טל חייכה ואמרה לו "עוד כמה ימים!". "אוי, בחג המולד...אלוהים שמע את התפילות שלי" אמר וויל. "טוב, וויל...אני חייבת לעזוב אותך...יש לי הרבה דברים לעשות עכשיו בשביל שרלוט, בשבילי, בשביל המשפחה..אני רוצה שתעדכן אותי בכול מה שקורה כאן! אתה שומע?" שאלה טל בשקט. "כן המפקדת!" זעק וויל. "מעולה!" אמרה טל. "אתה חוזר עכשיו הביתה?" היא שאלה בשקט. "לא," אמר וויל "אני הולך אל הקולג'...שכחתי את השם שו, זה בדיוק' הקולג' שאת לומדת בו. על אמצע הכיכר המרכזית". "אוה," פלטה טל "זה הקולג' בו אני לומדת, כן. את מי אתה מכיר משם? ומאיזו שנה?". "הוא משנה א'..." התחיל וויל לומר. "אני שמנה א'!" קראה טל. "קוראים לו ליאו, הוא צרפתי" אמר וויל. "אוה וויל, הוא חבר שלי. הוא איתי בעולים החדשים" אמרה טל "מוזר שהוא לא הזכיר אותך אף פעם--" אמרו טל וויל יחדיו. "באמת מוזר" הסכימה טל. "איך הכרת אותו?" היא המשיכה. "הוא א ידע שעברתי ללונדון, הינו חברי ילדות ממש טובים בצרפת, כשהיינו צעירים. אבל בגלל המחלה עברתי לכאן. ועכשיו חידשנו את הקשר בנינו" הסביר ליאו. "וואו," פלטה טל היא חייכה אליו ואמרה "אז קדימה, יש לך יום עמוס". "בהחלט" השיב וויל. *************************************

יש המשך~~>

 

[screamin pittas]

DDDDDD:

ידעתי! הוא לא מתD: לטל יש כוחות על טבעיים?

קודם היא חולמת על שרלוט לפני שהיא רואה אותה, אז הסימנים הכחולים ועכשיו וויל?XD

 

[m i c k e y 15]

אררררר למה להפחיד אבל למה!!!!!!

 

[yaelsee]

אעהאעאעאעההה!!

הם חיים! הם חיים! הם חיייייייייייייים!!!! D:

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק ../images/Emo126.gif

Whitney Houston - I Have Nothing : http://www.youtube.com/watch?v=oMvsg0Ny5OY ************************************************************************************************************* טל דפקה על דלת דירתו של דני, היא ציפתה שהוא יהיה בית כמו שאמר שיהיה. אבל לאחר עשר-דקות היא היבנה שהדירה ריקה. היא הרימה ידיים והלכה משם. היא הגיעה אל גרם המדרגות לפני דירתו של דאגי, והביטה אל עבר הדלת. לפתע היא נפתחה, ומתוכה יצא דאגי. הוא הביט אל עבר טל, והלם היה נסוך על פניו. טל הביטה עליו, וכאילו קיבלו רגליה שיתוק. הוא שם את שקית הזבל שלו מחוץ לחדר, בשביל שיבוא איש-הזבל ויאסוף אותה. "היי" פלט דאגי וציפה שהיא תמשיך לדב איתו. אך טל פשוט המשיכה, וירדה מן הקומה מבלי ומר לו דבר. "יצור מחוספס," היא שיננה לעצמה בראשה "מושפע מן הטיפשה הבלונדינית". היא נפגעה ממנו מספיק בשביל להבין שהוא לא הבחור בשבילה. את אהבתה שלה היא מצאה. טל מיהרה לרדת במדרגות מבי להוסיף עוד מילה אף עם עצמה. פניה נפלו ארצה, ואווירה עצובה ירדה עליה. היא נזכרה בהבטחה של דני, שאם היא תבוא, הוא יהיה בבית. אך כעת, היא באה אל הדירה, והוא א היה שם כמו שאמר. הרי הוא זה שביקש ממנה לראות אותו, והוא זה שאמר לה אם היא רוצה לבוא אליו. אז למה פתאום הוא שם לה ברז, דווקא עכשיו?. כאשר הגיעה היא אל גרם המדרגות האחרון היא נתקלה במישהו ופלטה "אני..מצטערת" מהיר, והתכוננה להמשיך הלאה אל עבר היציאה. אך ריחו המוכר של האדם גרם לה לעצור במקומה ולהסתובב. היא הרימה את פניה והביטה אל עבר שני האגמים הכחולים שנטעו את אורם בה. "טל" קרא דני. "דני" אמרה טל. "מה את עושה כאן?" שאלה דני בפליאה. "מה זאת אומרת?" שאלה טל והתרחקה ממנו כאשר התקרב זה לחבקה. "אתה לא זוכר שאמרתי לך שזה בסדר שאני אבוא כי אני כבר במילא תמיד בסביבה בגלל בואה של שרלוט" אמרה טל. "שרלוט?" שאל דני "את?". "דני?" שאלה טל "מה קורה כאן?". "מה קורה כאן? זה מה שאני שואל אותך" אמר דני בשקט. "אתמול דיברנו, אתה לא זוכר?" שאלה טל בשקט. "לא," אמר דני "מתי זה קרה?". "בערב" אמרה טל בשקט ושילבה את ידיה זו בזו. "אוי לא," פלט דני "הייתי קצת שיכור אני חושב". "שוב?" שאלה טל. "כן, אני...מצטער" אמר דני. "דני," התחילה טל לומר "יום אחד זה יהרוג אותך! מה שלא יהרוג אותך...יכשל אותך" היא אמרה בצדקנות. "אני יודע" השיב דני. הוא שפשף את פניו בעייפות ופלט פיהוק. "עייף, מה?"...טוב תקשיב דן, אני אלך עכשיו, אתה יכול ללכת לישון" אמרה טל. היא עלתה על קצות אצבעותיה, חיבקה אותו חיבוק מהיר, נשקה ללחיו ופלטה "תתקשר אלי". "לא," פלט דני א פספס אותה בכמה שניות כאשר יצאה היא כבר מן היציאה. "חכי! טל" הוא הוסיף. "אל תלכי" הוא פלט כאשר תפס אותה במדרגות. "לך לישון דני, במילא התכוונתי ללכת. נדבר ביום אחר, ביג-דיל" אמרה טל. "אלוהים...בסדר...תקשיבי! אני יודע שטעיתי, ואת יודעת שאני מטומטם ופסיכי...אבל בבקשה אל תלכי. גם ככה אנחנו לא מתראים הרבה, וכול שנייה איתך חשובה לי. יש לי המון הופעות עכשיו בגלל חג-המולד. פשוט...בבקשה אל תלכי!" קרא דני. "תביא לי את המפתחות אל הדירה שלך" אמרה טל והגישה את ידה אל מול פניו. דני החל לחפש את המפתח סביב גופו, אך לא נזכר באיזה כיס בדיוק הניחו הוא לפני כמה זמן. "דני" אמרה טל "בכיס הימני מאחור, הכי עמוק". דני השחיל את ידו אל הכיס האחורי, הימיני ומצא את המפתח. "אבל איך את—" "אתה תמיד עושה את זה" קטעה אותו טל. היא נטלה את המפתחות מידיו ונכנסה אל הבניין מבלי להתריע לפני כן. היא ללא חיכתה לו, וכבר עלתה במדרגות. היא עלתה במהירות מבלי להחליף איתו מילה או מבט, או לחשוב על אופציית המעלית. כאשר הגיע היא אל הדלת היא פתחה אותה, ונכנסה. אחריה נכנס גם דני, במהירות הבזק התיישבה טל על הספה והגישה לו את המפתח שלו. "אתם דורשים טיפ בחברה שלכם?" התלוצץ דני. טל רק חייכה אליו ולא יותר. דני הניח את המפתחות על השולחן, מה שגרם לטל לומר "תשים אותם על הוו! אחרת אתה תשכח שהם קיימים בכלל". "כן, המפקדת" אמר דני וציית לפקודתה. הוא התיישב בכבדות על הספה הנגדית ופלט "אז מה? אנחנו בדום שתיקה עכשיו". "אני בדום שתיקה, אתה לא" פלטה טל.

|הגדש|יש המשך~~>

 

[screamin pittas]

../images/Emo9.gif

איזה חמוד

אבל הוא חייב להפסיק לשתות!

יופי טל תתעלמי מדאגי, מגיע לו

 

[kelly7i]

לא נכון, דני כבר נעשה לא חמוד משומה=\

 

[screamin pittas]

../images/Emo7.gif

אבל וויל, אוף למה דווקא הוא?

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק | ../images/Emo126.gif

Before Your Love - Kelly Clarkson: http://www.youtube.com/watch?v=ilM2uNaQzaU ************************************************************************************************************************ "אין בעיה יקירתי, אני אזרום עם זה" אמר דני. "נתחיל בזה שתכין לי קפה או תה" אמרה טל. דני פרץ בצחוק, התרומם ושאל "שתי כפיות סוכר, כרגיל?". "אכן" השיבה טל. "אין בעיה" השיב דני בצייתנות. טל פלטה אנחה והתרווחה במקום בו ישבה. "סידרת את התמונות בחדר?" היא שאלה בשקט. "כן, לכי לראות" אמר דני מן המטבח. "טוב" פלטה טל. היא התרוממה מן הספה עליה ישבה, ועברה על פני המטבח. דני חייך אליה ואמר "אני זורם, אל תדאגי". "כדאי שתזרום אל המקלחת, אתה נראה עייף" סיננה טל בשקט. "את צריכה לזרום אל המקלחת בעצמך, מישהו צריך להפשיר את הקרחון שבך" עקץ אותה דני. טל פלטה חיוך עמום ואמרה בשקט "את זה עוד נראה ג'ונס". טל נכנסה אל חדרו של דני והביטה עליו. על המיטה שלו היו מפוזרים אלפי שאריות של תמונות. ומאחורי כול הערמות מספר מסגרות של תמונות של דני עם החברים שלו מן הילדות, וחבריו ממקפליי. ולאחר מכן שלו ושלה ביחד. טל הביטה אל עבר התמונה שלהם כאשר ישבו הם בפארק הגדול וחייכה לעצמה. היא התיישבה על המיטה שלו ופלטה בשקט "וואו, הוא הספיק את הכול ביום אחד". "ידעתי שתפקפקי בי" פלט לפתע דני מאחוריה. "אני מודה" אמרה טל והרימה אליו את פניה "פקפקתי בך מעט". "כצפוי," זרק דני בשקט "דרך אגב, התה שלך מוכן". "תודה" פלטה טל. היא המשיכה להביט על התמונות, ולזרוק את שאריות התמונות שנשארו על מיטתו. דני נשען על המשקוף והביט עליה, הוא חייך ולא אמר מילה. כאשר סיימה טל היא חייכה ואמרה אליו "אם אתה מתכוון לבלגן, תעשה את זה עכשיו". דני צחק ואמר "לא, אני לא אבלגן כלום, לא הפעם". הוא זרק את נעליו ואת גרביו א קצה החדר. טל הביטה עליו ואמרה "דני" בשקט. דני פלט צחוק, החל אל הפינה כמו ילד קטן שאימו נוזפת עליו, לקח את הגרביים ושם אותם בתוך ל הכביסה שעמד במקלחת שלו. "לא התכוונתי, לזה" אמרה טל "אבל גם בסדר". "את רשע" אמר דני והתיישב על ידה במיטתו. "גם אתה" אמרה טל בשקט. "אבל את גורמת לי להרגיש את זה, את גם גורמת לי להרגיש רגשי אשמה כול הזמן. אני מרגיש כמו בחורה" אמר דני בשקט. טל חייכה ואמרה בשקט "אולי אתה בחורה". "איכס, התנשקת עם בחורה" סינן דני בציניות. טל פרצה בצחוק ואמרה "הבחורה שהתנשקתי איתה הייתה בהחלט גברית. הרבה יותר גברית ממך". "אין יותר גבר ממני" אמר דני בגאווה. "כן-כן" סיננה טל בשקט. "את," אמר דני "את...רשע!". טל התרוממה ממיטתו, עקפה אותו ואמרה "דני, קפוא בבית שלך". "כן המפקד" אמר דני והתרומם בכדי להדליק את החימום בסלון. טל התיישבה על הספה והביטה על חלקים מגופו בעיון כאשר עמד הוא על ידה. היא כול כך אהבה לבחון אותו ולדעת שהאיש הזה, זה שהיא העריצה עד לפני כמה זמן הוא שלה, הוא אהובה. אם ליבה היה תמלא בעוא מעט אהבהף היה הוא מתפוצץ בוודאי. דני חזר להתיישב על ידה ונטל את הכוסות של שניהם. הוא הגיש את הכוס של טל אליה. "תודה," אמרה טל בשקט. היא טעמה מן התה והרגישה את עיניו הכחולות של דני בוחנות את תגובתה. "זה טעים," היא אמרה "מאוד, כמו תמיד". "כרגיל" אמר דני "דני, למה שתית אתמול?" שאלה טל בשקט. "תעזבי את זה, אני לא רוצה להכביד על הבעיות שלך עם הבעיות שלי טל" אמר דני. "הכי קל זה לשתות ולשכוח מהכול" סיננה טל "במקום לדבר על זה עם מישהו ולפתור את זה בדרך נורמאליות למען האמת!". "למה את מתעצבנת?" שאל דני. "כי...לעזאזל! אני דואגת לך" אמרה טל. "את תפסיקי, יש לך מספיק דאגות משל עצמך, את לא זקוקה גם לשלי" פלט דני. טל הביטה עליו בכעס ואמרה "טוב, אין בעיה". "לא, טל....אני לגמרי רציני. אל תסיטי את המחשבות שלך אל הבעיות שלי. יש לך לימודים, התפתחות, ובעיות, ולאהוב אותי...זה לא מספיק?" שאל דני ברצינות. "כן," אמרה טל "לאהוב אותך זה כבר הסיבה הגדולה. אבל בכו זאת...תספר לי". "את באמת מתעניינת?" שאל דני. "כן" השיבה טל. "בסדר, הפעם אני אספר לך" אמר דני. "אבל אני לא מכריחה אותך! " מחתה טל "אני רוצה שזה יבוא ממך!". "אני רוצה לספר לך דברים בעצמי, אבל כול פעם שהפלאפון מתקרב אל האוזן שלי עם הצלצול של התחלת שיחה, אני כבר משתפן. אני מגיע מסקנה שאני אהיה מטומטם אם אני אסיח את דעתך עם הבעיות שלי" אמר דני. "דני, תהיה כנה איתי" אמרה טל בשקט. "בסדר" אמר דני. "אתה רוצה לספר לי באמת? ואם לא תהיה כנה, אני נשבעת לך שעכשיו אני מעיפה לך כאפה אמיתית, ואני עוזבת את הבית הזה עכשיו" אמרה טל באיום. "כן, אני באמת רוצה, אני נשבע לך! אבל משהו מונע ממני" אמר דני בשקט.

יש המשך~~>

 

[screamin pittas]

דןדן../images/Emo99.gif

אוף מעצבן אותי שהיא קרה אליו ולא מנשקת אותו

 

[butbut]

מגיע לו...

 

[m i c k e y 15]

*נגמרו לי כותרות הנאצה של טל* XDDD

"אין בעיה יקירתי, אני אזרום עם זה" אמר דני. יקירתי?! יקירתי?! אררר לפחות שלא יקראו אחד לשני בכאלה שמות XD זה עושה לי יותר מדיי אמיתי חח

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק [6]../images/Emo126.gif

Kelly Clarkson - Anytime [קלי מככבת היום אצליXD]: http://www.youtube.com/watch?v=SfGxTK4EdQM

Kingdom Hearts - Kiss Me Goodbye : http://www.youtube.com/watch?v=ltpobMdC72A ****************************************************************************************************************** "אז אתה רוצה לספר לי עכשיו?" שאלה טל בסקרנות. "עכשיו כן" אמר דני. טל חייכה אליו ושילבה את אצבעותיה באצבעותיו. דני הניח את הכוס שלו ושל טל ע השולחן ונשק לגב ידה. "את כול כך חשובה לי" הוא לחש "יותר מהכול". "דני, זה היה הריב הראשון שלנו בתור זוג" אמרה טל בשקט. "לא, בדרך כלל "ריב" הוא הרבה יותר משמעותי, וגם קשה להשלים אחריו. לפעמים אפילו נפרדים בגללו" הסביר דני. "אבל אני לא יכול לריב איתך, אני משאיר את הגאווה שלי מאחור, ואני בא להתחנף אלייך" הוא המשיך. "גם אני, הבנתי שבקשר-בריא צריך לוותר גם מעצמך" אמרה טל בשקט. "אני מצטער, אני מצטער שאת צריכה לדאוג לי בגלל שאני טיפש" אמר דני בשקט. "דני," אמרה טל והתקרבה אליו "אני יודעת לסלוח לכול, לכול דבר. רק לדבר אחד לא, לשקרים. אם משקרים לי, קשה לי מאוד לסלוח". "אני לא אשקר לך, אני תמיד אומר לך אם אני שותה" אמר דני. "אני לא אוהבת כשאתה שותה הרבה" אמרה טל בשקט. "אני יודע," אמר דני "זה מנהג מן הבית, אם את מבינה למה אני מתכוון". "כן, אבא שלך" אמרה טל בשקט "אבל זו לא סיבה!...אתה עלול לפגוע בי יום אחד, מבלי לשים לב". "בחיים לא!" אמר דני. טל התקדמה אליו בכדי לחבק אותו, הוא הרימה את זרועותיו החזקות ופינתה מקום לגופה. דני משך אותה אליו ואמר "טל, אהובתי, את מוכנה לסבול אותי למרות הכול?". "כן" אמרה טל בשקט. היא הורידה את הז'קט שלה ואמרה "המזגן שלך פועל מצוין". דני חייך וחיבק אותה בחוזקה. טל התיישבה עליו ואמרה "ולהתחשב בכך שקפוא בחוץ, לעומת החמימות שכאן". "טל," אמר דני בשקט ואחז בגופה בחוזקה בכדי שלא תיפול ממנו. "כן?" שאלה טל בשקט. היא נשקה לצווארו בשקט, והרגישה את הזיפים שלו שחוזרים וגדלים. "מותר לי להגיד לך שאת הראשונה שכבר עברנו ביחד כמעט חודש, אבל הנגיעות לא עברו את ה"מהירות המוגבלת" ?" שאל דני. "כן" אמרה טל בשקט. "אז אמרתי" אמר דני. טל צחקה ואמרה "זה...כמו שפה מיוחדת שלנו. אני אל יודעת מה קרה לך, בן אחר לבטח כבר היה מנסה...אתה יודע, כבר לבקש הרבה יותר. אבל אתה, פשוט...אדיש לזה. כאילו שזה לא משנה". "כי זה לא!" קרא דני. "לא?" שאלה טל בשקט. "לא" השיב דני. "למה לא?" שאלה טל בבחינה. דני העביר אליה את מבטו הכחול ופלט בשקט "אני לא רוצה לפגוע בך, את כמו...דבר חדש, כול כך תמים. שכול נגע יכול לפצוע אותך, ולגרום לך לראות את העולם האמיתי". "אתה רומז למשהו?" שאלה טל בסקרנות. "כן," אמר דני "שאני אוהב אותך". טל צחקה, נשקה לאוזנו ואמרה בשקט "גם אני". די חייך ואמר "אני לא שומע, עשית אותי חרש לכמה שניות". "לא נורא, גם ככה לא רמתי משהו חשוב" אמרה טל. "אוה, עכשיו אני שומע כרגיל...מה אמרת?" שאל דני. טל קירבה אל שפתיה אל שפתיו, היא ליטפה את שיערו המתולתל והצמידה את גופה אל גופו. היא נשקה לשפתיו הורדרדות, ולאחר מכן הרגישה את ידו של דני נוגעת בגבה. טל התנתקה ממנו ואמרה "את זה". דני חייך ואמר "את כזאת רומנטית". "אני?" שאלה טל בשקט ונשקה לשפתיו נשיקה מהירה. "כן" אמר דני. "למה?" שאלה טל. "אני לא יודע, את הרבה יותר רומנטית ממני" אמר דני בשקט. "כמובן, אנחנו הבנות התברכנו בתכונות שגורמות לנו להרגיש הרבה יותר רומנטיות, מאשר להרגיש רק משיכה" אמרה טל "אלו הן הנשים". *************************************************

יש המשך~~>

 

[screamin pittas]

או-עכשיו יש על מה לדבר!D:

סוף סוף קצת נשיקות

 

[m i c k e y 15]

לא לא לא

דני משך אותה אליו ואמר "טל, אהובתי, את מוכנה לסבול אותי למרות הכול?". לאלאלא היא לא מוכנה! תעזוב אותה בשקט יא שתיין... XDD אר התיאורים של הנשיקה.. מעבירים בי צמרמרה.. ג'יז..

 

[McFly rullz]

../images/Emo192.gif../images/Emo99.gif

 

[yaelsee]

אווווווו ../images/Emo99.gif

חמודים

 

[butbut]

../images/Emo126.gifחלק | ../images/Emo126.gif

Shayne Ward-That's My Goal: http://www.youtube.com/watch?v=EMTmdgNEXZ4

Chris Brown - With You : http://www.youtube.com/watch?v=OqumjziPTzk ******************************************************************************************************************* "טל אביב, ההופעה שלך אתמול הייתה מצוינת!...רק שתדעי שאי והפרופסור לונוטיין התרשמנו ממך מאוד. הביצוע היה מעולה, נרשמת כבר את המקלה?" שאלה מורתה של טל לאנגלית את טל ביום שלאחר תחרות הכישרונות. "לא, אבל אני חושבת לעשות את זה" אמרה טל בשקט. "מעולה, זה יועיל לך מאוד, לפיתוח האנגלית...והקול שלך! מקסים!" קראה המורה. "כן, חבר שלי עזר לי עם זה" אמרה טל בשקט. "יש לך חבר בריטי?" שאלה המורה בהתעניינות. "כן" אמרה טל בשקט. טל נזכרה במספר זיכרונות מאותו הערב, היא נזכרה כאשר הגיע דני לקחת אותה מביתה, איך הוריה קיבלו אותו בצורה יפה. המוזיקה הודלקה בחדרה של טל והיא פצחה בריקוד, והחלה לשכוח מן הזמן האבוד של עד התחרות. עד שאביה קרא לה מן הסלון בקול ,"מישהו רוצה אותך בדלת" הוא אמר. "מי?" צעקה טל , היא פתחה את דלת חדרה בפראות וירדה במדרגות התלולות. "דניאל ג'ונס" אמר אביה ברשמיות. "מי?!" צעקה טל, החליקה על המעקה ונחתה למרגלות המדרגות. היא הגיע אל הסלון וראתה שם את דני, עומד ולוחץ בחביבות את ידיו להוריה, ומחייך . הוא לבש את הג'ינס האהוב עליו, וחולצה משובצת, ומעל ז'קט לעת הצורך. ליבה ניתר מספר מטרים לא קצובים בתוך בטנה, וחזר בשלמותו אל מקום משכנו. "אוה, הנה את" הוא אמר וחייך אל טל. "דני" פלטה טל, והתעלמה לגמרי ממבטם המסוקרנים של הוריה בה ההתרגשות גאתה בתוכה, היא כול כך אהבה את החיוך שנפרס בפניו כאשר הוא שמח לראותה. אילולא היו הוריה בחדר, וודאי הייתה קופצת עליו כעת ומרעיפה עליו שלל נשיקות חמות. היא ניערה את ראשה בכדי "לצאת" מן הפנטזיה שהוקרנה בראשה ,וחייכה גם כן היא אך נשארה לעמוד במקומה. דני הסתובב אל אביה ואמר "אל תדאג אדון אביב, המנג'ר שלנו הוחלף ולא יהיו יותר בעיות. אה, ואתה יכול לקרוא לי דני". אביה של טל נראה מרוצה,הוא קרץ אל דני ואמר "כן, אתם כוכבי הרוק אוהבים קיצורים...אה? כמו 'הביטלס'. אתה יודע למען האמת הלהקה שלך מאוד מזכירה אותם, אני בטוח שאתם תצליחו כמותם אם תמשיכו ליצור חומר טוב". דני צחק ואמר "אתה מכיר אותם?". וכך החל בניהם דו שיח מרתק,שסחף את שניהם. טל ניצלה את הרגע ועלתה במהירות להחליף את החולצה שלה, ולסדר את הבלגן שעשתה בחדרה. לאחר 5 דקות היא ירדה, מוכנה ומזומנה לכול. הוריה ודני ישבו בסלון, ודיברו בניהם על הא ועל דא. בזמן שדמותה של טל הופיעה במדרגות ועד סופם, דני לא התיק את עיניו ממנה. הוא התרומם מן הספה והכריז "וואו,את נראית נפלא טל!באמת...אז את מוכנה?". טל הנהנה ,ודני רק לחץ את ידו של אביה ואמר "אתה שומע מוזיקה מעולה. ואל תדאג אני אחזיר את הבת שלך שלמה ובריאה, וחיה" אביה של טל צחק ואמר "כן, כדאי לך מאוד לשמור עליה. היא הנכס שלי". דני לחץ את ידו שנית, והחמיא לגברת אביב על היופי הקורן שלה. לאחר מספר דקות הם מצאו את עצמם מחוץ לבית. ורק אז כשאף אחד לא היה בסביבה להפריע, קפצה טל על דני וחיבקה אותו. הוא תפס אותה בחזרה וחייך. "אתה גדול" היא אמרה ונישקה אותו נשיקות קטנות על הלחי. "ואת מהממת" הוא אמר וכיווץ את ידיו בידיה. "קשה להאמין,שההורים שלי הכירו אותך" אמרה טל ושני כתמים אדומים איימו להופיע בלחייה. "הם מאוד נחמדים" אמר דני. טל צחקה ואמרה "אני יותר". דני סובב אותה אליו ברכות, והביט בעיניה. הוא התקרב אליה לאט-לאט ,והיא לפפה את ידיה סביב צווארו וחייכה. הוא חייך גם כן ושם את ידיו סביב מותניה. באיטיות רבה הוא קירב אותה אליו, ולא התיק את עיניו מממנה. היא הרגישה את מבטיו הבוחנים את פניה, וזיק של אהבה עבר בהן במהירות. כמו חיה הבורחת מטרפה, בזריזות. הוא קירב את שפתיו הרכות אל שפתיה הורדרדות, ונישק אותה בעדינות ובאיטיות. טל הרגישה את פעימות ליבה הולכות ומתגברות,ואת הצמרמורת שעוברת בגופה. "עכשיו את מאמינה?" שאל דני לאחר שהתנתקו. טל העבירה את אצבעה על שפתיו ואמרה "כן".

יש המשך~~>