ביעור חמץ, תתחילו

[קסנדרה*]

פו כשאת קוראת את השיר ברצף

כלומר, תקראי את השיר שלך עד הסוף, כשתגיעי לשורה האחרונה, תמשיכי ברצף לשורה הראשונה: את הוויתך בבוקר שאחרי..... כלומר בבוקר שאחרי ביערת חמץ ובלילה שרפת שדותייך כדי לשרוף את הוויתו בבוקר שאחרי - כמו גלגל.

 

[סנדרלין מונרו]

ולכן הוא גם נקרא שיר מעגלי?

 

[קסנדרה*]

לא סנדרלין. שיר מעגלי מסתיים

באותה שורה שהשיר התחיל בה.

 

[קסנדרה*]

ההבדל הוא:

בשיר מעגלי פתחנו וסגרנו את השיר באותה שורה בדיוק. בשיר גלישה/פסיחה הקריאה ברצף של השורה האחרונה עם הראשונה ויהיה הקשר הגיוני. אנחנו לא מסיימים באותה שורה.

 

[סנדרלין מונרו]

או קיי

 

[ופו היה אומר]

אוקי עכשיו הבנתי ../images/Emo13.gif

 

[פרח תרבותי]

נדמה לי

שיש פה פסיחה וגלישה והשורות דומות לפירורים שמחפשים לפני הפסח, כשמתכוננים לבער את החמץ דרך אגב, מה זה הזכרת לי את הרגע הזה, לפנות בוקר, שהיינו מחפשים בפינות הבית את החמץ שהוחבא, ואחר כך מבעירים אותו בחצר (כן, גם אני באתי מ...)

 

[jordenman]

הפרוש שלי..

בבוקר שאחרי אחוזת תזזית ליקטתי לאורו של נר את הפירורים שנשרו מעליך לתוך חיי. --- דבר מה קרה לפני, אשר הביא לסופה של מערכת יחסים, ובסופה של מערכת יחסים, נהוג להחזיר זה לזה חפצים שונים, במקרה זה החפצים=פרורים, וגם כאן לא מדובר על "חפצים" מוחשים, אלא על רגשות שנתן לה, את הדרך בה חדר לחייה.. --- בלילה הבערתי אש בשדותיי - לכלות הוייתך. --- החפצים המוחשיים הוחזרו (אולי), אך רגשות לא ניתן להחזיר והיא לא רוצה לשמורם מפחד לזכרונות יפים המעלים עצב, לכן, אחוזתתזזית, היא משמידה אותם- מנסה לשכוח.

 

[קסנדרה*]

ירדנית יפההה פרוש ממש יפה ואולי

נכון ? נחכה לתגובתה של פו, יפה ניתחת חמודה

 

[jordenman]

../images/Emo13.gifתודה

 

[סנדרלין מונרו]

מצויין ועתה מתחבר לי ממש

רגשות הם דברים חיוביים גם אם הם קשים לפעמים , עדיף להרגיש מלא להרגיש כלל, לכן שרפה את שדותיה מתחבר ממש טוב לרעיון שריפת הדברים הטובים בחייה שעלולים להכאיב בזכרם

 

[פרח תרבותי]

מצא חן בעיני ירדני. גמני חושבת שלא

...היה קל להיפרד, מהזכרונות בעיקר

 

[פרח תרבותי]

דרך אגב, שאלה לפו!

נדמה לי, שכמו החשש בפסח, שביעור החמץ לא יהיה שלם, ויוותרו פירורים.., גם עם הבחור - אי אפשר להבעיר הכל, ויש כאבים שהולכים איתנו זמן רב, ואולי לנצח

 

[קסנדרה*]

פרח גם בפסח אנחנו חושבים על ../images/Emo78.gif

 

[פרח תרבותי]

בעיקר בפסח, ובכל זאת

יותר קל לבער ת'חמץ, מאשר לבער זכרונות מאהובים

 

[ופו היה אומר]

תמיד ישנם הכאבים שממשיכים והולכים

איתנו לגבי פסח - גם שאנחנו עושים ביעור חמץ, יתכן וישאר חמץ ולכן אנו מבטלים את החמץ ע"י אמירה מסויימת (היא ארוכה ואני לא זוכרת כרגע)... עם הבחור אי אפשר לבטל את כל הרגשות זה קשה... ולפעמים זה חבל שאי אפשר

 

[פרח תרבותי]

ואולי זה לא חבל

כי גם הכאבים האלה הם מי שאנחנו, ונכון שבהתחלה כואב אימים, אבל אחר כך כואב פחות, ואפשר להגיד איזה מזל שאנחנו יודעים להרגיש גם כאבים, וגם הכל

 

[ופו היה אומר]

אגב - בשיר אני כן יכולה לעשות זאת

 

[מר בד]

פרוש מאד יפה!

 

[ופו היה אומר]

זה בדיוק זה ירדנית

בבוקר שאחרי ... אחוזת תזזית - כמי שאחז בה השיגעון, אני אוספת עם נר כדי לא להשאיר ולו זכר (כמו ביעור חמץ בערב שלפני פסח)..תמונות, חפצים וכו ואחרי שאני אוספת הכל, עד הפירור האחרון, אני שורפת את הכל, כמו וידוא הריגה...את הזכרונות והחפצים