חיסונים
- פותח הנושא אשכר ש
- פורסם בתאריך
מידע
באתר של משרד הבריאות יש פירוט לגבי החיסונים והמחלות שנגדן מחסנים. בקשר למחלות ולתופעות לוואי לחסונים עצמם כדאי לקרוא גם ממקורות אחרים. פשוט להקיש בגוגל את שם המחלה ולחפש עוד מידע. למרבה הצער האתר של עמותת חסון לא פועל. בכתובת הזאת יש מאמר מעניין של אלי אשד על סוגיית החיסונים http://www.faz.co.il/story_1923
באתר של משרד הבריאות יש פירוט לגבי החיסונים והמחלות שנגדן מחסנים. בקשר למחלות ולתופעות לוואי לחסונים עצמם כדאי לקרוא גם ממקורות אחרים. פשוט להקיש בגוגל את שם המחלה ולחפש עוד מידע. למרבה הצער האתר של עמותת חסון לא פועל. בכתובת הזאת יש מאמר מעניין של אלי אשד על סוגיית החיסונים http://www.faz.co.il/story_1923
פירוט
עפ"י המלצות משרד הבריאות:
לידה: צהבת B
1 חודש: מנה שניה של צהבת B
2 חודשים: מחומשת/מרובעת (דיפטריה, טטנוס, שעלת, המופוליס אינפלואנזה, פוליו. המרובעת היא בלי פוליו).
4 חודשים: מנה נוספת של מחומשת/ מרובעת.
6 חודשים: זריקת דחף ל צהבת B מנה שלישית של מחומשת/מרובעת.
12 חודשים: מנת דחף למחומשת/מרובעת. חיסון ראשון לחצבת/חזרת/אדמת.
18 חודשים: צהבת A. 24-30
חודשים: מנת דחף צהבת A.
כתה א': מנת דחף לפוליו. מנה שניה של חצבת, חזרת, אדמת.
כתה ב': מנת דחף לחלקים מהמחומשת/מרובעת.
כיתה ח': מנת דחף לחלקים מהמחומשת/מרובעת ומנת דחף לפוליו.
עפ"י המלצות משרד הבריאות:
לוח זמני חיסון בארה"ב:
לידה: מנה ראשונה צהבת B
חודשיים: מנה שניה צהבת B, מנה ראשונה דיפטריה\טטנוס\שעלת מומת, מנה ראשונה פוליו מומת, או אפשר במקום: מחומשת שכוללת את כל החיסונים הראשונים הנ"ל מנה ראשונה אינפלואנזה, מנה ראשונה PCV (דלקת אזניים-Pneumococcal Conjugate)
4 חודשים: מנה שניה דיפטריה\טטנוס\שעלת מומת, מנה שניה אינפלואנזה, מנה שניה פוליו מומת, מנה שניה PCV
6 חודשים: מנה שלישית צהבת B , מנה שלישית דיפטריה\טטנוס\שעלת מומת, מנה שלישית פוליו מומת, - או מחומשת. מנה שלישית אינפלואנזה, מנה שלישית PCV
שנה - 15 חודשים: מנה רביעית אינפלואנזה, מנה רביעית PCV, מנה ראשונה חצבת\חזרת\אדמת, אבעבועות רוח (עם אפשרות לדחות עד 18 חודשים)
שנתיים: מנת דחף אבעבועות רוח (עם אפשרות לדחות עד גיל 18), MPSV4 לאוכלוסיה בסיכון, וסדרות חיסון צהבת A לאוכלוסיה בסיכון, PCV לאוכלוסיה בסיכון, סדרת צהבת B
ארבע עד שש: מנת דחף דיפתריה\טטנוס\שעלת מומת, פוליו מומת, מנת דחף חצבת\חזרת\אדמת, סדרה של צהבת A לאוכלוסיה בסיכון, סדרת צהבת B
11 - 12: מנת דחף נוספת של חצבת\חזרת\אדמת (אפשרות לדחות לגיל 18), טטנוס\שעלת, MCV4, סדרה של צהבת A לאוכלוסיה בסיכון, PPV לאוכלוסיה בסיכון, סדרת צהבת B,
15: MCV4, סדרה של צהבת A לאוכלוסיה בסיכון, סדרת צהבת B
המלצה: חיסון שפעת קבוע מגיל חצי שנה, לחסן כל שנה
מישהו בא לארה"ב?
מידע -
How To Raise Your Child In Spite Of Your Doctor---Mendelsohn. ד"ר מנדלסון היה רופא ילדים ובספר הוא שולל את כל החיסונים ומציע להורים לא לחסן (וגם מסביר למה). Limits to Medicine: Medical Nemesis, the Expropriation of Health איון איליץ', כרגיל גדול. מתאר את הצדדים האפלים של הרפואה, עם בבילוגרפיה עשירה (רבע מהספר) ומעניינת. דן בחיסונים ומראה איך מדובר בתרמית ענק.
How To Raise Your Child In Spite Of Your Doctor---Mendelsohn. ד"ר מנדלסון היה רופא ילדים ובספר הוא שולל את כל החיסונים ומציע להורים לא לחסן (וגם מסביר למה). Limits to Medicine: Medical Nemesis, the Expropriation of Health איון איליץ', כרגיל גדול. מתאר את הצדדים האפלים של הרפואה, עם בבילוגרפיה עשירה (רבע מהספר) ומעניינת. דן בחיסונים ומראה איך מדובר בתרמית ענק.
עד גיל שנתיים-כלום
אני מאמינה שתינוק יונק שנמצא בבית ולא יוצא למעון בגיל המופלג של 3-6 חודשים,אינו זקוק לחיסונים בצורה כל כך גורפת ואינטנסיבית. אני מחסנת בגיל שנתיים נגד טטנוס(וזה הולך אוטומטית יחד עם דיפטריה)בגלל שיש לי ילדים שובבים ופעלתנים וגם כי אני חיה בסביבה שיש בה באופן טבעי את החיידק הזה בקקי של יעלים וכד'. אז בעניין הזה אני מעדיפה לא לקחת סיכון. מצד שני,לאור נסיון שיש לי בתמיכה לאימהות "תעירות" אני חושבת שלא לחסן דורש אמונה ברמות מסויימות ויכולת של האם לסמוך על עצמה ועל האינטואיציות שלה. כי כל כמה זמן יש איזו "מגיפת שעלת" ואז רואים כמה אימהות שלא חיסנו חוטפות פתאום חרדה עמוקה. במקרה כזה עדיף כבר לחסן ולהיות רגועות. אגב, סתם בגלל שאת הומאופתית וזה בטח מעניין אותך-אני ממש לא מתחברת לעניין החיסונים ההומאופתים. זה נראה לי כמו מסחטת כסף לא הוגנת.
אני מאמינה שתינוק יונק שנמצא בבית ולא יוצא למעון בגיל המופלג של 3-6 חודשים,אינו זקוק לחיסונים בצורה כל כך גורפת ואינטנסיבית. אני מחסנת בגיל שנתיים נגד טטנוס(וזה הולך אוטומטית יחד עם דיפטריה)בגלל שיש לי ילדים שובבים ופעלתנים וגם כי אני חיה בסביבה שיש בה באופן טבעי את החיידק הזה בקקי של יעלים וכד'. אז בעניין הזה אני מעדיפה לא לקחת סיכון. מצד שני,לאור נסיון שיש לי בתמיכה לאימהות "תעירות" אני חושבת שלא לחסן דורש אמונה ברמות מסויימות ויכולת של האם לסמוך על עצמה ועל האינטואיציות שלה. כי כל כמה זמן יש איזו "מגיפת שעלת" ואז רואים כמה אימהות שלא חיסנו חוטפות פתאום חרדה עמוקה. במקרה כזה עדיף כבר לחסן ולהיות רגועות. אגב, סתם בגלל שאת הומאופתית וזה בטח מעניין אותך-אני ממש לא מתחברת לעניין החיסונים ההומאופתים. זה נראה לי כמו מסחטת כסף לא הוגנת.
בקצרה בינתיים
אין כזה דבר "חיסונים הומאופתים"! כלומר יש מי שהמציא את זה, אך זה לא תואם את תורת ההומאופתיה ואכן זה סוחט כספים (mise אשמח לשמוע גם את דעתך על זה). אני גם כרגע לא מחסנת בשום דבר, אך שוקלת אם לחסן בטטנוס (רק סביב גיל שנה, או כשיתחיל לברוח מתחום עיני בגינה לעיתים קרובות). בקשר לשעלת אני דווקא פחות מודאגת, כי יש לי כלים להתמודד עם המחלה באמצעות הומאופתיה. מה לגבי פוליו? האם זה נכון שבשביל לרשום ילד לחוג שחיה חייבים להראות שחוסן בפוליו?
אין כזה דבר "חיסונים הומאופתים"! כלומר יש מי שהמציא את זה, אך זה לא תואם את תורת ההומאופתיה ואכן זה סוחט כספים (mise אשמח לשמוע גם את דעתך על זה). אני גם כרגע לא מחסנת בשום דבר, אך שוקלת אם לחסן בטטנוס (רק סביב גיל שנה, או כשיתחיל לברוח מתחום עיני בגינה לעיתים קרובות). בקשר לשעלת אני דווקא פחות מודאגת, כי יש לי כלים להתמודד עם המחלה באמצעות הומאופתיה. מה לגבי פוליו? האם זה נכון שבשביל לרשום ילד לחוג שחיה חייבים להראות שחוסן בפוליו?
לגבי פוליו
אוכל רק לענות מהנסיון שלי. האמת היא שרק לאחרונה,כשבניי היו בני 4 ו-2 חשבתי לחסן אותם בפוליו. זו מחלה קשה ואני לא סומכת על הרופאים ביישוב שלנו שידעו לאבחן אותה נכון אם חלילה וחס אחד מילדיי יחלה בה(ודווקא עם אבחנה נכונה וטיפול מוקדם אפשר להמנע מתופעות הלוואי הקשות של המחלה). מה שקרה זה שעד שהגיעו החיסונים לטיפת חלב חיכינו המון זמן ונהיה כבר אוקטובר וכל הצינונים הנאחסים של עונת המעבר(שאצלינו גבוה על ההר היא עונת מגעילה מבחינת מחלות) ואני לא מחסנת בזמן שהגוף גם ככה נלחם בהמון ווירוסים מגעילים. אז בינתיים לא חיסנו. אולי בקיץ.
אוכל רק לענות מהנסיון שלי. האמת היא שרק לאחרונה,כשבניי היו בני 4 ו-2 חשבתי לחסן אותם בפוליו. זו מחלה קשה ואני לא סומכת על הרופאים ביישוב שלנו שידעו לאבחן אותה נכון אם חלילה וחס אחד מילדיי יחלה בה(ודווקא עם אבחנה נכונה וטיפול מוקדם אפשר להמנע מתופעות הלוואי הקשות של המחלה). מה שקרה זה שעד שהגיעו החיסונים לטיפת חלב חיכינו המון זמן ונהיה כבר אוקטובר וכל הצינונים הנאחסים של עונת המעבר(שאצלינו גבוה על ההר היא עונת מגעילה מבחינת מחלות) ואני לא מחסנת בזמן שהגוף גם ככה נלחם בהמון ווירוסים מגעילים. אז בינתיים לא חיסנו. אולי בקיץ.
"חיסונים הומיאופתים"?
הטרמינולוגיה סותרת מראש את עקרונות ההומיאופתיה. אכן, ההמצאה הזו נועדה לגרוף עוד ועוד כספים מחולים מסכנים. בנוגע לטטנוס - נתחיל מהאבחנה (ברפואה הרגילה): האבחנה מתבצעת בראש וראשונה בהתבסס על התבטאויות קליניות, ובאופן משני על ההיסטוריה האפידמיולוגית. קל לאבחן את התופעות הקלאסיות של התבטאות המחלה - trismus (נעילת לסתות), Risus Sardonicus (עווית שרירי הפה, המצח והעפעפיים) ו- tetanospasms (עוויתות שרירים כלליות), שהוא הסימן המוכר והאופייני ביותר למחלה. גם המשך הקליניקה – העדר מעורבות תחושתית, חשיבה תקינה, רפלקסים מעוררים של הגידים והיפרטוניות כללית של השרירים – תומכת בדיאגנוזה. הסתמכות על הסטוריה אפידמיולוגית, היינו - בירור אם החולה נפצע ב3- שבועות האחרונים, ובעיקר אם הדבר קרה ע"י זיהום מאדמה, וזאת למרות שלא אצל כל החולים יהיה סיפור של פציעות. חוסר חיסון לטטנוס, או חיסון בלתי-מספק או לא מתאים, יתמכו באבחנה. בדיקות מעבדה בד"כ אינן תורמות לאבחנה: לרוב נמצא לאוקוציטוזיס בדרגה בינונית (דהיינו לא ספציפי); נוזל-השידרה יתגלה כנורמלי, ייתכן עם לחץ מוגבר (במקרים אחדים – כתוצאה מעווית שרירים); גם בדיקות EEG ו- EMG (הולכה חשמלית במוח ובשרירים) יהיו תקינות. אספירציות של איזורים פגועים מגלות לעיתים חיידקי בצילוס גרם-חיוביים, חלקם עם נבגים. כך שמבחינה הומיאופתית, לכל אלו יהיו סימנים מקדימים וכמובן שהטיפול שינתן יהיה טיפול אקוטי באמצעות הפוטנץ שיתאים לתמונה המלאה של הסימפטומים המיוחדים של החולה. בתלמוד, אגב, כתוב: "אמר שמואל: פצע שנוצר ממכת ברזל, סכנת חיים יש בו, ומחללים עליו את השבת". כלומר, כבר מאז ידעו כי קיימת סכנה אפילו בפצע קטן הנגרם מברזל. הטיפול במצב כזה מאוד פשוט, והיה לי ויכוח נוקב על הנושא עם רופא מאיכילוב, שלימד אותי פתלוגיה. בספרי הרפואה כתוב כי התנאי לקיומו של החיידק הוא פצע בעומק של לפחות 5 ס"מ, שלא חוטא (באמצעות אלכוהול) ושסגרו אותו (בתחבושת), היות שהחיידקים מתקיימים בסביבה אנ-אירובית, ברגע שמשאירים את הפצע פתוח, נכנס חמצן ואין להם סיכוי לחיות (בתנאי שעבר חיטוי אלכוהולי. אז השאלה שלי כלפי הרופא היתה: מדוע לחסן את כל האוכלוסיה? למה לא למסור להם את המידע החשוב הזה ולמנוע מהם חיסון? התשובה שלו היתה: "אי אפשר לחנך את כל האוכלוסיה, עדיף לחסן". אבל לעשות פרופגנדה על החיסונים לכל האוכלוסיה אפשר, ולאנטיביוטיקה אפשר ולסרטן המעי הגס, אפשר, אבל ללמד דבר פשוט כמו זה אי אפשר?
הטרמינולוגיה סותרת מראש את עקרונות ההומיאופתיה. אכן, ההמצאה הזו נועדה לגרוף עוד ועוד כספים מחולים מסכנים. בנוגע לטטנוס - נתחיל מהאבחנה (ברפואה הרגילה): האבחנה מתבצעת בראש וראשונה בהתבסס על התבטאויות קליניות, ובאופן משני על ההיסטוריה האפידמיולוגית. קל לאבחן את התופעות הקלאסיות של התבטאות המחלה - trismus (נעילת לסתות), Risus Sardonicus (עווית שרירי הפה, המצח והעפעפיים) ו- tetanospasms (עוויתות שרירים כלליות), שהוא הסימן המוכר והאופייני ביותר למחלה. גם המשך הקליניקה – העדר מעורבות תחושתית, חשיבה תקינה, רפלקסים מעוררים של הגידים והיפרטוניות כללית של השרירים – תומכת בדיאגנוזה. הסתמכות על הסטוריה אפידמיולוגית, היינו - בירור אם החולה נפצע ב3- שבועות האחרונים, ובעיקר אם הדבר קרה ע"י זיהום מאדמה, וזאת למרות שלא אצל כל החולים יהיה סיפור של פציעות. חוסר חיסון לטטנוס, או חיסון בלתי-מספק או לא מתאים, יתמכו באבחנה. בדיקות מעבדה בד"כ אינן תורמות לאבחנה: לרוב נמצא לאוקוציטוזיס בדרגה בינונית (דהיינו לא ספציפי); נוזל-השידרה יתגלה כנורמלי, ייתכן עם לחץ מוגבר (במקרים אחדים – כתוצאה מעווית שרירים); גם בדיקות EEG ו- EMG (הולכה חשמלית במוח ובשרירים) יהיו תקינות. אספירציות של איזורים פגועים מגלות לעיתים חיידקי בצילוס גרם-חיוביים, חלקם עם נבגים. כך שמבחינה הומיאופתית, לכל אלו יהיו סימנים מקדימים וכמובן שהטיפול שינתן יהיה טיפול אקוטי באמצעות הפוטנץ שיתאים לתמונה המלאה של הסימפטומים המיוחדים של החולה. בתלמוד, אגב, כתוב: "אמר שמואל: פצע שנוצר ממכת ברזל, סכנת חיים יש בו, ומחללים עליו את השבת". כלומר, כבר מאז ידעו כי קיימת סכנה אפילו בפצע קטן הנגרם מברזל. הטיפול במצב כזה מאוד פשוט, והיה לי ויכוח נוקב על הנושא עם רופא מאיכילוב, שלימד אותי פתלוגיה. בספרי הרפואה כתוב כי התנאי לקיומו של החיידק הוא פצע בעומק של לפחות 5 ס"מ, שלא חוטא (באמצעות אלכוהול) ושסגרו אותו (בתחבושת), היות שהחיידקים מתקיימים בסביבה אנ-אירובית, ברגע שמשאירים את הפצע פתוח, נכנס חמצן ואין להם סיכוי לחיות (בתנאי שעבר חיטוי אלכוהולי. אז השאלה שלי כלפי הרופא היתה: מדוע לחסן את כל האוכלוסיה? למה לא למסור להם את המידע החשוב הזה ולמנוע מהם חיסון? התשובה שלו היתה: "אי אפשר לחנך את כל האוכלוסיה, עדיף לחסן". אבל לעשות פרופגנדה על החיסונים לכל האוכלוסיה אפשר, ולאנטיביוטיקה אפשר ולסרטן המעי הגס, אפשר, אבל ללמד דבר פשוט כמו זה אי אפשר?
שכחתי -
את המידע הרלוונטי לגבי טטנוס שלפתי מכמה ספרים: * INFECTIOUS DISEASES/second edition, saunders. - Gorbach, Bartlett, Blacklow. * INFECTIOUS DISEASES/fourth edition, lippincot. - Hoeprich, Jordan. * PRINCIPLES & PRACTICE OF INFECTIOUS DISEASES/fourth edition volume 2. - Mandell, Bennett, Dolin. * MERCK MANUAL/seventeenth edition.
את המידע הרלוונטי לגבי טטנוס שלפתי מכמה ספרים: * INFECTIOUS DISEASES/second edition, saunders. - Gorbach, Bartlett, Blacklow. * INFECTIOUS DISEASES/fourth edition, lippincot. - Hoeprich, Jordan. * PRINCIPLES & PRACTICE OF INFECTIOUS DISEASES/fourth edition volume 2. - Mandell, Bennett, Dolin. * MERCK MANUAL/seventeenth edition.
ועוד -
(ככה זה שכותבים, לא קוראים, לא עורכים ולוחצים על "שלח"). הוספתי את המידע לגבי האבחנה של טטנוס כדי להראות שברפואה הרגילה אבחון טטנוס הוא לא פשוט, מה גם, שמאוד קל להתבלבל בינו לבין חוליים אחרים: האבחנה המבדלת תלוייה בתבנית הקלינית של הטטנוס: trismus עשוי לנבוע גם מעששת שיניים, דלקת או מורסה בשקדים, בעייה במפרק העצם הטמפורלית והלסת, דלקת מצד-האוזן (parotitis) ומחלות אחרות של מערכת העצבים המרכזית. דלקת מוגלתית של קרום-המוח ודלקת-המוח (encephalitis) יכולות להיות מלוות ב- trismusובעוויתות-שרירים, אולם הן קשורות עם תופעות אנורמליות אופייניות של ה-CSF ובשינויים תחושתיים. יש לציין שתופעות קליניות רבות משותפות ללוקים בטטנוס ולחולים בכלבת. ניתן לבלבל אבחון טטנוס גם עם מגוון של תנאים מטבוליים והרעלות, כגון: עווית היפוקלצמית (הנובעת מחוסר סידן בדם), אך זו אינה קשורה ל-; trismus להרעלת סטריכנין - המחקה טטנוס באופן כללי, אך בהבדל, כאן אי נוקשות שרירים בין העוויתות; תגובות לפנותיאזין; תגובות-המרה להיסטריה. כמו כן עלולים לבלבל באבחון בין טטנוס צפאלי לבין השיתוק על-שם Bell ודלקת העצב הטריג'מינאלי (טטנוס צפאלי קשור תכופות בשיתוקים אחרים של עצבי הגולגולת, כולל דיספאגיה – הפרעת בליעה, וכן trismus ונוקשות במפרקת). (סליחה מראש על התרגום המעפן). בהומיאופתיה, האדם פונה לטיפול עוד בסימפטומים הקלים ביותר, וניתן לטפל בו ולמנוע מהמצב להגיע לפאזה האקוטית. אגב, ע"פ הנתונים שמספקים הספרים, מי ששורד את הפאזה האקוטית של טטנוס, עבר את זה בשלום.
(ככה זה שכותבים, לא קוראים, לא עורכים ולוחצים על "שלח"). הוספתי את המידע לגבי האבחנה של טטנוס כדי להראות שברפואה הרגילה אבחון טטנוס הוא לא פשוט, מה גם, שמאוד קל להתבלבל בינו לבין חוליים אחרים: האבחנה המבדלת תלוייה בתבנית הקלינית של הטטנוס: trismus עשוי לנבוע גם מעששת שיניים, דלקת או מורסה בשקדים, בעייה במפרק העצם הטמפורלית והלסת, דלקת מצד-האוזן (parotitis) ומחלות אחרות של מערכת העצבים המרכזית. דלקת מוגלתית של קרום-המוח ודלקת-המוח (encephalitis) יכולות להיות מלוות ב- trismusובעוויתות-שרירים, אולם הן קשורות עם תופעות אנורמליות אופייניות של ה-CSF ובשינויים תחושתיים. יש לציין שתופעות קליניות רבות משותפות ללוקים בטטנוס ולחולים בכלבת. ניתן לבלבל אבחון טטנוס גם עם מגוון של תנאים מטבוליים והרעלות, כגון: עווית היפוקלצמית (הנובעת מחוסר סידן בדם), אך זו אינה קשורה ל-; trismus להרעלת סטריכנין - המחקה טטנוס באופן כללי, אך בהבדל, כאן אי נוקשות שרירים בין העוויתות; תגובות לפנותיאזין; תגובות-המרה להיסטריה. כמו כן עלולים לבלבל באבחון בין טטנוס צפאלי לבין השיתוק על-שם Bell ודלקת העצב הטריג'מינאלי (טטנוס צפאלי קשור תכופות בשיתוקים אחרים של עצבי הגולגולת, כולל דיספאגיה – הפרעת בליעה, וכן trismus ונוקשות במפרקת). (סליחה מראש על התרגום המעפן). בהומיאופתיה, האדם פונה לטיפול עוד בסימפטומים הקלים ביותר, וניתן לטפל בו ולמנוע מהמצב להגיע לפאזה האקוטית. אגב, ע"פ הנתונים שמספקים הספרים, מי ששורד את הפאזה האקוטית של טטנוס, עבר את זה בשלום.
אני שואלת כי
בתי הקטנה (1.5) נחבלה לפני שבוע ו"פתחה" את המצח, החתך הודבק כעבור 40 דקות (עד שבעלי נסע למוקד ומשם למיון ורק שם הודבק) וכעבור 12 שעות היא כבר הראתה סימני זיהום חיידקי (ואשפזה עם אנטיביוטיקה לוריד ל-3 ימים בגלל זיהום של STREP A). איך את חושבת שאפשר "לחנך את האוכלוסיה" לחטא ולסגור פצע (וכך למנוע חדירה של חיידקים) אם אנחנו "המחונכים" עשינו כל שביכולתינו למנוע את זה ולא הצלחנו (ברור לך שהדימום לא נעצר ע"י האצבע אלא ע"י צמר גפן, נכון? היינו באירוע כשזה קרה ולא היתה גזה סטרילית וזה מה שהיה). מה היינו אמורים לעשות? וכשידעתי שהחתך הזה קשור לטטנוס (היא עפה על מדרגה עם שפיץ מתכתי) הודיתי לאלוהי ההגיון הבריא שלי שהיא קיבלה חיסונים ולא צריכה בנוסף לכל הכאב לקבל גם זריקה מכאיבה נגד טטנוס (שאת היד שלי לפני כמה שנים שיתקה לשבוע שלם)
בתי הקטנה (1.5) נחבלה לפני שבוע ו"פתחה" את המצח, החתך הודבק כעבור 40 דקות (עד שבעלי נסע למוקד ומשם למיון ורק שם הודבק) וכעבור 12 שעות היא כבר הראתה סימני זיהום חיידקי (ואשפזה עם אנטיביוטיקה לוריד ל-3 ימים בגלל זיהום של STREP A). איך את חושבת שאפשר "לחנך את האוכלוסיה" לחטא ולסגור פצע (וכך למנוע חדירה של חיידקים) אם אנחנו "המחונכים" עשינו כל שביכולתינו למנוע את זה ולא הצלחנו (ברור לך שהדימום לא נעצר ע"י האצבע אלא ע"י צמר גפן, נכון? היינו באירוע כשזה קרה ולא היתה גזה סטרילית וזה מה שהיה). מה היינו אמורים לעשות? וכשידעתי שהחתך הזה קשור לטטנוס (היא עפה על מדרגה עם שפיץ מתכתי) הודיתי לאלוהי ההגיון הבריא שלי שהיא קיבלה חיסונים ולא צריכה בנוסף לכל הכאב לקבל גם זריקה מכאיבה נגד טטנוס (שאת היד שלי לפני כמה שנים שיתקה לשבוע שלם)
חינוך הציבור.
כשאני מדברת עם חינוך הציבור אני מדברת על משהו פשוט מאוד: להסביר לציבור כי התנאי לקיום טטנוס הוא פצע בעומק של 5 ס"מ לפחות, שצריך לחטא באלכוהול כדי שהחיידק לא ישרוד, ולהשאיר את הפצע פתוח ולא חבוש. בבי"ח סגרו את המצח, אני מניחה שהסתמכו על כך שהיא מחוסנת. אני יכולה לשער שהזיהום נבע מסגירת הפצע (רק השערה). אי אפשר לשפוט אף הורה במצב כזה ותמיד קל להגיד "אני הייתי עושה כך וכך".
כשאני מדברת עם חינוך הציבור אני מדברת על משהו פשוט מאוד: להסביר לציבור כי התנאי לקיום טטנוס הוא פצע בעומק של 5 ס"מ לפחות, שצריך לחטא באלכוהול כדי שהחיידק לא ישרוד, ולהשאיר את הפצע פתוח ולא חבוש. בבי"ח סגרו את המצח, אני מניחה שהסתמכו על כך שהיא מחוסנת. אני יכולה לשער שהזיהום נבע מסגירת הפצע (רק השערה). אי אפשר לשפוט אף הורה במצב כזה ותמיד קל להגיד "אני הייתי עושה כך וכך".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.