חיידק הטטנוס חי באדמה ובצואת בע"ח
ברזל שהיה קבור באדמה עלול לשאת את החיידק, אבל באיזור נגוע מספיק ליפול ולשרוט את הברך (והרבה חוסר מזל...) סימני הספזם הם סימנים מאוחרים וחמורים של המחלה, ולא כדאי להסתמך עליהם. הספזם עצמו הוא סימן לנזק למע' העצבים. בעיה נוספת היא שרופאים רבים לא מכירים את הסימנים הקלינים של חלק מהמחלות שמחסנים נגדם שנים רבות, פשוט כי לא יוצא כמעט לראות שעלת, או דיפטריה. לכן חשוב שהורה שבוחר לא לחסן יידע את הצוות ויכיר בעצמו את המחלות. בנושא הצהבת, לא לשכוח את גני הילדים וגני המשחקים. בעיקר A שעובר במגע צואה-רוק, אבל גם B אם במקרה יש מטפלת נשאית או מבוגר אחר שבאים איתו במגע. קורה שנחתכים, חו"ח תאונת דרכים או פיגוע. נכון שזה נדיר מאוד, אבל כל החישוב הוא סיכון מול סיכוי. ד"א, אין צורך לשלם תוספת על הפיצול, זה חלק מהשירות, וכל אחות מקצועית תשב עם ההורים ותבנה איתם טבלת פיצול שמתאימה לאורח חייהם (מעון/חינוך ביתי/סביבת מגורים וכולי). זה חלק מתפקידה (בניגוד, למשל, לנזוף בנו
). רק לMMR אין פיצול, וחבל. בעיני רק החצבת חשובה והייתי מוותרת על שתי האחרות. נק' אחת שראיתי: קשה מאוד (למזריק, להורה ולילד) להתחיל את כל הרשימה המכובדת בגיל שנה וחצי+, בפרט אם מפצלים ויש המון דקירות. גם זה משהו שצריך לקחת בחשבון. ילד שכבר מבין, שפוחד, שבוכה בהיסטריה וזז בזמן ההזרקה
ובביקור הבא כבר צריך לגרור אותם צורחים מהאוטו. לא חייבים ביום הלידה, אבל עדיף להתחיל מוקדם.