-קצת- מחיי היום-יום שלי...../images/Emo8.gif
טוב...אז הנה הצצה לתוך עולם היום-יום שלי... מגיעים לבית ספר-שיעור ראשון-מדעים. בלה (ככה קוראים לה, אבל כולם קוראים לה בלה כמו בלה..בלה..בלה), והיא מטר שמונים, ושמונים מטר זה רק השיער שלה. פעם אחת ילד מהכיתה שלי אמר לי שאני וזה שיושב לידי חברים, ואז אמרתי לו "אז מה, מותר לגלות שאתה ובלה כבר חברים?" ואז הוא התעצבןן!!!! חחח..LOL...
אז בלה אומרת לנו בדרך כלל שעם מישהו יאחר-הוא יענש, והוא יצטרך לבוא בשעת אפס
ואז היא נותנת כמה טונות של שעורים, ואז מסתיים השיעור |הללויה| (מה? אין אייקון כזה??) אחרי זה-שיעור אנגלית. אסתי, המורה עם השיער הקצר והצמה הדקה והמפחידה מאחורה, שלא תשים לב גם עם כל הבנין יתמוטט, אומרת "פייג´ נמבר 145 אין דה בוק" ואז מקריאה לנו סיפור מ-ש-ע-מ-ם. יאללה את מי מענין שרבקה רוצה לשנות את השם שלה, ושרבקה לא רוצ לשנות את השם שלה, אוי נו באמת...! אחר-כך...הפסקה!!! |הללויה|: אוכלת ת´סנדווי´ץ עם השוקולד, מסתובבת, קונה קולה\סוכרייה טעימה, ויושבת עם זה על הדשא עם חברה. רינג-רינג
צלצול
שיעור מתמטיקה, ב-ו-ר-י-נ-ג!!! אבל אני לא ממש טובה במתמטיקה, אז אני מקשיבה... צלצול-שיעור טכנולוגיה. אבי, קטן, מדבר ה-מ-ו-ן, וכל הזמן אומר "אינני יודע מה". אבל...פסדר..נו...עובר מהר.. צלצול-התעמלות. חדר הלבשה של הבנות, הבנים, כמו בנוהל הרגיל, מנסים להכנס, וצרחות נשמעות כאשר מור מתלבשת.... הולכים, מביטים מבט על הקיפוד (המורה להתעמלות של הבנים), ומתיישבים על ה"במה" הזאתי שיש שם. בזמן שהמורה בודקת נוכחות, עדי, יובל (בן), ואלמוג מנסים (ומצליחים לרוב) להפיל אותי מהבמה כל הזמן. מתחילים להתעמל, נו טוב...נחמט. אחר-כך, כולם "אני מתה מצמא, אין לי מים, אפשר שני שקל לברד?" נו טוב, יש לי ברירה? אני קונה קולה בדרך-כלל. אני קונה תמיד פחיות, כי אני לא מתה על הפפסי, אבל אני לא מספיקה לגמור את הפחית, אז אני צריכה לזרוק ת´קולה
באסהההה שיעור תנ"ך. שולי (מורה לתנ"ך שלנו ולמורשת), "חמודי, מתוקי, יפה, קטנה, אלו בערך הכינויים שהיא משתמשת בהם כל השעור
פאדיחה. שיעור מורשת-כמו שיעור תנ"ך. אחריו-הולכים הבייתה!!!! אבל המסע לא נגמר
מחכה עם אלמוג ולפעמים יובל, ומדי פעם יובל ועדי לאוטובוס, יורדת והולכת די הרבה עד הבית... מגיעה, מחממת משהו, רואה טלויזיה, וכמובן-אינטרנט, וגם אייסי טאוור
אז זהו! תגובות אנשושים, תגובות. אה...ותדעו שמגיע לכם צל"ש, קראתם עד לכאן! וואו!