מחפשת עובדת

[עמית@]

לא הבנתי משהו שקצת מטריד אותי

את רוצה לא לעלות במשקל כדי שהעובר יהיה קטן? זה לא ממש בריא כידוע לך היטב.. מה גם שתזונה כזו או אחרת לא תשנה את גודלו.. לא ידעתי עד כמה זה בנפשך - תקלי על עצמך קצת עם ה"נפילות" - נשמע שאת ממש נאבקת בעצמך

 

[עינבלית]

הסבר:

אני רוצה לאכול בריא ונכון- פחמימות, חלבונים, וכו'. אני לא רוצה ג'אנק- קמח לבן, פיתות, אורז לבן, תפוחי אדמה וסוכרים מעובדים כמו ריבה, ממרח שוקולד, עוגות ועוגיות. וכן, אני מודדת את המשקל שלי, כי ברור לי שעליתי 33 קילו בהריון עם ליה בגלל תזונה לקויה, וברור לי שאם אקפיד על אוכל טוב ובריא לא אסיים בכזה עודף...

 

[lulyK]

אבל יש כל כך הרבה שטח אפור

באמצע בין 33 קילו ל-12...... גם לי נשמע שאת יכולה טיפה להקל על עצמך ועדיין לאכול בריא

(הזדעזעתי לקרוא שמישהו נגע לך בבלוג. זו ממש תקיפה בעיניי).

 

[עמית@]

ואגב, זה החיסרון של באופן..

 

[עינבלית]

נכון...

 

[yaelia]

להתעלם

גם לי יש כמה טיפוסים שעושים חשק ישר 'להיכנס' בהם ולהתנצח. יש כמה פורומים מעברי שנעלמתי מהם כי הם הפכו למקום שלא נעים להיות בו, ויש אנשים מסוימים שאני משתדלת להתעלם מהם למען שלוות נפשי. שיהיו מרגיזים כמה שהם רוצים - לא על חשבוני. אגב, לאחרונה יצא לי להכיר במציאות מישהי שתמיד נורא הפחידה אותי בפורומים שונים ושלא עשתה לי חשק להתקרב אליה. התברר לי שהיא ממתק אמיתי. לפעמים רק הניסוח מרתיע או הדמות הפורומיסטית לעומת המציאות שהיא שונה לחלוטין.

 

[תנועת החסידות]

מאד מבינה אותך

ואני יודעת שיש המון משתתפים פסיביים בפורום ההוא, וגם אני ביניהם, מפני שפשוט מפחיד להסתבך איתה. תראי, זה באמת פורום מעולה, וגם את הדעות שלה אני מוצאת המון פעמים מעניינות ביותר ומעוררות מחשבה, אבל אני מסכימה שהסגנון הבוטה, המתקיף, האישי, הוא ממש ממש לא נעים. אני חושבת שזה חבל שכל כך הרבה אנשים נמנעים מהשתתתפות מפני שאין להם כח למלחמות (כאילו חסרות לנו התמודדויות בחיים), אבל מקבלת שכרגע זה המצב, והאינטרנט הוא לא החיים האמיתיים, אז יש לנו את האפשרות לבחור איפה לא להיות. ועוד רציתי להגיד לך, שאת מקסימה וישירה וכנה, ותמיד מאד הערכתי את התכונות האלה בך, וגם הויכוח שנגררת אליו הוא בטוי לאותן תכונות שלך שאני מעריכה, בתוספת מידה לא מבוטלת של אומץ, כי, כמו שכבר כתבתי, הרוב שותק, גם כשהוא לא מסכים. אולי אם לעוד כמה משתתפים היה את האומץ שלך, פני הפורום ההוא היו משתנים מעט, והופכים ליותר נעימים (מה שהכי כואב זה שמדברים בפורום ההוא המון על אמפתיה, שזה באמת כלי יוצא מן הכלל, וכל כך חשוב, אבל בהרבה תגובות מה שבדיוק חסר זה טיפטיפונת מאותה אמפתיה, וגם קצת סלחנות וקבלה של השונה ממך). חזקי ואמצי!

 

[nubi]

../images/Emo13.gifאיזה פירגון!

כל כך כיף לקרוא!

 

[משוש30]

../images/Emo24.gifתודה יקירתי ../images/Emo25.gif

את מקסימה. ומתי אנחנו נפגשות? אולי נעשה איזה מפגש מודיעין באיזה גן או פארק נחמד?

 

[תנועת החסידות]

בשמחה רבה!

אולי נגרור גם את הבת דודה העסוקה שלך...

 

[עמית@]

א. אני יודעת מי זו וזה לא

ממש מוצלח בעיני לדבר "מאחורי הגב" (אינטרנט.. שקוף..) בפורום אחד על פורום אחר ובטח לא על משתתפ/ת ספציפים.. ב. מה עושים? ממשיכים הלאה, נהנים מהדיונים, ואם לא רוצים כאב ראש, לא מתווכחים (אני אישת לעיתים קרובות נהנית מדיונים סוערים, גם בהשתתפותי)

 

[יפעת 27]

אויש ממש מרגיז../images/Emo46.gif

גם אותי לפעמים יש אנשים (באינטרנט ובעולם ה'אמיתי') שמוציאים מדעתי אבל זה משהו שיוצא מגדר הרגיל - ערכו לך? מחקו לך? באיזו זכות???

 

[משוש30]

../images/Emo24.gifאת צודקת כי למרות שלא

נקבתי לא בשמה ולא בשם הפורום מסרתי מספיק פרטים מזהים. כנראה שבעצם רציתי להוציא את העצבים עליה כך שגם ידעו מי זאת. האמת חשבתי להוציא את זה החוצה לגמרי בפורום ההוא אבל אני מניחה שזה לא יוביל לשום מקום וזו בטח לא הדרך לשנות אותה.

 

[עמית@]

ממש לא, היא ילדה גדולה ולא צריך

לחנך אותה. ולדעתי את יכולה לדבר איתה ישירות, מסר או מייל, ובעיקר? לנסות להמשיך דיונים לגופו של עניין, למרות שהדם רותח, אחרת לא תפיקי כלום ותתרגזי מאוד מאוד.. ובאמת קשה לחיות עם אדם בקבע, אבא שלי היה בקבע הרבה שנים, וגם אבא של יוסי, אולי זו חלק מהסיבה שאני כזו אנטיצבא..

 

[שרון של לוטן]

אני בהחלט חושבת שאת יכולה להעלות

שם נושא לדיון על בסיס מה שתנועת החסידות כתבה. על איך אנחנו מממשים בחיי היום יום שלנו ככלל, ובפורומים בפרט, את מה שמאוד אוהבים להמליץ עליו שם (ובצדק!): הכלה, אמפטיה, הקשבה, הבנה. לא מספיק לעשות את זה עם הילדים שלנו, אם אנחנו לא מממשים בעצמנו בחיי היום יום. גם הילדים שלנו יבינו בסופו של דבר שמה שאנחנו מנסים להעביר להם הוא מסר מזוייף שאנחנו לא עומדים מאחוריו בעצמינו. לכי תדעי, אולי ישתנה שם משהו באיכות ההקשבה. ואם לא, לא הפסדת כלום.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

א. זה רק אינטרנט

לדעתי בכל אופן. אני משתמשת במדיה הזאת של פורומים בשביל להנות, ללמוד דברים, לשמוע דיעות ודיונים מעניינים ולצחוק מדי פעם. לצערי הרבה פעמים הרמה כל כך נמוכה שאני ממש צריכה לעצור את עצמי מלצעוק באותיות מודגשדות "יא פוסטמה!!!!!!!!", "יא דביל!!!!!!!!!!1", "תגדלו חיים!!!!!!!!1" וכו' אבל, אני מזכירה לעצמי שזה רק אינטרנט ואין לי מה לחנך פה אנשים ולהכנס לויכוחחים מיותרים (דרגת המיותרות עולה ככל שברור שמי שבצדו השני של הויכוח יותר מטומטם). וב. באופן כללי, דבר אחד שלמדתי מההורים שלי בגיל 0 בערך תופס פה וחבל שלא קולטים את זה. מישהו מעצבן או מנסה לעצבן אותך? תתעלמי!!! אין דבר שיותר יעצבן אותו בחזרה. תתארי לעצמך שמישהו כותב הודעה בשביל להרגיז אותך, יענו משקיע זמן והכל ומתאר לעצמו איך את מתרתחת וכבר מת לראות את התגובה הזועמת - פרי עמלו. אם את לא מגיבה, הוא אכל אותה. כנ"ל טרולים.

 

[dorlim]

קרה לי כמה פעמים אבל אף פעם

לא איפשרתי לזה להגיע לרמות אישיות. מאד מבינה אותך ורק היום יש הודעה בפורום השכן שמקוממת אותי (כל המניקות טיפשות

) אבל מה לעשות אי אפשר לחנך את כל העולם ולהפוך אותו ליותר יפה. כשהדברים עברו את הסף שלי, פשוט לקחתי "חופשה מרצון" מאותו פורום (באחד מהם, שם המצב היה קיצוני במיוחד, למרות שהמנהלת פרשה, הפורום התפצל ועוד ה"חופשה" נמשכת עד היום

)

 

[אור100]

ברור שלהמשיך

לפעמים להתעלם ולפעמים להכנס בה גם קצת...מה יש? רק לה מותר?

 

[nubi]

אם תסתכלי

ב"להיות הורים" תראי שגם הפיוז שלי קפץ אתמול. אבל זה מיותר. אני יודעת על מי את מדברת-וכתבתי לך גם שם. הפורום ההוא הוא מאוד אינטילגנטי ויש בנות שם שממש תענוג לקרוא. מצד שני אני פוחדת נורא להשתתף שם בגלל כמה ממש מפחידות. אין מה לעשות-זה אינטרנט. צריך לדעת לקחת את הטוב ולא לענות. ולפעמים זה נורא קשה. ולפעמים זה כל כך נמאס ואז מתרחקים.

 

[ו שתי]

לא מפסיקים לכתוב שם

פשוט מפסיקים לענות להודעות שלה. מתעלמים. מתיחסים אליה כאל קוריוז. את יודעת מה גיליתי? שאנשם מהזן הזה בדרך-כלל שקופים לציבור הקוראים הרבה יותר ממה שנדמה לנו. הם עושים את ה"עבודה" שלנו בחשיפת כלומניקיותם בצורה נפלאה בלי העזרה והתוכחה שלנו. לגמרי לבד. במיוחד שהם ממשיכים לדוש ולצעוק חמס על ריק, מבלי שיהיו תגובות שילבו את האש. בהתחלה זה דורש קצת משמעת עצמית. אח"כ זה פשוט הופך להרגל. יום אחד תגלי שאת נהנית לקרוא את השטויות שהיא כותבת כקוריוז.