והדרך אל הנושא?
הייתה מאד ארוכה אבל גם מאד קצרה. לא יודעת למה אבל זה סוגיה שהטרידה אותי מאז ומעולם, הרבה לפני שבכלל חשבתי על להתחתן. יש סברה (שהעלתה אחותי) שזה קשור לזה ששם המשפחה שלי הוא שם מעוברת, ששני ההורים שלי בחרו לעצמם כשהתחתנו, כלומר החליפו את שם המשפחה שלהם מלידה עם נישואיהן (אקט שוויוני מעורר הערצה לכאורה... בפועל באמת שהיה מדובר רק בלהפטר מהמטען הגלותי שנשאו השמות הארוכים שלהם מ"שם"). זה לפחות הבטיח את העובדה שאני לא מסתובבת עם מטען שורשי ארוך ביחס לשם המשפחה, ולמרות זאת, קשה לי להפטר ממנו (ואכן לא שיניתי). בקיצור, לא יודעת. זה נושא שהציק לי. כשנרשמתי לדוקטורט בכלל חשבתי שאני אחקור משהו אחר לגמרי. היה לי סמינר בשנה הראשונה שבו היינו צריכים לחקור משהו, כל דבר שנרצה שקשור לשמות. באתי למנחה עם הרעיון הזה, שנראה לי הזוי לגמרי, ושהוא יזרוק אותי מכל המדרגות והוא מאד התלהב. התחלתי לחפש חומרים, ולאט לאט גיליתי שאני בשדה בתול ונטוש. לא היה כלום. אז התחלתי לאט לאט, למדתי על ההסטוריה קצת, על שמות משפחה (הרי זה לא שהיה מאז ומעולם שם משפחה, לאדם וחווה לצורך העניין לא היו כאלה), ועל שמות של נשים בתוך זה, ועל ההסטוריה שהתבררה כמאד ארוכה של ההתנגדות למנהג הזה שנשים צריכות להחליף את השם, ועל מה שקורה בארץ (גיליתי שיש בכלל דבר כזה שנקרא "חוק השמות", שהיו כמה בג"צים מעניינים בעניינו, שהוא שונה בעקבותיהם בשנת 1996 - עולם ומלואו, בקיצור. ראיינתי 9 נשים לצורך הסמינר ההוא, ואז גיליתי שגם בפועל, זה שדה אמפירי עתיר רבדים ומשמעויות. הניתוח של הראיונות האלו היה מרתק ומפתיע. ומשם כבר היה לי ברור שזה הנושא לדוקטורט. היה לא קל לשכנע את ראש החוג, כל מי ששומע בהתחלה חושב "מה? מה כבר אפשר לעשות על זה דוקטורט". הלכתי וכיתתי רגלי ונפגשתי עם מרצים מכל מיני אוניברסיטאות להתייעץ. בקיצור היה לא קל (כבר אמרתי את זה, לא?) למה מחקר איכותני? מכמה סיבות: > קודם כל, זה הבון טון היום במדעי החברה (אני במקור מסוציולוגיה)... אחרי עידן הפוסט מודרניזם שפירק את כל האמיתות המוחלטות (לכאורה), זה ברור שאין ולא יכול להיות דבר כזה מחקר "אובייקטיבי" "מייצג" וכל המילים האלו של הכמותי (מהימן, תקף וכו). לא במדעי החברה, ולדעתי גם לא בהכרח במדעי החיים והטבע אבל זה כבר סיפור אחר... איכותני מאפשר לרדת יותר לעומק, למצוא הקשרים, חיבורים, ובעיקר ללמוד מהחוויה האישית על ההקשר החברתי והתרבותי. וזה מה שמעניין לדעתי. > בנושאים כמו זה שלי, שלא נחקרו מעולם, זה מאד קשה לעשות כמותי כי בשביל כמותי את צריכה לדעת משהו על העולם הזה כדי לדעת מה לשאול. לא תאמיני כמה רחבות האפשרויות כאן, כמה מפותלות כמה הסקאלה צפופה ורחבה, כמה קומבינציות יש - אם הייתי צריכה לבנות שאלון ממצה שמקיף בחיים לא הייתי מצליחה. > את הדוקטורט שלי אני עושה בתכנית ללימודי מיגדר. בלימודי מיגדר, לא עושים כמותי כמעט ובכלל לא מתוך אידיאולוגיה (וגם לא מתביישים להודות בזה. להפך). שיטות מחקר פמיניסטיות, הן בהגדרה שיטות איכותניות, שיוצאות כנגד המסורת הפוזיטיביסטית שמאמינה שיש היררכיות ברורות, סרגלים מקודדים לכל דבר, נכון ולא נכון שתקפים בכל מצב. בפמיניזם (ולא משנה כרגע איזה סוג) מאד חשוב המיקום שלך, כי דברים שרואים משם לא רואים מכאן וצריך לזכור את זה. לכן גם במחקר, לא מנסים להגיד שמה שאני רואה ממקום אחד זה הנכון לכל שאר המקומות - ולכן האיכותני הוא הרבה יותר מתאים. ושוב יצא ארוך כאורך הגלות, ועם זאת לא יכולתי להמנע מכל מיני הכללות והפשטות... אז אני מראש מתנצלת. אם משהו לא ברור תרגישי חופשי כמובן...
ועכשיו לפרטים המלאים: בימים אלו נערך מחקר שמטרתו לברר את תהליך הבחירה של נשים בסוגיית שם המשפחה לאחר הנישואין. המחקר הוא חלק מעבודת דוקטורט שנכתבת במסגרת אוניברסיטת בר אילן, ובהתאם לכך כל הממצאים, הפרטים ושמות המשתתפות בו יהיו חסויים, וישמשו למטרת מחקר אקדמי זה בלבד. אנו מחפשות נשים שהיו ו/או עודן נשואות, שיהיו מוכנות לספר על תחושותיהן וחוויותיהן בנושא זה, בלי קשר לסוג הבחירה שבחרו לבסוף בשאלת שם המשפחה לאחר הנישואין. אם את מתאימה להגדרה זו ומוכנה להשתתף במחקר, אנא פתחי את הקובץ המצורף, ומלאי את השאלון הקצר שמופיע בו. את השאלון המלא יש לשלוח לכתובת [email protected] (הוראות פשוטות ומפורטות נמצאות בתוך הקובץ). בתודה מראש על שיתוף הפעולה, צוות המחקר
