מחקר על שם משפחה לאחר הנישואין

[mummy]

../images/Emo6.gif אין גבול לחוצפה

 

[נעמושמוש]

למה להשמיץ את הרבנות איפה שלא צריך?

יש הרבה מה להשמיץ אותם. אבל להגיד שיש להם אינטרס שתקחי את שם האיש? זה פשוט לא נכון. אנחנו נרשמנו לנישואין (לפני כמעט 4 שנים) ושאלו אותנו (ורושמים את זה בתעודת הנישואים) איזה שם יהיה אחרי החתונה. שנינו שינינו את השם, ובתעודת הנישואים זה אכן רשום. דווקא למשרד הפנים זה לא הזיז. הם אמרו שזה לא משנה מה הרבנות אמרה ושהשם שלי (עד שלא אשנה אותו) הוא שם המשפחה המקורי של האיש. והתחתנתי 5 שנים אחרי 1996

 

[mummy]

במקרה שלך פעלו על פי הנהלים והחוק

כמו שאת רואה כאן (וזה רק על קצה המזלג) יש הרבה מקרים שזה לא קרה ככה. שברבנות לא שאלו את בני הזוג מה לעשות עם השם, למרות שהם צריכים לעשות את זה. צר לי, אבל זו המציאות. וההסברים להתנהגות הזו שלהם (שהיא לא משהו שהמצאתי שוב, תשאלי מסביב, או מספיק שתקראי כאן למעלה) נעים בין זה שלא אכפת להם, שלא נראה להם מספיק חשוב לשאול, או שהם לא רוצים לפתוח את הנושא לדיון ולאפשר את הבחירה, ומעדיפים לבחור בשבילך. טוב שבמקרה שלך זה לא היה ככה, אבל זה לא המצב בכל המקרים. לצערי.

 

[g a n i]

../images/Emo3.gifיש יותר גרוע

יש מדינות בהן חייבים לשמור שם מתוך רשימת שמות "מאושרים", ויש מדינות (בדרום אמריקה) שחייבים לתת גם שם "מקומי" בנוסף לתינוקות של דיפלומטים וכולי. לפחות פה מי שרוצה לקרוא לביתו השביעית "אכזבה"

או "אינתיפאדה"

יכול לעשות זאת באופן חופשי (בעצם, אולי רשימת שמות זה לא רעיון כזה רע

)

 

[mummy]

אז מה זה אומר? זה שיש יותר גרוע?

מהצד השני יש גם הרבה יותר טוב, ואני משום מה מעדיפה לשאוף לשם. לא להסתפק בפחות.

 

[אמא של אחת וחצי]

מילאתי את השאלון אבל כעת נזכרתי

שכששיניתי את שם המשפחה ב-ת.ז., אבי קצת כעס. הוא רצה שאשאיר גם את שם נעוריי. לי זה נראה מאוד ארוך ומסורבל, למרות שאני אוהבת את שם נעוריי (שם עברי וקצר לעומת השם הלועזי-אשכנזי ש"קבלתי במתנה"), ולכן לא הבנתי את אבי, שכל כך חשוב לו העניין. כשאני קוראת את השרשור ועונה על השאלון אני מבינה שהנושא בכל זאת טעון ויש בו מגוון של נקודות מבט. בהצלחה במחקר, ומנסיוני-איזה יופי שהמחקר איכותני. מגלים דברים מדהימים במחקר מסוג זה (את בטח כבר יודעת ולכן בחרת).

 

[טיפוטף]

זה באמת נושא טעון

אני דווקא התכוונתי לקחת את שמו של בעלי. זה היה לי די מובן מאליו, שזה לא "אישיו" ואין לזה שום משמעות, אז אני אקח אותו. ואז אחרי שהתחתנו וגיליתי את השינוי שנעשה במשרד הפנים מאחורי הגב שלי, התעצבנתי (אכן אפרת, לפני 9 שנים). גיליתי למעשה כמעט שנה אחרי שהתחתנתי-כבר הייתי בהריון ובמצב רוח הורמונלי, ואני זוכרת את עצמי יושבת עם ניר ומשרבטת את השם שלי עם כל האפשרויות, שם הנעורים, שם בעלי, שם "כפול" כששמי קודם לשם בעלי ולהיפך... שום דבר לא היה נראה לי "טבעי", ואז חשבתי: אם זה לא משנה, ולא אישיו, למה בכלל לשנות את שמי? אז הלכתי להחזיר את המצב לקדמותו. וככה התקבע המצב. בשלב מסויים חשבתי, שאחרי הלידה אשנה את השם, או אוסיף את שם בעלי. אולי פשוט הייתי צריכה יותר זמן. ילדתי כבר 3 ילדים והיום אני כל כך רגילה לזה, שזה לא ממש משנה לי...

 

[POOH*]

שלחתי - מקווה שהגיע

ובכל מקרה אין לי בעיה להתראיין גם... ויש לי חברה שמאד התלבטה בנושא בסוף הם ירדו מהארץ והתץברר להם שבלי כוונה עשו בדיוק מה ששם נהוג... POOH