מקסים ומחודש

NyaPrawr

New member
../images/Emo32.gif מקסים ומחודש

כי אלוהים יעזור לי שבמקום ללכת לישון אני מתכננת שירשורים לפורום.
 

NyaPrawr

New member
תלונות ועייפות שאין לי למי להגיד;

1. אני לא נרדמת. 2. אין לי כוח לקום חזרה למחשב. 3. אני עייפה כי כל היום הלכתי הלוך חזור עם מרווה בת"א. 4. אין לי עם מי לטוס לחו"ל. מישהו, מעוניינים? 5. תגידו לחבר שלי לחזור מהטירונות כדי להקים את חיי החברה שלי לתחייה.
 

Blue Emptiness

New member
ספרי לי על זה, ישנתי בגללך 12 שעות.

קמתי באיזה 2, ובאיזה שש בבוקר לולה החליטה שזה נורא כיף להעיר אותי בגרגורים וחיכוכים וליקוקים. והיה לי את החלום הכי מטריד בעולם והרגע נזכרתי בו ולמה לעזאזל עשיתי את זה לעצמי. T___T
 
כי אוף זה בשביל להוציא תיסכולים, נכון?

יופי. כמעט מצאתי לעצמי מטרה ראוייה בחיי העלובים ואז יום בהיר אחד אמא וסבתא (והדודה?) מרכלות עליי במטבח ולא יודעות שאני שומעת. "היא לא מבינה שבכל מקום יש חסרונות, לא יעזור לה לברוח למקום אחר. היא צריכה להתמודד כאן עם הבעיות שלה ולהבין שכאן זה מקום ממש בסדר לחיות בו." חבורה של זונות. עד שמצאתי תקווה קטנה הזקנות האלו אפילו לא מוכנות לתמוך בי. עזבו לתמוך, הן חושבות שמה שאני רוצה זאת טעות ענקית וחבל על הזמן. ציפיתי שלפחות המשפחה תשמח בשבילי אבל הם בדיוק כמו שאר האנשים. אני לבד לגמרי בסיפור הזה.
 

Blue Emptiness

New member
בעוד שבוע וחצי אהיה ירושלמית באופן רישמי.

ב18.9 אני מתחילה שרות לאומי בצלאל (כןכן הביתספר!). אני מתה מפחד. תאחלו לי בהצלחה :(
 
מה את עושה בשירות לאומי שם? ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

מה התפקיד שלך? ואת יודעת כבר באילו מעונות תגורי, ומי השותפים/שותפות שלך? אני אוהבת אותך, ויהיה כיף כ"כ
 

Blue Emptiness

New member
במעונות בהר הצופים, כפר הסטודנטים או משהו כזה

עוד לא יודעת מי השותפים כי ביום שאבוא לשם אבוא לירשם וכאלה ואז בטח אקבל מפתח לדירה והכל. XD בחודש הראשון בגלל שעוד לא מתחילים ללמוד אני רק אעזור כזה בעבודה יורת טכנית ושחרוה של לסדר ולתייק ודברםי בסגנון אבל אחר כך יצרפו אותיל אחת המחלקות ותהיה לי עבודה יורת מעניינת של קבלת קהל או עבודהמ ול הסטודנטים טיפה ולא ידועת כל מיני דבר5ים בסגנון. בעיקרון אהיה פשוט עוזרת של רכזת המחלקה. עוד לי מושג איזה מחלקה אפילו
ואני יודעת, גם אני אותך! זה פשוט מלחיץ נורא.
 
ווואא נשמע תפקיד טוב!

מחלקה זה כמו מגמה בתיכון, רק שיש שם הרבה יותר סטודנטים (כיתה גדולה
) נשמע אחלה תפקיד, המון בהצלחה! :)
 

Blue Emptiness

New member
כן, אני באמת מקווה שהוא טוב כמו שהוא נשמע!

תודה רבה! אני מתה מפחד, למען האמת.
 
גם לי יש תכנון לשרשור מושקע לפורום ../images/Emo107.gif../images/Emo217.gif

הבעיה היא שאני לא יודעת איך זה הולך מבחינת קרדיטים. אני רוצה לעשות שרשור שמתמקד בדמות שהיא אייקון אופנה (לטעמי). השחקנית והמוזיקאית - זואי דשנל. להעלות תמונות של בגדים וסגנונות שלה ולסקר אותה. הורדתי המון תמונות מגוגל תמונות. איך זה הולך מבחינת מתן קרדיטים? אני צריכה לפרסם כשאני מעלה לשרשור את הלינקים שמהם לקוחות התמונות? (בשרשורים שהקדשתם לצבעים אדום וירוק, אז לא על הכל היה קרדיט. אבל אולי כי מדובר באוספים שבטח שמורים במחשב שלכם שנים, ולכו תזכרו עכשיו מאיפה כל תמונה
) ו... מרווה, אני יודעת ששאלתי אותך ואת ענית לי אבל אני רוצה חוות דעת של עוד אנשים
 

ZombifiedArbok

New member
אפשר לינקים,

ואפשר גם שמות של צלמים, אם את יודעת אותם. אם את מצרפת לינקים, תשתדלי לא לציין לינקים "כלליים" [כמו Google.com, Tumblr.com וכו']; עדיף לציין מקור ישיר. B: [אני מקווה שזה הגיוני, יש מצב שאסור לי להיות ערה בשעה כזו.
]
 

Bedussey

New member
יווו אני אוהבת אותה../images/Emo222.gif

~יוצאת מתוך המסתור שלי כסמויה~ היא כזו מדהימה!:)
 

MeshiNS

New member
אני כזאת מטומטמת שבאלי להרוג את עצמי

תמיד אני חוזרת על אותה טעות מחדש.... אני תמיד עושה דברים מתוך "דחף פנימי" בלי לחשוב פעמיים, לפעמיים זה עובד לפעמים לא ועל זה באלי למות... אני נהנת מכל רגע אבל אחרי כמה זמן אני חושבת על זה ואני מבינה שעשיתי טעות...ואולי ה5 דקות של הנאה (אם רושמים את זה ככה אןף..><) לא שוות את כל מה שהולך לקרות בעקבות זה....אנשים שונים אומרים לי דברים אחרים לגבי זה וזה גורם לי ליותר בלבול, עצבים, מתח, חוסר ריכוז בלימודים ואני מתעצבנת מכל דבר שההורים אומרים כי אין לי כוח לחשוב על מה שהם אומרים לי עכשיו. משי תתחילי להיות ילדה טובה שמצייטת למה שאבאמא אומרים והחברות ("הילדות הטובות") שלך אומרות שצריך לעשות... אולי לא יהיו לך 5 דקות הנאה אבל יש מצב שזה שווה את זה =\
 

NyaPrawr

New member
אוח, בדיוק אתמול חשבתי על זה,

על הקלות שבה אני אומרת לעצמי ״כן״ ועל איך אני מתחרטת על זה אחר כך. שונאת שאומרים לי ״תעשי כמו חברות שלך״. לא רוצה. יש לי חיים שמשמעותיים בשבילי מעבר לתעודת הבגרות, תודה. וחוץ מזה, למה שאני אעשה כמוהן? אני ממש לא רוצה להיות הן, טוב לי עם עצמי, תודה. אבל בלאגן הזה שיש אחרי שעושים משהו בלי להיות בטוחה ובלי לחשוב פעמיים לפני זה, אוח.. הוא תמיד משגע אותי
 
למעלה